Derish

אתה מזכיר לי את הבחור הזה וחבריו: https://www.instagram.com/georainbolt/ חוץ מזה הבחור אמר שיש שם חניה לג'אמפי - מה הסיכוי למצוא את זה בלב ת"א? 😉

אני מניח שגם בחורף לא כיף גדול שם למעלה, חווייה רוחנית משהו. אבל לפחות עכשיו הבחור יהיה עסוק עשר שעות ביום ויכתוב פחות שטויות בפורום. איחלתי לחייל הצלחה בדרכו החדשה.

תודה, זה כנראה יהיה דיל ברייקר. זכור לי שדיברנו על הנושא כשחיפשתי אפליקציית תשלום שאינה מבית גוגל/סמסונג, אבל חשבתי ששעונים פשוט נסמכים על מה שכבר קיים בטלפון ולא נתמכים כמכשיר עצמאי. אם זה הסט-אפ (מה שהגיוני מאד למקרה של אובדן או גניבה), אז בתקציב הצנוע שלי נכנס רק גלקסי 3 או 4 שכבר יהיה עם סוללה חצי מתה ולכן כנראה שאוותר על הרעיון בשלב זה. באחד משרשורי העבר שקראתי בנושא הוזכר שעון אנלוגי שידע להזיז את המחוגים לנקודות מתוכנתות מראש ע"מ להתריע על הודעה, שיחה, וכו' - אולי לכך הכוונה. לחלופין, פגשתי באינטרנט גם שעונים אנלוגיים רגילים עם מסך קטן שמראה התרעות מהטלפון.

תודה, נראה לי שגם אין לדגמים הזולים האלה NFC (בדומה לאמאזפיט שהזכרת).

הטלפון והמחשב הנייד שלי הם מהעבודה, כך שנושא הסוללה שם פחות מטריד אותי. בשעון אני לא צופה שינוי בדרישות שלי אחרי שנתיים-שלוש ולכן הייתי מעדיף להימנע ממכשיר שילך לפח בגלל סוללה חלשה. זה גם מכשיר הרבה יותר פשוט וזול שאין סיבה ממשית להכניס לתוכו planned obsolescence. בינתיים לא נבחנו שום דגמים וגם לא נפסלו. אני רואה ש-Xiaomi פשוטים מתחילים מאזור ה-30 יורו, Huawei מאזור ה-60, וכל שאר המותגים הרציניים זה כבר מאה וצפונה. לא לגמרי ברור לי מה פשר ההבדל במחיר ולכן פתחתי את ההתייעצות פה.

שלומות, קראתי כמה שרשורים בנושא (ועוד כמה עשרות מאמרים וסרטונים) אבל אף אחד מהם לא קלע בדיוק לצרכים שלי. אני שוקל לרכוש את השעון החכם הראשון שלי, אך רק אם אמצא משהו מתאים ובתקציב הגיוני לבדיקת היתכנות (כולל יד שניה). מה נחוץ: קישוריות בסיסית עם אנדרואיד. סנכרון עם הטלפון שיתן לי התראה על הודעה או שיחה נכנסת. פונקציית NFC שתאפשר לי לשלם עם גוגל פיי מבלי להוציא את הטלפון מהכיס. מה שאף אחד לא מדבר עליו: סוללה שאפשר יהיה להחליף כשהיא תמות בעוד כמה שנים. מה לא נחוץ: פונקציות כושר - מעקב אחרי לחץ דם, דופק, צעדים, מחזורי שינה וכו'. אפשרות לעשות שיחות טלפון מהשעון עצמו. אפשרות לקרוא הודעות נכנסות. מסך מגע ו/או דלוק קבוע. מראה מצודד. מה רצוי: שיהיה לו מבחר רצועות מעליאקפרס, כי כל השעונים מגיעים עם רצועת פלסטיק ואני מעדיף צמיד מתכתי. אשמח אם תוכלו לתת לי כיוון התחלתי על סמך הרשום לעיל, לא זבל סיני גמור אבל גם לא מוצרי דגל של אפל/סמסונג ושאר מותגי על. סד"ג של Xiaomi או Anker (אם הם מייצרים שעונים) שיעלה בגבולות המאה יורו נגיד, וכאמור אפשר גם משומש. מודה לכם מראש.

