Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 7083 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

שלום לכולם,

 

בלי כל קשר לדיון כזה או אחר לגבי רכב כזה או אחר.... :roll: ומתוך רצון להביא תרבות מוטורית בתחום ההוטרוד למודעות גדולה יותר בארצנו, ארשום כמה מילים בנושא, ברשותכם, בצירוף תמונות...

 

אז ראשית, מהו המונח הוטרוד - Hot Rod?

 

מכוניות ההוטרוד ה"מסורתיות" הינן הפורד מודל T והמודל A, אשר אלו אשר בשנות השלושים, היו הראשונות מבין המכוניות האמריקאיות שזכו לשיפורים, בכדי לשפר את ביצועיהן והתנהגות הכביש שלהן. עם חלוף השנים וגדילת היצע דגמי היצרנים השונים, התפשטה ה"מגיפה" לכמעט כל דגם מכל תוצרת.

 

המונח מתייחס למכוניות אשר נבנו בהתאמה אישית. יש הסוברים כי מקורו ב- Hot Roadster, מונח שהושרש בשנות החמישים המוקדמות והודבק לכל מכונית אשר זכתה לשיפורים ושינויים בהתאמה אישית ע"י בעליהן. באופן היותר רחב של המונח, הוא מתייחס למכוניות ישנות עד עתיקות, מתוצרת פורד ברובן, אשר עברו שינויי מבנה, הפחתת משקל ע"י הסרת הכנפיים, הגג, מכסה המנוע בחלקו, הפגושים וכו', זאת בשילוב עם הנמכתן ושיפור מנועיהן בכדי להעניק להן עוד כוח=מהירות. צמיגים רחבים הולבשו בצידי ישבניהן במטרה להעניק אחיזה וצמיגים רגילים בגודלם נותרו מלפנים, זאת בשל העובדה שאין צורך בהעברת כוח לכביש בגלגלים הקדמיים (הנעה אחורית).

 

בשנות השבעים, כשהתחום היה לפופולארי במיוחד ומכוניות מכל השנים שופרו, המונח "שודרג" ל- Streen Rodding או בקיצור - Street Rod.

 

השנים היפות של ההוטרודז היו משנת 1945 עד שנת 1965, עם הופעת מכונית השרירים הראשונה, הפונטיאק GTO, כשהשיא היה בשלהי שנות החמישים. באותה תקופה, היה מלאי כמעט בלתי מוגבל של מכוניות "ישנות" משנות העשרים והשלושים אשר מצאו את עצמן במגרשי מכוניות ובפירוקיות, אשר היוו בסיס מושלם לבניית ההוטרודז. רובן של אותן מכוניות הושבתו עקב בעיות מכאניות כאלו ואחרות ושמרו על מבנה ופח תקין, שכן אמינות לאורך זמן לא הייתה בנמצא, באותן שנים.

 

כשאמריקאי ממוצע קנה לו פיסת פח בלוייה ממגרש מכוניות, אחד הדברים הראשונים שהוא עשה היה להחליף לה מנוע ותיבת הילוכים, בשילוב בלמים מודרניים (לתקופה), מערכת היגוי וכו'. מנועים כגון הפורד flat-head וה-small block של שברולט, שניהם בתצורת V8, היוו בסיס איתן לשיפורים ולביצועים בשל זמינותם ואמינותם. אלו אשר חפצו בעוד יותר כוח, לצורך מרוצים או סתם בשביל ההרגשה, הלכו על מנועי ה-Hemi.

 

הסיבה העיקרית לדעיכתן בשנות השישים הייתה כניסתן של מכוניות השרירים לתמונה, באופן שלא השאיר מקום לביצועי העבר אשר נראו פתאום כלא מתאימים לתקופה וכן זמינות אותן מכוניות "בסיס", אשר הלכו ונעלמו.

 

בשנים האחרונות בארה"ב ולמעשה משנות השישים, שומרים רבים מהאמריקאים על תרבות ההוטרוד, בכך שהם משמרים מכוניות הוטרוד מתחילת המאה שעברה, בונים מכוניות חדשות על בסיס השלדות של אותם שנים ואף בונים מכוניות חדשות לחלוטין, על-פי קווי המתאר והמידות של אותם אקזמפלרים מקוריים.

