hawk

ייתכן שה- DOK מסוג USB3 והרדיו דיסק לא יודע לקרוא אותו.

אתמול, מייד אחרי שחזרתי מהחופשה, ישבתי ברכב כ- 50 דקות עם שני הטרקים של אדי. רוב הזמן השמעתי את הטרק הראשון וניסיתי לגלות את מיקום הנגנים מבלי להסתכל בסרטון. הגעתי לשתי מסקנות שרלוונטיות עבורי ואולי אחרים יגיעו למסקנות אחרות לגמרי: 1. היה לי קל מאוד להגדיר את עומק הבמה ואת המיקום היחסי של הנגנים כאשר מספר הנגנים היה קטן, אבל ככל שמספר הנגנים גדל וככל שמספר השורות שעליהם הוצבו הנגנים גדל גם הוא, התקשיתי יותר ויותר בהגדרת מיקומם. מיותר לציין שאחרי האזנה לאותו טרק במשך זמן רב הכל מתערפל בראש והיכולת לזהות את מיקומם של הנגנים רק הולכת וקטנה. 2. כיוון שמרכז הבמה מכוון אצלי לנקודה שבין ההגה למרכז הדשבורד, חשתי בבירור אי- סימטריה בין פריסת הנגנים מצידו הימני של הקו האדום האנכי ובין פריסת הנגנים מצידו השמאלי. לא ברור לי מדוע חוסר הסימטריה הפריע לי כל כך- ייתכן שהדבר נובע מהעובדה שהעיניים רואות דבר אחד והאוזניים שומעות דבר אחר, אבל אני אהיה חייב לכוון עכשיו את מרכז הבמה למרכז הדשבורד ולשמוע את הקטע שוב.

קצת הופתעתי. ברצועה זו אפשר לשמוע בצורה ברורה מאד את הצלילים שמופקים מהקשה על ה"קאלאבש" (כלי הקשה אפריקאי שעשוי מ...... דלעת) מגיעים מאחורי הפסנתר. האם ניסית להקשיב לרצועה שבה נשמע חצוצרן המתרחק בכל פעם בכמה פיט מהמיקרופון?

אדי, הייתי רוצה שתקשיב ברכב לרצועה Azawad של עידן רייכל והבא את רשמיך מעומק הבמה. טעימה מהרצועה בקישור הבא:

לזה בדיוק התכוונתי כשאמרתי שידרשו שעות רבות כדי להשיג את המקסימום מהבמה. ניתן בוודאות להשיג את התחושה של העומק עם התקנה סטנדרטית של הרמקולים וגם ללא רמקול אמצעי. ברור לי שיש הרבה הגזמות בנושא ואני גם לא שומע את הזמר מעל מכסה המנוע. אי- אפשר כמובן להעריך מרחקים אבל כשמשמיעים קטע באיכות טובה ניתן להבחין היטב שהמתופף נמצא מאחורי הזמר לדוגמא. אגב, אני השתמשתי בעבר ברצועה מצויינת המיועדת לבדוק את עומק הבמה. ברצועה זו נשמע חצוצרן המתרחק בכל פעם בכמה פיט מהמיקרופון.

