יום הולדת 30 שמח לפיג'ו 505 !

שנות ה 70' המוקדמות היו שנים מוצלחות עבור היצרן הצרפתי השמרן יחסית; ב 72' הוצגה ה 104 הקטנה שנתנה תחרות יפה לרנו 5, המתחרה מבית, וגם ה 404 הוותיקה עדיין נימכרה היטב.

הבעייה החלה במחצית השנייה של שנות ה 70'.

העברתה של סיטרואן לידי פיג'ו עלתה להם לא מעט כסף, ובנוסף הפיג'ו 304 שיועדה להחליף את ה 404 שייצורה הופסק בסוף 75' לא ממש זכתה להצלחה, ולמעשה רוב מכירות פיג'ו התבססו על ה 104 הקטנה וה 504 הגדולה יחסית.

בתחילת 75' הוצגה ה 604 הסאלונית, שלצורך פיתוח מנועה (ה PRV) התאחדו, מתוך אינטרס משותף, פיג'ו, רנו ווולבו.

ה 604 לא זכתה להצלחה המיוחלת ומכירותיה לא הגיעו לחצי מהצפי של פיג'ו.

ב 77' הוצגה ה 305 שאמורה היתה להחליף את ה 304, שניסתה להיכנס לנעליה של ה 404.

ה 305 היתה מישפחתית קטנה ושמרנית, כמיטב מסורת פיג'ו באותה תקופה, ונימכרה יפה, ובכך עזרה לפיג'ו שנימצאה באותה העת בתקופה לא קלה מבחינה פיננסית.

המישפחתית הגדולה יותר של פיג'ו, ה 504, הוצגה בסוף 68' וזכתה בתואר מכונית השנה 1969.

ה 504 הפכה ללהיט מיד עם הצגתה, בעיקר בשל עיצובה הנאה, פרי מיכחולו של פיניפארינה האיטלקי, המרווח הפנימי המכובד וכמובן הנוחות המעולה, שלא לדבר על האמינות הגבוהה והתחזוקה הפשוטה.

במהלך השנים עברה ה 504 שינויים קלים בלבד, ולמרות זאת היא נימכרה היטב, אבל היה ברור לפיג'ו שלא לעולם חוסן וגם למכונית המצליחה ביותר צריך למצוא יורש.

למודי ניסיון מלקח ה 304, הוחלט בפיג'ו לשמור על הקונספצייה הבסיסית המצליחה - מרכב 4 דלתות בתצורת סאלון או סטיישן, עיצוב שמרני והנעה אחורית.

בתחילת 77' החל בתיכנון המכונית החדשה שניקראה 505, והיתה השנייה בסדרת ה 05 אחרי ה 305.

בניגוד ל 504 שעוצבה ע"י מעצב חיצוני, הפעם הוחלט שהעיצוב יהיה עצמי, בעיקר על מנת לחסוך בעלויות.

פיג'ו עיצבו מכונית סאלון גדולה יחסית, 4.9 מטר אורכה, כשבסיס הגלגלים עמד על 2.74 מטר, מה שיצר תא נוסעים מרווח מאד.

ב 505 נתנו פיג'ו דעתם על היעילות האווירודינאמית, ומקדם הגרר עמד על 0.37 CD, לא מדהים אך עדיף בהרבה על זה של ה 504.

גם הצד המכאני לא טמן בחובו הפתעות גדולות; הוחלט ששני המנועים הבסיסיים, ה 1.8 וה 2.0 יילקחו מה 504, למרות שבסוף 79' הוצג מנוע חדש בנפח 2.0 שפותח ע"י פיג'ו ורנו במשותף, מנוע בעל גל זיזים עליון שכונה "דוברין".

מנוע ה 1.8 פיתח 75 כ"ס, ירידה של 4 כ"ס ממנוע ה 504, על מנת לשפר את גמישותו, ומנוע ה 2.0 פיתח 96 כ"ס.

בד בבד הוצגה גם גירסה ספורטיבית שכונתה STI וזו צויידה במנוע דוברין בנפח 2165 סמ"ק עם 122 כ"ס והזרקת דלק.

כמיטב מסורת פיג'ו, הוצגו גם מנעי דיזל בנפח 2.3 או 2.5 עם 75 כ"ס או 95 כ"ס בגירסה המוגדשת שלו.

תיבת ההילוכים היתה ידנית עם 4 או 5 הילוכים או תיבה אוטומטית 3 הילוכים מתוצרת ZF.

