יום הולדת 50 למיני ובקרוב 30 ליורשתה - האוסטין מטרו.

לא מכבר חגגה המיני המקורית יובל 50, וולא ספק מדובר במכונית החשובה ביותר בהיסטורייה של המכונית.

המיני הראתה את הכיוון והדרך אליו צעדו כל היצרנים - מכוניות קומפקטיות בעלות הנעה קדמית ומנוע רוחבי - והפכו את פלח השוק הנ"ל לחשוב והגדול ביותר במכירות.

אבל לכל הצלחה יש סוף, ובריטיש ליילנד, קונצרן ענק שאיחד בתוכו את מרבית המותגים הבריטיים העממיים, היו מודעים לעובדה הזו, מה גם באירופה החלו כל היצרנים להציג מכוניות סופר מיני שתוכננו ונבראו בדמותה ובצלמה של המיני.

המיני המקורית אמנם נימכרה היטב, אך הופעתה של הפורד פיאסטה ב 76' והצלחתה המטאורית בשוק הבריטי די הלחיצה את קברניטי בריטיש ליילנד, למרות שמכוניות היו אחד הדברים האחרונים שעיניינו אותם.

סוף שנות ה 70' היו תקופה גרועה במיוחד עבור הקונצרן; האלגרו הקומפקטית נראתה כבדיחה עצובה למול קומפקטיות כמו הגולף או הריטמו של פיאט, מה גם שתצלומי הריגול של מחליפות האסקורט והקדט נתנו לראשי החברה להבין שימיה ספורים.

גם המרינה המישפחתית לא נהנתה מאטרקטיביות יתרה, בלשון המעטה, והתקשתה להוות תחרות אפילו למישפחתיות היפניות בנות תקופתה.

בנוסף, מותגים מוערכים כמו MG נעלמו וכנ"ל גם הספורטיביות של טריומף.

נקודות האור הבודדות היו מכירות הרובר SD1 שהוצגה ב 77' וניבחרה למכונית השנה, ומכירות .. יגואר.

היה ברור לראשי בריטיש ליילנד שאם ברצונם לשרוד עליהם לפתח מכונית סופר מיני מודרנית וקומפקטית שתחליף את האלגרו והמרינה שזמנן חלף עבר.

לאחר שאושרו התקציבים, תודות לסיוע ממשלתי ניכר, הוחלט בתחילה על פיתוח סופר מיני שתחליף את המיני.

שם הקוד שניתן לפרוייקט היה AD0 88 ששונה מאוחר יותר לפרוייקט LC 8.

כמה עקורונות הנחו את מפתחי המכונית החדשה;

1. שימוש מירבי במכללי המיני בשל אילוצים תקציביים.

2. המכונית החדשה תורכב באוטומצייה מירבית על מנת להפוך אותה לתחרותית בשווקי הייצוא.

3. בניגוד לאלגרו ולמרינה, רמת האיבזור של המכונית החדשה חייבת להיות גבוהה יחסית.

4. למכונית חייב להיות תא מטען "אמיתי".

5. רמת הבטיחות הפאסיבית של המכונית אמורה היתה להיות גבוהה יחסית.

בתחילת 78' החל תיכנון המכונית שהתבססה על מיכללי המיני, אך עם מספר שינויים ושיפורים.

עיצוב המכונית היה פשוט יחסית אך נאה ויעיל למדי מבחינה אווירודינאמית, כשעיקר השיפור מהמיני היה בעיצוב הפנים - למכונית החדשה עוצב תא נוסעים נאה ושימושי שכלל מדף רוחבי סימטרי ועליו הונחה תיבת המחוונים.

כמובמיני, הגלגלים היו קטנים יחסית, 12' אינץ', ומוקמו ממש בפינות המכונית, מה שאמור היה להקנות למכונית תא נוסעים מרווח.

יחידות ההינע היו בנפח 1.0 ו 1.3 ונילקחו ישירות מהיני, כולל תיבת ההילוכים שמוקמה מתחת למנוע וחלקה עימו אגן שמן משותף.

