Jump to content

lior golomb

  • הודעות

    44
  • כאן מאז:

הנקודות של lior golomb

חדש בפורום

חדש בפורום (1/14)

1

מוניטין

  1. יומן מסע- עדכון מס 5 ואחרון- קונצרן אחד, אהבה אחת. במילה אחת, WOW. אבל אני אנסה להסביר לכם בערך במיליון מילים כמה חשוב היה המסע הזה, ולא רק בשבילי, בשביל כל אחד מאתנו. בקשה אחת קטנה יש לי אליכם בכל זאת, אם יש מי שלא קורא את כל יומן המסע, ומדלג ישר לתמונות, רק טובה אחת קטנה תעשו לי, תקראו את הפסקה אחרונה של הסיכום הזה (הסיכום של הסיכום), אני מבטיח לכם שהיא חשובה בצורה קיצונית. הטיול הזה הוא חוויה שאין לתאר, כל החושים מאבדים כיוון מרוב אפשרויות. מהרגע שמתחילים מסע כזה, הכל פתאום נראה יותר ורוד, ופולקסווגן דאגו לעשות אותו ורוד פי כמה. יצא לי לבחון מספר רכבים של הקונצרן, הגולף R, גולף R קבריו ואאודי S1, אומנם הדגמים שונים אחד מהשני ולכל אחד היתרונות והחסרונות שלו, אבל בסופו של יום, לנהוג ברכבים האלה בדרך הפסטורלית והציורית שבין מינכן לוורטרסי זו פשוט הדרך הנכונה להעריך הנדסה גרמנית במיטבה, וכל מי שמכיר אותי יודע שאני חובב גרמניות . (אגב, שמישהו יסדר לי את מערכת המתלים של הגולף R, איזה כיף זה בלחיצת כפתור לשנות את קשיחות המתלים!) ההנדסה שם כל כך טובה שאני חושב שאני אציע לפולקסווגן לייצר רובוטים של בחורות, עם כפתור שמשנה את קשיחות האופי של המרוקאיות שאני אוהב, זה יפתור לי לא מעט בעיות זוגיות. הרגע הזה שנכנסתי לאירוע המרכזי וראיתי את הצבעוניות, אנשים משוגעים, אלכוהול, דוכנים בלי סוף, מאות חברות שרוצות לקחת חלק באירוע, הדגמות של רכבים, בחורות יפות (כמו שאתם רואים בתמונות ניסיתי להחזיר איתי הביתה אחת או שתיים), אגדות מוטוריות, ואנשים שמגשימים חלומות, גורמים לי להתגאות בקעקוע שיש לי על היד, קעקוע בין היתר של החיים המוטורים שלי, חיים שאני נלחם עליהם במדינה שלנו בעוד במקומות אחרים בעולם זה חלק משגרת החיים. בהמשך יתפרסמו המון קטעי וידאו שיתנו לכם קצת מושג לחגיגה המוטורית שמתקיימת שם. אם נשים לרגע בצד את הנופים המשגעים שנראים כמו ציור שהופך למציאות, את ההנדסה הגרמנית שהיא אמנות לשמה, את קבלת הפנים והיחס המושלם שלו זכינו,אפילו שזה לא פשוט, נקבל עדיין משהו שרובנו חולמים עליו בבסיס יומי, משהו שאצלנו בארץ נמצא בחיתולים, משהו שנקרא **תרבות מוטורית**. אני לא יכול להסביר לכם איזו הרגשה מעולה זו שיש את האופציה להנות ולא להרגיש עבריין כשאתה חי אורח חיים מוטורי, וורטרסי מוצפת חיוכים, חיוכים שלכל חובב רכב מאתנו יש כשאנחנו מצליחים להיפגש בשקט ולממש את התשוקה לחתיכות הפח שלנו... ויש לי חדשות בשבילכם, אם הם יכולים, גם אנחנו יכולים! ואני לא מוכן לשמוע משהו אחר. כשאזכה בלוטו אני אקח את כל החברים שלי לוורטרסי, ולא רק בגלל החוויה, אלא בשביל לספוג את האנרגיות שיש שם, אותן אנרגיות שאני מביא איתי לארץ כשאני חוזר משם. נשים לרגע את ההומור שאני כל כך אוהב כשאני כותב על חוויות מהחיים שלי, תמיד אמרתי שאעשה כל שאני יכול בשביל להביא לשינוי גם אם הקטן ביותר בתחום המוטורי בארץ, היום כשאני חוזר משם אני מרגיש את הצורך לעשות זאת אפילו יותר. ויותר מזה, אני מבטיח שיום יבוא ואגיע לוורטרסי עם אוטו ישראלי, אחת מהיצירות שלי, עם לוחית רישוי ישראלית ואולי גם איזה דגל ישראל, בשביל להראות לכל העולם שלא רק שאנחנו קיימים, אנחנו טובים מהם