הבעיה הרבה יותר עמוקה.. אם תפשטו את הגופים מבגדיהם, תיווכחו בתובנה הבאה: התוכנית הלאומית היהודית והתוכנית הלאומית הפלסטינית הן אינקומנסורביליות (איך אני אוהב את המונח הזה שתבע קון..), משמע באות האחת על חשבון האחרת ונעדרות קריטריון חיצוני על פיו ניתן לשפוט מי מהן "צודקת".
ושוב אני קורא - בחנו את ההיסטוריה. עוד בימי המנדט, הבריטים שלחו לכאן את טובי מומחיהם במסגרת ועדה שהקימו והללו הוציאו תחת ידיהם כרך עב כרס שהגיעה למסקנה המאלפת הבאה: שתי התנועות הלאומיות - הערבית והיהודית - נמצאות על מסלול התנגשות בלתי הפיך. מסקנתם נכונה עד היום, מפני שמה שהיה נכון לימיהם נכון כעת - יש אזור חיתוך גיאוגראפי שנמצא ביסוד התפיסות הלאומיות של שתי תנועות אלו, עליו נשען כל המבנה כולו. אם ייכרת האזור הזה מאחת מהן, יפול הגוף כולו ארצה מבחינה רעיונית ועל כן גם פוליטית-מעשית.
עכשיו, אני לא רוצה לומר שהמצב לא פתיר כי הכל אפשרי, אבל הוא בהחלט קשה עד מאד וסבוך כל כך שנדמה שככל שהזמן עובר הוא מגדיל מידות אלו ומביא אותנו, לפי המסקנות של יבגני ידידי, לדרך ללא מוצא.. מכיוון ששני הגידולים הללו בעצם ניזונים מאותה הפקעת שניצבת על אותם שורשים - שוב, גיאוגרפיים - סופם להתמזג זה לתוך זה ובכך לאבד כליל את זהותם המקורית (יווצר איזה יצור כלאיים), או להשמיד האחד את השני. האפשרות האחרונה הרבה פחות סבירה, מפני שעדינותם של בני האדם כיום תקשה על מימושה.