עיכוב חלקים במכס ושחרורם

שלום לכולם,

אני כותב שרשור זה לטובת כל אלו שיחפשו בעתיד מידע על עיכוב חלקים שהגיעו יחד עם יבוא הרכב, עוכבו על-ידי רשויות המכס וכל הליך השחרור. היות ולא מצאתי הרבה מידע מסודר על זה, נראה לי שיהיה מי שיעשה שימוש במידע.

אז ככה, מי שעובר על הפורום לאחרונה (וגם לא לאחרונה), יודע שהבאתי לארץ מוסטנג שנת 64 לפני שיפוץ. הרכב הגיע, לאחר אי אלו תלאות בדרך, וביום רביעי שעבר הלכתי לשחררו במכס אשדוד.

במהלך טופס הטיולים והוויכוחים על גובה המיסוי, החליט המוכס כי חלקים שהבאתי בתוך הרכב, יעוכבו.

החלקים, ברובם, הם חלקים חדשים לגמרי, בתוך האריזות המקוריות, כגון: מיכל דלק חדש, סט שלם של אגזוז (לרבות הדוד עצמו), סט שלם של צינורות הדלק אשר אמורים להיות מורכבים מתחת לרכב, ועוד כהנה וכהנה חלקים ובנוסף, מספר חלקים ישנים, כגון תוף ברקס עם רפידות, בית פילטר למסנן אוויר וכן הלאה.

כל החלקים הוכנסו לתוך הרכב ובזמן השחרור הודיע לי המוכס כי אני רשאי לשחרר את הרכב וכדי לקבל את החלקים עלי להשאירם באוברסיס עד לקבלת אישור משרד התחבורה.

היות ואני די ירוק בנושא, החלטתי דבר ראשון להוציא את הרכב הביתה ולהתייץ עם מנוסים ממני לגבי השחרור - וכך היה.

הורדתי טופס בקשה למשרד התחבורה, לגבי "יבוא חלקי רכב" (תודה ישראל על ההפניה לטופס) וצרפתי לו 1. צילום עמוד מאתר המוכר חלקי חילוף המעיד על מחיר חלק מהחלקים אותם עלי לשחרר (התברר כחשוב מאוד) ו - 2. צילום העמוד הרלוונטי מאיביי, המראה כי עם הרכב שרכשתי, הגיעו גם חלקי חילוף שחלקם בתוך קופסאות.

מה שלא צירפתי, למרות שנדרשתי לכך מפורשות, על גבי טופס הבקשה, הוא: רשיון רכב. הסיבה היא שעדיין אין לי רשיון רכב וגם לא יהיה לי לפחות בשנתיים הקרובות.

טוב, שלחתי את כל המסמכים בפקס והמתנתי ארבעה ימים, אשר התבררו בדיעבד כמיותרים לחלוטין.

היום בבוקר, משנכחתי שלא קורה עם הבקשה דבר וכמובן שטלפונית הפסקתי כבר לנסות להשיגם, השקמתי קום ופשוט נסעתי למשרד הרישוי בת"א, עם עותק נוסף של ההקשה ליבוא חלקי חילוף.

לאחר שעברתי את השומר בכניסה, אשר לא נותן לכל אחד להכנס (תחשבו כבר על תירוץ כלשהו..), הגעתי אל סמי, אשר היה אופרטיבי מאוד. הוא הסתכל בבקשה ואמר לי שאם אין לי רשיון רכב, עלי לפחות להביא לו עותק מרשיון היבוא של הרכב. היות ולא היה לי עותק מרשיון היבוא, הוא שלח אותי לסימה (שכרגיל לא מיהרה לעזור), ולאחר וויכוח קטן שלא ממש הבנתי את פישרו, היא מסרה לסמי עותק מרשיון היבוא וזה חתם לי על טופס הבקשה, בו במקום, לאחר שהודיע לי באופן מפורש כי הוא איננו מאשר הכנסת רפידות ברקס משומשות אשר היו חלק מהרשימה (תזכרו את זה טוב). כל התהליך לקח לי פחות מ 10 עד 15 דקות (כולל הוויכוח סרק עם סימה....).

חמוש בטופס החתום, נסעתי לי למחסני האוברסיס באשדוד כדי לשחרר את החלקים.

קודם כל, עוברים במשרדי המכס. שם קיבלו אותי יפה (נו טוב, לאחר שהוציאו לי את הנשמה ואני להם לפני שבוע בלבד...). יחד עם זאת, הם היו יעילים ביותר. הסתכלו בתמונות הצבעוניות שצרפתי ובלי להתווכח כמעט, קבעו כי אכן אשלם את המכס רק על הציוד החדש שקניתי והכל לפי ההצעות מחיר שצרפתי להם מאתר החנות. על יתר החלקים הם פשוט לא גבו מכס.

