חוויות מהאירוע בטבעון...(גלש לויכוח על תפקוד המועדון)

ממש עכשיו חזרנו עם הרובר לירושלים מטבעון...

ראשית כל הכבוד לבני על האירוח, על הארגון עם ניידות המשטרה שנתנו לנו לנסוע באדום ועוד כלמיני דברים קטנים, שעשו לנו כיף.

הילד הכי נהנה מ"בראם" - הילמן קטנה שמככבת בתוכנית בערוץ הילדים - אבל כשהציעו לו לנסוע בה הוא התבייש...

ואיך אפשר בלי מילה רעה...

הסיבוב לתחנת אשכול היה מיותר לחלוטין, המכוניות התחממו, וכך גם מצב הרוח, חלק מהאנשים פרשו לדרכם, וחלק אחר סתם הלך לאיבוד.

אני מבין שהיתה תקלה, והיינו אמורים להכנס אך משום מה השומר לא הרשה לנו (תמיד מאשימים את הש.ג.), אבל אנשים כבר נכנסו לזרזיר, יצאו משם, נסעו לאשכול, הסתובבו גם שם וחזרו לזרזיר לאכול מנסף (ומה עם אוכל לצמחונים או סתם כאלה שאוכלים רק כשר???)

בכל מקרה חוויה טובה ומוצלחת, חבל שלא צילמתי יותר.

מסכים עם על מילה לגבי הביקורת , למרות שאני מקורב לעיניין.

אמנם לא ארגנתי אישית אבל גם אני חוויתי את חווית התיסכול מהנסיעה המיותרת לאשכול , מקורות ובמיוחד מכיוון שלא נתנו לנו להכנס פנימה .

צליק אומר שתאם הכל כמו שצריך וקיבל אישור ממקורות על פתיחת המקום

דבר שלא עזר לשאר החברים .

לטעמי , הקטע הזה היה ממש מיותר ובהשוואה לשנה שעברה בה התאספנו אצל

בני זהר ונסענו ישירות לבית זרזיר לארוח - היה מצויין , בלי קלומטרים מיותרים בחום ותקלות בארגון .

מבטיח בזאת שבפעם הבאה אהיה מעורב אישית והטיול יכלול את המפגש אצל בני זהר ונקודה נוספת אחת כולל הכוונה וכל מה שכרוך בזה .

אנחנו למדנו את הלקח . כבר הספקנו לדבר בנושא .

בטוח שבשנה הבאה יהיה הרבה יותר מאורגן , ואני אקח חלק בארגון

למרות שאני קצת שבע מהארגונים האלה , אבל נראה לי שאיפה שאינני מתערב

ממש , זה מה שקורה . אני גם מצטער (למרות שלא ארגנתי ) מכיוון שאני יודע

שאני יכול לארגן . (ראו ארוע סוכות במוצקין - סתם דוגמא קטנה )

אבל - לבני זהר ואישתו תודה גדולה על היוזמה ושמירה על מה שכבר הפך למסורת

מזה שנה שביעית .

השנה היו הרבה יותר כלי רכב משנים קודמות וזה מבשר טובות . גם הופעת התקשורת , ערוץ 3 של HOT בכבלים זו עליית מדרגה מבחינתנו . צפו ביום ד' אחה"צ בחדשות היום בכבלים , (איולי אפילו היום ) .

איך היה האוכל בבית זרזיר ? אני נהנתי מאוד !

נכון אולי לא כשר ונכון שלצמחונים לא היה ממש חוץ מהפירות , אבל זו המתכונת , בית זרזיר , לא קיבוץ או משהו דומה .

טוב , אז המשך חג שמח , ולהתראות בשנה הבאה .

ביי לכולם .

חזרנו הביתה, התקלחתי,ישנתי,שתיתי כוס קפה - כדי לכתוב בלי ארס.

בחרנו כמשפחה לבלות את יום העצמאות באירוע של המועדון. אין לנו הרבה זמן פנוי להיות יחד, והאמנתי שזו בחירה טובה. מסתבר שמי שאירגן את האירוע מעל באמוני. תקלות יכולות לקרות, ובהוויה הישראלית הן אף צפויות, אבל פה זו לא היתה תקלה או מעידה אלא ארגון רשלני ומחופף מתחילתו ועד סופו.