תלוי בבוחנים. כשעוד גרתי בישראל, המוסך החביב עליי (ואחד ממומלצי הפורום) היה בפ"ת, אבל מכון הטסטים שהיה בסמוך כ"כ אהב לפסול אפילו את המכוניות המתוחזקות ביותר שבאיזשהו שלב אפילו בעל המוסך המליץ שאמנע ממנו. יצא לי לחוות את התענוג המפוקפק הזה עם שלוש או ארבע מכוניות לאורך השנים, כולן היו מתוחזקות למהדרין ונראו צעירות מגילן, ואף אחת לא הצליחה לעבור שם חלק. אין לי שום ספק שחלק גדול מזה היה 'מס אשכנזים', אבל זכור לי במיוחד מקרה אחד שבו הבאתי לשם מיצובישי לנסר ישנה ושמורה במצב תצוגה, לאחר החלפת רדיאטור ועוד כמה חלקים והכנה ספציפית לטסט, ואחרי הכל הם עדיין מצאו שם איזו גומיה לא רלוונטית שהיה צריך לפרק חצי אוטו כדי להגיע אליה. כמובן שזה גם עלה לי לא מעט בחזרה למוסך, ובאותה תקופה (אולי עדיין) לא הייתה אפשרות ללכת למכון אחר אם כבר התחלתי פה. אני מקווה שהמכון נשרף מאז וכל הבוחנים שלו קיבלו מחלות חשוכות מרפא, כי ניצול מעט הכוח שהם קיבלו בחיים העלובים שלהם ע"מ להתעמר בלקוחות זו התנהגות שראויה לענישה קרימינלית. אבל בישראל זה מצב נורמלי, ולמרבה האירוניה המקום היחידי שבו לא נתקלתי בתופעה דומה היה במכון הטסטים של טייבה שכנראה היום אינו נגיש במיוחד.

התחלתי מכך שליוון יש את הקסם שלה ולא טענתי שהיא לא שווה ביקור. פשוט אמרתי שהיא לא באמת אירופה - בניגוד למערב השבע וכן, אפילו שטח ההפקר ההוא שבו כייסו את אשתו של ספריאל ב-89'. רוצים להמשיך לריב? אז הנה עוד דעה לא פופולרית - מרבית דרום אמריקה, הודו ותאילנד הם חורי תחת שאנשים נוסעים אליהם רק כי הם זולים. אח"כ הם באים ומספרים שזה נורא יפה וטבע בתולי ונופים עוצרי נשימה, אבל אף אחד לא מדבר על העוני והפשע, והמדרכות השבורות (איפה שיש בכלל) והשחיתות, וזה שבחלקים נרחבים מהנ"ל אי אפשר לשתות מים מהברז. בטח שם תמצאו גם את המקומות 4-8 ברשימת היעדים הכי פופולריים לתיירים, אבל אם זה המדד... לגבי מרוקו עדיין לא גיבשתי דעה, צריך לבקר בהזדמנות ולחזור עם תובנות.

אמנם לא ביקרתי בכל כפר ועיירה של כל אי ביוון, אבל כן ביליתי פרקי זמן ארוכים בעשור האחרון בכל אחת מהמדינות שצויינו לעיל, ולמעט פולין לא ראיתי שם הרבה 'אירופה'. בסדר, עניין של טעם וחבל על הזמן של כולנו עם המשך הדיון הזה. שכל אחד יסע לאן שנוח לו.

ואיך רמת הכבישים שמובילים לכל היופי הזה? מניח שלא משהו, ובעיירות הסמוכות אנשים עדיין חונים על המדרכה ויש ריח קבוע של פיח מהמשאיות הישנות במדינה שלא שמעה על תקנות זיהום אוויר. אנחנו מדברים על דברים שונים, ברור שיש שם טבע ונופים וכו' אבל זה לא שינוי הפאזה שמקבלים במדינה מערבית מפותחת.

גם בירוחם ובחדרה יש כמה פינות חמד, אבל אם תייר מחו"ל היה שואל בפורום איפה לבקר בישראל אז כנראה שלא היינו מפנים אותו לשם... יוון ומזרח אירופה, עם כל הקסם שלהן, לא שונות בהרבה ממה שאנו מכירים בארץ וזה לא מה שאנשים חושבים עליו בד"כ כשהם מפנטזים על 'חופשה באירופה'. התנהגות המקומיים, רמת התשתיות, והחוויה הכללית שם זה הבן דוד הסטלן של אירופה הקלאסית ולא הדבר האמיתי. כמובן שעם חינם קשה להתווכח, אבל אני משתדל להתייחס לשאלה המקורית ולכותרת בגדול.

יוון זה לא ה'אירופה' ששווה לצאת אליה לחופשה. גם רוב מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר לא ממש עומדות בקריטריון הזה.

נראה שמדובר במדבקה, ולא איכותית במיוחד. לא אתפלא אם ה'צבע' מתחלף כל שנה-שנתיים עקב התקלפות ודהייה.

זה נשמע כמו האנשים האלה שמזכירים את בת זוגם בתור 'החזקה' או 'הצודקת'. אנא, לא פה... יש לזה קבוצות סגורות בפייסבוק, שם תתפרעו לכם.