בנוגוד למיני, הרדיאטור הוצב לרוחב המכונית והפעל ע"י מניפה חשמלית מבוקרת טרמוסטט, מה שפתר סופית את בעיית ההתחממות ממנה סבלה המיני.

גם מערכת המיתלים היתה שונה בתכלית, והתבססה על מערכת ההידראגז, כמו באלגרו, בשינוי בולט אחד - שלא כמו באלגרו, לא קושרו המיתלים הקדמיים והאחוריים בכל צד של המכונית אלא ימין לשמאל, מה שאמור היה להעניק התנהגות כביש משופרת.

אב הטיפוס הועבר מיבחנים מפרכים ובשנת 79' הוחל בהקמת המפעל המודרני בברמינגהם שאמור היה להרכיב את המכונית.

שמה של המכונית החדשה ניבחר ע"י עובדי החברה לאחר הצבעה (!) והשם הניבחר היה מטרו או מיני מטרו, כשמה של הרכבת התחתית של פריז.

המכונית הוצגה בתחילת אוקטובר 80' וקצרה תשואות רבות, בעיקר בשל העיצוה המודרני, תא הנוסעים המרווח להפליא ביחס לגודל המכונית, האיבזור התיקני העשיר והביצועים הטובים של מנוע ה 1275 סמ"ק המיתולוגי.

הצלחתה המיידית של המכונית שיחררה אנחת רווחה גדולה ממנהלי בריטיש ליילנד ואיפשרה להם לתכנן את הקומפקטית שאמורה יהתה להחליף את האלגרו.

בניגוד למכוניות אחרות מתוצרת החברה הבריטית, המטרו תומחרה נכון, בעיקר עקב עלויות ייצור נמוכות בשל האוטומצייה בייצור.

ביולי 81' נוספה גירסה אוטומטית, שהפעם בניגוד למיני לא כללה 4 הילוכים ולא כללה שימוש בשמן משותף.

בשנת 82' נוספו גירסאות מהודרות יותר שניקראו ונדן פלאס וגירסה פשוטה שניקראה סיטי.

מודעים היטב להתנהגות הכביש המצויינת של המכונית, פיתוח גירסה ספורטיבית היה הגיוני וטיבעי, ולצורך כך השתמשו בקונצרן בשם מיתולוגי ואגדי של יצרן שחדל לייצר בשנת 80' - MG.

ל MG מטרו, שכלל לא נקראה אוסטין, היה מנוע בעל יחס דחיסה גבוה יותר ומאייד משופר, מה שסייע לו להפיק 72 כ"ס וביצועים נחמדים, והמכונית לא ביישה את הסמל שעל חרטומה.

כאמור, ההצלחה הגדולה לה זכתה המכונית עודדה את בריטיש ליילנד לפתח עוד גירסאות למכונית, וכך לקראת שנת 85' קיבלה לראשונה המכונית גירסת 5 דלתות ותא נוסעים מעוצב מחדש ומודרני בהרבה.

ל MG מטרו נוספה גירסת טורבו עם 94 כ"ס וביצועים טובים, ושנה לאחר מכן בנובמבר 86' ירדה מפסי הייצור המטרו המיליון.

למרות הצלחת המטרו, מכירות המיני המקורית כלל לא ניפגעו והמכוניות השלימו אחת את השנייה.

המטרו יוצרה ללא שינויים בולטים עד שנת 90' בה הושמט השם אוסטין והמכונית נקרא רובר מטרו, אולם על כך בפרק הבא.

המטרו יובאה לארץ ע"י חברת המזרח החל משנת 82', ועקב תקנות המיסוי שהפלו לטובה מכוניות בעלות מנוע קטן מ 1.3, שכתה להצלחה גדולה, מה גם שנפח מנועה היה חריג למדי בקבוצתה, מה שהעניק לה ביצועים טובים יחסית, וביחד עם האיבזור העשיר יחסית - למטרו 1.3S היה מד סל"ד, שעון קוורץ דיגיטאלי, מראות בעלות כיוונון פנימי וריפוד מהודר, המכונית נימכרה היטב.

