יום מסלול של מועדון מירוצי מכוניות הסטוריות בזנדוורט (הולנד)

עכשיו שהאביב בהולנד החל לבצבץ, הגיע הזמן לאוורר קצת את השסתומים של ה 944 שלי, שעד עכשיו טעמו בעיקר נסיעות עירוניות פה ושם.

בתחילת השבוע עשיתי קורס נהיגה מתקדמת בבי"ס באיינדהובן.

קורס Exclusive עולה בסה"כ 36 יורו יותר מקורס רגיל, ובו אני מקבל מדריך צמוד ואישי לכל היום (לעומת קבוצה של 12 בקורס הרגיל), מה שהיה נחוץ בשבילי בגלל השפה, אבל גם היה שווה בשביל התוצאה.

עשיתי את הקורס, כאמור, באמצע שבוע, ואני הייתי הרכב היחיד על מגרש האימון, כך שניתן היה לתרגל כמה שרק רציתי. המדריך קלט אותי והבין מה אני יודע ומה אני רוצה, והתאים את התכנים לציפיות שלי, כך שאני בהחלט יצאתי מרוצה, וסוף סוף הרגשתי קצת איך ה 944 מגיבה לקראת קצה מעטפת הביצועים שלה (אם כי במהירות נמוכה יחסית, וחלק על משטחים חלקים באופן חריג).

 

דבר אחד בולט שקלטתי מיד על ה 944, זה שהוא אוטו שמגיב יותר טוב כמה שלוחצים אותו יותר.

בסיבובים בעיר הוא מרגיש מאולץ למדי, קצת גס, אבל ברגע שנותנים בגז ומעמיסים קצת את המתלים, מבינים שהוא הגיע למקום מרבצו הטבעי.

אני יודע בוודאות שה 944 שלי הוא גבר, אבל אין לי עדיין שם בשבילו, אולי אתם יכולים לעזור לחשוב על משהו שישחק על האותיות בלוחית רישוי - HHS.

מה אתם אומרים על Helluva High Speed ?

His Holy Shit?

 

בכל אופן, את הקורס הזה עשיתי כתנאי מקדים ליציאה עם האוטו לפעילויות מוטוריות רציניות יותר, וחיפשתי ימי מסלול בהולנד.

יש המון ארגונים ומועדונים שמארגנים ימי מסלול, בכל מיני מסלולים. המחירים והתמורה בדר"כ די דומים.

אבל לא רציתי למצוא את עצמי על מסלול כשסביבי כל מיני פורשה GT3- ים או לוטוס אקסיג'ים שיעשו קרקס סביבי ואני רק אגרום להם הפרעה על המסלול, ולכן החלטתי להצטרף ליום מסלול של מועדון HARC - Historic Autos Ren Club שזה מועדון הולנדי שמתעסק במירוצים עם מכוניות ישנות.

היום היה להם יום מסלול ב- Zandvoort.

הנהגים מתחלקים ל 3 קטגוריות: מכוניות כביש, מכוניות מירוץ עם נהגים נטולי רשיון מירוצים, ומכוניות מירוץ לנהגים עם רשיון מירוצים. כל קטגוריה עלתה על המסלול 4 פעמים לכחצי שעה כל פעם. העלות לחברי מועדון 120 יורו, ללא חברים 170 יורו. חברות לשנה במועדון זה 75 יורו.

אני נרשמתי כחבר מועדון, כך שזה ישתלם לי אחרי עוד יום מסלול אחד.

 

אומנם חלק גדול מהמכוניות על מהסלול היו עתיקות, אבל היו גם מכוניות חדשות יותר - בעיקר בקטגורית מכוניות הכביש.

אני מצאתי את עצמי על המסלול עם פרארי אחת, שני 911, 968CS אחת, כמה sevens ואופל ספידסטרים, מספר ב.מ.וו E30, אסקורט MK1 אחת, חיפושית אחת, מיצובישי קאריזמה GDI, פיאט 500 חדשה, עוד כמה פה ושמים, ובתחתית הסולם - טויוטה סטארלט אחת.

הקטגוריה שלי היתה הכי פחות מאוכלסת, כך שהמסלול היה די פנוי רוב הזמן. בקטגוריות האחרות היה הרבה יותר צפוף על המסלול.

