Derish

תבקש, לא יזיק. העסקים שפאלו מדבר עליהם בד"כ מצויידים בסט של תוכנות גרפיקה מבית Adobe או Corel שיודעות לעשות את כל המניפולציות הנחוצות, אבל ככלל אצבע רצוי להביא להם את הקובץ הכי שלם ובתול שאתה יכול. אם אתה מעלה אונליין, הגרסה הנוכחית שלך תספיק. בית הדפוס יצטרך להמיר את ה-RGB ל-CMYK ולעשות עוד כמה פרוצדורות שגרתיות, אבל עם הגודל והרזולוציה שכבר יש לך כרגע סיכויי ההצלחה גבוהים למדי.

אם יש לך את המקור ברזולוציה גבוהה, כל בית דפוס אמור להתמודד עם זה בכבוד. תוכל לקבל מושג על האיכות אם תתמקד באלו שיש להם חנות פיזית ולא רק שולחים הביתה. לפני הרבה שנים פיקפונג הובילו את התחום בארץ והחזיקו מספר חנויות בהן ניתן היה להתרשם מהמגוון. גם לדפוס בארי יש מה להציע, אם כי את הגודל שאתה מבקש הם מדפיסים רק על PVC ולא זכור לי שהיו להם סניפים מחוץ לקיבוץ. אני לא יודע מי עוד פעיל בתחום היום אבל גוגל בטח לא יתקשה להגיד לך. בגדול כולם עובדים עם אותו ציוד ולכן ספק אם ההבדלים יהיו משמעותיים. לא הייתי חושש לנסות חומרים אקזוטיים וניירות כבדים, אבל חשוב לבדוק שזו לא הדפסת UV שתסריח לך את הבית ותגרום לכאבי ראש.

אני יוצא ברה"מ ומכיר עוד הרבה כמוני שלא שותים אלכוהול ולא לובשים טרנינג. יחד עם זאת, קשה להתווכח עם מה שרואים כל יום ברחובות גני אביב והשכונות הרלוונטיות באשדוד, בת ים, נתניה וכו'. הפורום הזה הוא אי של שפיות וחופש ביטוי בהשוואה לרוב האינטרנט היום, שהפך להיות 'מרחב מוגן' לכל מיני נעלבים ולוחמי צדק חברתיים. אז בואו לא ניתמם בבקשה ולא נעמיד פנים שהתופעות לא קיימות או שאנשים פה סתם גזענים/טוקסיקים/מתנשאים ללא סיבה. גם הרוסים לובשי הטרנינג וגם החרדים עם כל המנהגים הטיפוסיים שלהם הרוויחו את המוניטין שלהם ביושר, וזה שאתם לא כאלה (ולפיכך באופן הגיוני גם חבריכם לא) הוא יוצא הדופן שמוכיח את הכלל. בתור מי שגר הרבה שנים בדרום נתניה, אני יודע בדיוק על מה הוא מדבר ואיך מכוניות מתוחזקות שם אצל הקהילה הרלוונטית. זה שבצד השני של העיר, בקריית צאנז העשירה, כולם נוסעים על טויוטה סיינה מלוקקת ביבוא אישי לא מבטל את מה שהולך בשכונות הסמוכות, עם קצת פחות כסף או זיקה לחסידות אחרת.

אני מבין את האכזבה, אבל לשכור אדם שבסבירות גבוהה מתעסק בטויוטה ויונדאי בשוטף כדי למצוא לך דגם אקזוטי היה הימור מלכתחילה. לשלם לו מקדמה לדעתי לגיטימי, אם כי אישית הייתי קורא לזה שכר טרחה (כלומר תשלום שלא תלוי בשאלה אם תרכוש רכב בסוף התהליך או לא) ומסכם אותו על בסיס שעתי/יומי. כמו עם כל מאכער, אתה צריך להיות כן עם עצמך ולהבין שאין לו שום כלים או גישה מיוחדים שאין לך, אלא רק זמן פנוי ואולי קצת נסיון. על זה שילמת וזה לא מבטיח תוצאה, אלא רק מה שנקרא best effort. זה לא שונה בהרבה מלהביא פועל מהרחוב שירכיב לך ארון - לשניכם יש את אותם כישורים, לו אולי יש קצת יותר נסיון, אבל בסוף שום דבר לא מובטח ואין עם מי לדבר אם הוא שרט או שבר את הרהיט. בכל אופן, טוב ששיתפת ושאנשים ששוקלים זאת יורידו ציפיות בהתאם. כפי שרשמת, נקווה ששכר הלימוד שלך יעזור לכמה מהם להימנע מאכזבות דומות בעתיד.

