GK

ההגדרה ההנדסית (אחת מהן, לפחות) של תת היגוי היא אכן ההפרש בין זוויות ההחלקה. העניין הוא שבין ההגדרה הזאת ובין מה שחווה נהג - כולל חובבי הגה שמעמיקים בטכניקה של הרכב והנהיגה - אין כלום ושום דבר... ואני אסביר: בשלב הראשון של הפניה הגלגלים הקדמיים (לשיטתך - הזמן שבו נוצר אותו phase leg [אגב - מונח גנרי שבא מעולם האותות, ולא ממש רלוונטי לענינינו]) רק הגלגלים הקדמיים נמצאים בזוית החלקה כלשהי ולכן יש תת היגוי by definition. אי אפשר להגיד על זה שזה טוב או לא טוב, זה פשוט ככה. מעצם ההגדרה ההנדסית. ולכן היא אינה רלוונטית. יותר חשוב מזה - לא לזה מתכוונים נהגים כשמדברים על תת היגוי. מה שנתפס על ידי נהג כתת היגוי זה מצב שבו תוספת ההיגוי, הנדרשת על מנת לקבל תוספת מסויימת של תאוצה צידית, גדלה. תת היגוי תרמינלי זה הגבול של המצב הזה, כאשר לא משנה כמה הגה מוסיפים, הרכב ממשיך לפנות באותו ה g. בגלל זה בפניה קצרה זה לא שאפקט תת ההיגוי אינו קיים, אלא שיש מקרים בהם הוא אינו מורגש, מכיוון שמגיעים עם ההגה לזוית הרצויה מהר מאוד, ולא עוברים שלבי ביניים (או מפנים את ההגה לאט) בדרך, כפי שקורה בפניות מהירות וארוכות. לכן בפניות קצרות קשה לדעת שבשביל תוספת ה g הצידי האחרונה, סובבנו יותר ממה שחשבנו שצריך. בפניה ארוכה לעומת זאת, שבה נדרשים שינויי רדיוס, נוכל בקלות יחסית להרגיש התפתחות של תת היגוי. ואם נחזור לפולו - אוטו ממש נחמד, כל עוד מתעלמים (וזה לא פשוט) מריפוד הפנים... במיוחד הוא מהנה בפניות איטיות ובינוניות, שם ניתן לשחק איתו בכיף ובקלות.