Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

כתבה על אפרים אילין


אבי נוף
שימו לב! השרשור הזה בן 5719 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

ערב טוב.

 

להלן הפניה לכתבה על אפרים אילין, חזונו, מפעלו ופועלו, והרגלים הארוכות ששמו לו...

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3540693,00.html

 

אבי.

****************************************************

המקום הנכון:

מפגש השרון - מפגש בלתי תלוי לרכבי אספנות - בארומה שפיים.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

התייחסותי מתבססת על תחקירים, ראיונות ובדיקת העובדות לצורך וכחלק מכתיבת ספר העוסק גם בתעשיית הרכב בישראל לפני ובזמן פעילותה, על כל מגווניה.

בכותרת המשנה, צבי לביא קובע שסיפורו של אילין אפרים אוצר בתוכו את החמצה הכלכלית הגדולה בתחום הקמת תעשיית רכב בישראל.

18 שנות עשייה ופעילות של אילין ושנים רבות אחריו של עשייה בתחום של אחרים, מוכיחות ההפך!

כמו בכל עסק כלכלי היה ויש "גאות ושפל".

דעיכת תעשיית הרכב בישראל נבעה בעיקר (לא רק) מהתפתחויות כלכליות , טכנולוגיות ופוליטיות כלל עולמיות, כגון: סגירת מפעלים ידועים בארה"ב: קייזר פרייזר וסטודבייקר לארק, שנים לאחר התקשרות אילין איתם. החרם הערבי על מדינות שסחרו עם ישראל וכניעתן :רנו, הינו היפנית שהצטרפה כשותף לטויטה, שהיא מצדה נכנעה לחרם הערבי ולא המשיכה את קשריה עם אילין.

על פניו נראה שגם הפוליטיקה המקומית לא הוסיפה נדבך חיובי לקיום מפעליו של אילין.

בנקודה זו ראוי לבדוק האם פוליטיקה זו היא שגרמה כטענת אילין לסיום מפעל חייו?

לאור העובדות שכבר ציינתי מפעל הרכב של אילין בתל חנן עמד בפני "שוקת שבורה" לאחר שכל החב' איתם קיים קשרים עסקיים הפסיקו מסיבה זו או אחרת את פעילותם המשותפת.

המפעל עמד לא רק בפני סגירה אלא גם בפני פשיטת רגל. אילין טוען עד היום וגם בראיון שערכתי איתו לפני מספר חודשים בביתו, שהממשל לחץ עליו למכור את מפעליו בתל חנן ובאשקלון. כאמור המפעל בתל חנן הפסיק לפעול מהסיבות שכבר ציינתי מעלה. גלגל ההצלה הוצע לו דווקא ע"י ה"ממשל" המקומי באמצעות מכירת מפעל שלא הייתה לו הצדקת קיום מבחינה כלכלית. לצורך קניית המפעל אושרו הלוואות בערבות מדינה ליצחק שובינסקי(תעשיין רכב מתחרה) ללא כל פיקוח נדרש (שזו פרשה בפני עצמה –גם מופיעה בספרי). מצד אחד נטען שאילין קיבל סכום גדול יותר משוויו האמיתי של המפעל בהתחשב בכך שהמפעל היה "מת" כבר ומצד שני טוען אילין שהמדינה הכשילה עסקת מכירה לגורם אחר מחוץ למדינת ישראל, שהייתה רווחית יותר.

אין לי ספק שמדובר על אדם שפעל רבות גם בתחום ביטחון המדינה באותם זמנים, בנוסף על פעילותו כתעשיין חלוץ, בעל חזון ורצון ברזל אדיר שעדיין תורם לחברה הישראלית באמצעות יוזמת פרויקטים חברתיים למען הנוער בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון.

רבים וטובים ממני כנראה צודקים שהאיש ראוי לפרס ישראל וחבל שהערכות אלו לא הובילו לכך כל עוד האיש חי!

פ.מריוס

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

סליחה אבל גם אני אקלקל קצת את החגיגה.

 

אילין טעה בגדול.

הוא נכנס להרפתקה שמראש לא היה לו סיכוי להצליח בה.

הארץ בשנות החמישים היתה זרועה במפעלים שהקימו יזמים על חשבון משלם המיסים ואותם מפעלים נפלו אחר כך אחד אחרי השני. למשל מפעל טקסטיל נצרת וכו'. הממשלה היתה בהולה לתת עבודה למאות אלפי העולים שהגיעו ואותם מפעלים אכן סיפקו מקומות עבודה אבל במחיר שהיה כבד מאד.

ועכשיו ביחס לאפרים אילין שאכן בהרבה מובנים אין שני לו.

 

לאילין היה חזון, או פנטזיה, להקים מפעל רכב א-לא- אמריקה. הוא רק שכח שמדינות חזקות מאיתנו (בשנות החמישים) ביססו את הכלכלה שלהן על מוצרים שמתאימים לאותה ארץ. אז כאשר בגרמניה ייצרו מכוניות זעירות או חיפושיות ובכך אוששו את הכלכלה, כאן הוא יצר קשר עם מפעל כושל (ואינני יודע מהיכן האגדה על " אלפי קייזרים ברחבי העולם" כאשר בשנת 1951, השנה שאילין התחיל בהרפתקה שלו, ייצרה קייזר קצת יותר מ 100000 מכוניות , רובן בארה"ב, ובשנת 1952 הייצור ירד לקצת יותר מ 30000 מכוניות...)