המטרו נימכרה כאן עד סוף 90'.

כמובן שכמו כל מכונית בריטית, גם המטרו לא היתה חפה מבעיות מסורתיות - איכות הגימור היתה בינונית, נזילות שמן אין סופיות ובעיות מיתלים שנבעו מפיתוח שאף פעם לא הושלם כראוי, פגמו במוניטין המכונית ורק בשנת 90' נימצא להן פיתרון.

סה"כ המטרו היתה מכונית מצויינת לזמנה שפשוט הצליה את בריטיש ליילנד מכלייה, לא פחות.

רק חבל שהחברה לא ידעה לנצל נכון את המומנטום והמוצרים שהגיעו בעיקבותי סבלו מתיכנון מחופף וביצוע כושל.

מטרו חרה של אותו

היה לי כזה לפני 10 שנים מאז אני סובל מהגב

בולמים מאחור (כריות הידרו לסט) זבל אחד גדול

בקיצור לא מומלץ לנסיעה ולא לנהיגה ואני רק נזכר במטרו כאב לי הגב

שבוע טוב

להורי הייתה מטרו שרכשו כחדשה עקב המלצה די כושלת שלי... (האמת שרציתי אינוצ'נטי דה טומסו..אחרי הפיאט 127 שהחזקנו אז)),סה"כ היה רכב נחמד,סחב לא רע בכלל בעליות של חיפה,השרה תחושה סולידית והיה מרווח יחסית לגודלו.

הנסיעה מחוץ לעיר ובמהירויות גבוהות הייתה לא נוחה ולא השרתה הרגשת בטחון,ב- 40,000 ק"מ הלך הגיר... אח"כ מכרנו...

סה"כ רכב נחמד,אלטרנטיבה טובה לימים של אז שאותה החלפנו (וכמו רבים וטובים) בפיאט אונו.

אבי אהב את המטרו (היו ברשותינו 3 כאלו שנרכשו חדשות).

כל שלוש שנים היה מחליף, דווקא נזילות שמן לא היו להן, ואצלנו הן היו עובדות קשה.

הדבר היחיד שהלהיב אותי אז בזמנו 90, שהינו יורדים איתם לשבילי עפר.

לא היתי מתנגד לעוד אחת.

ואיפשרה להם לתכנן את הקומפקטית שאמורה יהתה להחליף את האלגרו.

מכירות המיני המקורית כלל לא ניפגעו והמכוניות השלימו אחת את השנייה.

חן חן, לחן.

יישר כח לכתבה המרעננת.

המטרו לא היורשת של המיני (לעניין הכותרת).

ייצור המיני הקלאסית נמשך 41 שנה, והמשיך גם לאחר שהמטרו ירדה מקו הייצור.

הבריטים מדגישים שהמיני (הקלאסית) זה לא רק רכב, אלא חלק מהתרבות הבריטית.

ה"סלוגן" בחגיגות ה- 30 למיני - You never forget your first Mini.

ואילו ה"סלוגן" בחגיגות ה- 50 למיני הקלאסית - 100%BMW Free.

מצרף תמונות מירחון מיני בחגיגות ה- 30 (1989).

המטרו היתה בעיתית לנשים עם חזה גדול היות וכל בור היה מקפיץ להם אותו לפנים

היתה לי כזאת שהיתי חייל שנת 83 בשנת 96 שילמתי עליה 1200 שח החלפתי אותה על חיפושית שנת 73

מטרו - קארט לחמישה

הייתה לנו שנתיים - חרא של בולמים אחוריים - קפיצות נוראיות שבגללם בסופו של דבר מכרנו את הרכב אבל עדיין

קארט מדהים !

הייתי מכוון אותה לסיבוב ופשוט נכנסת עליו ללא כל זוית.

זריזה, מרווחת, מזגן טוב.

מאוד, מאוד אהבתי אותה.

אשמח לגלות שה-MG (אחת, שתיים או שלושה ... הגיעו לישראל) שרדה ואולי מוצעת למכירה.

