Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 8183 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

התובע עותר לפיצוי נזקי רכוש שנגרמו לו כתוצאה מאבדן גמור לאופנועו בתאונה מיום 8.8.02 .

 

נתבעת 1 (להלן הנתבעת) היא הנהגת המעורבת בתאונה עם התובע ונתבעת מס' 2 הינה המבטחת של הנתבעת.

 

לטענת התובע בעת שנסע באופנועו בדרך לכוון כפר מכר, עצרה/עמדה הנתבעת לפניו בשולי הכביש בצד ימין כאשר הותירה את מסלול נסיעתו של התובע פנוי. ע"פ עדותו הוא הבחין בה עומדת ממרחק של כ 200 מ'. עם התקרבותו תוך נסיעה במהירות 40 קמ"ש סטתה נתבעת 1 לפתע שמאלה תוך ש"חותכת" את נתיב נסיעתו של התובע. התובע ניסה לסטות שמאלה ואולם לא הצליח למנוע את ההתנגשות עם הנתבעת. הנתבעת פגעה בו תוך גרירתו בפניה שמאלית עד לעצירתו ב 180 מעלות הפוך לכוון נסיעתו המקורי.

 

לטענת הנתבעת, בעת שהחלה בפניה שמאלה לכוון קופת חולים ממרכז הכביש לאחר שהסתכלה בשתי המראות ואותתה, במקום בו יש קו מקווקו, הגיח התובע מאחור, סטה שמאלה לתוך הנתיב הנגדי ופגע ברכבה תוך פניתה.

 

הצדדים הסכימו כי גובה הנזק עומד על 17,000 ¤ ולפיכך נותר להכריע בשאלת האחריות בלבד.

 

לאחר ששמעתי את הצדדים, ראיתי את שרטוטי מיקום התאונה וגרסת כל אחד מהם בשרטוט ביחס לאופן התרחשותה וראיתי את תיק המשטרה, אני מבכרת את גרסת התובע ומעדיפה אותה על גרסת הנתבעת.

 

ראשית מדובר בכביש פתוח עם שדה ראיה סביר. ע"פ עדות התובע המקובלת עלי הוא הבחין בנתבעת במרחק של 200 מ'. בנסיבות אלו ואם היתה גרסת הנתבעת נכונה כי אז היה מבחין שהיא נוסעת, מאותתת ומן הסתם היה ממשיך בנסיעתו תוך עקיפתה מימין ללא הפרעה. סטייתו שמאלה מלמדת על המצב הבלתי צפוי לפיו "חתכה" אותו הנתבעת בפתאומיות ופחות מתיישב עם גרסתה לפיה היתה במהלך פניה שמאלה מאמצע הכביש.

 

שנית אני לא מאמינה לנתבעת שנסעה לאט, אותתה, הסתכלה במראה ולא ראתה את התובע. אילו באמת היתה מסתכלת בשתי המראות כפי שהעידה, היתה חייבת לראות את התובע המתקרב נוכח שדה הראיה הטוב. העובדה שלא ראתה אותו תומכת בגרסתו יותר מבגרסתה.

 

שלישית, בתיק המשטרה שהוגש בהסכמה יש חיזוק לגרסת התובע בעדות האדם שהיה איתו על האופנוע. עדות זו מהווה אמנם עדות שמיעה ואולם בשל היעדר התנגדות להגשתה מצאתי לקבלה ולתת לה משקל.

 

רביעית, מהעדויות והשרטוטים עולה כי אין מדובר בצומת (חרף עדותה של הנתבעת במשטרה) ואין קו הפרדה מקווקו. ספק אם יש במקום בו הסתובבה פניה מוסדרת שמאלה ובודאי שלא מותרת שם פנית פרסה. פניתה שמאלה בנסיבות הענין, אם כן, מטילה את האשם לפתחה בכך שנהגה בחוסר זהירות בהתחשב בתנאי הדרך, ברשלנות ולא מן הנמנע, בניגוד לכללי התעבורה.

 

אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות לשלם לתובע סך 17,000 ¤. כ"כ תשלמנה הנתבעות לתובע הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,900 ¤ +מע"מ. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

 

כב' השופטת דגן אילת

בית משפט השלום קריות

א 002028/03

×
×
  • תוכן חדש...