הלאה: במאמר נכתב: "היוזמה הפרטית של אילין התנגשה בנורמות המשק הסוציאליסטי של מפלגות הפועלים הדומיננטיות, שאותן הן ניסו להשריש במדינה הצעירה תחת חברת העובדים ההסתדרותית. המפלגות השתדלו להתיש את היזם בעל המעוף ולרפות את ידיו, החל בביורוקרטיה לא מפרגנת שירדה לחייו, וכלה בהעדפת מתחרים מקורבים בתמורה ל"תרומות" כספיות נדיבות, עוד לפני שנחשבו שוחד פלילי." סליחה אבל הממשלה של אז עזרה לכל מי שהיה מוכן להביא דולרים, אז את מפעלי הטקסטיל הזכרנו וגם אמקור לא היו מיקירי הסוציאליזם וכו וכו והתשה ביורוקרטית איננה נחלת המפלגות הסוציאליסטיות בלבד, גם היום היא קיימת.

 

הלאה: "ראשי המדינה הכירו את הרקורד הזה ולא חיבקו אותו. הם לא הפריעו - אם לא עודדו בסתר - כשפקידיהם תקעו מקלות בגלגלים שלו, אפילו שרעיון מפעל הרכב נולד בממשלה. יוזמה מהסוג המוכר עד היום, שלא הולכת עד הסוף. פורד עמדה להקים את המפעל, אבל נרתעה בלחץ החרם הערבי, ואילין - שהיה סוכן של פיאט - התבקש לבדוק אם האיטלקים מוכנים לבוא במקום האמריקנים. ואולם גם פיאט נבהלה, ואילין, בן 38, קפץ על ההזדמנות להיכנס לנעליהם הגדולות, יחד עם "קייזר פרייזר" האמריקנית, אחרי שהכיר את סגן הנשיא שלה היקמן פרייס". שמים לב לסתירה? אז הממשלה עזרה או לא עזרה? ואיך היא יכלה ללכת עד הסוף כאשר המפעלים הגדולים לא שמו עלינו? רק מפעל קטן וכושל כמו קייזר איכשהו שיתף פעולה.האמת היא שהממשלה עזרה ועוד איך. הכותב שכח שכל מכונית של אילין נמכרה במחיר לא ריאלי ומסובסד. אתם מבינים? הממשלה שלא רצתה לעזור, שילמה מכספי משלם המיסים אחוזים ניכרים ממחיר הרכב כך שלארק למשל עלתה (נדמה לי) 2000 לירות פחות מפלקון (הפלקון עלה 13500 לירות כך שאתם יכולים לראות שהאלפיים היו מרכיב משמעותי).

 

נקסט: "הקמת מפעל להרכבת 5,000 מכוניות בשנה מחלקים של מפעלי "קייזר פרייזר" הייתה הימור שכאילו נתפר לאופי ולמזג שלו." מה עם דבר שנקרא "תכנית עיסקית"? מי קבע ש 5000 יחידות בשנה בארץ שהתחבורה שלה היתה בקושי כמה אוטובוסים, תצליח? מה פיתאום מכונית אמריקאית על כבישים צרים כשהדלק בקושי היה? כמה אנשים היו יכולים אז להרשות לעצמם לקנות מכונית פאר? הוא מדבר על שליש שיימכר בארץ, נו באמת, מי היה קונה? רק אם הממשלה היתה חוסמת את פורד ושברולט. ואתם יודעים מה? הממשלה חסמה בסופו של דבר ייבוא מכוניות לאורך כל שנות החמישים בגלל מפעלי אילין. אז מי כאן הופלה? צדקה הממשלה כשאמרה לו בהתחלה "חביבי, רק ייצוא" והוא ידע את זה. גם הרציונל של קייזר היה לייצא. אז מה הבכי והנהי?

5000 מכוניות? בשיא של ייצור הקייזרים הוא הגיע בקושי למחצית..פיספוס של 50% על חשבון הוריי וחבריהם משלמי המיסים.

 

מהקטע שמדבר על הקמת המפעל נראה שהמבנה הגדול והמכונות הוקמו בכח האלכימיה, כי אחרי שהכתב מספר כמה שלא עזרו לו, הוא הצליח להקים בתל חנן את המפעל הכי משווכלל בארץ..רק שהסחורה שייצר גם לא התאימה וגם איכות הייצור שלה לא היתה בשמיים..

 

הלאה: עד 1955 היו המכוניות 28% מהייצוא התעשייתי של ישראל. אבל מפעלי קייזר-אילין שרדו בקושי. מעט עודפי ההכנסות הושקעו בפיתוח.

זאת פשוט הטעייה. בעוד שהתפוזים היו ייצוא נטו, כל דולר שהובא בעזרתם היה "זול", אז כל מכונית "מיוצאת" עלתה הרבה דולרים בייבוא (מה שקראו "מחיר דולר נחסך") חלקים וכו.

עוד:משרד התחבורה, שתמך וקידם את מפעל הרכב המתחרה "אוטוקרס" שהקים יצחק שובינסקי, לייצור ה"סוסיתא" וה"כרמל" (אולי כחנופה לשר משה כרמל)

לא אתייחס לשטות שכתובה בסוגריים שמעידה על כותב המאמר, אבל "העידוד" שניתן לשובינסקי היה להכריח אותו לייצא את כל המכוניות שלו בשנה הראשונה. מזכיר מישהו?