 

ישנם בארה"ב אינספור מגזיני רכב, תוכניות טלוויזיה, מאות חנויות ואתרי אינטרנט אשר מציעים חלקים מכל סוג ומשפחה למכוניות אלו, המוכרות בארה"ב כחלק מתרבותה וממורשתה. מורשת ותרבות זו הגיעה גם לכל פינה על הגלובוס, כשחובבי רכב מהעולם הצילו מגרשי המכוניות שאריות של מכוניות משנות ה-20 וה-30 ובנו מהן הוטרודז וחלקם, כמובן, שיפצם למצב מקורי.

 

מונח נוסף ושנוי במחלוקת בארה"ב הינו הרטרוד - Rat Rod, המתייחס למכוניות הוטרוד, אשר נראות מוזנחות או לא משופצות, אם מתוך כוונה תחילה או אם מתוך רצון בעליהן לשפר את מכלוליהן המכאניים בלבד, ללא תלות או קשר לאיך שהן נראות.

 

עד לפני מספר שנים כינוי זה למכוניות נחשב היה כינוי גנאי, בשל העובדה שהוא התייחס לאלו ה"תפרנים" מבין חובבי ההוטרוד, אשר שיפוצם מגיע למאות אלפי דולרים. בכדי לבנות רטרוד כל מה שהיה צריך הוא למצוא ענתיקה משנות השלושים לדוגמא, להחליף לה מספר מכלולים בכמה אלפי דולרים, בלי פחחות, בלי צבע, בלי ניקל, אך עם שמירה יחסית על צורתו הכללית של הרכב.

 

כיום הרטרוד הוא עולם בפני עצמו וישנם המשפרים ובונים את רכבם בכדי שיראה מוזנח, אך משלמים על כך לא פחות מאלו אשר שילמו ממיטב כספם בכדי להנות מכוניות הוטרוד נוצצות ומושקעות. הגישה המקובלת של אנשי הרטרוד היא "Don't throw away money on paint when it's not needed". רבות ממכוניות אלו נצבעות בצבע ייסוד בלבד, אם בכלל...

 

עד כאן, כמה מילים על תרבות מוטורית זו. אשמח לענות על שאלות למי שחפץ במידע נוסף ומתעניין בתחום.

 

ליאור.

 

כמה תמונות להעשרת עולמינו :)

 

HOT RODS:

 

f1.jpg

 

f2.jpg

 

f3.jpg

 

f4.jpg

 

כמה RAT RODS:

r1.jpg

 

R2.jpg

 

R3.jpg

 

R4.jpg

 

כמה PickUps:

T1.jpg

 

T2.jpg

 

T3.jpg

חלומות נועדו להתגשם

 

http://www.BackOnTwo.com

  • תגובות 60
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

פורסם

כמה הערות, כמה הארות, כמה התאמות, ודעה אישית אחת:

נהוג לחלק את התפתחות תעשיית הרכב בעולם לתקופות של לפני ואחרי, מהמצאת המכונית ועד לתקופת מלחמת העולם השנייה. ואחרייה, כאשר הקו המפריד בין התקופות היא עשור המלחמה, פחות או יותר. מאז הומצא הרכב הראשון החלה התפתחות ותחרות בין היצרנים שבכל כמה שנים מתפתח דגם מוצלח יותר טוב יותר בעל מבנה אחר ולכל עשור ההתקדמות וההתפתחות שלו. מלחמת העולם השנייה הקפיאה את תעשיית הרכב לתקופה ארוכה מבחינת יצור דגמים חדשים ואצל יצרנים רבים הדגמים שלפני המלחמה ואלו שאחריה היו אותם דגמים, למרות הזמן שחלף. בסיום המלחמה התחילה ההתפתחות המשמעותית והקפיצה הגדולה באמת, עם התחזקות הכלכלה החל גם המעמד הבינוני והחלש לרכוש מכוניות, קצב החיים והמרחקים גדלו והצורך ברכב אמין גבר, ולמגרשי הגורטאות הגיעו כל פליטות שנות העשרים והשלושים, רבים מהבמובטלים והצעירים בתקופה זו ובניהם משוחררי המלחמה שלא מצאו לעצמם פינה, החלו לאסוף לעצמם גורטאות אלה בפרוטות ובהשקעה מינינלית לשפץ אותם, כאשר שום מוסכמה או איסור עומד מעליהם, לא עניין אותם ריווחיות, חוקיות, כמיות מכירה, עלויות וכד, וכך משוחררים מהמגבלות פתוחים במחשבתם והדבר היחידי שמניע אותם הוא המהירות והכוח, החלו בניית והתאמות הרכבים הישנים לבעליהם החדשים. כל אחד כיד הדמיון הטובה עליו, על בסיס זה ניבנה ומשגשג עד היום הפלח המוטרי הזה.

