"נוסטלגיה שלילית" או דעתו של אדוארד אטלר על הפיאט דונה.

להלן חלק מתוך כתבה שפורסמה לפני שבועיים , במדור של "אדוארד אטלר" בעיתון "מקור ראשון".

בסיום הכתבה טוען אטלר שהדונה ביחד עם הסיאט רונדה הם הרכבים הכי גרועים שיובאו לארץ.

האם אכן כך הדבר? אשמח לשמוע דעה של כאלה שמכירים את הרכב מקרוב.

קריאה מהנה...

נוסטלגיה שלילית\אדוארד אטלר

"מגזין רכב טלוויזיוני הוא מושג שמעורר נוסטלגיה שלילית, אם שולפים מהזיכרון את הסדרה "על גלגלים", שהייתה נטולת יומרה, אך גם נטולת איכויות. הייתה זו סדרה דידקטית שהמנחה שלה ,דניאל פאר היה מן הסתם רוצה לשכוח אותה.

למען ההגינות ההיסטורית עליי להתוודות כי יוצרי הסדרה "על גלגלים" ניסו לגייס אותי למעשה שלהם (המגונה בדיעבד), שכן הנפשות הפועלות בבנין הטלוויזיה ברוממה הכירו היטב את קשריי האינטימים עם ארבעת גלגלי. הרי תיקנתי אינספור מכוניות של חבריי לעבודה, השתתפתי בתחרויות ראלי קרוס באשקלון , ועוד כתבתי ב"טורבו".

אלא שאני החלטתי לשמור מרחק ביטחון מהתוכנית המוטורית הירושלמית , כי אוזניי החשדניות קלטו שמועה שהספונסרים היחידים של התוכנית -פקידי משרד התחבורה, כולל השר בכבודו ובעצמו - מפקחים בקפדנות על תוכן התסריטים , ממש על כל מילה בהם, שנשלחו אליהם מרוממה לאישור לפני הפקתם.

הסירוב שלי להשתתף בפרויקט "על גלגלים" נשבר רק פעמיים -כלומר פעם ראשונה ופעם אחרונה - כאשר הסכמתי לבצע למען התוכנית כתבת תחקיר על פיאט דונה (DUNA) שבדיוק נכנסה לשוק הישראלי .

לצורך צילומי השטח גייסתי את חבריי , נהג מבחני הדרכים של "טורבו" רם לנדס, וידידי ב מיכאל נהג טוב בפני עצמו, חובב מכוניות מושבע שמתמחה בכתיבה מוטורית רגישה ושנונה.

וכך מצאתי את עצמינו בשדה התעופה עין שמר , כדי לצלם סלאלום. הצבנו פילונים על מסלול ההמראה והסברנו לצלם ולאיש הקול היכן עליהם לעמוד כדי לא להיפגע מהמכונית המשתוללת.

הכל היה כבר מוכן כאשר לנדס, איש זהיר מטבעו הצביע על שקע קטן בבטון, ואמר שבגלל סכנת ההתהפכות בריא יותר לא להיתקל בשקע זה בזמן שהמכונית מחליקה בתת היגוי.

מובן ששיניתי מיד את נתיב הזיגזג של הפיאט בין הפילונים, כדי שהשקע המסוכן יישאר מחוץ למסלול של דונה.

אלא שהתוואי החדש לא נראה לצלם, בגלל כיוון קרני השמש , ולנדס נכנע ללחצו של האיש וזינק לפי התוכנית הקודמת.

דונה הנהוגה בידי ידידי לנדס ,פתחה את הסלאלום בחריקת צמיגים נמרצת . החיזיון היה פוטוגני להפליא וכלל עשן דק ובכי של הגומי . הגלגלים התרוממו פעם אחרי פעם . סבבה עד שדונה הגיעה לשקע , ששכחנו או זלזלנו בו ובאבחת רגע התהפכה על גגה.

השמשות של מכונית המבחן התנפצו לרסיסים . רצתי לכיוון ההתהפכות כדי לפנות את נהגה לנדס ואת הנוסע ב מיכאל . פחדתי שאיזה צינור נקרע ויגרום להתלקחות , אך למזלנו זה לא קרה. לנדס יצא בכוחות עצמו, זוחל על ארבעותיו ואת ב מיכאל המבוהל כהוגן משכתי החוצה מבעד לחלון המרוסק.

