"מה הבאת לו לנהוג?!" - (או: טרנזיט 79')

אוקי, קצת סוטה ובטח שלא אספנות אבל אני חושב שזה הפורום המתאים לרשום את ה"חוויה" שעברה עלי היום.

קצת חופש לא הזיק לאף אחד. במיוחד לא לעבדכם הנאמן שמנצל כל רגע אפשרי כדי לסייר בארץ.

היום נסעתי עם דוד שלי לבקר חבר שלו שגם בקרוב מתחיל שיפוץ של גרואטה כלשהי שעומדת בחצר שלו (ככה שמעתי), ניצלתי את ההזדמנות כדי לחזות בגרוטאה ואולי לעזור באופן כלשהו.

07:30 בבוקר, צפצוף סובארי מעיר את תנומת רח' קאפח. נכנסתי לרכב.

אני מנסה להשלים שעות שינה שחסרו במהלך הלילה, ובפעם הבאה שאני קם אני מגלה את עצמי מול מוסך/האנגר של כלי עבודה.

לבחור החביב קוראים חיים, הוא פוצח בשיחה עם דוד שלי ואני ביינתים חוזר לטנדר ומתעדכן בחדשות הבוקר, אחרי 10 דק' אני מקבל "הוראה" לעקוב אחרי הלאנסר שנהוגה בידי חיים איכשהו הצלחתי לשים לב שאנחנו בגדרה.

הגענו לבית שלו, בית מאוד יפה ומטופח, Old school ורואה את השלד החלוד עם קצת ניקלים שמחוברים אליו בעזרת רק ה' יודע. רכב בסגנון שנות ה50 שלא הצלחתי לזהות.

אני קצת מעמיק לתוך החצר ורואה טרנזיט(!) .

אני שואל את מר חיים לפשר הטרנזיט והוא מספר לי שזו טרנזיט מודל 79' ששמשה אותו שעוד היה עובד בצעירותו בהובלות ומשמת אותו מדי פעם לפעם, יד ראשונה(!) בצבע לבן - ש-מ-ו-ר-ה (אני נשמע כמו מודעה בלוח ידיעות. אבל זה נדיר מאוד למי שהסתכל לאחרונה על הכבישים וראה, אם בכלל, טרנזיט במצב טוב)

הטרנזיט הזו פתוחה לכל דורש, ואני פותח את הדלת הצדדית שלה ואני נדהם - כל אינטריית הרכב כוסתה בשטיח (מאוחר יותר הסתבר כעבודה ובנייה עצמית). הריח המוכר של פנים רכב ישן שעמד בשמש מתחיל להכנס לאף, והזכרונות מנסיעה עם אבא בילדות מתחילה לחזור אלי.

... אני מחליט שאני חייב לנהוג בטרנזיט הזו ויהיה מה!

במשך 10 דק' אני נע ונד בין הטרנזיט לבין צמד המשוחחים על השלד החלוד, מתכנן מה להגיד ומה לעשות. עד שבסוף אני אוזר אומץ ובין כמה משפטים משחיל

"תגיד, אפשר לקחת את הטרנזיט לסיבוב פה מסביב לרח'?"

חיים מסתכל עלי במבט של: "מה? מי אתה בכלל?!!"

לא יודע, כנראה הגורל החליט פעם אחת לעמוד לטובתי ודוד שלי סינן לעברו: "תן לילד לנהוג. אל תדאג, הוא נהג זהיר זה"

"אוקי" הוא אמר והוציא מפתח אחד מתוך צרור שהיה לו בכיס "דיר-באלק אם קורה לה משהו!"

אני מסתכל על המפתחות כאילו המשיח עומד לפני, לקחתי את המפתח, אצתי רצתי לטרנזיט, אני נכנס, מתיישב, מכניס את המפתח, מסובב - ו...האוטו משתנק לא נעים... לא נעים בכלל (רק אז נזכרתי שצריך להניע ידני האוטו על N...).

אני משחק קצת עם ידית השטאנגה ומכניס לראשון, קלאץ' לחוץ (הקלאץ' טיפה קשה - התרכככתי מנהיגה על אוטומט או שזה ככה?) ומניע - אאהההה....... רעש של קורטינה!

מבט קצר אל לוח השעונים - איזה כיף לראות עברית! חגורה? לא נראה לי שהיא תעזור לי אבל נשים לכל מקרה.

גלשתי על חצי קלאץ' לכיוון היציאה עם לחיצות מתונות על הגז כדי לזרז את התהליך, ההגה קצת קשה בהתחלה אז לקחתי ת'פנייה בשיא הזהירות.