ההתכנסות ברחוב החורש היתה טעות צפויה. איך אפשר להכיל כמות מכוניות כזו בסמטא צרה? לא ידעתם כמה יגיעו? למה באמת לא ידעתם כמה יגיעו? אי אפשר לרשום מראש ולתכנן?

פתאום ללא כל התראה המכוניות זזות. לאן נוסעים? השמועה אומרת שלחניון אגד. נכנסים ויוצאים לדרך. מאחר ובטבעון הייתי בקושי פעמיים בעבר, אני מנסה להצמד לזה שלפני. אחרי כמה רחובות מסתבר לנו שגם הוא איננו טבעוני...

אחרי בירבורים בטבעון (ישוב יפה מאוד יש לציין), מגיעים לחניון. יופי. אפשר קצת לפטפט עם אנשים ולראות מכוניות שאינן מגיעות למפגש בתל-אביב. אחרי כמה דקות מישהו צועק "מניעים ונוסעים!". לאן?איך?. למוד נסיון, אני נצמד לשיירה שהפעם לשם שינוי נשארת ביחד ומועברת ע"י המשטרה בצמתים. סוף סוף העסק מקבל צורה.

אבל לא. הבירבורים מתחילים. קדימה אחורה, מסתובבים, נוסעים. חוזרים. עולים ויורדים. ימינה! לא שמאלה!.....נאחס. באחת העצירות המכונית שלפני לא מניעה. המצבר התרוקן. להם יש דווקא כבלים, אבל אנחנו חונים בשולי כביש בין עירוני סואן עם שוליים צרים וללא גדר הפרדה. מכוניות חולפות בטיסה ליד האוזן. אין איפה לסובב את האוטו שלי כדי להתחבר. אף אחד מהמארגנים לא מבחין ברכב התקוע כי הם כבר שעטו קדימה. כאילו להמחיש את הסכנה, מאיטה במסלול הנגדי טויוטה קורולה כסופה לראות את המכוניות הישנות, ובום! נכנסת באחוריה הונדה סיוויק אדומה - מול עינינו המשתאות. כולם בריאים ושלמים אבל אנחנו מתדרדרים בירידה ארוכה למצוא מקום להתחבר בבטחה. מניעים ויוצאים בלי שמץ של מושג היכן נמצאים האחרים. טלפון לנייד של אדון זוהר, מניב מענה קולי דבילי שרק מוסיף לבטחון בחוסנו הנפשי של מארחנו...

אבל אל דאגה, שומר פתאים השם. הנה כולם! נוסעים בנתיב מולנו! בכוון ההפוך!?!? מסתבר שכדי לחסוך בזמן חילקו משימות: אנחנו נתקענו, אחרים התבלבלו, אחרים התפצלו - כל אחד קיבל תעסוקה.

בשלב זה החלטנו שדי לנו. פרשנו לצהרים במסעדת אוקטגון המשובחת הנמצאת בשדות נהלל הסמוכה, וחזרנו הביתה.

כשאדם פרטי מזמין אליו אנשים הביתה, האחריות היא עליו. כשמועדון נותן חסות לאירוע ("שהפך למסורת") האחריות היא של המועדון מההתחלה ועד הסוף. לא יעזרו התירוצים והנימוקים, לא יעזור הרצון הטוב והקרדיט מארועים מוצלחים קודמים. לא תעזור העובדה שכולם מתנדבים. אירוע כזה צריך להיות מאורגן באופן מקצועי.

או לא להיות כלל.

נמרוד

חזרנו הביתה, התקלחתי,ישנתי,שתיתי כוס קפה - כדי לכתוב בלי ארס.

 

בחרנו כמשפחה לבלות את יום העצמאות באירוע של המועדון. אין לנו הרבה זמן פנוי להיות יחד, והאמנתי שזו בחירה טובה. מסתבר שמי שאירגן את האירוע מעל באמוני. תקלות יכולות לקרות, ובהוויה הישראלית הן אף צפויות, אבל פה זו לא היתה תקלה או מעידה אלא ארגון רשלני ומחופף מתחילתו ועד סופו.

 

ההתכנסות ברחוב החורש היתה טעות צפויה. איך אפשר להכיל כמות מכוניות כזו בסמטא צרה? לא ידעתם כמה יגיעו? למה באמת לא ידעתם כמה יגיעו? אי אפשר לרשום מראש ולתכנן?

