מכונית השנה 81' - פורד אסקורט !

משבר האנרגייה של 73' (באשמת ישראל כמובן, אלא מה..) תפס את פורד עם המיכנסיים למטה ,וסוף עידן אסדות הניקל מצא את פורד ללא שום מכונית אטרקטיבית; המכונית הקטנה ביותר של פורד היתה הפינטו העלובה, שכבר צברה מוניטין של מכונית "חמה" במיוחד, תרתי משמע.

כמובן שהמצב השפיע גם על הנעשה בחטיבה האירופאית של פורד וגרם לביטול התכנית להחלפת האסקורט MK1 במכונית מודרנית שתיתן מענה הולם לגולף החדשה שהוצגה ב 74', כמו גם לאלפא - סוד, לסיטרואן GS ועוד.

באותה העת, שני פרוייקטים עמדו על הפרק בפורד - פיתוח מכונית סופר מיני (פרוייקט בובקט) ופיתוח מכונית קומפקטית.

ההחלטה הראשונית היתה ביטול שני הפרוייקטים, מה שנראה במבט לאחור כהרה אסון, אך לאחר לחצים מצד הנהלת פורד אירופה אושר לבסוף פרוייקט פיתוח מכונית הסופר מיני - והפיאסטה הוצגה ב76'.

היה ברור לפורד שחייבים לפתח מחליפה גם לאסקורט שהתקרבה לגיל 6, והחלה לסבול מתחרות גוברת, בייחוד מצד אופל שהציגה את הקאדט C החדשה, שהיתה מתחרתה הגדולה בשני השווקים העיקריים שלה - בריטנייה וגרמנייה.

מאחר ותקציב הפיתוח היה נמוך מאד, הוחלט לבצע לאסקורט הוותיקה והמצליחה מתיחת פנים יסודית, אך כזו שתתבסס ככל האפשר על מיכלולים קיימים.

האסקורט MK2 הוצגה בדצמבר 74', ולמרות שהיתה מיושנת למדי נימכרה היטב, וביחד עם מכירות מצויינות של הפיאסטה מאוחר יותר, החזירו את הצבע ללחיי מנהלי פורד.

אולם היה ברור לאנשי פורד שהאסקורט MK2 שכונתה "ברנדה" הינה מכונית מיושנת ולא ברת תחרות לשלל הקומפקטיות שהוצגו בסוף שנות ה 70' - קרייזלר הורייזן, רנו 14, פיאט ריטמו ומכוניות יפניות שאט אט החלו להראות באירופה - הונדה סיביק, מיצובישי קולט ועוד.

בשנת 78' הוחלט על פיתוח מכונית חדשה לחלוטין שתחליף את האסקורט המיזדקנת.

בנוסף, גם פורד אמריקה שיוועה למכונית קטנה יחסית ומודרנית, שתתחרה בפולקסווגן גולף ראביט ובקרייזלר אומני (הורייזן) שהחלו להמכר באותה תקופה בארה"ב, כמו גם בשלל היפניות שעשו חייל במכירות.

פרוייקט האסקורט החדשה הוגדר כפרוייקט "המכונית העולמית" ע"י פורד, מה שסייע להשיג תקציב פיתוח משמעותי.

שם הקוד שניתן לפרוייקט היה "אריקה" , על שם אריק, מנהל צוות הפיתוח.

צוות הפיתוח קיבל כמה החלטות, שהעידו על חשיבה נכונה, וללא ספק תרמו להצלחת המכונית.

1. בניגוד לברנדה, האסקורט החדשה תהייה קומפקטית בעלת 3\5 דלתות וסטיישן.

2. המכונית החדשה תהייה בעלת הנעה קדמית.

3. למרות שלפורד היו מנועים מוכחים ואמינים בנפחים מתאימים, התעקשו בצוות הפיתוח על פיתוח קוו מנועים חדשים לחלוטין, מודרניים ובעלי גל זיזים עליון. מנוע הפינטו ניפסל מראש; הוא היה כבד מידי. מנועי הקנט ניפסלו אף הם, הם היו מיושנים מידי.

