בחיים לא מקבלים תמיד מה שרוצים. פרק ב' - "המציאות טופחת על הפנים"

חלקכם ראה, חלקם אולי עוד לא, חלקכם הגדול יקרא באופן מרפרף בלוח המודעות של קלאסיקאר ויגלה את המודעה הבאה:

http://www.classicar.co.il/ads/adDetail.asp?cat_id=2&sub_id=3&ad_id=2446

את המודעה הזו ראיתי לראשונה ב 19/08/2004. (קצת אחרי שקיבלתי הצעה לקניית פורד מאוד יחודיית במחיר אטראקטיבי ששווה כל שקל)

אבל, עם כל הכבוד ל"פורד מאוד יחודיית במחיר אטראקטיבי ששווה כל שקל" להסביר לכם את האובססיה שלי לקורטינות (במיוחד Mk.3)? לתאר לכם כמה איברים אני מוכן לתרום בשביל לאחוז בהגה של אחת כזו ולהגיע איתה למפגש האוניברסיטה או כל מיני מפגשים של רכבים קלאסיים למינהם?

אני מניח שלא...

והמחיר המצב המכאני קרץ לי, המצב החיצוני בטח שהתאים לי (אני מדבר על התרשמות ראשונית מההודעה) ואפילו האפשרות של דגם סטיישן שעשע אותי בדעה שאני אקנה קואז'ק כחול משטרתי ועל השמשה ארשום "פז 4" (ע"ע "מתחת לאף").

כן, קורטינה 73 יקרה... היה צפוי לנו עתיד עשיר ופורה ביחד.

תג המחיר בכלל לא הרתיע אותי. ולרכב כזה זה אחלה מחיר - אבל ידעתי שיהיה לי קצת קשיים בהשגת התקציב.

אז כמה דק' אחרי שקראתי את המודעה, החלטתי לפנות בMail לבעל/ת הרכב.

היי אורית\רוויטל

קראתי את ההודעה שלך בלוח המודעות של קלאסיקאר. כבר הרבה זמן שאני מחפש קורטינה Mk.3.

אבא שלי החזיק קורטינה 74 ומכר אותה, ומאז הוא מצטער על זה (לא בהכרח - אבל יש לו חרטות מדי פעם, אני משער... ) . חשבתי לרכוש את הקורטינה שלך, אבל יש פה מלכוד כלשהו.

אין לי הרבה כסף. במצב טוב אני אוכל להשיג לך 1300-1400 ש"ח. (יש לי עכשיו קצת יותר מאלף בשליפה)

או שלחלופין תוכלי להמתין שאני אגייס עוד קצת כסף (וגם זה לא יגיע ל-2000)

אני פשוט תלמיד בן 17, מקורות המימון שלי דיי דלים הייתי אומר ואני לא אצליח לגייס את הסכום של 2000 ש"ח.

אני רוצה להביא את הקורטינה כמתנת יומהולדת לאבא שלי, ואני מבטיח לך שאם תסכימי לבקשתי, הקורטינה שלך תהיה בידיים טובות ואני מוכן לערוב לכך.

הטלפון שלי הוא *******-*05

אם תרצי שאתקשר אליך, נא שלחי לי איימל בחזרה ונדבר.

אני אשמח אם תעני לבקשתי למכור לי את הקורטינה במחיר נמוך ממה שפרסמת

אבל אם לא תסכימי, אני קצת אתאכזב, אבל אבין. תודה.

אולי תרצי לראות כמה אני רציני - הנה תמונה שלי ושל אבא שלי משנת 89 על יד הקורטינה שאולי אפילו אותה בגוון ירוק שיש לקורטינה שלך (שלא הייתה סטיישן אבל עדיין Mk.3).

עוד לא קיבלתי תשובה, אבל החלטתי שאולי כדאי קצת לתפוס זירוז, ודיברתי עם ההורים היקרים שלי והבטחתי שאני מוכן לתת כל שקל שיש לי אם הם יעזרו לי לרכוש את הרכב. לא עברו קצת יותר מ-3 משפטים ואבא שלי יצא בהכרזה: "על גופתי המתה אתה תכניס רכב מודל 73 לבית הזה!" (מדובר על אותו האבא שהתלהב ממפגש האספנות ואפילו אמר "אולי באמת כדאי נחזיק רכב אספנות?")

