רשמים מתהליך מיקוח של "הבננה"

טוב, זה התבקש. מתישהו זה היה צריך לבוא.

 

היום שמתי פעמי לעבר אותו חור נידח שבו עמדה אסקורט. נגשתי לשם לראשונה לפני שבועים, ולאחר שבצעד תקדימי שלא נעשה עד היום חרגתי מיצר הביישנות שבי, ונתדפקתי דלת אחר דלת, עד שהצלחתי לדלות את המידע על המשפחה שמחזיקה את "הבננה".

לא הצלחתי להשיג את המשפחה, כנראה שלא הייתה בבית. אז ביקשתי מחבר טוב שישאר פתק בשמי בלובי של הבניין שבו רשום שאני מעוניין לקנות את הרכב.

 

אתמול, יום חמישי בשעות בין ארבעיים, אמצע יום עבודה, אני מקבל שיחת טלפון מהמוכרת, שהשאירה לי הודעה קולית וביקשה שאני אחזור אליה עם הצעה מעניינת.

 

היום בבוקר קבעתי להפגש איתה, ולדבר.

 

הגעתי. קצת באיחור אבל הגעתי לשם.

 

טיפסתי עם הרכב את עליית החנייה (תוך כדי פרפור מאבק - תחי התיבה האוטומטית) ונעמדתי בסמוך לאסקורט.

 

הרכב לא השתנה במאומה במשך השבועיים האלה שלא התראינו. חבוט וטיפה מחליד אבל עם המון חן של מכוניות ישנות. הוונדליזים ניכר עליו. לא משהו רציני.

 

נפגשנו, שלום-שלום, והתחלנו לדבר.

 

- "אפשר לראות את המנוע?"

- "כן"

 

אני רגיל שבאסקורטים הידית לפתיחת מכסה המנוע בצד ימין (כיאה לתוצרת בריטית בשילוב חאפריות ישראלית). אך אין שום סימן להמצאות ההדק המיוחל.

טלפון לידידי אזולאי שבאמת סייע לי, וההדק נמצא.

 

אני פותח את מכסה המנוע לאחר מאבק ממושך (הרכב צמוד לקיר בטון, והאף הישר של האסקורט לא מטיב עימי) - נגלה לעיני מנוע 1100 מאובק, שעם קצת חומרי ניקוי, שמנים חדשים, שאר ירקות והכי חשוב: הרבה אהבה יחזור ובגדול לשייט על כבישי ישראל הנוקשים.

 

איפה היינו? אה כן:

אסקורט

יד ראשונה

הכל מקורי ומושלם חוץ מממצב חיצוני שטעון שיפור.

 

"שאלת השאלות" שאלתי בטון טעון בבטחון עצמי שיכול להפריד חלבונים מחלמונים

"כן?"

"כמה?"

 

זה התחיל ב300, זרם ל-500, ולבסוף הגיע לסכום שבאמת אין לי מושג איך השכל היישר שלי - לא אציין מפאת צנעת הפרט, אבל זה סכום נאה של ארבעה ספרות.

 

היא כנראה חושבת שיש לה באר נפט שמחירה נאמד ע"פ שער הדלק בחנייה.

ובכדי להכות חטא על פשע, היא יודעת שהרכב כבר ראוי להיות אספנות (מבלי שהזכרתי בכלל) וכדבריה: "הוא יעמוד בחנייה בשמש, ומחירו יעלה ויעלה"

 

התאהבתי, נפלתי קשה. הרכב הזה חייב להיות שלי ויהיה מה.

זה אולי לא הומני, אבל עכשיו אני הולך לשבת לה על הראש, להתקשר בכל סופ"ש, חג, מאורע או סתם כי בא לי לברר אם מישהו קנה לה כבר סולם...

 

למה סולם?

 

כי היה לי חשק עצום לצעוק לה: "רדי מהעץ!"

כמה היא ביקשה ? 1500 ש"ח, 2000 ש"ח !! - למה אתה חושב שהיא צריכה לתת לך את הרכב במתנה??

 

אם אין לך סכום סביר לרכישה (וכמובן לתחזוקה/החזרה/השמשה) - תרד מהרעיון.

היי, סובא!

 

לפי דעתי, אתה צריך לעשות בדיוק ההיפך.

אל תראה למוכרת הנכבדה שאתה להוט/מטוגן על הרכב, כי אז היא באמת תחזיק מעצמה ומה"אוצר" שלה...

 

המתן בסובלנות. אל דאגה, אם הרכב לא זז תקופה כבדה, סביר להניח שהוא ימתין עוד קצת... (אחרי הכל, מי נוגע היום באסקורט?! )

עוד חודש וקצת, תרים אליה צילצול ובטון מזלזל תאמר שבפעם האחרונה שעברת שם ("יום לפני"...), הרכב עדיין היה זרוק באותה תנוחה, ערכו לא עלה מי-יודע-מה ולא נראה שישנם קליינטים באופק...

