Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

שבת בירושלים


dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 8155 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

שבת. נוסעים לבקר את ההורים בירושלים. הפעם לוקחים את ה LTD לביקור ראשון בבירה. נכנסים לאוטו ומתיישבים. מה זה? מישהו חסר? יש ה-מ-ו-ן מקום מיותר...

 

מניעים ויוצאים. לאוטו מנוע 400 אינץ' מעוקב שזה בערך 6500 סמ"ק, שמוציא 260 כ"ס. זה לא הספק היסטרי, אבל בהחלט מספיק לשנע היטב את המפלצת הגדולה על חמשת נוסעיה. עולים על כביש שש. לחיצה קטנה על הגז, והאוטו עף קדימה. לזה הוא נועד: כביש ישר ארוך ופתוח, ואין אחד שיכול עליו. כלומר יש הרבה שיכולים עליו, אבל כולם דווקא מאיטים להסתכל על החזיון הלא שגרתי. הזכרים משועשעים או בוחנים במבט חמור סבר, והנשים חולמות לצאת עם הגבר הסקסי שנוהג באוטו כזה....

 

מתחברים לכביש מספר אחת, עוברים את שער הגיא, ומהר מאוד נגמרת האידיליה: מתחילים הסיבובים. את זה ה LTD דווקא לא כל כך אוהבת. יש לה הגה שמרגיש כאילו לא חיברו אותו לגלגלים. באמת. בחניה אפשר לסובב אותו בעמידה עם הזרת ללא קושי, אבל בסיבובים הוא לא מעביר שום תחושה. מקבלים החלטות על סמך הסתכלות בלבד. עדיין אפשר להתנחם בקטעים הישרים של העליה. לפני הקסטל יש ירידה עם סיבוב ואח"כ ישורת. לידי נוסעת אימפרזה שעוקפת בסיבוב ומאיצה לעליה. היא בנתיב השמאלי ואני בימני. מתיישרים ומתחילים לעלות. גז עד הרצפה והאוטו ממריא ומאיץ-מאיץ-מאיץ בעליה של הקסטל. האימפרזה הולכת ונעלמת במראה. כמה שזה טוב.

 

הורי גרים ברחוב קטן ללא מוצא. כשהייתי ילד היתה שם חניה בדוחק. היום זה בלתי אפשרי למצוא מקום פנוי. איך שהוא קורה הנס ומתפנה מקום, אבל לתמרן אין אפשרות באוטו של כמעט ששה מטר. אני חוזר ברברס את כל הדרך, מסתובב מחוץ לרחוב, וחוזר ברברס חזרה. השכנים מסתכלים על האוטו, ואני נזכר במבטים שהייתי מקבל בתיכון כשהייתי מתאמן ברחוב הזה על וויליס עם BSA מודל 42 שהיתה לי.

 

בערב כשחוזרים מתחיל לרדת גשם. היציאה מירושלים צפופה מאוד עם המוני חרדים שחוזרים משבת. נוסעים בשיירה צמודה מידי לטעמי בירידות הפתלתלות והחלקות. לאוטו ארבעה צמיגים חדשים וגם המגבים עובדים היטב, אבל עדיין הנהיגה מתוחה. אני מוריד מ D ל 2 ומפמפם מידי פעם בברקס. זה כבר ממש לא כיף, כי אין לי שום תחושה אם אני זהיר מידי או עומד לעוף עוד שניה בהיגוי יתר פראי.

 

אחרי לטרון נרדמים כולם חוץ ממני ומבני הגדול עמרי. גם לי מתחשק לישון: האוטו חמים ונעים, והתחושה היא כמו לנהוג את הספה בסלון. אתה שרוע בנינוחות במרחב רך, שקט, וחלק.

 

בתחנת הדלק חוזרים למציאות. תצרוכת ממוצעת של 1:4 .

 

שטויות , זה כיף!

 

נמרוד

LTD1.jpg

×
×
  • תוכן חדש...