מניח שימכרו כמה מאות יחידות בסין, כמה עשרות יחידות באירופה וארה"ב, ואז יציגו דגם חדש ופשוט יותר בחצי מחיר תו"כ הסברים על כמה הייצור שלהם התייעל והסוללות נהיו זולות. כמו שכולם אומרים - אילו היה זה רכב מתוצרת אפל ב-150K הוא היה מוצא את השוק שלו בקלות. במחיר הנוכחי ועם לוגו של פרארי, לא ברור מה עבר להם בראש ולמה אפשר לצפות.

סרטון מעניין של אחד הפאנבוייז הראשיים של פרארי ביוטיוב, Shmee150, שמסביר קצת על מה שהלך בארוע ההשקה: למי שאין לו חצי שעה פנויה, להלן סיכום באדיבות ג'מיני:

פה בפורום כולם סקפטיים, אבל שאר האינטרנט בסה"כ די חיובי ואוהד: 😄

זה רעיון טוב, אבל לא פתרון מלא. רק לפני שבועיים החלפתי תקע שבשביל להכניס את הכבל לתוך הטרמינל היה צריך לכופף אותו לצורה של סימן שאלה... הקשיחות של הסופית (עם או בלי בידוד) לא הייתה מאפשרת זאת. אכן, לא בכל מדינה או תעשייה. וגם אם תוכל לאכוף את הצד של הקיר, מה תעשה עם הצד של הצרכן כשצריך להחליף תקע למשל, או להוסיף ממסר חכם? קופסאות הביקורת הן די סטנדרטיות בכל אירופה (קצת יותר גדולות בארה"ב ובאנגליה) ובקושי יש שם מקום לקפל את החוטים הנדרשים לשקע או למפסק. אם תרצה להוסיף מודול 'בית חכם' כנהוג לאחרונה או להשתמש בשקע דקורטיבי עם מחברי לחיצה למיניהם, לעיתים קרובת לא יהיה מנוס מלעבור לתיל רב-גידי גמיש.

זו 'תקלה' מוכרת ו-reality check כואב לכל מי שאוהב לעבוד באופן מקצועי. התקעים/שקעים/מפסקים שנמכרים לשימוש ביתי ברוב העולם מניחים שתנסה להכניס את החוט עצמו בלבד ולא סופית עם הלחמה ובידוד מתכווץ. כל הגיאומטריה של המחבר והפלסטיק מסביבו בנויה במחשבה על הגמישות של החוט הבודד ולא של האביזר שניסית להלביש עליו. אפילו מחברים מתוחכמים כמו Wago נופלים בזה לפעמים. הסופיות האלה נכנסות מעולה למאמ"ת או לכל מפסק/ממסר אחר שמותקן על פס דין, כי שם זו דרישה של הגילדה המקצועית ושל חברת הביטוח. כל מכונה תעשייתית מצפה לראות סופיות בקצה חוט, וכך גם רוב לוחות החשמל הביתיים - בקיצור, איפה שהעבודה נעשית ע"י איש מקצוע מוסמך. אבל בנקודות הקצה הביתיות שהמשתמש נוהג לטפל בהן לבד זה פשוט לא נלקח בחשבון, ובמקרים רבים לא מתאפשר.

בניגוד לשאר הסדרה מ-2019, שהיא יצירת מופת סינמטוגרפית? 🙄 בקושי צלחתי את הפרק הראשון שם מרוב דרמה מיוסרת. סדרת אקשן ופעולה עאלק.