פתאום ללא כל התראה המכוניות זזות. לאן נוסעים? השמועה אומרת שלחניון אגד. נכנסים ויוצאים לדרך. מאחר ובטבעון הייתי בקושי פעמיים בעבר, אני מנסה להצמד לזה שלפני. אחרי כמה רחובות מסתבר לנו שגם הוא איננו טבעוני...

אחרי בירבורים בטבעון (ישוב יפה מאוד יש לציין), מגיעים לחניון. יופי. אפשר קצת לפטפט עם אנשים ולראות מכוניות שאינן מגיעות למפגש בתל-אביב. אחרי כמה דקות מישהו צועק "מניעים ונוסעים!". לאן?איך?. למוד נסיון, אני נצמד לשיירה שהפעם לשם שינוי נשארת ביחד ומועברת ע"י המשטרה בצמתים. סוף סוף העסק מקבל צורה.

אבל לא. הבירבורים מתחילים. קדימה אחורה, מסתובבים, נוסעים. חוזרים. עולים ויורדים. ימינה! לא שמאלה!.....נאחס. באחת העצירות המכונית שלפני לא מניעה. המצבר התרוקן. להם יש דווקא כבלים, אבל אנחנו חונים בשולי כביש בין עירוני סואן עם שוליים צרים וללא גדר הפרדה. מכוניות חולפות בטיסה ליד האוזן. אין איפה לסובב את האוטו שלי כדי להתחבר. אף אחד מהמארגנים לא מבחין ברכב התקוע כי הם כבר שעטו קדימה. כאילו להמחיש את הסכנה, מאיטה במסלול הנגדי טויוטה קורולה כסופה לראות את המכוניות הישנות, ובום! נכנסת באחוריה הונדה סיוויק אדומה - מול עינינו המשתאות. כולם בריאים ושלמים אבל אנחנו מתדרדרים בירידה ארוכה למצוא מקום להתחבר בבטחה. מניעים ויוצאים בלי שמץ של מושג היכן נמצאים האחרים. טלפון לנייד של אדון זוהר, מניב מענה קולי דבילי שרק מוסיף לבטחון בחוסנו הנפשי של מארחנו...

אבל אל דאגה, שומר פתאים השם. הנה כולם! נוסעים בנתיב מולנו! בכוון ההפוך!?!? מסתבר שכדי לחסוך בזמן חילקו משימות: אנחנו נתקענו, אחרים התבלבלו, אחרים התפצלו - כל אחד קיבל תעסוקה.

 

בשלב זה החלטנו שדי לנו. פרשנו לצהרים במסעדת אוקטגון המשובחת הנמצאת בשדות נהלל הסמוכה, וחזרנו הביתה.

 

כשאדם פרטי מזמין אליו אנשים הביתה, האחריות היא עליו. כשמועדון נותן חסות לאירוע ("שהפך למסורת") האחריות היא של המועדון מההתחלה ועד הסוף. לא יעזרו התירוצים והנימוקים, לא יעזור הרצון הטוב והקרדיט מארועים מוצלחים קודמים. לא תעזור העובדה שכולם מתנדבים. אירוע כזה צריך להיות מאורגן באופן מקצועי.

או לא להיות כלל.

 

נמרוד

אני חושב שהתשלום הוא על הכל: הוצאות אירגון+ אוכל + מי יודע. אני לא יודע כמה מכוניות יגיעו, אבל במפגש רגיל של יום שישי באזור המרכז יש בסביבות 50. בחינם.

הפואנטה זה שבאים אם כיף להשתתף בזה. למי שלא אוהב סקס, גם 30 ש"ח לסופ"ש אינטימי זה הרבה.......

 

נמרוד

העיקר שנהנת...

האמת שלא הגעתי כי עשינו ביקור חברים כל הדרך מהמרכז לצפון, והגענו ב 13:00 לגבעת אלה...

היה כיף, על האש, ראינו טיפה מכוניות ישנות פה ושם...

בפעם הבאה שמבריזים לך תרים טל' ותבוא... האוכל עלי

***שאילו יהיו הצרות שלנו!***

גילי

נמרוד צודק. ואמרתי את דעתי לבני גם במעמד הארוחה בזרזיר.

כל הכבוד על היוזמה ורוח ההתנדבות, אבל נסיעה ברמת ארגון נמוכה ומבישה כזאת - עדיף שלא תיעשה כלל.