 

אז בואו נסכם:

הממשלה עזרה לאילין: בסבסוד המכוניות ובחסימת ייבוא מתחרה והפלתה אותו לטובה למרות שידעה שהעסק פשוט לא מתאים.

וכמו שאמר מריוס, בסופו של דבר אילין יצא לא רע מהעניין.

 

 

 

בקיצור, הרבה יותר זול לייבא מכונית מוגמרת. את זה גם הוכיח "העיתון המגוייס" "הארץ" בסדרת מאמרים בסוף שנות הששים. אבל כשכותבים כתבה שרובה ככולה היא ראיון עם אילין ולא בודקים מקורות אחרים, אז יוצא שהאיש שהכניס את ישראל להרפתקה כלכלית שהסבה הפסדי עתק, הוא הקורבן. אז סליחה מר אילין, אתה אכן אדם הראוי להערצה, אבל לא בכל מה שנוגע לתעשיית רכב.

אלבום התמוונות של המוסטנג 1966 והפלקון 1960 ושני אוטובוסי הטייגר 1965 ו-1975, ראו כאן:

http://www.flickr.com/photos/benihasp/

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

nonsense.

the car indutry had more chances to succeed in the long run than some other indutries, like the textiles, which where based on expensive water guzzling cotton ( in the 50's there weren't synthetic fibers- it was 100 cotton )

Eshkol and Sapir wanted simple industries fit for the non professional mass numbers of olim.there where a lot of jewish textile industrialists like hans muller from ata , israel pollack from bagir and all those from lodge. there was almost nobody with understanding in any other industry. they invested a hell of a lot of money for indutries which where to be for a short period. the cost of water in a deseret country was known even in those days.the car indutry would have a much bettet chance to compete in the world markets and would help develop other fields.

they hated the Etzelnik. that's all.all dirty politics of the mapainiks which continue today.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

חיימי, אתה אומר "שטויות" ומתייחס ברוב ההודעה שלך למשהו שאני מסכים איתו. אכן תעשיית הטקסטיל היתה גם כן טעות אם כי היא סיפקה תעסוקה לעולים בשכר נמוך ונפלה רק בשנים האחרונות כשעלות העבודה עלתה.

ואגב, יש לנו מספיק מים בארץ, השאלה איך מנצלים אותם.

וביחס למכוניות, תן לי דוגמא אחת של מדינה בסדר גודל שלנו אז שהיתה לה תעשיית רכב. ואגב, מה שהקים אילין לא היה "תעשית רכב" אלא מפעל להרכבת חלקים מיובאים...

אז להתחיל (די בהתנשאות) במילים "שטויות"....

אלבום התמוונות של המוסטנג 1966 והפלקון 1960 ושני אוטובוסי הטייגר 1965 ו-1975, ראו כאן:

http://www.flickr.com/photos/benihasp/

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

sorry

look at other countries which started as assembly plants :-

turkey-now trusted to do the world's traditionally recognized most reliable corolla.

tata is now in the forecourt of innovation

china is playing a makor role

russia

eastern european countries as romania (not cz, they were an automotive empire 100 years ago),, franco's spain, many others , started as fiat black workers and were r they now ?

we, with our technical capabilities, (and dont tell me nobody thought of developing the Lavi in the 50's, we knew that our long term comparative advantage was allways the jewish head

) ,should go for more than textiles.

our leaders did not care about long term feasability considerations. expensive water ? who cares - give them free to the kibutzniks to make pima cotton at 100 times the price of import .

with illin we would have been now decades ahead of shai's electric car venture, ahead of toyota's stupid hibrid dreams, ahead of g.m

for sure, if only Illin was a loyal mapainik.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

סליחה אבל גם אני אקלקל קצת את החגיגה.

 

אילין טעה בגדול.

הוא נכנס להרפתקה שמראש לא היה לו סיכוי להצליח בה.

הארץ בשנות החמישים היתה זרועה במפעלים שהקימו יזמים על חשבון משלם המיסים ואותם מפעלים נפלו אחר כך אחד אחרי השני. למשל מפעל טקסטיל נצרת וכו'. הממשלה היתה בהולה לתת עבודה למאות אלפי העולים שהגיעו ואותם מפעלים אכן סיפקו מקומות עבודה אבל במחיר שהיה כבד מאד.

ועכשיו ביחס לאפרים אילין שאכן בהרבה מובנים אין שני לו.

 

אמנם לא כתבתי את הכתבה נושא הדיון, אבל ברצוני להתייחס לקביעות שהוצגו על ידך.

"אילין טעה בגדול" – ראוי להתייחס לתקופה המיוחדת בה הוקם המפעל, 3 שנים לאחר הכרזתה של פלסטין כמדינת ישראל. רבים וטובים וגם ה"מומחים" לא היו יכולים להעריך ריאלית את כדאיות הקמת מפעל כלשהו ובוודאי לא כדאיות מפעל בתחום תעשיית הרכב כפי שהוקם בפועל ע"י אילין ושות'.

