כמה מילים על "קפיצת זמן" ועל סימקה אחת

בעולם הרכב הקלאסי, משתמשים בביטוי time warp (קפיצה בזמן, או "עיוות זמן") כדי לתאר מכונית ישנה שנשמרה במצב מושלם ומקורי, לא עברה שיפוץ מימיה, וכאשר נכנסים לתוכה, מרגישים "קפיצה בזמן" עשרות שנים לאחור. לטעמי, יש במכוניות כאלו קסם מיוחד שחסר קצת במכוניות שעברו שיפוץ מושלם ולמעשה ניבנו מחדש. החלום של רבים מאיתנו הוא להגיע למחסן נידח ולמצוא שם את המכונית הקלאסית של חלומותינו, מתוחזקת פיקס עם טסט בתוקף ע"י קשיש חביב שנסע עליה 2000 ק"מ לשנה, והיא רק מחכה להצטרף לאוסף שלנו... מפעם לפעם יש ברי-מזל כאלו בינינו, כמו ליאור ברוך (מי אם לא...) והפרינץ, דרור והאופל רקורד, ואתמול ראיתי מועמדת חדשה לתואר "קפיצת הזמן" של החודש - הסימקה 1100 המתוארת כאן, באתר של ידידנו ליאור ברוך.

מכונית בת 32, 80000 ק"מ, ממוצע 2500 ק"מ לשנה, ונראית כמו חדשה (גם ע"פ עדויות של חבר'ה שראו את המכונית). אוף, אם רק היה לי מקום בחניה...

פשוט מדהימה!!!

מדהים איך אפשר לשמור על רכב רק אם רוצים. טוב לדעת שיש גם אנשים כאלה.

אח.. אלמלא הייתי סטודנט תפרן... כמו שאומרת החתימה- כרגע רק מיצובישי לנסר...

וואו! איך הריפוד נשמר! והדש בורד?!

נראת מדהימה ,

נו מי בר המזל שיקנה אותה ?

דרור .

למישהו יש 15 אלף להלוות לי?

כשעבדתי בדינמומטר הה לנו לקוח מבוגר (אני מאמין למעלה מ75) עם אחת כזו. מבציר79, יד ראשונה!!!! צבע לבן דהוי עם קצת נמשים. היתה עוברת טסטים כמו נסיכה. נכנסת מצד אחד יוצת מצד שני וחוזרת אחרי 6 חודשים למבחן רישוי הבא.

ועל אותו משקל:

היה מגיע לקוח זקן עם טרנזיט mk-1 צבע תכלת יד ראשונה עם גריל לבן (עם כמה מעיכות לא משמעותיות).

היתה גם את הלקוחה עם החיפושית השחורה מודל 1958 שהיתה יד ראשונה עד שבעלה נפתר. ואז היא נאלצה להעבירה על שמה וכרגע החיפושית יד שניה אורגינלית עם צבע מקורי.

היו עוד כמה כאלה שאני לא זוכר עכשיו...

משה אזולאי.

הספארי שלי שנת 89 קניתי ממושבניק זקן יד ראשונה שכל הזמן החנה אותה אצלו במחסן ועשה איתה רק 9000ק"מ לשנה הרכב מקורי לחלוטין ללא תיקון צבע והניילונים עדיין על השטיח לאורך כל הרכב.

למישהו יש 15 אלף להלוות לי?

כן,

אם אתה רציני,

אם יש לך בטחונות,

. . . ואם תבטיח לשמור על הרכב כמו שהוא.

לילה טוב.

היתה לי אחת כזו מודל 79

היא נקראת סימקה צפרדע

הספארי שלי שנת 89 קניתי ממושבניק זקן יד ראשונה שכל הזמן החנה אותה אצלו במחסן ועשה איתה רק 9000ק"מ לשנה הרכב מקורי לחלוטין ללא תיקון צבע והניילונים עדיין על השטיח לאורך כל הרכב.

אהבתי את מושב המסאז' התקופתי. ידוע גם בשם חרוזי נהג מונית.

אי שם בסתיו 1979, ב"רגילה" אחרי קורס קצינים, נסעתי כטרמפיסט בסימקה 1100 כזאת מהצפון לכיוון ירושלים. מעט מצפון לנתניה, בערך מול ביתן אהרון, נהג בפורד קורטינה שנסע ממול איבד את השליטה, חצה את העפר שהפריד בין הנתיבים (לא הייתה אז שום גדר באמצע) והסטטיסטיקה רשמה עוד תאונה חזיתית בכביש החוף.

חוקר תאונות הדרכים של משטרת נתניה הגיע אליי לרמב"ם בחיפה רק כ-10 ימים אחרי התאונה והסביר את האיחור הרב בגביית העדות בכך שראה את מה שנשאר מהסימקה והיה משוכנע שאין עם מי לדבר. בקיצור הסימקה הייתה טוטאל-לוסט, מי שנהג בה והטרמפיסט שישב לידו קצת פחות.

אחרי שלושה ניתוחים בברכיים, שמונה חודשים ואינסוף שעות פיזיותרפיה חזרתי ללכת ולרוץ.

אין ספק שהמכונית מדהימה. אפשר להריח את הריח של פעם דרך צג המחשב ועד ירושלים. אבל עם כל הכבוד, ויש כבוד, באופן אישי לא בא לי לנסוע שוב בסימקה 1100...

להורים שלי היתה בדיוק כזו ובדיוק באותו צבע במתישהו באמצע שנות השבעים.

הדבר היחידי שאני זוכר מסימקה זה שנסענו בה לשרם-א-שיח ושאבא שלי נהג לטעות ולחשוב שמדובר ברכב 4על4 בשלל הטיולים שעשינו בה...

בהזדמנות אנסה לאתר תמונות מאותן שנים שבהן מככבת הסימקה.

המזדה 3 של חבר שלי נקנתה מהסוכנות בלי שריטה ועם 0 ק"מ...

מדהים לראות איך היא נשמרה. כשראיתי את המודעה בקלסיקאר חשבתי לעצמי שקפדנות השיפוץ שהיא עברה מרשימה מאוד. האיש אפילו טרח להוסיף את המאוורר שהיה כה אופייני לתקופה...

עכשיו כשאני מבין שלא היה כאן שיפוץ אלא שימור, זה מרשים כפליים.