 

לא עבד?

נמתין עוד קצת...

נתקשר שוב...

בסוף תוציא את הרכב, ויהי מה!

 

נכון שהמתודה הזאת מלחיצה שאולי יקטפו מידייך את הנכספת, ונכון שמדובר בתהליך מורט-עצבים, אך לבסוף זה משתלם! (גם כי הרכב יהיה שלך, וגם כי תחסוך מזומנים במקום שינקנקו אותך בגלל התלהבות שהיית צריך להחביא...)

 

דרך-אגב, התקשרת כבר למספר שהבאתי לך? (או שלא בא לך על זה?)

תברר, הרי לא תפסיד מזה כלום. (חוץ מעלות שיחת-טלפון...)

 

 

אנא קח לתשומת-ליבך את דבריי,

חולה~הגה

למה אתה חושב שהיא צריכה לתת לך את הרכב במתנה??

 

אם אין לך סכום סביר לרכישה (וכמובן לתחזוקה/החזרה/השמשה) - תרד מהרעיון.

ירון היקר - אף אחד לא אמר שהיא צריכה לתת לי רכב במתנה. תראה לי פעם אחת שבה רשמתי את זה.

ולשאלתך, אני לא אוהב להכניס ידיים זרות לכיסים שלי - אבל הסר דאגה מלבך. יש לי די והותר כסף לקנייה+רכישה+השמשה. זמנים השתנו, ועל כך יעידו כפות הידיים המקולפות והמשופשפות שלי.

 

אז רגע, אחרי שהצעת את הסכום הנאה בעל 4 הספרות היא עדיין ענתה בשלילה?

או שזה כבר היה מוגזם מדי לרכב X?

היות וחיפשת סולמות ועצים - נא אמור לנו באיזה סדר גודל של מחיר מדובר?? אולי אז גם נבין את מגינת ליבך עקב רצונה של הבעלים לקבל תמורה סבירה בעד רכבה!!

 

בכל מקרה אם תמתין יתר על המידה - בארצנו הקטנה והצפופה, בסופו של דבר, הרכב יחמוק מבין אצבעותיך המשופשפות/מסוקסות (נא מחק המיותר).

קודם כל, בהצלחה! עם כמה דלתות, אגב? דבר שני- התלהבות יתרה בהחלט מעלה את המחיר לשחקים- מניסיון, לצערי, עם המשאית- שילמתי עבורה הרבה יותר, ממה שמישהו אחר היה נותן לו איי-פעם, ורק בגלל זה, שאני הייתי זה, שרדף אחרי הבעלים במשך כמעט חצי-שנה... וזה שלושה ימים לפני, שמשאית קיבלה את "צו הפינוי" החרום- בגלל המכביה (הייתה חונה בחניית האצטדיון). מצד שני- לו לא הייתי לוקח אותה בסכום שלקחתי, כנראה עריה הייתה גוררת אותה, ואז הייתה נעלמת אחת מהמשאיות האחרונות מדגם הזה ומשנתון הזה... לא, שאני בטוח, שאצליח להחזירה לכביש מתיישהו, אבל לפחות יש לי תיקווה!

בקיצור- "כל מקל בעל שתי קצוות"! מקווה, שתשיג לעצמך כבר את האסקורט, ושבאמת תשפץ ותתחזק אותה, כפי שהיא ראויה!

סובי ,בוא נצא רגע מהקטע של כל היועצים שמתרוצצים פה.תגיד מתי אתה רוצה את הרכב

תעשה טלפון,נוציא לך את הרכב (אחרי שאדאג להיצמד לה לגרוגרת)במחיר שקלאבמרקט

לא יתנו לך,ולקינוח נשאיר את בעלת הרכב שתעמוד כמה שנים בחנייה,כדי שנקבל אותה

עוד כמה שנים בגיל 16 !!!

תעשה טלפון,נוציא לך את הרכב (אחרי שאדאג להיצמד לה לגרוגרת)במחיר שקלאבמרקט לא יתנו לך

 

:roflmao:

הרבה אנשים יכולים לומר את זה.

אבל שזה יוצא מהפה שלך - אני יודע שזה יקרה קבל עם ועדה

רגע שאני אבין, היא ביקשה בהתחלה 300 ש"ח, ולאחר מכן עלתה ביותר מ-700 ש"ח ?

 

אוקיי

 

בכל אופן, מדובר על מכונית שכפולה בגילה ממך, לא נראה לי שעד 1000 ש"ח לכאן או לכאן היו משנים לי משהו. העיקר מצב הרכב.

 

על כל פיפס וחצי שיהיה מקולקל, אתה תוציא יותר על התיקון...

על כל פיפס וחצי שיהיה מקולקל, אתה תוציא יותר על התיקון...

את זה גם אני יודע.

לא ציפיתי שחלקים וטיפולים יפלו לי מהשמיים בכל פעם שאשא תפילה.

 

בהצלחה בארה"ב.