למיטב ידיעתי ובהסתמך על מסמכים שונים בהם עיינתי (מאותה תקופה) במשך חלק גדול משנות פעילותו, המפעל היה רווחי ורווח הוא בהחלט מדד להצלחה. חלק מרווחים אלו הושקעו ע"י אילין בהקמת מפעל נוסף "עשות" באשקלון, מתקדם מבחינת טכנולוגיית היצור של גלגלי שיניים וחלקים אחרים.

כמו כן הרכבת המכוניות בארץ ע"י אילין קידמו את יכולת היצור העצמי של מוצרים נלווים לתעשיית הרכב כגון: צבע, רדיאטורים, צמיגים וכו'.

כפועל יוצא גם נוצרו מקומות עבודה ונרכשו מיומנויות מקצועיות בתחום תעשיית הרכב. חלק מכוח האדם המקצועי שעבר דרך מפעליו של אילין השתלב בהמשך בתע"ש, בתי"ל ובמקומות עבודה אחרים.

 

באשר לטיעון לתוכנית כלכלית כושלת, לא כפי שהיה מקובל בארצות אחרות, שהתאימו את היצור המתאים לאותה מדינה, הוא נכון עד גבול מסוים. בראיה היסטורית, ארה"ב(דטרויט) שהייתה מרכז עולמי ליצור רכב בכמויות גדולות באותה תקופה – מהווה דוגמה להצלחה, אבל גם לקריסה קולוסאלית או סגירה והפסדים של מפעלי רכב (ראה מודל איקוקה)!

בהתבסס על מודל של כדאיות מוערכת כלכלית, המדינה שבקושי הוקמה, הייתה צריכה לעסוק רק בגידול ויצוא תפוזים, פתוח שטחי מרעה לחמורים וגמלים (היוו חלק מאמצעי התחבורה הזולים ביותר באותם זמנים) בישראל.

באשר לסבסוד תוצרתו או מפעלו של אילין – למיטב ידיעתי ומתוך עיון וקריאת מסמכים מאותה תקופה, המפעל של אילין בתל חנן הוקם באמצעות הון פרטי של אילין, קייזר(ארה"ב) ומשקיעים אחרים, ללא כל הלואות מדינה מועדפות.

עובדתית, נכון שהיו מפעלים שקיבלו תמריצים באמצעות הלוואות מדינה או בערבות המדינה ועד ביטול החזר ההלוואה, חלק בתחום הטקסטיל וחלק בתחומים אחרים, לא אילין.

לצורך הדיוק ההיסטורי, אציין שלצורך הקמת המפעל באשקלון (ע"י אילין) ניתנה לו הלוואה בתנאים מקובלים בבנק ולא מעודפים, שהוחזרה במלואה כולל רבית.

אתה שוב מציין עובדה, שמפעלים כאלו או אחרים סיפקו עבודה לעולים במחיר כבד מאד ועל כך איני חולק, זה היה המינימום שהיה מוטל על המדינה באותם זמנים ולדעתי בכל זמן שהוא!

קביעתך שהממשלה חסמה בסופו של דבר יבוא מכוניות היא נכונה בחלקה, ראה שנת 1963 – בתערוכת הרכב שהתקיימה בתל אביב בבית ציוני אמריקה הוצגו מכוניות רבות שיובאו לארץ:

נ.ס.או. פרינץ 4, סימקה 1000, פולקסוואגן, פורד אנגליה, טאונוס 12, פיאט 1100, פג'ו 403, ווקסל, ב.מ.וו 1500, וולוו 121 ועוד (כמובן גם סוסיתות).

הלארק עלה אז 13500 לירות לעומת הפלקון 17700 לירות(מחיר לפני רישוי ובול ביטחון)...

שר התחבורה דאז: י.בר.יהודה, ברך את באי התערוכה וכתב במנשר:

"כך בכל מדינה מתקדמת זכאי גם הציבור בארץ שיציגו בפניו במרוכז מבחר גדול של כלי רכב מסוגים ומגדלים שונים – הן מכוניות מתוצרת הארץ והן מכוניות יבוא.

הציבור רשאי לבחור את המכוניות הנראות לו".

באשר להנחה שכבר באותה שנה שהוקם המפעל המשותף לאילין ולקייזר פרייזר בישראל, חב' קייזר פריזר הייתה כישלון (מצב ידוע לאילין), הרי אפשר לעיין בנתונים ההיסטוריים(מקורות שונים) לגבי הישגי קיזר פריזר(פריזר עזב בסוף השנה), של אותה שנה- שיא יצור של מעל 200000 כלי רכב כולל הנרי ג' וקייזר מנהטן.

 

מריוס

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

חיימי, אתה שוב פעם טועה ואולי גם מטעה בדוגמאות שלך.

מה ההשוואה הזאת להודו או לתורכיה? הקורולה היא מכונית תורכית? או ששכר העבודה שם הוא כל כך נמוך שכדאי לייצר אותה שם? כלומר שהורכים הם העבדים של היפנים ובמקום להביא ליפאן עובדים תורכים (מי מייצר את פולקסווגן בגרמניה?) הם מביאים את חתיכות המתכת לתורכיה.