4. המכונית החדשה תורכב ע"י רובוטים, למרות שנידרשה השקעה אדירה בהקמת והסבת מיפעלי פורד בגרמנייה ובריטנייה.

למזלה של פורד, מכירות הפיאסטה היו מצויינות, וגם מכירות הקורטינה היו טובות, כך שיכלו לתכנן את המכונית ללא לחץ תקציבי קשה, כמו שקרה לפיאט בעת תיכנון הריטמו.

תמונות ריגול של הקדאט החדשה שפותחה במקביל לאסקורט החלו להתפרסם בעיתונות, וגרמו לזירוז הפרוייקט.

הוחלט להמשיך לקרוא למכונית אסקורט, שם מבוסס בעל מוניטין טוב.

בחודש ספטמבר 80' הוצגה האסקורט החדשה בתערוכת פריז וקצרה תשואות רבות מהקהל הרב שהגיע לתערוכה.

האסקורט החדשה היתה בעלת מבנה 2\1 2 קופסאות עם דלת אחורית שימושית, הויא הוצגה בתחילה בגירסאות 3 ו 5 דלתות, כשגירסאת סטיישן הוצגה מעט מאוחר יותר.

העיצוב התבסס על קווים חדים וישרים, והיה נאה ומודרני ובנוסף יעיל מאד מהבחינה האווירודינאמית - מקדם הגרר היה 0.36.

העיצוב הפנימי היה מודרני ונאה, ודמה למדי לדגמי פורד של אותם השנים.

רמות הגימור היה כמקובל בפורד - פופולאר, L, GL וגיהה שהיתה רמת הגימור הגבוהה ביותר.

הצד המכאני היה מעניין בהרבה; למעט המנוע הבסיסי, ה 1.1 שנילקח מהפיאסטה, כל המנועים היו חדשים וכונו CVH והיו בעלי גל זיזים עלי בודד, ראש אלומיניום ומאייד VV מקורי של פורד.

מנוע ה 1.3 פיתח הספק מכובד של 69 כ"ס ואילו מנוע ה 1.6 פיתח 79 כ"ס.

תיבת ההילוכים היתה בעלת 4 הילוכים כשרק בתחילת 82' הוצגה תיבה בת 5 הילוכים.

המיתלים היו במיבנה מ'קפרסון מלפנים עם מוט מייצב וקורת מתח ניתמכת ע"י קפיצי סליל מאחור.

העיתונאים שהוזמנו להשקת המכונית יצאו ניפעמים ממנה, ובייחוד מהשיפור האדיר מהאסקורט הקודמת.

האסקורט הוכתרה כמכונית השנה 81' והיא פשוט נחטפה כלחמניות טריות.

כל העיתונאים ציינו לטובה את המנועים המודרניים והמצויינים, את התנהגות הכביש המצויינת שהפכו אותה למהנה לנהיגה, את השימושיות הטובה וקלות התחזוקה.

מיד לאחר הופעת המכונית באירופה, הוצגה הגירסה האמריקאית שלה - המכונית היפה והמקורית הפכה למוטציית ניקל מזוויעה, וגם העיצוב הפנימי חובל כדבעי - אך המכונית הצליחה היטב והגיעה עבור פורד אמריקה בעיתוי מעולה.

פורד הבינה עד מהרה את הפונטנציאל שטמון במכונית, ושנה לאחר מכן, ב 81' הציגו את ה XR3, הגירסה הספורטיבית.

ל XR3 היה מנוע 1.6 בעל מאייד כפול שסייע לו לפתח הספק של 96 כ"כ וביצועים טובים, גם אם לא ברמה של הגולף GTI.

לקראת שנת הדגם 83' קיבלה גירסת ה 1.6 אופצייה לתיבת הילוכים אוטומטית בת 3 הילוכים.