גם בלתת אופי לחתיכות פח גרמניות. אז אמנם לא יצאתי למסע הזה עם חברים שלי, אבל זכיתי להכיר שני אנשים ראויים לא פחות, שלומי צרפתי- מנהל קארס פורום ועמי קרסו- איש יחסי הציבור של פולקסווגן היו שותפים מושלמים לנסיעה הזו, כל אחד בדרכו שלו. שלומי תמיד רצה לעשות שינוי בתחום המוטורי בארץ, ושינוי אחד נעשה בצורת קארס פורום. עמי גילה שיש כזה דבר תרבות מוטורית ובמהלך הטיול אף הצלחתי לשכנע אותו שאין סיבה שלא נרים אירועים דומים ביחד עם הקונצרן בארץ. קחו את הדמויות החשובות הללו ותוסיפו את הראש המשוגע שלי והעקשנות המפורסמת שלי והנה לכם מתכון לרוח חדשה שתביא לשינוי. ומי שמכיר אותי יודע שאני לא זורק מילים לאוויר סתם. התקופה האחרונה לא קלה לכולנו בתחום המוטורי, ולכן עכשיו זה בדיוק הזמן לגרום לשינוי, פולקסווגן וקארס פורום עשו צעד קטן לקראתנו, קיבלנו פלטפורמה, אני חושב שהגיע הזמן למנף את זה ולעשות עוד כמה צעדים גדולים קדימה, הם מוכנים לעמוד לצידנו, הגיע הזמן שנחליט שאנחנו מתקדמים. כמובן שבמעמד הזה אני אודה שוב לעמי ושלומי, הייתם נהדרים, אמנם אתם קשישים בגוף אבל צעירים בנשמה, בתקווה ששנה הבאה אני אגיע לשם עם רכב ישראלי ונפגש... וכמובן שתודה ענקית לפולקסווגן ישראל וקארס פורום על החוויה החד פעמית לה זכיתי, אפילו תיעוד המסע הזה לא יכול לתאר במילים כמה אושר גרמתם לי. (אגב,מאוד מומלץ לקרוא את היומן כולו, זה אחלה סיפור) תודה תודה ושוב תודה. **** לסיכום של הסיכום, תשתפו את הסיפור הזה לאו דווקא כי מעניין אתכם ליאור גולומב, אלא כי מעניין אתכם להעלות את התרבות המוטורית לסדר היום הציבורי של כולנו, כי אני מבטיח לכם, אני אעשה כל מה שצריך כדי שיהיה לנו פה טיפה יותר טוב, ואם היבואן יראה שכמות החשיפה של הסיפור הזה היא גדולה ומשמעותית הוא ימשיך לעמוד מאחורינו ולצידנו. אז בבקשה, תעשו Share אחד קטן מהפייסבוק או מקארס פורום בשביל לקדם את התרבות המוטורית עוד קצת קדימה. יש עוד המון דברים חשובים שעומדים על הפרק, תקופה חדשה וטובה יותר לפנינו. *** לאלבום המלא של התמונות, לחצו כאן
  2. יומן מסע, אמצע היום השני, חלק אחד מתוך שניים כי אפשר להעלות רק 30 תמונות וצריך להשאיר אותכם במתח. אז קמתי בבוקר לצלילי מנועים שהשתלבו מעולה עם הציפורים המצייצות, כאילו יצאו מתוך חלום. ירדנו למטה, אכלנו ארוחת בוקר של אלופים ומיד לאחר מכן יצאנו להפלגה מדהימה באגם הפסטורלי. היעד? רייפניץ! מרכז העניינים של היום המרכזי! כשהתקרבנו למפרץ שמענו צלילי מנועים כלכך בשריים שאפשר היה לחשוב שנסי המפלצת מלוך נס מגיחה אלינו ברגעים אלו. ירדנו מהסירה, והגענו לגן עדן מסוג אחר. הדבר הראשון שעובר לי בראש הוא- אני לא מאמין. אני פשוט לא מאמין. שמיהו יצבוט אותי! שיט בעצם שלא יצבטו, רק שלא ייגמר! ברקע רכבי השקה חדשים של פולקסווגן, מבחני רכב לג׳יפים חדשים, ושיא השיאים, המקום שעליו כולם מדברים, המקום שבו מאות אלפי חולים מתנקזים אליו באופן טבעי. וורטרסי, הגענו! סיבוב קטן ברחבה המרכזית של פולקסווגן, חשיפה של שני כלים משוגעים! קונספט של פולקסווגן לרכב ספורט פתוח שיוצר במיוחד למשחק מחשב, וגרסת האר 400, שנראית פשוט קרבית... ואיפה אני בסיפור? אני באגף האח״מים, וי איי פי לכל דבר, בדיוק בצמוד לדלת שממנה נחשפות לראשונה האגדות הללו! אין לתאר את האנדרנלין ברגעים שכאלה, פולקסווגן לא מפסיקים להפתיע ברמת התכנון והביצוע