לאחר כשעה וחצי של התייבשות שכללה תקיעה בגלל בעיה טכנית בצומת המוביל והתברברות בזרזיר (באמת שלא הייתי שם אף פעם), זכינו להגיע לאוהל האירוח עצבניים ועייפים. בני היה באמצע הביס ובאמת לא הגיע לו שארד עליו ככה.

את המארגנים לא עניין מי תקוע ומי לא. מי לא מכיר את המקום. מי פנה ימינה במקום שמאלה ומי נתקל בבעיה אחרת, אולי רפואית, אולי עזרה ראשונה.

מסקנה? זה היה טיול פרטי. לא טיול של המועדון.

מסקנה (2)? המועדון כנראה נשאר ויישאר ברמתו הבסיסית הנמוכה, בכל הקשור לנושא הארגון, הסדר והשליטה.

אז תגידו - בני ארגן, הוא אחראי? לא ולא - וכפי שקרה גם במפגש רידינג אותו היצגתם כמפגש המועדון אבל בפועל הסתתרתם מאחורי גבו הצנום של מועדון האופנועים הישראלי - בכל מה שקשור לפשלות ולחוסר תכנון ולחוסר מחשבה -

גם כאן לא נעשתה מחשבה מקדימה, תכנון ווידוא ביצוע. אנשי האופנועים יכלו לבצע תפקידי הכוונה בקלות. אפשר היה לחלק מפה, לבצע תדריך מקדים, למנות ראש וזנב לשיירה, לשלט צמתים, לפרסם מראש לוח זמנים - לעשות את המינימום ב ר מ ת ה מ ו ע ד ו ן - אבל בשיטת ה "סמוך" לא נעשה דבר.

לפחות שלשה חברים אמרו לי היום שהם לא מתכוונים לחדש חברות במועדון לא בגלל הכסף, אלא בדיוק בגלל טיולים כמו זה.

חבר'ה - נבחרתם להנהלה. תהיו רציניים (לאורך זמן ...).

(ואל תגידו - יש טיולים יותר מוצלחים ופחות מוצלחים...זו טענה לא רצינית ומעליבה - צריך שיהיה ס ט נ ד ר ט בסיסי , נוהל כתוב - לארגון טיול. ועדיין אין)

T

חזרנו הביתה, התקלחתי,ישנתי,שתיתי כוס קפה - כדי לכתוב בלי ארס.

נמרוד, אתה לא יכול לומר שלא יצא לך שום דבר טוב מהרע - לי לטבעון:

פגשת אותי נכון אומנם לא יצא לי להחליף איתך יותר משלום ולחיצת יד, אבל היו לך הרבה דברים טובים אחרים להספיק, טיול לחניון אגד, לעבור רמזורים באור אדום, לעזור לחבר שנתקע עם הרכב, לראות תאונה מתרחשת לנגד עיניך (בלי נפגעים ב"ה, אחרת עוד היית צריך לעבוד ולטפל בהם), לפגוש אותי בשנית ולשאול בפליאה: "מה עכשיו חוזרים לזרזיר???" לאכול טוב במסעדה חביבה ולחזור הביתה בשלום.

אז נכון, היה ארגון לוקה בחסר, אז נכון, לא הפנימו לקחים מאירועים ומטיולים קודמים, אז נכון, זה היה רחוק, אז נכון, בעקבות זה האישה (שלי, ונראה לי שאוטוטו גם שלך) מטילה וטו על טיולים אחרים של המועדון - הכל נכון - אבל בשורה התחתונה נהנית (ואולי) ויצאו לך קצת דברים טובים...

דרך אגב, בניגוד אליך, שככל שעובר הזמן אתה כותב בלי ארס, הארס שבתוכי מתגבר, אז כדאי באמת שאני אפסיק כאן.

תשמע ותפנים: מי שלא עושה - לא שוגה ומאז הארוע ברידינג, הפיק ועד המועדון (שכולו בהתנדבות..) מספר ארועים מוצלחים ומוצלחים יותר. אז קח ארוע אחד לא מוצלח לדעתך, השלך אותו על איכות הניהול של כל המועדון ו..שלום על ישראל.

ועד מועדון החמש הוא פעילים העושים, כאמור, את מלאכתם בהתנדבות ובהחלט עלולים לטעות. אבל חוסר הסבלנות והסובלנות של חברים השמחים ממש לרקוד על הכשלון (היחסי, אני מקווה) כאשר הם יושבים על היציע ולא נכנסים לפעילות ולא מקדישים מזמנם, ממש מקומם.