קח מפעל שמייצר שלוש מאות אלף מכוניות בשנה ונסה להקים אותו בארץ. אז ההשקעה האדירה שכוללת הקמת פס ייצור נניח ניתן לעשות כאן ואם זה מתחלק בשלוש מאות אלף יחידות אז מחיר כל מכונית כולל גם את זה. יש לתכנן את המכונית ולבנות אבטיפוס, בסדר. ניתן כאן. אבל מכונית גם צריך לייצר. אין לנו כאן עובדים זולים כמו בארצות שאתה שש כל כך לציין אותן, כלומר עלות הייצור של כל רכב תהיה גבוהה יותר. חומרי גלם כמו מתכת, גומי, פלסטיק וכו צריך לייבא כך שחלק ניכר מהמכונית הוא ממילא מיובא.

אז מה נשאר? אל תשכח שצריך להקים מערך הפצה שיתחרה בענקיות הגדולות. מרוב סמרטוטים אדומים מפייניקים מול העיניים שלך אתה לא רואה שחברות ענק כמו וולוו או ניסן לא מחזיקות מעמד לבד והן מייצרות "קצת" יותר עותקים.

ואיתם אתה צריך להתחרות ורובן מעבירות קווי ייצור למדינות ששכר העבודה בהן זול בהרבה מאיתנו כי בסופו של דבר זה מה שקובע.

ובוא נדבר על מפא"י. להציג שילטון שהקים כאן את המדינה שלנו ועשה מעשים פשוט מטורפים כי אחרת לא היינו יכולים להחזיק כאן מעמד, אז לחשוב שהשלטון לא היה כלום חוץ ממושחת, זאת בורות לשמה ורוע לב וגם כפיות טובה. וכ היתה ראייה לטווח ארוך אז, אם תרים טיפה את העיניים שלך מעל שיח הכותנה ותראה את ההשכלה הגבוהה שבזכותה ניתן אולי לפתח מכונית בארץ. תיכף תגיד לי ששלטון מפאי משנות התשעים והאלפיים (מפא"י כבר לא היתה קיימת..) חיסל אותה כמעט לגמרי... אז יש לכאן ולכאן.

ועכשיו חיימי הנכבד בוא נדבר על "קו הזמן". אנחנו ואילין מדברים על שנות החמישים ועל שלטון מפייניקי "מושחת" שנתן להקים כאן מפעלי רכב אבל מה? דרש מהם דרישה צנועה, שזה לא יהיה יותר מדי על חשבוננו..מוגזם..הא?. מאז שנת 1977 שולט כאן רוב הזמן הימין הלא מפייניקי. וראה זה פלא, דווקא הם לקחו את ההחלטה הנכונה וחיסלו סופית את המוטציות ומיותרות האלה...

אלבום התמוונות של המוסטנג 1966 והפלקון 1960 ושני אוטובוסי הטייגר 1965 ו-1975, ראו כאן:

http://www.flickr.com/photos/benihasp/

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

מריוס

כלכלה היא כמעט מדע מדוייק

ווהמדע הכמעט מדוייק (גם של אמא שלי אגב), אומר שלייצר 5000 מכוניות בשנה בארץ שבה אין חומרי גלם או מסורת תעשייתית, אבל ש בה 600אלף תושבים שרובם רעבים ללחם זה פשוט מיותר. ואת זה למדו כבר בתחילת המאה העשרים.

אילין התגאה שהוא לא נעזר בממשלה ומצד שני הוא מקטר על זה שהממשלה לא עזרה לו. אז הממשלה עזרה בחסימת הייבוא ובסיבסוד המכוניות.

הלארק שציינת עלתה בייצור הרבה יותר מהפלקון+הובלה לארץ ונמכרה בהרבה פחות..לא אגיד לך מה אמא שלי היתה אומרת על כך.

וטעות אופטית שלך:הייבוא נפתח לכל רכב רק בשנת 1959 כמדומני. כלומר לאילין היתה חממה של 8 שנים. זה מראה בדיוק מה ערך הייצור כאן שגם בתנאים אלה הוא לא הצליח ומאשים את כולם חוץ מאת עצמו. וגם אחרי פתיחת השוק עדיין המפעל המקומי נזקק לעזרתם של הוריי ושל כל האזרחים בסבסוד המכונית.

אלבום התמוונות של המוסטנג 1966 והפלקון 1960 ושני אוטובוסי הטייגר 1965 ו-1975, ראו כאן:

http://www.flickr.com/photos/benihasp/

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

thanks

and maybe we woudn't suffer our present social crisis, as good people who worked for 30-40-50 years are thrown to the street because they are the "desert generation " who can't fit into the new economy once the old low tech one is dead.

car (and aviation -Al Schwimmer))

industries would have brought us smoothly , progressively, into our rightous domain.- technical superiority.

illin was suppressed and we all pay for it.

we're now repeating the same mistake.

indians do software cheaper and no worse than our boys. we'll wait until all if them will be on the street before realizing we had to shift to alternative energy sources R&d, water optimization , environmentel issues as israels present-not future-main activities.

hi tech as we continue it now is long overdue yesterday's news. we won't wake up until the carpet is pulled under our party's table and that day is close by.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

מריוס

כלכלה היא כמעט מדע מדוייק

 

יש עדיין אי אלו אי הסכמות, מצד שני, תקווה אני שנוכל להסכים על כך:-)

אשמח לתקן את הערכתי, באם תועיל להפנות אותי למסמכי מקור המעידים על שיטת הסבסוד של הרכבת ויצוא רכבי אילין.

