איציק,
אני רו"ח, בוגר האוניברסיטה העברית. אני גם עובד כמתרגל (לא פרונטלי) כבר שנתיים ברופין ובאוניברסיטה העברית.
אני חייב להגיד לך שבחינת מרצים במכללות, גם במכללות הפחות נחשבות, אין ממש הבדל למרצים מהאוניברסיטאות. כמעט אותם מרצים. זה קורה מכיוון שמרצים רוצים להתפרנס ממה שהמכללות משלמות (פי 3-4 מאוניברסיטאות).
יחד עם זאת, לגבי רמת יכולת הלמידה של הסטודנטים, קיימים הבדלים מסוימים בין האוניברסיטאות למכללות. ההבדלים לא קיצוניים כמו ההבדלים בדרישות הקבלה, אבל קיימים. זה מצבטא בעיקר בכמות הסטודנטים הבינוניים-גרועים שלא באמת מבינים מה הם לומדים תוך כדי הסמסטר ורק לומדים למבחנים פתרונות של תריגילים כמו טכנאים, מתוך תקווה שיהיה משהו דומה במבחן שיעשו.
מצד שני, כשאתה חושב כמה שנים קדימה, יותר ויותר מקומות עבודה מבקשים לגייס בוגרי אוניברסיטאות (או המכללה למנהל). גם המשרדים הגדולים היום נאלצים להתמודד עם ביקוש עצום של מתמחים שמעוניינים לעבוד אצלהם. הפקס והמגרסה במחלקות משאבי האנוש מעולם לא היו קרובים כמו היום, בין היתר בגלל הצפת השוק בבוגרי מכללות שכל דרישות הקבלה אליהן זה דופק ותשלום של שלושים אלף שקל בשנה.
תעשה את השיקולים שלך לגבי תזמון תחילת הלימודים. הייתי עושה מאמץ ומנסה להתקבל בכל זאת, בכל דרך אפשרית לאוניברסיטה או למכללה למנהל (המכללה היחידה שנחשבת כמו אוניברסיטה ומצדיקה איכשהו שכר לימוד של 30 אלף בשנה). אם אתה ממן את הלימודים בעצמך, הפרש של 40-60 אלף שקל בעלות התואר זה ה-מ-ו-ן.
נ.ב. כמו שיוסי אמר - תכין מאגר של קופסאות וזלין לתואר וצי מיכליות וזלין לשנת ההשלמה. זה מסלול קשה, ארוך ומשמים, שאת פירותיו מתחילים לקצור בערך 5.5 שנים אחרי תחילתו.