או.קיי, יצאנו מזה בשלום אבל אין דונה... הגג פחוס פנימה ואין אף זגוגית. "אז מה נגמר הסטסט"? שאל הצלם עזרא שמואלי, וכולם חיכו לשמוע מה אגיד למנהל המכירות של פיאט.

הלכנו לטלפון כי ניידים עוד לא נולדו אז.

"אהלן יוסי" אמרתי למנהל היושב במשרדו שברחוב יצחק שדה שבת"א , "יש לך עוד דונה"?

מנהל המכירות של פיאט לא נשמע מאושר אך קיבלנו עוד דונה לבנה אחת והמשכנו בטסט.

וודאי שרציתי לדווח בסרטון על פיאט דונה "שיחד עם רונדה של סיאט זו המכונית הגרועה ביותר שנמכרה אי פעם במדינת ישראל" , אך יוצרי הסידרה "על גלגלים" הטילו וטו על ביקורת כלשהי. "לא מספיק" הם שאלו "שהרסתם לגמרי את פיאט דונה במבחן "? וחוץ מזה הוסיפו יוצרי התוכנית , משרד התחבורה לא יסכים שאנו נאשים משרד ממשלתי בכך שהוא אישר לשווק מכונית מסוכנת לציבור .

"אז שלום לכם" אמרתי , ולא חזרתי ל "על גלגלים" עד ליום פטירתה המוצדקת.

האמת היא שעקבנו בשולחן העריכה בהילוך איטי אחר תהליך ההתהפכות של פיאט דונה. כך הסתבר לנו שעוד לפני השקע הגורלי שהפך אותה על גבה , דונה רעדה כולה , סובבה את גופה בין פילוני הסלאלום בספירלה כאחוזת קדחת, וממש מוזר שלא התפכה עוד קודם.

אגב את ההתהפכות עצמה הצלם עזרא שמואלי לא צילם.

"למה עצרת את המסרטה"? כעסתי עליו.

"צילום של התהפכות איננו מעשה מוסרי" הסביר לי הצלם שציית כנראה לאיזה קוד אתי נאצל של רוממה. ("לא תתפוס גברת בקלקלתה " או "החמץ אקשן בכל מחיר") .

פיאט דונה, "פאר" תוצרת ברזיל, שווקה בארץ עם מנועי 1.1(60) ו- 1.3(70) - והצטרפה כאן לטרנד לא ממש מוצלח של יבוא גרסאות נחותות ממדינות שאינן שם דבר בתעשית הרכב שלהן(אנדרסטייטמנט) - ובלבד שמנוען יהיה "פחות מ-1300" ומחירן זול. במועדון האקסקלוסיבי ניתן למנות גם את פיאט 127 הברזילאית(147), רנו 11 הספרדי(גרסת בסיס עם מנוע 1250 ו-5 הלוכים), אסקורט ברזילאית(עם מנוע 1300 נמוך הספק) ואולי עוד גרוטאה או שתיים שאיני זוכר כרגע. למותר לציין ששיאו של התהליך היה יבוא הדאצ'יה - גם אתה יכול 88' - הרומנית...

לענייננו, הדונה באמת היתה מכונית מחורבנת, עם תנוחת נהיגה קרקסית(מושב גבוה, הגה ולוח שעונים נמוכים), איכות מזעזעת וניהוג גרוע. אם זכרוני אינו מטעני, היה שימוש בקפיץ עלים רוחבי במתלה האחורי שלה.

מאידך, גם הריטמו והרגאטה של אותה תקופה היו זועה על גלגלים, אז מה הפלא.

פיאט דונה, "פאר" תוצרת ברזיל, שווקה בארץ עם מנועי 1.1(60) ו- 1.3(70) - והצטרפה כאן לטרנד לא ממש מוצלח של יבוא גרסאות נחותות ממדינות שאינן שם דבר בתעשית הרכב שלהן(אנדרסטייטמנט) - ובלבד שמנוען יהיה "פחות מ-1300" ומחירן זול. במועדון האקסקלוסיבי ניתן למנות גם את פיאט 127 הברזילאית(147), רנו 11 הספרדי(גרסת בסיס עם מנוע 1250 ו-5 הלוכים), אסקורט ברזילאית(עם מנוע 1300 נמוך הספק) ואולי עוד גרוטאה או שתיים שאיני זוכר כרגע. למותר לציין ששיאו של התהליך היה יבוא הדאצ'יה - גם אתה יכול 88' - הרומנית...