 

"הכלכלה, אולי טוענת להערכה של מדע מדוייק" -עובדתית, ראה התנהלות קרנות הגמל בינואר 2008 (לא 1951 )...

 

בתודה מראש,

מריוס

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

חיימי, אתה שוב פעם טועה ואולי גם מטעה בדוגמאות שלך.

מה ההשוואה הזאת להודו או לתורכיה? הקורולה היא מכונית תורכית? או ששכר העבודה שם הוא כל כך נמוך שכדאי לייצר אותה שם? כלומר שהורכים הם העבדים של היפנים ובמקום להביא ליפאן עובדים תורכים (מי מייצר את פולקסווגן בגרמניה?) הם מביאים את חתיכות המתכת לתורכיה.

קח מפעל שמייצר שלוש מאות אלף מכוניות בשנה ונסה להקים אותו בארץ. אז ההשקעה האדירה שכוללת הקמת פס ייצור נניח ניתן לעשות כאן ואם זה מתחלק בשלוש מאות אלף יחידות אז מחיר כל מכונית כולל גם את זה. יש לתכנן את המכונית ולבנות אבטיפוס, בסדר. ניתן כאן. אבל מכונית גם צריך לייצר. אין לנו כאן עובדים זולים כמו בארצות שאתה שש כל כך לציין אותן, כלומר עלות הייצור של כל רכב תהיה גבוהה יותר. חומרי גלם כמו מתכת, גומי, פלסטיק וכו צריך לייבא כך שחלק ניכר מהמכונית הוא ממילא מיובא.

אז מה נשאר? אל תשכח שצריך להקים מערך הפצה שיתחרה בענקיות הגדולות. מרוב סמרטוטים אדומים מפייניקים מול העיניים שלך אתה לא רואה שחברות ענק כמו וולוו או ניסן לא מחזיקות מעמד לבד והן מייצרות "קצת" יותר עותקים.

ואיתם אתה צריך להתחרות ורובן מעבירות קווי ייצור למדינות ששכר העבודה בהן זול בהרבה מאיתנו כי בסופו של דבר זה מה שקובע.

ובוא נדבר על מפא"י. להציג שילטון שהקים כאן את המדינה שלנו ועשה מעשים פשוט מטורפים כי אחרת לא היינו יכולים להחזיק כאן מעמד, אז לחשוב שהשלטון לא היה כלום חוץ ממושחת, זאת בורות לשמה ורוע לב וגם כפיות טובה. וכ היתה ראייה לטווח ארוך אז, אם תרים טיפה את העיניים שלך מעל שיח הכותנה ותראה את ההשכלה הגבוהה שבזכותה ניתן אולי לפתח מכונית בארץ. תיכף תגיד לי ששלטון מפאי משנות התשעים והאלפיים (מפא"י כבר לא היתה קיימת..) חיסל אותה כמעט לגמרי... אז יש לכאן ולכאן.

ועכשיו חיימי הנכבד בוא נדבר על "קו הזמן". אנחנו ואילין מדברים על שנות החמישים ועל שלטון מפייניקי "מושחת" שנתן להקים כאן מפעלי רכב אבל מה? דרש מהם דרישה צנועה, שזה לא יהיה יותר מדי על חשבוננו..מוגזם..הא?. מאז שנת 1977 שולט כאן רוב הזמן הימין הלא מפייניקי. וראה זה פלא, דווקא הם לקחו את ההחלטה הנכונה וחיסלו סופית את המוטציות ומיותרות האלה...

 

who said corrupt ? did i say corrupt ? they were corrupt but what does it have to do with our issue ? did i deny that mapay established israel and did mostly right things? ?

in the car indutry issue they were wrong.

they should have predicted the end of the mass alia industries and aim for alternative industries .

 

.here not in the silicon valley/limassol. and employment solutions for a later , more educated generation

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

יש עדיין אי אלו אי הסכמות, מצד שני, תקווה אני שנוכל להסכים על כך:-)

אשמח לתקן את הערכתי, באם תועיל להפנות אותי למסמכי מקור המעידים על שיטת הסבסוד של הרכבת ויצוא רכבי אילין.

 

"הכלכלה, אולי טוענת להערכה של מדע מדוייק" -עובדתית, ראה התנהלות קרנות הגמל בינואר 2008 (לא 1951 )...

 

בתודה מראש,

מריוס

 

ישנם שני מקורות טובים שניתחו את מצב התעשיה:

ועדה ממשלתית , ועדת ברטל (שהוזכרה כבר בדיון כאן השנה) וועדת הכלכלה של הכנסת שערכה בעקבות זה דיון. שם ישנם כל המספרים.

המאמרים בעיתון הארץ שניתח ותקף את ייצור הרכב בארץ.

ובקשר לשנת 1963 שאותה הזכרת קודם:

נתת את מחיר הלארק (13500) לעומת הפלקון (17700) כהוכחה לכך שההרכבה כאן משתלמת. ואני טוען שהכל אחיזת עיניים (לא מצידך, בכנות) כיזה מראה את עומק הסבסוד:

בשנת 1963 שהיתה שנת שפל בפלקונים, יוצרו 265 אלף יחידות

באותה שנה יוצרו כ 50 אלף לארקים.

כלומר מחיר הייצור של כל יחידת פלקון היה נמוך יותר מיחידת לארק.

ובנוסף, חלקים רבים של הפלקון שולבו או הובאו ממכוניות אחרות של פורד, למשל המנוע.