כמה מחשבות והבהרות שלי בנושא. אני, אגב, משתמש במערכת קלאסית עם זוג רמקולים המותקנים משני צידי הרכב. כנראה שלא אשלב בתקופה הקרובה רמקול אמצעי ובטח שלא 25 רמקולים כמו במרצדס של אנדי. אתחיל בתגובה לעופר: הגישה שלך מצוינת. אתה עושה מה שגורם לך כיף- אבל לדעתי כדי שיהיה כיף, אי אפשר לברוח לגמרי מהכללים גם אם אנחנו לא חושבים עליהם כי הם כבר פשוט זורמים בדם. אם אתה רוצה שיהיה לך כיף- אתה צריך להגדיר במה. אם אתה רוצה ליהנות אתה צריך שכל כלי ישמע במקומו ואז אם תרצה או לא אתה מיישם חלק מהכללים. boo_ היטיב לתאר את החוויה. אני דווקא קצת חולק על אדי בנוגע להשקעה. כדי להגיע לסטייג’ טוב צריך להשקיע הרבה ולפחות בכיוונים. כדי למצוא את המקומות האידיאליים להתקנת רמקולים ברכב צריך לערוך לא פחות ממחקר שיכול להמשך ימים ולכן רוב המתקינים או חובבי האודיו אינם טורחים למצוא את המקום האידיאלי אלא מתקינים את הרמקולים במספר מקומות מקובלים: צידי הדשבורד, קורות וכו’. אבל כיוון של הסטייג’ יכול להמשך שעות או ימים כי לא פעם המוח מתעייף אחרי כמה שעות של עבודה ואז אין ברירה אלא להפסיק את הכיוונים. כוון סטייג’ נכון יקבע את מרכז הבמה את רוחב הבמה ועוד. אחרי כיוון נכון רוחב הבמה יכול להתפרס גם מימין לרמקולים הימניים וגם משמאל לרמקולים השמאליים ולהגיע לתוצאה כזו נדרש לניסיוני להשקיע לא מעט שעות. כולנו מתייחסים לשרטוט המצורף כאל הבסיס לכיוונים. אנחנו משתמשים בהשהיות כדי להשוות את אורכי המסלולים שבין כל אחד מהרמקולים אל נקודת ייחוס או נקודת מדידה אחת. אם נקודת הייחוס נקבעה בגובה ראשו של הנהג הרי שמרכז הבמה יהיה מול הנהג ומושב הנהג יהיה גם הנקודה שבה ישמעו בצורה הטובה ביותר. כשאני הולך לסרט או להצגה אני מעדיף לשבת תמיד מול מרכז הבמה וזהו גם הסיבה שאני מעדיף למקם את מרכז הבמה ברכב בדיוק מולי. דרך אגב, כבר שמעתי נהגים הטוענים שהצבת מרכז הבמה בדיוק מולם מפריע להם להתרכז בנהיגה. החיסרון בהעדפה זו, במיוחד ברכב, הוא שהבמה לא מאוזנת, כלומר החלק שמצד שמאל למרכז צר יותר לעומת החלק מימין למרכז הבמה. אפשר להבחין בזה היטב כאשר משתמשים ברצועה עם שבע הקשות על תוף- המרווח בין שלשת ההקשות מצד שמאל קטן יחסית למרווח שבין שלשת ההקשות מצד ימין. בציור אמנם נראה שרוחב החלקים משני צידי המרכז אמנם שווים אבל אפקט כזה אפשר להשיג רק בחלל חופשי או בחדר גדול מאוד. אי- אפשר להשיג אותו אפקט ברכב כיוון שאנחנו קרובים מאוד לרמקולים השמאליים וההחזרים, הבליעות וההתאבכויות שמתקבלים מצידו השמאלי של הנהג שונים לגמרי מאלה שמתקבלים באזור הרמקולים הימניים. הניסיון לאפשר לכל הנוסעים ברכב להנות מאותה איכות של שמע החל לחדור למערכות השמע ברכב רק בשנים האחרונות אחרי נסיון שהצטבר בתחום הקולנוע הביתי. מספר הולך וגדל של חוקרים וחברות התחילו לשווק מערכות המודדות את תגובת התדר של המערכות (כולל תגובת החדר) ב- 6 עד 8 נקודות ואז מתקנות את המידע המועבר לכל אחד מהרמקולים בעזרת פילטרים שונים כדי כדי שכל הצופים יהנו מאיכות שמע דומה. אבל הניסיון לגרום לאיכות שמע דומה לכולם מקלקלת בהכרח את איכות השמע המיטבית שניתן היה להשיג בנקודה אחת מוגדרת ובמקרה שלנו- הנהג. את העובדה הזו אנדי לא טורח להדגיש בסרטון וחבל.