הרומסטר שלנו החליפה מיקרו-ואן אחר ולא נפוץ במיוחד, דייהטסו גראן מוב, שהיה מבוסס על השרייד של אמצע שנות התשעים: אי לכך, גם אנחנו בדקנו את היאריס ורסו בשלב מסויים. אז היא עוד הייתה יקרה מדי כמשומשת וקשה היה למצוא אקזמפלרים שמורים, אבל זכורה לי שיטת קיפול מושבים דומה לרומסטר ועוד כמה פיצ'רים מגניבים. הדלת האחורית שלה נפתחה הצידה במקום למעלה והמנוע אכן היה חלש למדי, אבל אני לא זוכר איזה הבדל תהומי ביניהן מבחינת איכות או ארגונומיקה. אצלנו עם ה-TSI ובשימוש עירוני בעיקר, צריכת הדלק מחפירה ועוברת לעיתים רחוקות את ה-11 ק"מ לליטר. בונוס למי שקורא את ההודעות האחרונות ותוהה מה זה דקוטה (צולם לפני כמה ימים באחד ממוזיאוני חיל האוויר הבריטי):

לא ראיתי את הראשון, אבל השני מהנה רק למי שאוהב פורנו עוני/עמך. מתחיל משעשע ואז אתה מבין עד כמה זה עלוב ומציאותי.

יש תעשיות ומקרים ספציפיים שבהם הצבע חשוב ולכן מצויין בשרטוט. למשתמש הביתי - פשוט שמים את הסופית הכי דקה שהחוט עדיין מצליח להיכנס לתוכה, כך שהכתר יושב הדוק על הבידוד לפני שלוחצים. התגובה שלך לכל ה'ארוע' הזה מזכירה לי איך פעם שכרתי רכב אוטומטי לטיול עם חבר שעד אז נהג רק על ידני, ובמשך שבוע הוא לא הפסיק להתלונן על זה שאין דוושת מצמד ואיך נוהגים בדבר הזה... על כך שהוא שודרג לאאודי Q3 במקום האופל קורסה שהוזמנה במקור לא נאמרה מילה.

גם Landman לא חובה. דמויות שטוחות שאתה קולט מה הטראומות שלהן תוך שלושה פרקים, ואחרי חמישה הן כבר כ"כ מאוסות שאתה רק מחכה שזה יגמר, כי התסריטאים עישנו משהו חזק והתחילו להתפזר לכל עבר עם העלילה. גם הקידום של האיש הטכני ה'מחוספס' לתפקיד אדמיניסטרטיבי נטו לקראת סוף העונה לא עובר מסך. אלו מאיתנו שעוד זוכרים את אלי לרטר בנעוריה יעריכו אולי את סצינות העירום שלה, אבל אח"כ זה כבר נהיה מיותר לחלוטין. גם הפרשנות החברתית על ההתמכרות של המערב לנפט חלשה למדי וגורמת לצופה המשכיל יותר גיחוך קל מאשר חשבון נפש.

לא מכיר את הבן שלך אישית, אבל מנסיון של הרבה טיולים - הייתי מצמצם לשני מוזיאונים/מפעלי רכב בלבד (בהתאם להמלצות ברשת) ומגוון עם סדנת אומן בתחום אחר (כמו בישול), סיור מודרך מעניין (משהו מודרני ולא היסטוריה של האימפריה הרומית), משחק ספורט מקומי, הופעה חיה, ואולי גם איזו חוויית מסלול קצרה לקינוח. גיוון ושבירת שגרה הם שם המשחק, כי המוח נכנס מהר מאד למצב רווייה כשהוא חווה את כל השפע הזה לראשונה. כך קרה אצלי כשנסעתי לתערוכת פרנקפורט בזמנו בתור נער - אחרי שלוש או ארבע שעות כבר הפסקתי להבחין בפרטים והמשכתי להסתובב כמו זומבי בין האולמות כדי לסמן וי על הכל 'אם כבר באתי עד לכאן'. לא ממליץ.