רמת המכירות הגבוהה מאד הפתיעה אפילו את האופטימיים שבאנשי פורד, והיווה הוכחה שבפיתוח מכוניות אסור לבצע קיצורי דרך וחסכונות, והתפיסה הזו אכן השתלמה.

האסקורט המשיכה להתעדכן ובשנת 83' הופיעה הגירסה המוזרקת של ה XR3 שניקראה XR3I - ההספק עלה ל 105 כ"ס והביצועים שופרו.

בשנת 84' הוצגה גירסת דיזל בנפח 1.6 עם 54 כ"ס וצריכת דלק מצויינת.

בפברואר אותה שנה הוצגה גירסה פתוחה ונאה למראה שצויידה במנוע 1.3, 1.6 או 1.6 מוזרק.

בתחילת 85' הוצגה הגירסה הספורטיבית האמיתית של המכונית - ה RS טורבו עם מנוע 1.6 ו הספק מכובד של 132 כ"ס.

זו היתה הגירסה החמה באמת של המכונית, והציעה ביצועים מצויינים ששולבו בהתנהגות כביש מהנה.

על מנת לא לאכזב את הלקוחות המסורתיים של הברנדה, הוצגה גם גירסאת 3 קופסאות למכונית שניקראה אוריון, שהיתה זהה לחלוטין לאסקורט למעט העדר מנוע 1.1.

לארץ יובאה האסקורט מיד עם תחילת ייצורה, ותקופה קצרה נימכרה במקביל לברנדה שהורכבה בארץ.

הסיבה פשוטה - במפעל בנצרת הצטברו ערכות רבות שהיו חייבים להרכיבם ולכן ישראל היתה המדינה היחידה בעולם בה נימכרו שני דגמי האסקורט במקביל.

בניגוד לדגמי האסקורט הקודמים, האריקה לא הורכבה בארץ, והסיבה פשוטה - האסקורט החדשה תוכננה להרכבה ע"י רובוטים, והרכבה ידנית היתה פשוט לא כלכלית בעליל.

בשנת 85' עלה מאד שערו של המארק הגרמני, מה שגרם לייקור המכונית, ואז נקטו יבואני פורד בצעד מאד לא שיגרתי - הם יבאו את האסקורט ממפעלי פורד בברזיל(!) במקום מגרמנייה.

הבעייה לא היתה במקום הייצור, אלא במפרט השונה בעליל של המכונית; לאסקורט הברזילאית היה מנוע מיושן מתוצרת רנו שחוברה אליו מערכת למניעת זיהום אוויר.

לא רק שהביצועים היו חלשים בהרבה, גם התנהגות המנוע העתיק לא דמתה כלל למנוע האירופאי המתקדם, ובנוסף סבלה המכונית מרמת אמניות נמוכה למדי.

בסוף 86' חזר הייבוא למקור הגרמני.

כקודמותיה, האסקורט נימכרה בארץ מצויין, כולל לציי רכב כמו משטרת ישראל שאהבה מאד את המכונית הזריזה, וכמובן גם למשרדי ממשלה רבים.

באמצע 86' עברה האסקורט מתיחת פנים די משמעותית על מנת להתחרות בגולף ובקאדט החדשות, אך על כך בפרק הבא.

כיף. פשוט כיף לקרוא!

תודה!

התגעגעתי לכתבות האלה. פשוט כיף לקרוא!

כן, תענוג. תודה על כל המידע.

חן - יופי של כתבה, מזכיר נשכחות.

רציתי רק להוסיף פרט אחד - מנועי ה- CVH היו מצוידים בויסות שסתומים אוטומטי (הידראולי, ניצול לחץ השמן של המנוע), אשר שמר על מרווח השסתומים הנכון (למעשה - אפס מרווח) בכל תנאי הנסיעה, וחיסל את הצורך בכוון שסתומים בכל "טיפול 10000".