המיתלים הקדמיים היו מסוג מק'פרסון עם מוט מייצב והאחוריים היו ניפרדים עם מבנה של זרועות חצי עוקבות, באותו מבנה של ה 504 קופה וה 604.

גירסאות הסטיישן לעומת זאת, עשו שימוש בסרן אחורי "חי" על מנת להגביר את עמידותו.

הבלמים היו שיגרתיים, דיסק מלפנים ותוף מאחור או בלמי דיסק בכל הגלגלים בגירסת ה STI.

ההגה היה בשיטת מסרק ומוט משונן, כשלמעט בגירסת ה 1.8 בה הוא הוצע כאפצייה, הגה כוח היה ציוד תקני.

המכונית הוצגה בספטמבר 79' וזכתה לשבחים רבים בעיתונות הרכב, שאהבה את הנוחות הגבוהה ששולבה בהתנהגות כביש מצויינת.

כצפוי, זכתה המכונית להצלחה נאה, והחלה אט אט לדחוק את מקומה של ה 504, בדיוק כפי שרצו פיג'ו.

בנוסף, נהנתה המכונית מחוסר אופוזיצייה מבית, מאחר והרנו 20 לא זכתה להצלחה גדולה, וכוונה לפלח שוק נמוך יותר.

פיג'ו הבינו די מהר שלמכונית יש פוטנציאל מכובד, ובשנת 84' הוצגה הגירסה הספורטיבית האמיתית - הטורבו.

בניגוד ל STI שהשתמשה במנוע דוברין, לטורבו היה מנוע שמקורו היה בסימקה 180, מאחר והוא היה חסון ועמיד בהרבה.

מנוע הטורבו פיתח הספק מכובד של 155 כ"ס, שהלך ועלה בהתמדה על ל 172 כ"ס, מה שהביא את המכונית לביצועים מצויינים שמיצו את פוטנציאל ההתנהגות.

באמצע 83' חל מהפך בפיג'ו; הוצגה הסופר מיני החדשה, ה 205, וכשנה מאוחר הוצגה גירסת ה GTI שלה, ששינתה בין לילה את ההיתייחסות ליצרן השמרן שפנה בעיקר לקהל מבוגר, והפך אותו למותג שקרץ לצעירים.

למרות זאת, המשיכה ה 505 להימכר היטב, ובשנת 86' זכתה לראשונה לעדכון משמעותי;

עיצוב הפנים המיושן הפך למודרני, עם לוח מחוונים חדש לחלוטין, מנוע ה 1.8 קיבל מאייד כפול, מה שהעלה את הספקו ל 90 כ"ס וגם מנוע ה 2.0 שודרג והספקו עלה ל 107 כ"ס.

תיבת הילוכים אוטומטית חדשה בת 4 מהירויות החליפה את התיבה הקודמת, מה שהעניק לה שיוט שקט וצריכת דלק נמוכה יותר.

פיג'ו ניצלו היטב את הצלחת ה 205, ובשנת 85' החליטו לעשות את שעשו בקונצרן פולקסווגן ב 74' - "ניקיון" של כל הדגמים הכושלים.

ראשונה להיעלם היתה ה 604, ואחריה הטלבו טאגורה, הופסק ייצור הסיטרואן GSA וב 86' נעלם גם המותג טלבו.

בסוף 87' הוצגה ה 405 החדשה, שהחליפה את ה 305.

ה 405 זכתה לשבחים מכל עבר, בנוסף לזכייה בתואר מכונית השנה 88', והפכה ללהיט מכירות גדול.

בנוסף, הוצגה ב 84' הרנו 25, שהחליפה את ה 20 וה 30, ולמרות שהיא לא הפכה ללהיט גדול, היא הפכה למכונית הרשמית של הפקידות הצרפתית, ולראשונה היתה ל 505 אופוזיצייה מבית.

וזו היתה הנקודה בה מכירות ה 505 החלו לרדת, למרות שנוספה שנה קודם לכן גירסת V6 שנועדה לקסום לשוק האמריקאי.

מכירות ה 505 התדרדרו בהתמדה, והיא הפכה לפחות ופחות רלוונטית עבור פיג'ו, שלאור הצלחת ה 205 וה 405 כבר לא ממש ניזקקו לה, ואכן בסוף שנות ה 80' החלו לתכנן את יורשתה ה 605.

ייצור דגמי הסאלון הופסק בסוף 91' ואילו דגמי הסטיישן בעלי 7 מושבים נימשך עוד כשנה.

