בתור חובש כיפה בתל-אביב (אז עוד סרוגה... היום "בזכות" רוטמן סמוטריץ' ושות' השתדרגתי לשחורה) לפני עשור למשך שלוש שנים, המקסימום שקיבלתי היו מבטי אימה ברחוב מדב נבון וליאור שליין, אבל חוץ מזה הכל הכל היה דבש. זה אולי מלמד שהכל מתחיל ונגמר באנשי התקשורת...
בסוף שנות ה-90 \ תחילת המילניום היה לנו בשכונה במערב ראשל"צ נער בארון. השם יעזור ויציל מהכאפות שהוא קיבל מהערסים השכונתיים... ואני מקווה מאוד שזה כבר לא המצב היום. כנ"ל לגבי איזה איש עסקים שפגשתי באוסטרליה וסיפר שלי שברח מישראל של שנות ה-80 בגלל הסביבה (לאו דווקא דתית) שהתנכלה לו.
אז... זה ממש לא שחור ולבן. מצד אחד החבר'ה האלו צריכים לקבל את הכבוד הראוי לכל אדם - ואני חושב שזה תהליך שמתרחש ואני מברך עליו. מצד שני, זה הולך לכיוון רדיקלי בזמן האחרון, שסקר אחרון של ה CDC מראה שרבע(!!!) מתלמידי התיכון כאן בארה"ב לא סגורים על הנטיות המיניות שלהם.