אחרי זה אמא שלי הצטרפה לסימפוניה: "נפטרתי כבר מרכב ישן! אני לא מכניסה את עצמי לזה עוד פעם" (רק כדי לסבר לכם את האוזן - הרכב "הישן" הוא פיאט טמפרה מודל 95 עם רמת הגימור הגבוהה ביותר, SLX).

תחזיקו את עצמכם, עכשיו מגיע החלק הטוב...

אחרי זה הגיע "מטר הבולשיט" - ההורים שלי ממציאים נתונים על רכבי אספנות

"כל שלושה חודשים טסט של 1000 שקל!"

"קשה להשיג חלפים למכונית כזו" - לפורד? קשה? זה חדש לי. "אהמ" סיירה "אהמ" טרנזיט "אהמ"

"העירייה תבוא ותקח לך את הרכב מרוב שהוא ישן"

לא רציתי להתכווח איתם כי הבנתי שזה לא יעזור. אבוד. בקול חנוק מדמעות אמרתי "בסדר" וחזרתי לחדר.

אבא שלי נכנס לחדר ואמר לי "תקשיב, יש לך את הלאנטיס. מה אתה צריך יותר מזה?" (%^*#$%^$#@%^!!!!! )

לפעמים נדמה לי שנולדתי למשפחה הלא נכונה. רק אני ספגתי גנים של אהבת רכב...?

כאן מסתיים לו פרק ב'.

עוד פורד משפחתית בהווה משטרתית בעבר שחמקה לי מן היד (חמישית במספר) בגלל עודף כסף, סביבה תומכת והרבה רצון טוב.

אם ברצונכם לעיין בפרק א' שנקרא: בחיים לא מקבלים תמיד מה שרוצים. פרק א' - "הכי טוב שתי דלתות - ככה יש לנו קו?פה"

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=36410&highlight=%F7%E5%CC%F4%E4

וכמו בחזון אחרית הימים - יש שם איזכור מפחיד למדי אך טיפה יותר אופטימי בהודעה מס' 11 בנוגע לקורטינה.

מי שחיפש קורטינה במחיר מציאה - אני חושב שכדאי שיקדים. קשה למצוא רכב בסדר גודל כזה במחיר הזה (ואני מאמין שעוד אפשר להוריד). רק תבטיחו לי דבר אחד, תשמרו עליה, היא ראויה לזה. תודה.

ולסיום - תמונה היסטורית של הקורטינה ליד בית סבתי ז"ל ברמלה בשנת 1989.

נחשו מי התינוק

למה במייל? תתקשר אליה. אני בחיים לא כותב למישהו אם אני יכול לדבר איתו.

אולי תוכל להסתדר איתה..בכל אופן, קח 5 שקל, גש לדוכן הלוטו הקרוב לביתך וקנה כרטיס..

בהצלחה!!

ד"ר, אתה חולה!

חשבת אולי על הרעיון המהפכני של למצוא עבודה? נכון,זה לא מקובל, אבל יש שמועות שישנם בני נוער שממש עובדים במחתרת...

אם כל מה שמפריד בינך לבין חלום חייך הם כמה מאות שקלים, אני מוכן להלוות לך אותם כך שלא תצטרך לחכות ולהסתכן שמישהו "יחטוף" את הקורטינה לפני שתגייס את הכסף (ההצעה מותנית בסיבוב בכורה בגרוטאה ובהבטחה ג'נטלמנית להצטרף לשוק העבודה).

בכל אופן, אני מצדיע לך על התשוקה המוטורית שבוערת בך. יפה לראות בחור צעיר שעומד על דעתו בשלב כה מוקדם של חייו.

ד"ר...... קח כמה עצות חינם על חשבון הבית

1. כמו שכתבת - בחיים לא מקבלים מה שרוצים (אלא אם אתה צאצא של רוטשילד.....) אלא משיגים את מה שרוצים, ולעיתים עובדים בפרך לשם כך.... לדוגמא תואר הד"ר שלך .
   
2. לרצות זה חשוב, אך יותר חשוב להתאים את רף הרצונות שלך ליכולת שלך.
   
3. גם ביטוח, רישוי ודלק פירושם כמה מאות שקלים, סכום לא מבוטל לעומת ההון העצמי שלך.
   