המטרו לא תוכננה כיורשת ישירה למיני אלא כ "משלימה" שלה, מאחר ומיני התקשתה לעמוד בתחרות מול שלל מכוניות הסופר מיני שהופיעו בסוף שנות ה 70'.

בנוסף, המיני היתה מכונית יקרה יחסית לייצור מאחר והרכבתה היתה ידנית.

סה"כ המטרו היתה מיסחרית גדולה, וב23 שנות ייצורה הורכבו 2.100,000 מכוניות, מספר מכובד לכל הדעות.

ה MG מטרו האטמוספרית לא יובאה לארץ בייבוא סדיר, ואילו מספר MG מטרו טורבו הגיעו הנה בשנת 86' בלבד.

חן

בזכותך אנחנו מחכימים מיום ליום

המשך כך

תודה רבה

מטרו - קארט לחמישה

 

הייתה לנו שנתיים - חרא של בולמים אחוריים - קפיצות נוראיות שבגללם בסופו של דבר מכרנו את הרכב אבל עדיין

קארט מדהים !

 

הייתי מכוון אותה לסיבוב ופשוט נכנסת עליו ללא כל זוית.

זריזה, מרווחת, מזגן טוב.

 

זה ממש נכון, הרגשה של קארט, אפילו כביש איילון שנפתח אז הרגיש בנסיעה איתה כמו שדה בור עם מכשולים, קשה.

היתה לי מוזהבת כזו משנת 83, מדי פעם היתה חוזרת למוסך ל"ניפוח" של הבולמים, עד לשקיעה הבאה.

אהבתי אז את העיצוב שלה שבשנים האלו נראה חדשני ליד המרובעות האחרות.

אפשר לומר שהיא היתה השלמה מעודנת לאלו שהמיני כבר לא הספיקה להם.

חן תודה.

תודה על הכתבה היפה!

המטרו טורבו היתה מאוד חזקה וקלאץ שלה היה זמני ביותר,מישהו מחזיק במיני מושתלת טורבו?

המטרו גם היה הרכב הראשון שלי, שקניתי ב-1999 תמורת 500 שקל בלי טסט, מודל 1987. בשביל סטודנט שהיה רגיל ללכת ברגל זה היה שיפור, למרות התחושה שאתה רכב על סוס אומלל, אבל שני הדברים העיקריים שאני זוכר ממנה זה שהיא אף פעם לא היתה מאוזנת - תמיד נטטה הצידה, ולא משנה אם החלפת או ניפחת את הבומפות שלה; והדבר השני הוא שהצמיגים היו במידה חריגה ועלו יותר מכפול מצמיג במידה סטנדרטית באותם הימים. אני זוכר שקניתי צמיג ב-500 שקל - כן, בדיוק במחיר עלות האוטו.

אחרי 7 חודשים נכנסתי במישהו מאחורה ברמזור, הלך הרדיאטור ובטח עוד כמה דברים, היא נשארה שם עד שבא אלי קונה הביתה, שם אלף שקל וקיבל את המפתחות. בזה נגמרה הצרה הזו. ומי היה מאמין שכעבור 10 שנים אקנה רכב שיוצר 30 שנה לפני המטרו הזו

חנוכה שמח

גם לנו הייתה מטרו! שנת 88, אני זוכר שכל הזמן הוא היה נתקע והוא היה קופץ בצורה לא נורמלית

קנינו אותה ב12,000 ש"ח בשנת 93 ומכרנו אותה בשנת 98 בקושי במחיר של 500 ש"ח!!

כיום הייתי מת לאחד כזאת אבל אבא שלי לא מוכן לשמוע מזה

היתה לי מטרו 1989 עם 3 דלתות.

פעם אחת נסענו לחרמון ושהגענו לאתר כולם הסתכלו אלינו מי מגיע עם כזה רכב לחרמון.

דרך אגב הרכב היה גם 3 פעמים באילת ואז הגיע המ#$#ק שנכנס בי מהצד והפך את הרכב לבננה ואותי למאושר (קיבלתי 6000 ש"ח מהביטוח שלו)

שגיא

דרך אגב, אני מחפש מטרו לא משנה המצב עם/בלי רשיונות.