 

לענייננו, הדונה באמת היתה מכונית מחורבנת, עם תנוחת נהיגה קרקסית(מושב גבוה, הגה ולוח שעונים נמוכים), איכות מזעזעת וניהוג גרוע. אם זכרוני אינו מטעני, היה שימוש בקפיץ עלים רוחבי במתלה האחורי שלה.

 

מאידך, גם הריטמו והרגאטה של אותה תקופה היו זועה על גלגלים, אז מה הפלא.

דוקא חשבתי שהריטמו היתה מתקדמת לזמנה.

הייתי בעלים "גאה" של פיאט דונה, אפשר לומר שדי אכלתי אותה,

לאחר התלבטות בין דונה חדשה לסובארו ליאונה שנת 85 במחיר זהה בחרתי בדונה, גם תוכנית הטלויזה על גלגלים תרמה לטעות שעשיתי.

הרכב היה בבעלותי 4 שנים ! ונמכר בחצי ממחיר הקנייה כאשר סובארו שמרה על 100% מחיר.

בשנה הראשונה היה לי מנוי במוסך המרכזי : נזילות דלק מהקרבורטור סיבובי מנוע לא יציבים,

הצמיגים "פירלי" תוצרת ברזיל קיבלו בליטות בדפנות וגשם חדר למכונית מאחד הדלתות.

בהמשך החלפתי הצתה אלקטרונית, הלך הסטרטר ונשבר קפיץ בתיבת ההילוכים שקובע את מיקום הידית בניוטרל.

אחת לשנה הקרבורטור היה נסתם והצריך ניקוי,

המכונית נמכרה לאחר 70 אלף ק"מ עם מצמד קשה שהיה לקראת החלפה ומנוע שכבר אכל שמן והיה צורך לנתק את צינור האוורור שנכנס לקבורטור.

בקיצור האיכות היתה גרועה, אכן היה קפיץ עלים רוחבי והמכונית לא היתה יציבה ובכל זאת הגעתי לכל מקום בארץ ואף פעם לא חזרתי על גרר.

בכל מקרה לא ברמה של הדלתא מרומניה.

לאבא של חבר שלי הייתה דונה 70 -1300 מודל 1988 יד ראשונה מהסוכנות.

הוא החזיק אותה עד אמצע שנות ה90 ולא נסע הרבה ק"מ.

לי יצא לנסוע הרבה ברכב עם החבר והרכב באמת היה גרוע מאוד.

פלסטיקים מתפרקים ונסדקים,חריקות צמיגים מפחידות בסיבובים ובאופן כללי לא ברמה של הפיאט אונו 70 .

המחיר היה זול מאוד ב1988 כחדשה,לדוגמא ביחס לסיטרואן BX וסובארו ליאונה היה הפרש של עשרות אחוזים.

הרכב לא עלה בתור חדש יותר מאונו 70 והציע תא מטען ותא נוסעים משפחתיים יותר.

דוקא חשבתי שהריטמו היתה מתקדמת לזמנה.

שיטת היצור שלה היתה מתקדמת, העיצוב חביב, כל היתר דרעק. ריטמו התבססה על 128 אך היתה נחותה ממנה דינמית.

אולי לאדוארד אטלר יש זיכרון קצר, אבל לי לא כל כך.

מעניין שתשדיר השרות הנילעג שהוא ערך לדאצ'ייה הרומנית במסגרת אותה תוכנית אומללה, פרח מזיכרונו, למרות שכבר היה ברורה גודל הנפילה.

ולדונה עצמה - למרות שהיא נראתה כמו פיאט אונו עם תא מטען נפרד, מדובר היה במכוניות שונות למדי.

הדונה התבססה על שלדתה של ה 128 הוותיקה, עם מנועים מפיתוח ברזילאי, שהיו די טובים, יש לציין.

גם האיכות לא נפלה מאיכותם של מוצרי פיאט באותה העת - בינונית מינוס.

אגב, הטנדר דונה היה למעשה הפיורינו, שעדיין נמצא עימנו.

לנו היתה רגאטה. גם אפשר לציין שלא היתה משהו התנהגות כביש מזעזעת אבל היא היתה שד משקל של כ850 קג' אם אני זוכר טוב.. כמובן ב1600 . הרכב היה יד שנייה והיה מאוד שמור .. וכמה ששמרנו על הרכב הוא פשוט התפרק.. באם זה חלודה או פשוט הפלסטיק מתפורר. שלא לדבר על המשאבת מים שכל שנה הוחלפה. נראה לי שהרגטה קצת יותר התקדמה מהדונה אבל שנהם דומות.. אגב הטמפרה גם היתה אכזבה.