4. לעולם אל תשקיע את כל הונך באפיק אחד - אל תניח את כל הביצים בסל אחד (רק שתיים מותר ורצוי שתישארנה יחדיו....)
   
5. כמו שאין אדם שאין לו מחליף (מישהו יודע מה עם טאיטו מבה"ד 1...?), אין הצעה שלא תחזור......סבלנות בחור.
   

גלעד

ד"ר, אתה חולה!

 

 

חשבת אולי על הרעיון המהפכני של למצוא עבודה? נכון,זה לא מקובל, אבל יש שמועות שישנם בני נוער שממש עובדים במחתרת...

בחופש הזה עבדתי בניקיון (נראה לי הישראלי היחידי) של בתים חדרי מדרגות, חצרות וכיו"ב. (העבודה היחידה שמצאתי)

עבודה שמתחילה ב5-6 בבוקר ומסתיימת לקראת 12-11 בצהרים. (בהנחה שאין לי עבודות מהצד)

בוא נגיד ככה: עם חודש עבודה ושעות נוספות סגרתי בדיוק 2000 שקל.

אמה מה?

טסט 200 ש"ח

אגרת רישיון 131 ש"ח (אם אני זוכר נכון)

אגרת שוחר (לומד בטכני) 300 ש"ח

ספרים: 500 ש"ח

בסופו של דבר - נשארתי עם 900 ש"ח, ועוד כ-200 ש"ח שנותרו לי ממכירה בבאסטה ביום העצמאות (שמה גם סגרתי 600 שקל אבל הם נבלעו בים התשלומים)

תאמין לי, עצלן ופרזיט זה הדבר האחרון שאני מתיימר להיות. אין לי שום בעיה לעבוד, ועבודה פיזית, קשה ככל שתהיה, לא מרתיעה אותי בכלל.

ואם זה קצת ישנה את דעתך - בגיל 16 (קצת יותר משנה וחצי אחורה) עבדתי במובינג, לא עשיתי הרבה כסף. אבל גם לא התלוננתי.

עידן.

אפרופו טאיטו או איך שלא קוראים לו - יש עליו כתבה במוסף "7 ימים" במדור "בפעם האחרונה" בסופ"ש הזה.

אישמע יאהה חביבי...

אני בן 30 אוטוטו, ורק כיום התחלתי להגשים את החלום שלי...

מגיל 16 אני חולם על אוטו ישן... ולא שלא היה לי כסף, לא שלא היה לי דע, לא היה לי פירגון מההורים...

לפעמים זה לא כל כך משנה, אבל לרוב זה הדבר הכי חשוב, לא תמיד לתלמיד תיכון יש את המשאבים שצריך להשקיע ברכב... ורכב זה כמו ילד, בעיקר רכב ישן, כשהוא חולה, אתה לריך ללכת איתו לרופא ולא לנסוע בו, ולהשיג חלקים...

בקיצור, אולי חכה עם זה טיפה, שיהיו לך טיפה יותר אמצעים...

שוב, זו רק עצה, אתה יכול לקחת אותה או לא...

גילי

ד"ר.. לדעתי אתה לא היית כזה רציני... ולמה???

נגיד ובמקרה הכי גרוע שהיא לא מוכנה לרדת במחיר.. או קיי??.. יש לך תאלפיה שלך ומה עם עוד אלפיה?

לך לעבוד!!!!.... זה מה ששובר אותך כמה מאות שקלים??....

ראיתי שבנצי סיפפר את סיפור חייו אז אמרתי לעצמי לך על זה אור...

אוקיי ...

נכון שאני גם כמוך לא נפלתי למשפחה עשירה.... ואני מאוד מורעל מגיל מאוד מאוד קטן... לכן ...

כבר בגיל 12 הלכתי לעבוד בחופשים ולא קניתי צעצועים וג'ינסים וחסכתי מעצמי מיציאות ובילוים וחברים..

וחסכתי ... ( פרסי אטום סגור ).. עד שבגיל 15.5 מצאתי את היפיפיה שלי.. שברולט בל אייר שנת 1955

ובנוסף שאני נמצא עם עוד 15 אלף בצד.. ואני רק בן 16!!!! קולט ?? מכובד מאוד לדעתי..

לכן תלוי כמה אתה מורעל והכי חשוב ללכת עם עצמך ולא לתת לאף אחד לשבור אותך ...