זה היה שילוב של רעיון ה"מרימים ההידראוליים" הותיק של המכוניות האמריקאיות (שהיה קיים רק במנועי גל זיזים תחתון) עם המנועים האירופאיים המודרניים בעלי גל זיזים עילי.

למיטב ידיעתי, חידוש זה הופיע כמעט בו זמנית במנועי פורד החדשים וגם במנועי "אופל" (קדט ואסקונה, החל משנת 79-80), וזמן קצר לאחר מכן גם במנועי "פולקסוואגן".

חן כתבה נהדרת...

הברנדה ואחכ האריקה היו הרכב התיקני של אלופי משנה בצהל..

יצא לי לקבל את אחת האריקות הראשונות ומקץ שנתיים לנהוג בדגם האמריקאי בארה"ב

לדעתי הפרטית- הדגם האמריקאי עדיף

אחלה כתבה, נהניתי לקרוא.

כתבה מעניינת מאד

נהנתי ממש לקרוא

כל הכבוד חן, היישר כח.

חן - יופי של כתבה, מזכיר נשכחות.

 

רציתי רק להוסיף פרט אחד - מנועי ה- CVH היו מצוידים בויסות שסתומים אוטומטי (הידראולי, ניצול לחץ השמן של המנוע), אשר שמר על מרווח השסתומים הנכון (למעשה - אפס מרווח) בכל תנאי הנסיעה, וחיסל את הצורך בכוון שסתומים בכל "טיפול 10000".

זה היה שילוב של רעיון ה"מרימים ההידראוליים" הותיק של המכוניות האמריקאיות (שהיה קיים רק במנועי גל זיזים תחתון) עם המנועים האירופאיים המודרניים בעלי גל זיזים עילי.

למיטב ידיעתי, חידוש זה הופיע כמעט בו זמנית במנועי פורד החדשים וגם במנועי "אופל" (קדט ואסקונה, החל משנת 79-80), וזמן קצר לאחר מכן גם במנועי "פולקסוואגן".

ויסות שסומים הידראולי- אכן אין צורך לזמן שס- הופיע במנועי טייפ 4 של פולקסווגן משנת 1978

תודה על הכתבה. מאוד נהניתי לקרוא.

עד כמה שאני זוכר, אחרי הפיאסקו של האסקורט הברזילאית (שאפילו פורסם בהארץ ששוטרי הימ"ר נאלצו לא פעם לנטוש את הרכב ולהמשיך מרדפים ברגל) יובאו רוב האסקורטים מבלגיה (בגלל שער מטבע יותר טוב) והאסקורטים הגרמניים יובאו בעיקר בייבוא אישי והזיהוי היה לוגו laser על הכנף הקדמית שזיהה את הגרמניות.

 

גם הסיירה יובאה מבלגיה.

דגמי הלייזר, שלא היתה אלא רמת גימור לא רישמית (כמו ה J של אופל) יוצרו בגרמייה וצויידו במנוע המודרני, לרוב 1.3.

המכוניות הללו בגיעו ביבוא אישי, בעיקר ע"י קונים שידעו מצויין מהו טיבו של המנוע המקורי לעומת מנוע הרנו העתיק של הדגם הברזילאי.מסוף שנת 86' הגיעו האסקורטים הן מגרמנייה והן מבלגייה.

ויסות שסומים הידראולי- אכן אין צורך לזמן שס- הופיע במנועי טייפ 4 של פולקסווגן משנת 1978

יתכן מאד. אני חשבתי כי "פטנט" זה הופיע במנועי "טייפ 4" של פולקסוואגן רק עם המעבר מקרור אויר לקרור מים - בשנת 1982.

בכל מקרה - תוך 2-3 שנים (שזה כמעט "בו-זמנית") הופיע התכנון החדשני ב- 3 החברות האירופאיות הגדולות (פורד, אופל ופולקסוואגן).

חן - אין עליך - וויקפיה מהלכת על שניים

למה שכחת, ביום ו' את בני.ל. בדרום ה"רחוק".