אני רוצה לפתוח נושא חדש שזכה לתגובות רבות מאוד בפורומים בחו"ל. היכן לדעתכם צריך להיות מרכז ה- Sound Stage? וליתר דיוק אחלק רת הנושא לשניים: א. היכן ממוקם מרכז ה- Sound Stage כאשר הרמקול איתו מבצעים את המדידה מוצב במושב הנהג? ב. האם עדיף שמרכז ה- Sound Stage יהיה בקו אחד/ מול הנהג או עדיף שיהיה במרכז הדשבורד? נא תשובות מנומקות

באתר Exsound תוכל למצוא מגבר של חברת Audio System מדגם HX85.4. זהו מגבר מהסדרות הגבוהות של החברה שזכה לביקורות מצוינות בעיתונות מקצועית. מחירו של המגבר באתר 2500 ש"ח להפתעתי למרות שמחירו באמזון גרמניה לדוגמה הוא 674 אירו (כמעט 2800 ש"ח). בגלל הביצועים של המגבר ומחירו הנמוך במיוחד שווה לעשות עוד מאמץ ולרכוש אותו.

גם אני הייתי רוצה להשתתף בניסוי כזה אבל ארגון של ניסוי כזה הוא להערכתי מסובך מאוד. הניסוי חייב להתבצע בתנאים מבוקרים מאוד עם כיוונים מאוד מדויקים של הציוד המעורב בניסוי. מצד שני אין לי שום ספק שאנחנו לא נצליח יותר מאשר אלו שהשתתפו בניסויים אצל פלויד בהרמן קרדון או אצל קלארק.

נראה לי שחלק גדול מהשיקולים שלנו הם בכלל לא רציונליים אלא קשורים להתנהגות האנושית בכלל ודוגמאות לא חסר: 1. לפי התגובה של אדי- " תלוי איך אתה מביט בזה - אם יש לך את הרצון וגם את היכולת אז למה לא לקנות את המגבר הטוב\יקר ביותר? הרי אתה יכול להרשות לעצמך"- ברור לי שחלק מהדחף שלנו זה להתהדר במותגים. כמו בדוגמה שלו- למה שאדם יקנה מרצדס בת 15 ולא שברולט קרוז חדישה יותר, בטיחותית יותר ומאובזרת יותר- כי זו מרצדס. 2. אנשים שמשלמים על מוצר מסוים יותר תמיד ידידו שהמוצר יותר טוב. סדרת מחקרים שעשה דווקא פרופסור ישראלי, דן אריאלי, הוכיח שאנשים ששילמו לדוגמא הרבה כסף על שוקולד פחות טוב טענו שהוא הרבה יותר טעים משוקולד משובח שאותו קיבלו בחינם. שים לב לתוצאות של המבחן- אחוז ההצלחה היה באזור 50% שזה בערך לנחש תוצאות של עץ או פלי. אף אחד לא הצליח להגיע לאחוז ניחוש של 55% אפילו כך שאפשר יהיה להגיד שמצאו בנאדם אחד לפחות שיכול להבחין בשמיעה בין מגברים שונים. כנראה שההסבר הטוב ביותר הוא של אדי- אתה קונה מגבר או כל מוצר אחר לפי היכולת הכספית שלך ואז אתה ממציא את כל הסיבות והתירוצים שזו הבחירה הטובה ביותר.

חג שמח גם לך אדי ולכל חברי הפורום. תגובתך סיכמה בצורה מקיפה את כל הפקטורים שיכולים להשפיע על המאזין. אגב, קראתי מאמרים טובים נוספים בדיוק באותו נושא באתר audioholics וגם שם מוזכרים ניסויים עיוורים שבוצעו ע"י חוקרים אחרים וכולם הגיעו לאותה מסקנה. השורה האחרונה בתגובה שלך- האם בני אדם מסוגלים לשמוע אותם? או! כאן כבור הכלב וזהו גם עצם העניין- מחזירה אותי להתחלה: איפה לעצור? למה להשקיע במגבר 1000$ אם מגבר של 400$ יישמע אותו דבר.