התשלום מתבצע קומה אחת למטה ולוקח 2 דקות למי שמשלם בכרטיס אשראי. ומי שרוצה לשלם במזומן יתכבד לנסוע לדאר מרחק 7 דקות נסיעה משם.

הסיפור הסתבך קצת, בגלל רפידות הברקס שמשרד התחבורה לא אישר לי להכניס. זה אומר שהמכס מוציא אישור לשחרור למעט חלקים מסויימים.

משם נסעתי למחסני האוברסיס. שלב ראשון שם הוא לקבל מסמך המפרט היכן איחסנו את החלקים. עם המסמך הולכים למחסנאי ולאחר שהוא סיים את ארוחת הבוקר/צהריים שלו ועשה כל שאפשר כדי לייבש אותך, הוא שולח מלגזן עייף שיביא את החלקים. אז מגיע פקיד משרד התחבורה אשר מאשר כי החלקים המפורטים בבקשה הם החלקים שאתה משחרר וכי החלקים שלא אישרו לך, הולכים למקום אחר. שימו לב שאת התיאום עם פקיד משרד התחבורה, אתם עושים ולכן חשוב מאוד לקחת את מספר הטלפון שלו ממשרד התחבורה בת"א לפני שאתם עוזבים שם (שהרי כידוע לא ניתן להשיג אותם טלפונית).

אז כמעט זהו. לאחר שפקיד משרד התחבורה אישר את אשר אישר, חוזרים למשרדי המחסן כדי לשלם על האיחסון. אז ככה - על שבוע איחסון ראשון לא משלמים כי החלקים הגיעו עם הרכב שעליו כזכור כבר שלמתם את כל מה שאפשר. אבל על "סבלות" כן משלמים - והרבה. משקל החלקים שאני הבאתי, לא עובר את ה 50 קילו. התשלום שנדרשתי לשלם הוא 680 ש"ח... (?!).

אז לא הסכמתי והלכתי לדבר עם הבוס, שהפנה אותי לבוס, שהפנה אותי לבוס ולאחר שאיימתי שאני לא לוקח את החלקים ושיעשו איתם מה שהם רוצים, הסכום ירד לפחות מחצי....

זהו, קבלתי חתימה, יצאתי להביא את הרכב שלי כדי להעמיס את החלקים (סיפור שדורש גם הוא סבלנות, בדיקות ו 2 טפסים שונים) והחלקים מועמסים על הרכב ואני בדרך לשער.

אז מה היה לנו כאן?

4 שעות ברוטו של התעסקות, הכוללות: נסיעה בפקקים לת"א (מאזור השרון), משרד התחבורה ת"א, נסיעה עד לאשדוד, בית המכס, מחסני אוברסיס, פקיד משרד התחבורה, פקיד מחסן, מלגזאי ונסיעה חזרה הבייתה עם החלקים.

מסקנות - אם אפשר, תעשו כל מאמץ להוציא את החלקים מהקופסאות ולחברם, אפילו באופן פרוביזורי, בתוך אזור המנוע או במקומות אחרים, כדי שלא יראה שנרכשו בנפרד מהרכב. ואם לא ניתן - להמציא חשבוניות או צילום החלק עם המחיר מאתר האינטרנט של חנות החלקים.

היה שווה? וודאי וודאי... בפעם הבאה אני מתכוון אפילו לייעל את התהליך...

שיהיה בהצלחה ובקרוב נתחיל עם השיפוץ.

אלירן

יפה שיש לך עוד כח לספר לנו על התהליך לאחר יום כה מתיש

לא כל כך ברור אם היהודים צלבו את ישו....מה שבטוח זה שהוציאו לו את הנשמה לאט לאט

אריה

סה"כ הלך לך די מהר. אני נתקעתי שם פעם אחת יום שלם ופעם אחרת, כשניסיתי לשחרר חבילה גדולה שהגיעה לנתב"ג לקח לי לא פחות מיומים כדי להוציא את החלקים

4 שעות ואתה מתלונן...

כששלחתי את הרכב שלי לשיפוץ בחו"ל, אז לאחר שהם הסריטו אותו במצלמת וידיאו מכל זווית אפשרית, הם החליטו שהוא לא מוכנים שהוא ייצא מהארץ, למרות שהיו לי כל המסמכים הדרושים, לרבות רישיון ייצוא.