סטודיבייקר לא יכלה לחלוק את המנוע או יחידות אחרות ברכבים אחרים ולראייה המנוע היחודי של הלארק נעלם שנה אחר כך כי היה יקר מדי.

למרות כל זאת היה הפלקון יקר בצורה משמעותית כאן וזה בגלל הסיבסוד(הנחה במס לרוכשי תוצרת הארץ). וכפי שאתה רואה ההנחה משקפת רק חלק מההפרש האמיתי .

אלבום התמוונות של המוסטנג 1966 והפלקון 1960 ושני אוטובוסי הטייגר 1965 ו-1975, ראו כאן:

http://www.flickr.com/photos/benihasp/

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בני הספל צודק.

בשנות החמישים ספיר (שר התעשיה) דחף להקמת מפעלים חדשים כשהמניע העיקרי היה הקטנת האבטלה, ואפילו במחיר של סבסוד כבד ובלעדיות לתוצרת הארץ. לכן הוקמו הרבה מפעלים שחלק מהם כשל וגם מאלה שהצליחו , היו הרבה ששרדו בזכות מניעת יבוא מתחרה ( ישירות או ע"י מכס המכביד על היבוא). לדעתי ספיר צדק ולא היתה אפשרות טובה יותר.

 

אילין עולה על הגל של יבבות וטענות שקופח. למעשה למרות שהמפעל שלו לא נוהל כראוי, הוא הרויח יפה עד שלב מסוים. הממשלה לא נתנה לתחרות אפקטיבית (יבוא) להתקיים , והממשלה \ צה"ל קנו את תוצרתו מכוח תכתיבים פוליטים.(כלומר מניעת אבטלה )

 

תמיד אופנתי לטעון נגד הבירוקרטיה והשחיתות (שבאמת היו) ולא להזכיר את העזרה העצומה שהממשלה נותנת.

 

יהודה

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

סליחה אבל גם אני אקלקל קצת את החגיגה.

 

אילין טעה בגדול.

הוא נכנס להרפתקה שמראש לא היה לו סיכוי להצליח בה.

הארץ בשנות החמישים היתה זרועה במפעלים שהקימו יזמים על חשבון משלם המיסים ואותם מפעלים נפלו אחר כך אחד אחרי השני. למשל מפעל טקסטיל נצרת וכו'. הממשלה היתה בהולה לתת עבודה למאות אלפי העולים שהגיעו ואותם מפעלים אכן סיפקו מקומות עבודה אבל במחיר שהיה כבד מאד.

ועכשיו ביחס לאפרים אילין שאכן בהרבה מובנים אין שני לו.

 

לאילין היה חזון, או פנטזיה, להקים מפעל רכב א-לא- אמריקה. הוא רק שכח שמדינות חזקות מאיתנו (בשנות החמישים) ביססו את הכלכלה שלהן על מוצרים שמתאימים לאותה ארץ. אז כאשר בגרמניה ייצרו מכוניות זעירות או חיפושיות ובכך אוששו את הכלכלה, כאן הוא יצר קשר עם מפעל כושל (ואינני יודע מהיכן האגדה על " אלפי קייזרים ברחבי העולם" כאשר בשנת 1951, השנה שאילין התחיל בהרפתקה שלו, ייצרה קייזר קצת יותר מ 100000 מכוניות , רובן בארה"ב, ובשנת 1952 הייצור ירד לקצת יותר מ 30000 מכוניות...)

הלאה: במאמר נכתב: "היוזמה הפרטית של אילין התנגשה בנורמות המשק הסוציאליסטי של מפלגות הפועלים הדומיננטיות, שאותן הן ניסו להשריש במדינה הצעירה תחת חברת העובדים ההסתדרותית. המפלגות השתדלו להתיש את היזם בעל המעוף ולרפות את ידיו, החל בביורוקרטיה לא מפרגנת שירדה לחייו, וכלה בהעדפת מתחרים מקורבים בתמורה ל"תרומות" כספיות נדיבות, עוד לפני שנחשבו שוחד פלילי." סליחה אבל הממשלה של אז עזרה לכל מי שהיה מוכן להביא דולרים, אז את מפעלי הטקסטיל הזכרנו וגם אמקור לא היו מיקירי הסוציאליזם וכו וכו והתשה ביורוקרטית איננה נחלת המפלגות הסוציאליסטיות בלבד, גם היום היא קיימת.

 

הלאה: "ראשי המדינה הכירו את הרקורד הזה ולא חיבקו אותו. הם לא הפריעו - אם לא עודדו בסתר - כשפקידיהם תקעו מקלות בגלגלים שלו, אפילו שרעיון מפעל הרכב נולד בממשלה. יוזמה מהסוג המוכר עד היום, שלא הולכת עד הסוף. פורד עמדה להקים את המפעל, אבל נרתעה בלחץ החרם הערבי, ואילין - שהיה סוכן של פיאט - התבקש לבדוק אם האיטלקים מוכנים לבוא במקום האמריקנים. ואולם גם פיאט נבהלה, ואילין, בן 38, קפץ על ההזדמנות להיכנס לנעליהם הגדולות, יחד עם "קייזר פרייזר" האמריקנית, אחרי שהכיר את סגן הנשיא שלה היקמן פרייס". שמים לב לסתירה? אז הממשלה עזרה או לא עזרה? ואיך היא יכלה ללכת עד הסוף כאשר המפעלים הגדולים לא שמו עלינו? רק מפעל קטן וכושל כמו קייזר איכשהו שיתף פעולה.האמת היא שהממשלה עזרה ועוד איך. הכותב שכח שכל מכונית של אילין נמכרה במחיר לא ריאלי ומסובסד. אתם מבינים? הממשלה שלא רצתה לעזור, שילמה מכספי משלם המיסים אחוזים ניכרים ממחיר הרכב כך שלארק למשל עלתה (נדמה לי) 2000 לירות פחות מפלקון (הפלקון עלה 13500 לירות כך שאתם יכולים לראות שהאלפיים היו מרכיב משמעותי).