נושא המאמר לא היה מחיר, אמינות, חומרים איכותיים וכד'. המאמר טוען חד משמעית שלא ניתן להבחין לפי שמיעה בין מגברים שונים העובדים בתחום הלינארי שלהם (כמובן שיש עוד כמה הסתייגויות של הפרדה בין ערוצים ועוד). מבלי להתייחס מראש לכל מיני מוצרי מדבקה אלא רק למגברים שהזכרת, הרי שמסקנת המאמר היא שאף אחד לא יבחין בין Rockford ברמת מחירים של 600 יורו לבין Brax ברמת מחירים של 2000 יורו.

לפני כשבועיים המגבר שדחף את הרמקולים הקדמיים, DD S4b, החליט לעבור לעולם שכולו טוב. מאז אני חורש את הפורום ומתלבט איזה מגבר לקנות. נתקלתי באינסוף המלצות חלקם מנומקות היטב וחלקם פחות אבל תוך כדי חיפושים נתקלתי במאמר מעניין מאוד על ניסוי עיוור שמטרתו זיהוי מגבר הנשמע טוב מאחר. המאמר הזה הביא לי הרבה תובנות חדשות והעיקרית שבהם היא שאנחנו כנראה משלמים הרבה מאוד כסף על מגברים של חברות שמתהדרות עם מגברים מיוחדים לאודיופילים או על המלצות חסרות משמעות של אנשי מכירות ממולחים. מעניין אותי מאוד לשמוע את דעתכם בנושא. Amplifier Challenge FAQ- Richard Clark.pdf

סדר הכיוון שתיארת הוא בדיוק הסדר הנכון ואני אימצתי אותו כיוון שהוא הגיוני (הרשה לי רק להוסיף שכל הצעדים נעשים כמובן רק אחרי בחירת נקודות החיתוך וקביעת השיפועים). ולמה הסדר הזה הגיוני, כי אין שום טעם לדוגמה להשוות היענות כוח לפני כיוון התזמון. תזמון לא נכון או פאזות לא נכונות עשויות לגרום ל"חורים" בעקום ההיענות אז ברור שמוקדם להתחיל בשלב כזה בהשוואת היענות כוח. לא מזמן תיארת את המדידות שביצעת עם תוכנה חדשה ובעבר צרפת אין ספור עקומים שנמדדו עם REW ולכן ברור לי שאתה חסיד של שימוש במכשירי מדידה. נראה לי הזוי להשקיע אלפי שקלים במערכת מבלי להשקיע עוד 75$ במיקרופון של Mini DSP או Behringer. אני בטוח שכל מי שישתמש בכלים האלה גם יבין טוב יותר מה קורה, גם יבין איך כל כיוון משפיע על אופי המערכת וגם יקצר משמעותית את הזמן המושקע בכיוונים.

אני מרבה לחפש בחודשים האחרונים חומר ספציפי על כיוונים של מערכות ברכב ומשתדל לשמוע גם הרצאות בנושא. לפי התהליך המייגע והמבולבל (סליחה על צורת התיאור) מתחזקת אצלי ההרגשה שהשיטה הנכונה והבסיסית לכיוון מערכת היא קודם כל ע"י מכשירי מדידה ורק אח"כ לבצע כיוונים עדינים ואחרונים לפי האוזן עפ"י העדפה אישית. כמכשירי מדידה יכולים לשמש תוכנה חינמית כגון REW ומיקרופון מכויל שעלותו כמה עשרות דולרים. זוהי גישתם של מומחים "די נחשבים" בתחום, כגון: Andy Wehmeyer, Larry Frederick ועוד. אני מאמין שרק חלק קטן מאוד מאיתנו, חברי הפורום, יצליחו לכוון מערכת בצורה טובה רק לפי שמיעה. ואני גם מאמין שבדיקת המערכת המתוארת כאן והכיוון שלה היו נעשים הרבה יותר מהר עם מכשירי מדידה ועם הרבה פחות לחץ.