אז T היקר, תמשיך לקטר מהיציע, קח כשלון בודד ותשליך דרכו בוץ על ועד העושה מלאכת קודש למען התחביב של כולנו. ואזכיר לך בהזדמנות זאת מספר כשלונות נוספים של הועד שחבל שלא הזכרת אותם:

ארגון הארוע השבועי באוניברסיטת ת"א ובחוצות המפרץ

יום העיון באוניברסיטה

האבטומוביל

ניהול כספי קפדני של המועדון

ארוע בית ניר

ארוע אברבנל

ארוע משמר הגבול

הפקת הקלסיקון

הוספת אופנועים לחוק האספנות (שהוא כשלון קולוסלי בפני עצמו שגם נעשה באשמת המועדון)

ההוזלה הנמשכת והמעמיקה של ביטוח חובה (כגודל הכשלון גודל ההנחה).

ובטח שכחתי עוד כמה "כשלונות".

אז סלח לי T, אבל אם העניין לא מוצא חן בעיניך, יש אסיפה כללית בקרוב והעמד את עצמך לבחירה.

המסר הזה מכוון ל T שהכליל בצורה שלדעתי היא לא הוגנת ולא לנמרוד שהעביר ביקורת לעניין.

תשמע ותפנים: מי שלא עושה - לא שוגה ומאז הארוע ברידינג, הפיק ועד המועדון (שכולו בהתנדבות..) מספר ארועים מוצלחים ומוצלחים יותר. אז קח ארוע אחד לא מוצלח לדעתך, השלך אותו על איכות הניהול של כל המועדון ו..שלום על ישראל.

ועד מועדון החמש הוא פעילים העושים, כאמור, את מלאכתם בהתנדבות ובהחלט עלולים לטעות. אבל חוסר הסבלנות והסובלנות של חברים השמחים ממש לרקוד על הכשלון (היחסי, אני מקווה) כאשר הם יושבים על היציע ולא נכנסים לפעילות ולא מקדישים מזמנם, ממש מקומם.

אז T היקר, תמשיך לקטר מהיציע, קח כשלון בודד ותשליך דרכו בוץ על ועד העושה מלאכת קודש למען התחביב של כולנו. ואזכיר לך בהזדמנות זאת מספר כשלונות נוספים של הועד שחבל שלא הזכרת אותם:

ארגון הארוע השבועי באוניברסיטת ת"א ובחוצות המפרץ

יום העיון באוניברסיטה

האבטומוביל

ניהול כספי קפדני של המועדון

ארוע בית ניר

ארוע אברבנל

ארוע משמר הגבול

הפקת הקלסיקון

הוספת אופנועים לחוק האספנות (שהוא כשלון קולוסלי בפני עצמו שגם נעשה באשמת המועדון)

ההוזלה הנמשכת והמעמיקה של ביטוח חובה (כגודל הכשלון גודל ההנחה).

ובטח שכחתי עוד כמה "כשלונות".

 

אז סלח לי T, אבל אם העניין לא מוצא חן בעיניך, יש אסיפה כללית בקרוב והעמד את עצמך לבחירה.

המסר הזה מכוון ל T שהכליל בצורה שלדעתי היא לא הוגנת ולא לנמרוד שהעביר ביקורת לעניין.

בני, לאור דבריך, אני גאה להיות חלק מהכשלון

אני גאה להיות במועדון שהוכיח את עצמו לאורך השנים ואני לא גאה להיות במועדון שיש בו חברים שלא נותנים לעובדה הזאת לבלבל להם את המוח.

ובנימה קצת פחות מתפלפלת. אכןן כן: גם אתה, ליאור, גם אני וגם חברי הועד וחברי המועדון, כולנו חלק מההוויה, כאשר הפעילים נושאים באחריות. אנחנו חלק מההצלחות והכשלונות. אז כשבא מיסטר T ומאשים את הפעילים ב:

"מסקנה (2)? המועדון כנראה נשאר ויישאר ברמתו הבסיסית הנמוכה, בכל הקשור לנושא הארגון, הסדר והשליטה"

זה מקומם, כי זה פגיעה אישית בך, ליאור, בי, בקדמיאל וכו' כאשר העובדות מראות את ההיפך.

ואגב, שמענו תלונות משני אנשים שהשתתפו בארוע. עוד לא נעשה תחקיר ממצה, אבל מיסטר T כבר מנפנף בניהול עם "רמה בסיסית נמוכה".