 

בכל אופן, את ההקפות הראשונות עשיתי מאחורי הסטארלט, שבשבילו זו גם היתה פעם ראשונה על מסלול, וישב איתו מדריך שהראה לו קוים במשך 3 הקפות.

אח"כ נתתי קצת יותר גז בעצמי והתחלתי לנסות ללמוד את המסלול.

המסלול כולל כמה שיפועים, עליות וירידות, וסיבובים עם שינויי גובה באמצע שמשפיעים על אחיזת הרכב. הוא גם מספיק מפותל כדי שהמסלול יהיה אתגר בשביל מכוניות "רגילות". אין הרבה ישורות ארוכות שלא דורשות מאמץ חוץ מהכנסת הדוושה לשטיח.

השתדלתי לא ללחוץ יותר מדי חזק, אבל בכל זאת הצלחתי לעשות ספין אחד בכניסה לשיקיין, ופעם אחרת באותו סיבוב לא בלמתי מספיק חזק ופספסתי לגמרי את הקו (אבל לפחות לקחתי את הסיבוב על האספלט).

במקצה השני כבר התחלתי לעשות סדר על המסלול ולהבין איך הסיבובים מתקשרים אחד לשני, ואז גם הבנתי שבכמה מהסיבובים צריך להכנס מאוחר מאוד לפניה, ולקחת אפקס מאוחר גם, על מנת לא להראות כמו צב בסיבוב הבא.

בסיבוב אחד שבו הכביש עובר לירידה ממש בשיא הסיבוב אני מאוד התלהבתי, כי עם בלימה מאוחרת לתוך הסיבוב אפשר להכנס לדריפט נפלא שאח"כ מתהפך תחת בלימה לסיבוב הדוק לכיוון השני. ראיתי מישהו מהקטגוריה של מכוניות המירוץ עושה את זה יפה הקפה אחרי הקפה, וניסיתי קצת יותר מדי, וכמעט-כמעט שירדתי מהמסלול ביג טיים - אבל שילוב של אינסטינקטים, מבט, ועבודת הגה הצליחו לשמור אותי על האספלט.

אחרי האינסידנט הזה הפסקתי לנסות את הקטע של הדריפט והתרכזתי בלקחת קו נקי בלי לערער את יציבות הרכב.

במקצה השלישי עשיתי נסיון באחד הסיבובים להמשיך בהילוך שלישי במקום לרדת לשני כמו שעשיתי קודם, והאמת שזה הרגיש די טוב.

בסיבוב האחרון לפני הישורת גם הקדמתי את ההחלפה משלישי לרביעי, כי גיליתי שהעברה לרביעי בסיבוב על הקצה ב 140 קמ"ש זה מתכון בטוח לאיבוד יציבות.

אחרי המקצה דיברתי עם המכונאי שלי, שגם מתחרה עם 944 והיה שם כדי ללוות שני מתחרים חדשים באליפות ה 944 והתייעצתי איתו לגבי ההילוך הנכון בכל סיבוב.

מתברר שהוא בכלל לא יורד לשני בשום מקום במסלול (הוא היה אלוף הליגה עונה שעברה), ונותן רק לשלישי לעשות את העבודה. למנוע יש מספיק מומנט בסל"ד בינוני על מנת שזה יהיה עדיף מערעור היציבות ואובדן המומנטום שבא עם הורדה לשני בכניסה לסיבוב, וכנ"ל החלפה לשלישי עדין בסיבוב.

גם גיליתי שסיבוב אחד שאני עשיתי בשלישי הוא עושה ברביעי.

במקצה הרביעי יישמתי את העצות על ההילוכים, וחיברתי יחד את מה שלמדתי על הקוים, והרגשתי שבהחלט הייתי מהיר יותר. בפעם הזאת כבר הצלחתי לזנב בב.מ.וו 325, ובסוף גם לעקוף אותו.

דבר מעניין היה שמבחינת יכולת האצה היה לו יתרון קטן עלי, בסיבובים לא היה הפרש משמעותי (עם צמיגים יותר טובים אני מניח שהיה לי יתרון עליו), אבל בבלימות לפורשה שלי היתה יכולת הרבה יותר טובה. פשוט בלמים מצויינים!