 

נקסט: "הקמת מפעל להרכבת 5,000 מכוניות בשנה מחלקים של מפעלי "קייזר פרייזר" הייתה הימור שכאילו נתפר לאופי ולמזג שלו." מה עם דבר שנקרא "תכנית עיסקית"? מי קבע ש 5000 יחידות בשנה בארץ שהתחבורה שלה היתה בקושי כמה אוטובוסים, תצליח? מה פיתאום מכונית אמריקאית על כבישים צרים כשהדלק בקושי היה? כמה אנשים היו יכולים אז להרשות לעצמם לקנות מכונית פאר? הוא מדבר על שליש שיימכר בארץ, נו באמת, מי היה קונה? רק אם הממשלה היתה חוסמת את פורד ושברולט. ואתם יודעים מה? הממשלה חסמה בסופו של דבר ייבוא מכוניות לאורך כל שנות החמישים בגלל מפעלי אילין. אז מי כאן הופלה? צדקה הממשלה כשאמרה לו בהתחלה "חביבי, רק ייצוא" והוא ידע את זה. גם הרציונל של קייזר היה לייצא. אז מה הבכי והנהי?

5000 מכוניות? בשיא של ייצור הקייזרים הוא הגיע בקושי למחצית..פיספוס של 50% על חשבון הוריי וחבריהם משלמי המיסים.

 

מהקטע שמדבר על הקמת המפעל נראה שהמבנה הגדול והמכונות הוקמו בכח האלכימיה, כי אחרי שהכתב מספר כמה שלא עזרו לו, הוא הצליח להקים בתל חנן את המפעל הכי משווכלל בארץ..רק שהסחורה שייצר גם לא התאימה וגם איכות הייצור שלה לא היתה בשמיים..

 

הלאה: עד 1955 היו המכוניות 28% מהייצוא התעשייתי של ישראל. אבל מפעלי קייזר-אילין שרדו בקושי. מעט עודפי ההכנסות הושקעו בפיתוח.

זאת פשוט הטעייה. בעוד שהתפוזים היו ייצוא נטו, כל דולר שהובא בעזרתם היה "זול", אז כל מכונית "מיוצאת" עלתה הרבה דולרים בייבוא (מה שקראו "מחיר דולר נחסך") חלקים וכו.

עוד:משרד התחבורה, שתמך וקידם את מפעל הרכב המתחרה "אוטוקרס" שהקים יצחק שובינסקי, לייצור ה"סוסיתא" וה"כרמל" (אולי כחנופה לשר משה כרמל)

לא אתייחס לשטות שכתובה בסוגריים שמעידה על כותב המאמר, אבל "העידוד" שניתן לשובינסקי היה להכריח אותו לייצא את כל המכוניות שלו בשנה הראשונה. מזכיר מישהו?

 

אז בואו נסכם:

הממשלה עזרה לאילין: בסבסוד המכוניות ובחסימת ייבוא מתחרה והפלתה אותו לטובה למרות שידעה שהעסק פשוט לא מתאים.

וכמו שאמר מריוס, בסופו של דבר אילין יצא לא רע מהעניין.

 

 

 

בקיצור, הרבה יותר זול לייבא מכונית מוגמרת. את זה גם הוכיח "העיתון המגוייס" "הארץ" בסדרת מאמרים בסוף שנות הששים. אבל כשכותבים כתבה שרובה ככולה היא ראיון עם אילין ולא בודקים מקורות אחרים, אז יוצא שהאיש שהכניס את ישראל להרפתקה כלכלית שהסבה הפסדי עתק, הוא הקורבן. אז סליחה מר אילין, אתה אכן אדם הראוי להערצה, אבל לא בכל מה שנוגע לתעשיית רכב.

 

כנס לאתר של קייזר בארגנטינה. הם הרכיבו שם עשרות אם לא מאות אלפי קייזרים מסוג הנרי ג והדגם הגדול יותר

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

שימו לב! השרשור הזה בן 5719 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

הצטרף לדיון

ניתן לפרסם הודעה כעת ולהירשם לאתר מאוחר יותר. במידה וכבר יש לך חשבון בפורום, התחבר כעת בכדי לפרסם באמצעות החשבון שלך.

Guest
הגב לנושא זה...

×   התוכן שהדבקת מסוגנן.   הסר סיגנון

  Only 75 emoji are allowed.

×   הקישור שלך הוטמע אוטומטית בגוף ההודעה.   הצג כקישור רגיל

×   התוכן הקודם שלך שוחזר.   ניקוי העורך

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

×
×
  • תוכן חדש...