בכך חתמה פיג'ו את עידן ההנעה האחורית, וזה גם סימן את היעלמות פיג'ו מהשוק האמריקאי, ובסיכומו של עיניין, היתה המכונית הצרפתית הגדולה האחרונה שנימכרה בכמויות משמעותיות.

סה"כ ה 505 היתה מכונית טובה לזמנה, נוחה ומרווחת מאד שמתחה את החבל קצת יותר מידי..

כרגיל - מאלף!!

תודה עבור הסקירה הממצה והעניינית. אני עדיין זוכר את מבחן הדרכים ב'טורבו' זצ"ל, שם עומתה ה-505 מול אופל רקורד (שתיהן בגירסת 1.8 ליטר אוטומט: המסקנה העיקרית היתה - אם כבר אופל, עדיף ללכת על אסקונה....)

סקירה יפה

אישית אני מאוד אוהב את ה 505

ואיך אפשר בלי תמונות של ה 505 שלי GTI

מנוע 2165 סמ"ק , 130 כ"ס

שנת 85, ידנית

מזגן, ה"כ, ח"ח,

אמנם היא למכירה, אבל אני משער שבסופו של דבר תשאר אצלי...

וגםם תמונה של ה 505 הקודמת שלי, הכחולה, מנוע 1800 אוטומטית מודל 87...

האמת שה505 זאת הפיג'ו היחידה מאמצע-סוף שנות ה80 שעדיין רואים נוסעת בארץ.

היה באמת רכב מוצלח.

כרגיל - מאלף!!

 

תודה עבור הסקירה הממצה והעניינית. אני עדיין זוכר את מבחן הדרכים ב'טורבו' זצ"ל, שם עומתה ה-505 מול אופל רקורד (שתיהן בגירסת 1.8 ליטר אוטומט: המסקנה העיקרית היתה - אם כבר אופל, עדיף ללכת על אסקונה....)

ל 505 1.8 היו 75 כ"ס, ובשילוב גיר אוטומטי איטי יחסית, הביצועים היו איטיים להפליא, בסדר גודל של הוולבו 240 1.8.לגירסת ה 2.0 היו ביצועים טובים בהרבה, ובשילוב מומנט טוב והספק סביר בהרבה, המכונית נסעה טוב.ה 1.8 הגיעה בתחילת דרכה ברמת גימור GL שכללה הגה כוח ומזגן מקורי, ללא איבזור חשמלי.ה 2.0 היתה ברמת גימור שכונתה SR וכללה בנוסף נעילה מרכזית, חלונות חשמל קדמיים, מד סל"ד וריפודי בד טוויד מהודרים.תיאורטית, יובאה גם ה STI רשמית, מעשית אני בספק אם נימכרו כאלו ביבוא סדיר.

הרכב הראשון היה 505 1.8 1984 חדשה מהניילון היתה הרכב הראשון שלי, והעגלתיות שלה דווקא מאד התאימה להיותי (אז) נהג חדש.

אגב ב-1984 מזגן מקורי היה תוספת שהגיעה רק בחלק מהמכוניות.

זכור לי היטב ערב אחד בתחילת מרץ 1984,אני כבר כמעט בן 19, יש לי רשיון כבר 5 חודשים, אבל רק עכשיו הגיעו הניירות המאפשרים לי לקנות רכב (בלי מיסים עם אבזור המאפשר נהיגה בעזרת הידיים בלבד)

לאחר בדיקת הדרישות שלי (ושל הוריי) הוחלט שאקנה פיג'ו 505...

מה רבה היתה אכזבתי כשהתברר שהדגם שהתאים לתקציב (GL אוטומטי בלי מזגן) אינו במלאי ויגיע רק עוד (נצח) של ששה שבועות תמימים...

בנתיים אבא שלי הלך לקנות לעצמו רכב (GSA Special למי שזוכר - רמת גימור נמוכה של ה-GSA ששרדה בערך 15 יחידות בארץ...) ואני התחלתי לבלבד את המוח לאיש המכירות שאני מעוניין גם במזגן, חלונות חשמל מושאר ירקות....