סיבוב אחד...שני סיבובים...שלוש סיבובים, (מה זה? ההגה הזה לא נגמר?) עוד חצי סיבוב ואני מחליט שזו הרמה הרצויה.

איתות שמאלה והופ - אני משייט בתוך גדרה. (שבשעות הבוקר נראית כמו עיר נטושה).

המנוע מתחיל להשמיע את קולו... הילוך שני קצת מסתבך לי עם השעייה ארוכה של כמה שניות טובות אני מאבד כוח ומוריד בחזרה לראשון, צברתי עוד קצת מהירות והעליתי לשני בחזרה.

40 קמ"ש, טרנזיט, כבישי גדרה ריקים, מי צריך יותר מזה?

בגדרה הריקה יש אוטובוסים? (את זה לא ידעתי).

נעצרתי אחרי אוטובוס של אגד, פחדתי לבצע עקיפה כי לא היה לי שדה ראייה והייתי קרוב מדי, אז הזדחלתי בהילוך ראשון אחרי האוטובוס ונכנסתי לרח' צדדי, ומשם איכשהו חזרתי בחזרה לכביש הראשי (לא זוכר את השם שלו, אבל זה נראה לי הרחוב הראשי בגדרה).

מבט קצר על השעון - זה הזמן לחזור. חזרתי לביתו של חיים שסימן לי עם הכניסה שאני אכניס אותה בשיטת חיל האויר - עם הפנים לכיוון היציאה (גרררר..... )

בחרדת קודש אני משלב לרוורס (שוב, הסתבכתי בהתחלה קצת עם השטאנגה), מתיישר ומסובב את הטרנזיט בתקווה שאיזה משוגע לא יכנס בי.

חצי קלאץ' ובשיא הזהירות אני אני נוסע לאחורה (תפסתי אחלה ויברציה מהרעידות), אני נותן גז כדי לרכך את המנוע ומיד לוחץ על הבלם, הטרנזיט כבתה. אני קולט בזוית העין את מבטו הכעוס של חיים.

קלאץ' לחוץ, R, אני מניע ומנסה שוב. לוחץ קלות על הגז ומרים בעדינות את הקלאץ' ותוך מבט תמידי במראות אני מחזיר את הטרנזיט למקומה, מכבה אותה ויוצא.

חיים הדואג סקר את הטרנזיט סקירה מהירה וקפדנית לראות שלא גרמתי שום נזק, חלילה, לטרנזיט היקרה שלו - עברתי בשלום.

עוד כמה דק' ספורות של שיחה שבהם אני מברר עוד קצת פרטים על הטרנזיט (שהוא ככל הנראה יהיה הבעלים הראשונים, האחרונים, והיחידים שלה), אני ודודי נפרדים מחיים, שריח אדי המפלט של הטרנזיט עדיין מסתובבים להם באויר כתוצאה מלחיצת הגז הארוכות שלי.

נכנסתי לטנדר (הפעם אני לא נוהג) ובחזרה לחולון - בדרך אבא שלי מתקשר ושואל את אחיו איך היה, שהוא שומע שנהגתי על טרנזיט ישנה, כמו זו שעליה הוא עשה עשרות אלפי קילומטרים לא מבוטלים, הוא צועק עליו מבעד לדיבורית: "מה הבאת לו לנהוג על טרנזיט?! אתה יודע שהוא שומע על פורדים ישנים הוא מאבד את השכל!"

עידן

ברכות...

|איקון של ברון אדום מוחא כפיים|

גילי

אגב טרנזיט,

כל בוקר בערך ב 6:30 נוסעת טרנזיט מודל 84 מכיוון בילו לכיוון גדרה.

קצת אחרי מחסום ארז, בתוך הפחונים והמבנים יש המון המון טרנזיטים מסתובבים חלק אפילו בבעלות המקורית של אלה שנוהגים בהם,(לא מומלץ ללכת לבדוק)... חג שמח -רן

תגיד לי אתה לא צריך מלווה בשביל לנהוג ?

תגיד לי אתה לא צריך מלווה בשביל לנהוג ?

בוקר טוב אליהו

טוב אם נסעת עם אליהו זה בסדר, ולא נלשין עליך למשטרה.

טוב אם נסעת עם אליהו זה בסדר, ולא נלשין עליך למשטרה.

רב תודות לך!

אכן סיפור מרתק.

בפעם הבאה בתכניתנו "עגלות" נערוך מבחן נהיגה למלגזה, ונקנח במבחן ג'ימקאנה למשאית זיל שנת 68.

מה שכן הכתיבה שלך יפה, פשוט פעם הבאה תנסה לנסוע על מכוניות קצת יותר אקזוטיות.

פליקס