תאמין לי שגם אותי ניסו אבל לא הלך להם

דוקטור, דבר ראשון אתה לא יכול לדעת מה מסתתר מאחורי המודעה. 2000 ש"ח זה ממש לא הרבה כסף, ככה שאל תצפה לרכב במצב מצויין... (וזה מניסיון. לא כל מה שכתוב במודעות זאת האמת...)

דבר שני, כמו כל אוטו, אתה צריך לשלם על טסט, ביטוח, חלפים, ודלק. + אין לך מספיק כסף לקנות את האוטו...

אז זה החלום שלך נכון ? אז שמע למישהו שבדיוק במצב שלך - אם זה באמת מה שאתה רוצה, תרוויח את זה. ושאני אומר תרוויח, ז"א תלך, תעבוד, ושיהיה לך מספיק כסף, תקנה את האוטו. סמוך עלי, יש מספיק עבודות בסדרנות\אבטחה\מלצרות.

הוצאתם לי תדמית של בזבזן ועצלן אה?

orm7 ידידי היקר, שאתה אומר "לך לעבוד...." אני מניח שאתה לא קראת את ההודעה השניה שפרסמתי בדיון הזה.

בנוסף (אני עוד מעט אספר לך הפעם שסוס דרס אותי בחוף טנטורה) אני לומד בביה"ס שאני מסיים ללמוד בשעה הכי מוקדמת ב16:00 אחה"צ. אז הפתרון "לך לעבוד" הוא לא תמיד בנשלף. עבדתי חודש אחד כי זה מה שהמעסיק שלי הסכים לקחת אותי.

הלוואי שכמה מאות שקלים היו נק' השבירה בעסקה.

אני מבין אותך.. גם לי יש חלום , אבל זה יקר, והתשובות שקיבלתה דומות לשלי (קניתה את הקסארה, בשביל מה אתה צריך יותר מיזה!?!?) שלא תבינו לא נכון, הקסארה מהנה ומצויינת ואני נהנה מכל רגע.

אבל , אני עדין רוצה את האוטו השחור והיפה הזה.

ותאמין לי שהייתי מחליף את הצרות הפיננסיות שלך בשלי מבלי לחשוב פעמיים.

 

ד"א דוקטור, למה טשטשת את הפנים שלך כשהיית תינוק ? מי שלא מכיר אותך אישית לא יצליח לזהות אותך ממילא...

 

 

 

בנוגע לפנים, שמע... אצלנו במשפחה שב"כניקים אחד-אחד.

אם אתה ממש רוצה לראות אותי, תפוס את קו 43 ובוא לחולון. אני גר ליד סטרומה.

תאמין לי, אתה לא מפסיד כלום, אני לא נעשה יותר יפה עם השנים

פרופסור יקר,

תרשה לי (בהכנעה) לתת לך עצה קטנה: ההורים שלך צודקים. אולי לא בפרטים, אבל בכוון הכללי.

אימרה ידועה גורסת שבנים ישארו תמיד ילדים, רק הצעצועים שלהם נעשים יקרים יותר עם השנים. אתה עכשיו רוצה לשחק עם הצעצועים של הגדולים. רכב אספנות זה לא מה שאתה צריך, וגם לא לבזבז שעות על עבודה בשכר מינימום. אתה עכשיו בתקופה של החיים שבה אתה צריך לפתח את עצמך במלוא המרץ. תשמח שיש לך הורים שעוזרים לך ככל יכולתם, תשמח שיש לך לאנטיס לנייד אותך, תשמח שיש מפגשים כל יום שישי בהם אתה יכול לראות מכוניות. שמור את הגשמת הפנטזיות לשלב בחיים בו הכסף הזה לא יוצא במקום לחם או בגדים.

בכל מקרה, לא הייתי ממליץ לך לקנות את הקורטינה גם אם היה לך את הכסף לקנות אותה,לסדר אותה ולהחזיק אותה - מאחר ואתה בעצמך עוד לא התגבשת על מה שאתה רוצה בדיוק. היום זה קורטינה, אתמול זה היה טמפרה, מחר זה יהיה משהו אחר.

ממה שהתרשמתי מחירטוטיך כאן בפורום, יש לך פוטנציאל. תשקיע במימושו, ותוכל להנות מפירותיו בהמשך.

נמרוד