הם גם לא התעייפו בכלל לכל אורך ארבעת המקצים של חצי שעה כל אחת, שכוללים לא מעט בלימות משמעותיות.

מצד שני, גיליתי שבהשוואה ל Sevens הפורשה שלי בולמת כמו משאית. הפרחחים האלה שוקלים פחות מחצי מה 944 ומדהים כמה מאוחר הם מתחילים לבלום, וכמה מהר הם מורידים מהירות.

במקצה הרביעי גם התקרבתי קצת יותר למגבלות, ומצאתי את עצמי לקראת סוף הילוך שלישי בהיגוי יתר קל ביציאה מסיבוב. פשוט תחושה נפלאה.

רק הייתי צריך להזכיר לעצמי כל הזמן להסתכל למקום הנכון. במצב כזה אם לא מסתכלים לכיוון הנכון, ההחלקה נגמרת בצורה לא יפה. מדהים איך שמבט נכון כאילו מסדר לבד את ההחלקה בצורה נקייה ומסודרת.

 

לגבי הצמיגים - 215/60/15 - פיירסטון פיירהוק 700 שהיו מורכבים על האוטו כשקניתי אותו, ובמצב כמעט חדש - לא היו לי יותר מדי ציפיות, הם נראים מיושנים כאלה (דירוג 94V), אבל הפתיעו אותי לטובה.

אומנם הפרופיל שלהם די עגול והם נמרחים קצת, אבל עם ההתחממות הם בהחלט היו דביקים.

הצמיג ההכי פופולרי על המסלול הוא הטויו 888. אני מתלבט אם לשים כאלה אחרי ששלי יישחקו. כמובן שהחסרון הוא אורך חיים קצר, אבל עם ימי מסלול כמו זה אף צמיד לא יאריך חיים.

 

גמרתי 49 ליטר של בנזין במשך יום המסלול. אין לי מושג כמה ק"מ נסעתי על המסלול כי היום מד הק"מ שלי החליט לא לעבוד (בדר"כ הוא עובד כ 70% מהזמן).

 

נזקים?

אני חושד שיש לי דיסק אחורי שקיבל קצת עיוות. בשני המקצים האחרונים הרגשתי טיפה רעידה בבלימה, ולא דרך ההגה.

בדרך הביתה הרגשתי מין רעש שלא צריך להיות מאזור הגיר (שנמצא מאחור) כשאני עוזב גז ו/או מכניס קלאץ'. אני חושד שזה אולי צירייה שחוקה או מיסב אחר באזור.

מאחר ואני מתכנן לבקר בנורבורגרינג בעוד שבועיים, אצטרך לדאוג לבדוק את העניינים האלה בהקדם.

 

ולסיכום?

אני נהניתי בטירוף, אפשר לתת בגז כמו שפשוט אי אפשר על אף כביש ציבורי. המחיר הוא סביר, האוירה טובה, המסלול מסודר ומקצועי ובטוח. כל מה שצריך. אה.. וכמובן האוטו שלי שמימש את כל הציפיות כמכונת נהיגה כיפית.

לשמחתי עכשיו אני מספיק בוגר כדי להבין איפה המגבלות שלי ולא לנסות לעבור אותם, והצלחתי לנהוג בצורה די אחראית על המסלול.

וגם לצפות במקצים של האחרים היה כיף, וכמובן לראות ולשמוע את כל המכוניות בפאדוק (חוץ מאלה שהתחרו היו הרבה מכוניות מעניינות נוספות שם - מזרטי, אסטון, TVR, למבורגיני ועוד)

 

אה... ומזג האויר?

התחזית דיברה על 40% סיכוי לגשם.

כשהגעתי בבוקר המסלול היה מעט רטוב, אבל הוא מהר מאוד התייבש, ולא ירדה אף טיפה של מים במשך כל היום.

בזמן הנסיעה הביתה ירד עלי גשם חלק גדול מהזמן, אבל בהולנד אלוהים כנראה אוהב את מי שמתחרים במכוניות הסטוריות, וסידר לנו אחלה יום.

 

יאללה - מכאן ניתן לתמונות לדבר.

 

עכשיו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חבל שלא באת לעשות את זה כאן בארץ, יותר זול...רן

אחחח איזה תמונות כואב בעיניים...