באירוע בסדר גודל עצום שכזה. מיד כשזה נגמר, התפנינו לעיסוק האמיתי, סיבוב במתחם האגדי. מוקף בחולי נפש ומצויד בחולצת קוראדו שלי ומוצץ עם סמל גיטיאיי, חברתי לאיגור וסימה, שכבר היו מספר פעמים באירוע והובילו אותי למקומות החמים... מה גיליתי? עולם אגיד ואופורי, מאות אלפי אנשים חולים לא פחות ממני, תרבות מוטורית שאין להסביר במילים, כל מה שאנחנו חולמים- שם מתגשם. ואני שם כדי להבין כמה חשוב לדחוף את התרבות הזו גם בארץ. המשכתי לשאר המקומות באיזור שמנקזים את הנהר המוטורי שנוצר בעיירה, תחנת הדלק האגדית שלא אכזבה, ״פאקרסי״ שהציגה מספר אגדות מוטוריות שגרמו לי לשפשף את העיניים ועוד. מסקנה עד עכשיו? פולקסווגן היתתה בדם שלי, היום אני כבר בטוח שפולקסווגן תהיה חלק מחיי לנצח. התמונות בעדכון הזה הם עשירית מהחומר המצולם שיש, בקרוב יעלו עוד תמונות וסרטונים, ובסוף המסע כל החומר שנאגר במצלמת הגו פרו שלי ייחשף, אני מבטיח לכם, דבר שכזה לא רבים ממכם זכו לראות. אני מלא הערכה והוקרת תודה (בפעם המיליון אך המתבקש) לקארס פורום ופולקסווגן ישראל על ההזדמנות האדירה הזו, ואני מודה לכל החברים בקהילה המוטורית שמפרגנים, מבטיח להמשיך ולתת בתמורה כמה שרק אוכל! מה שכן, קרדיט לעמי ושלומי, זוג הקשישים שמצליחים באופן יחסי לעמוד בקצב שלי! עדכון הבא בקרוב!
  3. יומן מסע, חלק שלישי- סוף היום הראשון/תחילת היום השני- האמת, אני מתחיל להיות מודאג מעצמי. יום אחד עם שני גברים בטיול הזה ריגש אותי יותר מאשר כל טיול שעשיתי עם בת זוג בחיי. אז בפוסט הזה יש לכם דוגמאות לכל המתנות שהרעיפו עלינו, החדר במלון מזכיר אולי סוויטה נשיאותית, הכל נשלט במסכים דיגיטליים קטנים שמפוזרים בחדר, מרגיש כאילו יש מצב שהנסיעה ב250 קמש (בכל זאת, הרכב מוגבל אלקטרונית) בגולף אר אולי זרקה אותנו כמה שנים טובות קדימה בזמן... קיבלנו כמה שעות פנויות להסתובב בעיירה, התחלתי בהליכה ברגל של שעתיים, כן! אני! הולך ברגל.... אני יודע שזה לא אמין, אבל פשוט ככ יפה כאן שזה משוגע. חזרתי למלון אחרי סשן נהיגה קצר בגולף אר קבריו, אומנם היא לא חדה ומעניינת כמו האר שנהגנו בה בדרך לכאן, אבל בהחלט אוטו שהייתי נותן לאישתי או לספר שלה. חזרתי למלון עם חיוך של ילד מוזר שמחייך בממזריות כאילו הוא מתכנן להשתלט על העולם והלכנו לנוח. אחכ ירדנו מהחדר לקבלת פנים רשמית, לא לקחנו סיכון, מתוקתקים ומצוחצחים כאילו מינימום האפיפיור זה שמקבל אותנו כאן, הכל ממשיך להיות ברמה הגבוהה ביותר שראיתי- הנימוס, האירוח, הכבוד, פשוט מדהים. פולקסווגן דאגו כאן להכל והשתלטו על העיירה. התיישבנו בשולחן יחד עם היפנים וכל מה שעובר לי בראש זה עד כמה שהחוויה הזו מטורפת, מתי עוד היה יוצא לי לשתות בירה עם יפנים ולדבר על מכוניות כל היום?!? חברים, גן עדן זה פה. יצאתי לטיול רגלי נוסף לתוך הלילה אחרי לא מעט בירות, גיליתי שזה פשוט מפגש של מיליון אנשים כמוני, כמו בארץ, מלא חולי נפש חיוביים! רק שכאן אתה לא מרגיש עבריין, כאן, כאן אתה כוכב כשאתה בא עם עגלה ישנה משופרת. אם רק הייתם יודעים כמה מגרד לי בגוף שאני לא עם רכב שלי כאן.... יום יבוא, ונעשה לאוסטרים בית ספר, נגיע עם רכב ישראלי ודגל ישראל ונראה להם מאיפה משתין הגפילטע פיש! או במקרה שלי החריימה. היום יהיה היום המעניין ביותר, חשיפות של כלים מיוחדים ועוד, אז שוב, אוהב את כולם ואסיר תודה עדיין על הכל!
×
×
  • תוכן חדש...