מדידת קומפרסיה ללא פירוק הפלגים - במיוחד ברכבי אספנות

נודע לי שקיים מכשיר דיגיטלי שמודד (כנראה) התנגדות או מפל מתח ומתרגם באופן מדוייק לקומפרסיה.

אם זה נכון, היתרון - במיוחד לרכבים ישנים - גדול מאוד.

מישהו מכיר?

תודה,

T

המכשיר נותן הפרש באחוזים,והוא נותן השואה בין הצילנדרים, בצורה השוואתית. באחוזים יחסית לנורמל, מתאים לרכבים חדשים, לא מתאים לרכבים ישנים, כמו אוסטין היילי, ברכב ישן הבדיקה הישנה והטובה , והמספקת אינדקצייה טובה יותר, היא בעזרת שעון קומפרסייה, ושעון וואקום,

למי שיודע לפענח את התוצאות של השעון וואקום בסרק ובעת האצת המנוע, יחד עם השוואה לתוצאות גובה ואחידות הקומפרסייה בכל 4 הצילנדרים, עדיפה בהרבה הבדיקה הזאת.

בברכת חג שמח ושנה טובה.

צביקה

הבדיקה הממוחשבת סתם קישקום עם יש לך סטרטר טוב ומצבר חזק כל מנוע יוצא תקין ומכוני הבדיקה גם מחזיקים עו"ד צמוד

הבדיקה הנכונה והטובה זה לבדוק נפילת לחץ הפוך ובדיקת קומפרסיה אז אתה מקבל מידע מדויק לגבי מצב המנוע ואיפה התקלה עם יש במדויק

אפשר הסבר לגבי מה מודדת הבדיקה?

בדיקת קומפרסיה בודקת את מידת הלחץ של האויר הדחוס בצילינדר

ובדיקת לחץ הפוך(נפילת לחץ)מראה את הדליפות לחץ על כל צילינדר וצילינדר

התכוונתי למכשיר החדש.

הבדיקה מודדת את צריכת הזרם של המתנע.

בכל פעם שבוכנה נמצאת במהלך דחיסה ההתנגדות לפעולתו של המנוע עולה ולכן עולה צריכת הזרם שלו. ניתן להשוות את מידת העלייה בצריכת הזרם שנגרמת ע"י מהלך הדחיסה של כל אחת מהבוכנות במנוע ולהשוותה לצריכת הזרם של הבוכנות האחרות במנוע ולנתונים תאורטיים של כמה אמורה להיות צריכת הזרם במנוע תקין.

הבדיקה נותנת אינדיקציה כללית בלבד על מצבו של המנוע. יתרונה הגדול של הבדיקה הזו הוא במהירות הביצוע: שניות ספורות לעומת דקות ארוכות שלוקח לבצע בדיקת קומפרסיה קלסאית.

על מנת להעריך במדוייק (יותר) את מצבו של מנוע מסויים, אין מנוס מבדיקת קומפרסייה ובדיקת ליקג' ("לחץ הפוך").

שלא לדבר על ה"מכונאים" הישראלים שגם את הבדיקת חשמל הזאת לא מבצעים נכון...

אגב, לא הבנתי למה הבדיקה הזו פחות טובה במכוניות ישנות ביחס למכוניות חדשות.

חנן - אני לא משוכנע שאני צודק אבל יש לי השערה מסויימת:

כל עוד משווים את נתוני צריכת הזרם שבין הצילינדרים באותו המנוע, אז אם מצבם המיכני דומה, גם צריכת הזרם אמורה להיות דומה (במיוחד אם הבדיקה נעשית מספר פעמים - דבר שעוזר להתגבר על בעיות שונות כמו חוסר איזון בין סלילי המתנע).

הבעיה מתחילה שמשווים את הנתונים שהתקבלו לנתונים של "מנוע יציג". כאן נכנסים פרמטרים שאינם קשורים בהכרח למצב המנוע הנבדק.

דוגמאות: מצב המצבר, איכות החיבור החשמלי בין המצבר למתנע, סטרטר שאיננו תקין ב- 100%, שיניים שחוקות בזר השיניים של המתנע (בקיצור הבנת את הרעיון - כל דבר כזה משנה את צריכת הזרם הרגעית ויוצר סטייה מול הנתון היציג).

מצד שני - יתכן מנוע שכל הצילינדרים שבו שחוקים מאוד אבל בצורה אחידה. במקרה כזה האנדיקציה תהיה צריכת זרם נמוכה בהשוואה ל"מנוע היציג", אבל אחידה בין כל הצילינדרים.