שיבוא ויאמר לי איפה "הרמה הבסיסית הנמוכה". וכדאי גם לך, ליאור, לדעת ולשמוע כי כמו שאמרת, אתה חלק מהכשלון, אבל גם חלק מההצלחות.

אני גאה להיות במועדון שהוכיח את עצמו לאורך השנים ואני לא גאה להיות במועדון שיש בו חברים שלא נותנים לעובדה הזאת לבלבל להם את המוח.

בני אני חושב שטעית בלשונך - מן הכתוב יוצא שאתה לא גאה להיות חבר במועדון שבו יש שדווקא חברים שלא נותנים לעובדות לבלבל להם את המוח.

בכוונה הכנסתי דבר והיפוכו

גם גאה במועדון שהוכיח את עצמו לאורך השנים

ולא גאה במועדון שיש בו חברים אשר לא נותנים לעובדה הנ"ל לבלבל להם את המח....

כצופה מן הצד אשר לא יצא לטיול/מפגש, אך הצליח להחזיק מעמד ולקרוא את כל המשתרשרים לפני -

אני חייב לאמר שהגזמתם, נסחפתם וכד'.

שתי נקודות למחשבה (ולביצוע):

1. המועדון עושה ה מ ו ן דברים ופעילויות ויוזמות טובות אשר גם מ ת ב צ ע ו ת היטב,

אנא כיתבו עליהן ולא רק על הטענות .

2. את כל העיצות אשר אתם מרבים לתת לאחר מעשה - אנא תנו מראש. התקשרו לפני

האירועים למשרד, העלו את הפתרונות שבידיכם וכולנו נרויח.

העובדה היא אחת: יש למועדון הנהלה אחת בלבד, אשר כל חבר שרצה בכך זכאי ויכול היה לבחור.אי לכך, מאחר וזו תוצאת ה צ ב ע ת נ ו - זו ההנהלה הטובה ביותר שניתן שתהיה למועדון.

ואם לא נראה לכם, הרימו את הכפפה והתמודדו בבחירות הבאות.

בינתיים בואו נחזיק ידיים, נפרגן ונשתדל לראות את החיובי ככל שניתן. הרי בשולי הדברים כולנו איך שהוא שרוטים עמוק באותה שריטה.

אבי נוף.

בני, אני באמת מצטער אם פגעתי בך אישית. לא זאת היתה הכוונה.

אולי תבין פעם אחת ולתמיד - נכון שההגנה הטובה ביותר היא התקפה, אבל האסטרטגיה של "נראה אותך ניגש לבחירות, נראה אתכם פעילים בהנהלה, נראה אתכם יוזמים ומארגנים אירועים" לא תעבוד כאן.

ישנם אנשים מסויימים, כמוך, שנטלו על עצמם סמכות ואחריות. הסמכות היא רבה - לנהל את המשרד, להחליט על הקצאת כספים, על קיום האירועים ואופיים, על הפעילות השוטפת ועוד.

יחד איתה מגיעה האחריות. ולא ייתכן שהצלחת אירוע אחד או רבים תשתמש תירוץ לכישלון אירוע אחר. כל אירוע נמדד לכשעצמו.

(להבדיל אלפי הבדלות, איך לדעתך נראה מפקד שמסביר לאם שבנה החייל נפצע, שהיו המון תרגילים קודמים בהם לא נפצע אף אחד).

ומדוע הדוגמה הלא נעימה הזאת? מהסיבה הבאה:

התוצאה הפשוטה של חוסר הארגון וחוסר הלמידה מאירועים קודמים וחוסר הפקת הלקחים היא - 1. אכזבת חברים 2. נטישת חברים 3.פגיעה בתדמיתנו בעיני הציבור.

התוצאה הבעייתית יותר - ועל כך התרעתי גם במפגש רידינג (נסיעת אופנועים פרועה, ללא קסדות, חראקות וכו') - היא בטיחותית.

(לכן דוגמת הפציעה).

עצירה מסוכנת על השוליים, השתלבות מסוכנת בתנועה, עקיפות, פניות פתאומיות, הסטת תשומת לב במהלך הנהיגה, צעקות בין כלי רכב, פניות פרסה של מס' רכבים בו זמנית ועוד ועוד - הן תוצאה של בלבול, לחץ, מצוקה, חוסר אינפורמציה, חוסר תדריך מתאים ועוד ועוד.