איש המכירות הודיע לי חגיגית שאם רצוני במזגן, אקבל את האוטו תוך עשרה ימים... מיכון שאבא שלי הבין שמדובר ב"צער בעלי חיים" מן המדרגה הראשונה, מייד שולשו ליד איש המכירות עוד אי אלו אלפי שקלים תמורת המזגן, ואחרי שבועיים בצעתי את נסיעת הבכורה שלי במגרש המסירה של לובינסקי בבני ברק - שהפך אחרי שנים מספר למוסך המרכזי "שרודר"

חוויות רבות עברתי עם פיג'ו עד שלאחר כמעט ארבע החלפתי אותה באופל אומגה 1988 לה כבר היו הרבה יותר סוסים מתחת למכסה המנוע, וגם החיים איתה היו הרבה יותר מעניינים, לאו דווקא במובן החיובי של המילה, אך על כך בפעם אחרת...

האמת שה505 זאת הפיג'ו היחידה מאמצע-סוף שנות ה80 שעדיין רואים נוסעת בארץ.

היה באמת רכב מוצלח.

גם 205,305,ו309 מסוף שנות ה 80 רואים עדיין על הכבישים ככה שהיא לא היחידה

רכב מעולה של העשור הכי יפה בעולם הרכב (לטעמי, כמובן)

אני זוכר שבתור ילד קטן (אי שם בתחילת שנות ה90') היה להורים של חבר מהגן רכב כזה בצבע אפור כהה. הדבר שהכי אהבתי בו היו.. הידיות בדלת (סטייה קטנה שלי...).

חורף 91, המדינה מוצפת בגשמים, וכל מה שאני זוכר זה שאני ואלעד ספונים מאחורה במושב של ה505 נהנים מרדיאטור החימום. הדבר הכי חשוב בעולם באותו רגע היה לשמור על הציורים שהכנתי לסבתא שלא ירטבו ברגע שאצא מהרכב.

נוסטלגי לחשוב על הדאגות שהיו לי אז...

חן, כתבה מעולה!

עידן עכשיו אני במתח הציורים בסוף נרטבו?

חן תודה על הכתיבה המעניינת.

תמיד כיף להמתין לפוסטים המעניינים ולסקירה אשר אתה מעלה לנו כל פעם מחדש.

ממתינה לפעם הבאה.

ל'

חן, תודה על הסקירה הממצה והמעניינת

יישר כוח

חן

מאד מענין תמשיך במסורת הזאת

תודה

וחג שמח

כן,גם לי יש פינה חמה מאד בלב לאוטו הזה, לאבא הייתה טורבו ידנית כסופה עם גאנטים לא מקוריים שהם היו בנוים מהמון צלעות.

4 פנסים צהובים של STI וספויילר ומכסה שמאחד את שתי הבקליות מאחורה עם הכיתוב TURBO וכן כן מדבקה מפלסטיק של הארנב המפורסם של שנות ה80... מישהו זוכר מה היה הקטע של זה?

לאחר האוטו הזה אבא שלי קנה 205GTI ה 505 נמכרה לאיזה טייס ומאז נעלמו עיקבותיה.

לדוד שלי גם הייתה STI בצבע ירוק מטאלי שאם אני לא טועה נמצאת עד היום בנורדיה

היו שם כל מיני פיצירים מוזרים כמו מזגן לנוסעים מאחור.. כן כן שנות ה80

כמובן שצריך לציין שה 505 הפכה ללהיט גם בצה"ל וגם במשטרת ישראל .

אני עד היום זוכר את השכן שלי "מרכוס" שהיה אז מפקד מחוז מרכז של המשטרה.

הוא התגורר 2 בתים לידי ותמיד לא יכולתי לפספס את הרכב שלו פיגו 505 עם לוחית רישוי מ-3

גם לטרנר שהיה אז מפכ"ל המשטרה הייתה 505 עם לוחית רישוי מ-1

גם רבים מנכי צה"ל רכשו רכב כזה עם לוחית רישוי צבאית.

ה 505 זכתה במכרז של מנהל הרכב, ושימשה כרכבם הצמוד של אלופי צה"ל, ניצבי משטרת ישראל ושרי הממשלה.

הסיבה לבחירה ב 505 פשוטה - את קציניה הבכירים של משטרת ישראל שירתה עד אז ה 504, כולל את המפכ"ל, ולכן הבחירה בה היתה הגיונית.

בנוסף, בסוף 85' הופסק ייצורה של הוולבו 240 1.8, גירסה שהיתה מיוחדת לישראל, וה 240 שקיבלה את מנוע ה B200K היתה יקרה מידי עבור מינהל הרכב.

רק ב 88' חזרו לוולבו, עם ה 740 שיובאה מבלגייה.