טוב, אני הולך לנגב את הריר....

לא נכנס יותר להודעות שלך. פשוט גורם לי לרצון כ"כ עז לעזוב את המדינה הזו ...

אלעד, זה כל כך נכון... אני מציע לחסום את ג'רמי

 

וברצינות.. פוסט נהדר, כיף לקרוא..

ווואווו!!!!

פשוט מדהים.

מצטרף להמלצה לחסום את ג'רמי+ מקלל אותו בלב.

הכל בהומור כמובן.

עידן

ברור לכולם כאן שתכף, אבל ממש תכף, יהיה לנו את אותם התנאים גם כאן בארץ

 

חחח, NOT

ג'רמי, קודם כל אני שמח לראות שעשית חיים ומקווה שתמשיך לדווח בהרחבה גם בהמשך.

מעבר לכך, כתבת כל כך הרבה, ולא מצאת אפילו משפט אחד קטנטן עבור כל האלפות המדהימות שגם היו על המסלול?

ה-75 פשוט

וואללה - עם האלפות זה קטע בעייתי.

הייתי מאוד רוצה לקחת גם את ה 156 למסלול ולאוורר אותו קצת, אבל מאחר והאוטו הוא "של אשתי" חל עלי איסור מוחלט לעשות איתו כל דבר שמזכיר ספורט מוטורי, אז בעידן הנוכחי אלפות מתקשרות אצלי לרכב משפחתי, ולא כלי מירוץ

 

אבל בהחלט היה מרשים לראות אותם. במיוחד הג'וניור לטעמי.

 

אבל הכי כיף זה פשוט לראות אנשים נותנים בגז עם כל מה שיש עם מכוניות כאלה ישנות - ולא משנה איזה.

היה אחד על המסלול עם מיני (הישנה) והיה מדהים לראות איך הוא לא איטי באופן משמעותי מהרבה מכוניות אחרות.

חוויה!

מיני שולט! הרכב הכי זריז שרק יכול להיות

המיני שולטת בגלל מס' גורמים עיקריים, אחיזת כביש של סקיטבורד, בגלל מבנה המתלים והבולמים הקצרים

הוסף להם צמיגים דביקים וזוית טילטול אפסית ויש לך אס ביד.

 

מנוע קל מאוד לשיפור, ובעל מומנט אדיר, בכבישים טכניים נהג טוב יודע להוציא את הפונציאל של המנוע,

ללא צורך לשמור על סיבובי מנוע כלכך גבוהים כמו ברכבים אחרים, ויוכל להיכנס כימעט לכל סיבוב

מבלי להוריד את הרגל מהדוושה, המיני תישאר באותו הקו שבחר, ולכן נישאר לנהג בעצם רק להתגבר על הפחד ואינסטינקט

ולשמור על הקו הנכון.

 

הדבר היחידי שדופק את המיני הוא הבלמים העלובים שבאים במקור, אבל גם את זה ניתן לפתור בקלות.

 

מי יתנני מיני קופר....

 

 

 

אכן המיני זו מכונית פסיכית למרות הלוק ה"מתוק" שיש לה .

 

זה פשוט קארט עם גג .

 

ברגע שלא תרפה מדוושת הגז , היא תאחז כאילו אין מחר . ברגע שתרפה ולו מעט היא תסביר לך שה 106 שלך היא של בנות . היא מחליקה בצורה מיידית מהרפיית הדוושה - אבל בצורה לינארית והרבה יותר קל להחזיר אותה .

 

כמובן שהגה בעל 2 סיבובים מצד לצד זה דבר שאתה לא מבין איך לא מייצרים עוד כמוהו . וההיזון החוזר שלו זה אמת מידה בשביל הסוד או 106 או 306 וכו'...

 

הברקסים חרא . אבל אין צורך לבלום , פשוט הפנה את ההגה בכל מהירות שאתה נמצא בה לתוך הפניה .

 

סחטיין על היום. נשמע כיף מטורף. עכשיו כשאני יודע שגם כלים חדשים משתתפים - בפעם הבאה ברלינה ואני שם

 

תתקן את הפורשה מהר. ה"יום כיף" ברינג בפתח !!!

לדעתי האסקורט של דורון יותר יפה

הרבה יותר יפה

 

 

עומר.