תוסיף לזה מזג אויר חם, הרגשת זיפת מתוגברת ע"י האישה / משפחה - ותקבל מתכון בטוח לבלגאן. ומקרה תאונה קל / חמור הוא רק עניין של זמן.

מדוע אין הפקת לקחים מאירועים קודמים?

מדוע אין רשימת נהלים מחייבת לאירוע ולנסיעה בשיירה?

מדוע מועדון החמש איננו ארגון לומד, שעושה כל שביכולתו לא לחזור על טעויות עבר בסיסיות?

המועדון איננו בסיסי ושטחי - אני מתנצל על דברים לא נכונים אלו. אבל הוא גם איננו צעיר וחסר ניסיון - עברו כבר מספיק מים בירמוך מאז חבלי לידתו.

הגיע הזמן שנושאי האחריות והסמכות הרלונטיים יקחו פסק זמן מקיום אירועים לטובת הגדרת נהלים, חוקים, הנחיות - ודרכי אכיפתם.

שוב, ואני יודע שאני חוזר על עצמי - אני חושש מהתוצאה הבטיחותית. "יהיה בסדר" בוטל בשנה שעברה, כפי שכולנו יודעים (מקווים).

T

ניהול משרד, אחריות תקציבית, הוצאת ארועים לפועל וכו וכו זאת אחריות. סמכות זה משהו אחר לגמרי (לפקד על אנשים וכו', דבר שלא כל כך תופס כאן כי העסק בהתנדבות).

נורא נחמד שאתה מבקש ממני להבין "פעם אחת ולתמיד" שהתקפה לא תועיל...אז תגיד לי T יקירי, מי כאן המתקיף ומי המותקף: אנשים העושים למענך ימים כלילות ללא תמורה, או אתה, שבמקרה של ספק כשלונות (גם כאן בספק וגם ברידינג בספק), ישר מתגוללים על הועד ב"רמה בסיסית נמוכה". גם ברידינג יש ספק אם נכשלנו כי יצא ארוע גדול ורב משתתפים והתלונה היחידה היתה שאופנועים התרוצצו וכו', אז יש ספק אם תקלה או שתיים מגדירות ארוע ככשלון. וגם כאן, עוד לא התקררו המנועים, שני חברים מתוך ארבעים ומשהו משתתפים התלוננו (ואני מניח שבצדק מבחינתם), והנה אפשר להתקיף אותנו על "רמה בסיסית".

אז אני זורק לפניך אתגר: לרשימת ה"כשלונות" שמניתי בהודעה קודמת, אנא ממך, הוסף עוד. תראה כמה כיסוי יש להכללה שלך.

וכן, אם אתה רוצה לשנות, בוא לאסיפה הכללית ונסה להשפיע. סתם שאלה סקרנית: היית באסיפה כללית?

ואם הובנתי כך אני מתנצל.

מצד שני, אני לא חושב שהאירוע היה הצלחה.

בני, עצם זה שמתוך ארבעים ומשהו משתתפים רק שניים התלוננות זה לא הופך את האירוע להצלחה - ראשית לא לכולם יש גישה לאינטרנט ומכירים את הפורום הזה - לא כולם כותבים בפורום הזה - למשל מי שישב איתי בשולחן בזרזיר שאמר שהוא קורא אך לא כותב (ואין לי מושג על תלונותיו ואם יש כאלו בכלל).

בנוסף לכך, מתוך ארבעים ומשהו רכבים שהתחילו את המסע בקריית טבעון - כמה רכבים הגיעו לסיומו בזרזיר??? (12 רכבים - כלומר 25% בלבד!!!).

לצערי, אין לי את הזמן הנדרש ליטול יותר יוזמה ולנהל / לארגן / לקחת חלק במשימה הקשה והמבורכת של ניהול המועדון (בקושי אני מוצא זמן להניע ולטפל בשני רכבי האספנות שלי פעם בשבועיים) ואני בהחלט מעריך ומברך כל אחד ואחד מחברי ההנהלה - אבל אני מוצא קושי לשכנע את אשתי (ראש המשפחה), שגם כך לא מתלהבת (בלשון המעטה) מהתחביב שלי לצאת שוב למשהו שהמועדון מארגן - ואם היינו יודעים שנמרוד "חתך" למסעדה היינו מצטרפים אליו...