כאן נשאלת השאלה אם צריכת הזרם נמוכה בשל מנוע גמור או בעיה היקפית אחרת (מצבר לדוגמא).

לסיכום: הבדיקה הזו נסמכת על תקינות רכיבים היקפיים, שברכב ישן אין לדעת את מצבם.

מה דעתך?

למיטב ידיעתי, בכל הבדיקות האלה , גם בחדשים וגם בישנים, לא מתייחסים לערך האבסולוטי של הזרם או מהירות הקרנק אלא רק להבדלים בין הצילינדרים. מן הסתם מתוך הנחה בסיסית שכשמנוע מתבלה אז יש צילינדר שמתבלה יותר מהאחרים. אני רואה את זה בסורק שלי. לעולם, גם כשהמנוע מת לגמרי, הצילינדר הכי חזק נבחר כצילינדר של מאה אחוז והשאר מיוחסים אליו. אם זה היה מיוחס מול נתונים "יציגים" כפי שהצעת, אז אף פעם לא הייתי רואה צילינדר של מאה אחוז.

אם זה היה מיוחס מול נתונים "יציגים" כפי שהצעת' date=' אז אף פעם לא הייתי רואה צילינדר של מאה אחוז.[/quote']

 

אם אינני טועה, אז במכוני בדיקה כן משווים את הנתונים האבסולוטיים שנמדדו - לערך יציג.

נראה לי שכדאי לשאול את - KOMPY, כדי שיאשר / יישלול את אשר כתבתי.

נודע לי שקיים מכשיר דיגיטלי שמודד (כנראה) התנגדות או מפל מתח ומתרגם באופן מדוייק לקומפרסיה.

אם זה נכון, היתרון - במיוחד לרכבים ישנים - גדול מאוד.

מישהו מכיר?

תודה,

T

עדיין לא הבנתי עד עכשיו מה היתרון הגדול בשיטת הבדיקה הזאת לרכבים ישנים.

אצלי בפיאסטה, בבדיקה שליפני קניה נימצא כי המנוע "עייף" ולא מתפקד כראוי, בדף התוצאות נירשם שככל משנוע סובל מבלאי גבוהה.

עקב הק"מ הנמוך, מצב הרכב, וההיתרשמות שלי כאחד ש"מבין" לקחתי את ההימור ורכשתי את האוטו בצל חששות כבדים. היה לי ספק בתוצאות הבדיקה בעיקר ביגלל אופי פעולת המנוע, הסרוב שלו לעלות לטורים גבוהים בלחיצה על דוושת התאוצה "עד הסוף" (המנוע היה מאיץ ל 6K לשניה ואחרי זה היה נחנק ויורד ל 4K ומטה, עם שיחרור הדוושה לחצי ממהלכה המנוע טיפס ל 6K חזרה, ועוד תופעות כאילו שניראו שהן שיכות למערכת הניהול ולא ותקינות המנוע).

אחרי תקופה של נסיעה ברכב, ותקלות "מוזרות" של אי סחיבה, הישתנקות וכו', הוכנס הרכב למוסך מורשה מומלץ (אחרי אי אילו טיזוזים למכוני בדיקה ומוסכים מורשים שקבעו שהמחשב של הרכב "הלך") נימצאה צינורית כל שהיא קרועה אשר חדר דרכה אוויר ושיגע את החיישנים.

בדיקה "אמיתית" של קומפרסיה היתה מגלה את זה ומזכה את המוכר באי אילו שהם שקלים עודפים בכיסו.

וכמו שאני אומר תמיד, אין תחליף לשעון ואקום ומכונאי מוכשר! פעם אמר לי איזה מכונאי שאני ממש מעריך "כל מה שאני צריך זה שעון וואקום כדי לדעת מה המנוע הזה שווה ומה התקלה. בלי הכלי הזה אני כמעט נכה..."

גילי

מסכים לחלוטין עם גילי, המנועים הישנים פשוטים מוכרים וחסרי תחכום, וככאלה הבדיקות חייבות להיעשות בהתאם, וכיוון שאין נזק בבדיקה כזו, הרי שמיותר לחלוטין לוותר עליה, מדד הקומפרסיה והלחץ ההפוך (נפילת לחץ, קומפרסיה הפוכה, ועוד שמות) יתן נתון מדוייק על מצב המנוע והרינגיים!-רן