אני באמת לא זוכר מה היה התירוץ שלהם, מדוע האוטו לא ייצא, אבל לאחר בזבוז של יומיים, ושכירת משאית שרק לה מותר להכנס לשטח הנמל ולקחת את המכולה (באוטו יצא בתוך אחת כזאת), רק אז התברר שהם איבדו את המכולה עם האוטו שלי בפנים.

זה נגמר בצעקות, הפיכת שולחנות וכמעט הרמת ידיים על הפקיד שאיבד לי את המכולה עם האוטו בפנים (מזל שלו שאנשי הבטחון מגיעים לשם מהר, והם זרקו אותי החוצה). הם הבטיחו לי שייעדכנו אותי ברגע שהם יימצאו את המכולה עם האוטו שלי. מיותר לציין שהם לא מצאו אותה בנמל אשדוד בימים שלאחר מכן.

לאחר קרוב לשבוע מורט עצבים, קיבלתי הודעה מחברת האוניות ששאלה מי פורק עוד יומיים את האוטו מהמכולה באנגליה, ומה הם אמורים לעשות איתו.

זה היה לפני לפחות שבע שנים...

אני רואה שהם לא ממש התייעלו מאז...

אלירן , פשוט מדהים .

אם בארזים נפלה שלהבת- מה יגידו אזובי הקיר?

אלירן , פשוט מדהים .

 

אם בארזים נפלה שלהבת- מה יגידו אזובי הקיר?

4 שעות ואתה מתלונן...

כששלחתי את הרכב שלי לשיפוץ בחו"ל, אז לאחר שהם הסריטו אותו במצלמת וידיאו מכל זווית אפשרית, הם החליטו שהוא לא מוכנים שהוא ייצא מהארץ, למרות שהיו לי כל המסמכים הדרושים, לרבות רישיון ייצוא.

אני באמת לא זוכר מה היה התירוץ שלהם, מדוע האוטו לא ייצא, אבל לאחר בזבוז של יומיים, ושכירת משאית שרק לה מותר להכנס לשטח הנמל ולקחת את המכולה (באוטו יצא בתוך אחת כזאת), רק אז התברר שהם איבדו את המכולה עם האוטו שלי בפנים.

 

זה נגמר בצעקות, הפיכת שולחנות וכמעט הרמת ידיים על הפקיד שאיבד לי את המכולה עם האוטו בפנים (מזל שלו שאנשי הבטחון מגיעים לשם מהר, והם זרקו אותי החוצה). הם הבטיחו לי שייעדכנו אותי ברגע שהם יימצאו את המכולה עם האוטו שלי. מיותר לציין שהם לא מצאו אותה בנמל אשדוד בימים שלאחר מכן.

 

לאחר קרוב לשבוע מורט עצבים, קיבלתי הודעה מחברת האוניות ששאלה מי פורק עוד יומיים את האוטו מהמכולה באנגליה, ומה הם אמורים לעשות איתו.

 

זה היה לפני לפחות שבע שנים...

אני רואה שהם לא ממש התייעלו מאז...

יפה שיש לך עוד כח לספר לנו על התהליך לאחר יום כה מתיש

לא כל כך ברור אם היהודים צלבו את ישו....מה שבטוח זה שהוציאו לו את הנשמה לאט לאט

אריה

חייב להבהיר משהו....

זה לא היה מסובך כל כך כמו שזה נראה. נכון, הרבה מעברים מפקיד לפקיד והרבה תיאומים בין הגורמים.

אולם, בסופו של דבר, שחררתי חלקים שבארץ היו עולים לי אלפי שקלים רבים, לאחר שנקנו בחו"ל בפרוטות, כמעט מבלי לשלם מכס ולאחר תשלום של כ 300 ש"ח על האחסון וכמובן 4 שעות עבודה....

בסיכמו של דבר, כנראה לאור העובדה שהקטנתי ציפיות למינימום, לא היה זה סיפור מסובך מידי....

אלירן

בפעם הבאה מגיעים לרכב לפני נציג המכס, מוציאים את הקרטונים מהרכב ומניחים ליד רכב אחר או ליד אחת המכולות (תמיד יש כאלו ליד הרכב).

לאחר שנציג המכס הולך, מחזירים את הקרטונים לרכב.

חוסך הרבה זמן, עצבים וכסף.

ישראל

מה קורה במקרה של חלקים שפורקו מהרכב וזרוקים בתוכו, האם גם עליהם משלמים מכס ?