 

בתרבות המוטורית כחלק מתרבות, צריך להיות יצוג לכל סוג ופיתחון פה לכולם, אחרת נישאר בזרם המרכזי ולא נהנה מגיוון מקוריות ויחוד אינדיוידואלי של כאלה ואחרים. תרבות צריכה להיות פתוחה במחשבה ובעלת יכולת להכיל ולקבל גם את השונה והאחר.

 

אישית אין לי בעייה עם פרוייקטים כאלה ואחרים, אני נהנה לראות והעיקר לנהוג על סוגים רבים ומגוונים של כלים מוטורים, כאשר לכל כלי מוקדשת באותו רגע של נהיגה עצמה או הצפיה בו האהבה עצמה.

 

אם זאת צריך תמיד לזכור ולחבר את המציאות בה אנו חיים לחלומות, במקומות רבים תוכל להרכיב לאמבטיה הישנה שהוצאת בשיפוץ האחרון מביתך מנוע וגלגלים והוציא לה רשיון ולהיסתובב איתה ברחובות כחוק, השפע העצום של המכוניות הישנות אינו מעמיד בסכנת הכחדה דגם זה או אחר, ונימצא מקום לכולם, הבעייה כאן בארץ היא שאינני רואה שום סיכוי אמיתי להעלות רכב כזה על הכביש בצורה חוקית בשנים הקרובות, והדבר האמיתי ממנו אני מפחד הוא פתיחת מוסכי חצר של "מומחים" כאלה ואחרים שיעלו מפלצות שונות ומשונות לכבישים בהם בני ובתי לומדים עכשיו לנהוג.

 

שלא תחשבו שאני מנסה להתחסד ולהתיפיף, פרויקט כמו ה- TT של ליאור יפה וטוב בעיניי כי מאחורי שיפור הפרינץ העייפה, מסתתר דגם זהה שלא זכה לעלות על כבישי ארצינו והמבצע, מכיר בקי ויודע בפרטים בביצוע ובמימון, ותרומה זו תוסיף ערך מוסף. מצד שני לקחת רכב נדיר במחוזותינו ,בעל עבר עשיר ועתיד מזהיר ולתרום את גופתו (או שיירים ממנה) לטובת פרויקט שעתידו במקרה הטוב להיות פסל סביביתי בניגוד למהות ולכוונה קצת חבל לי, הייתי מעדיף לראות אותו משתפץ ביידיים הנכונות (של ליאור ללא ספק) לרמת הפדנטיות, התצוגה והיופי הטיבעי, כמו שרק מעטים יכולים.

 

קשה לי להאמין כי תוכל להתפתח בארץ מגמת הוטרוד אמיתית לא התנאים ולא הרשיות בשלות לקבל פרוייקטים מהסוג הזה, העיתוי אינו נכון לדעתי עדיין לא בשלו התנאים לפלח זה של הענף, אין לי ספק שנתן להגיע רחוק יותר וטוב יותר בפרויקטים אלה אבל...עוד חזון למועד, וחבל להקריב קורבן שווא-רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

פורסם
סוף הדרך!!!

R4.jpg

 

 

 

 

מאמר מושקע!

 

אכן סוף הדרך כפי שציינת - סוף הדרך של הרכב....

LOTUS ELAN PLUS 2 S130 1972, MG MIDGET 1963

CJ-7 GOLDEN EAGLE 1978, טילון ICM 1960,1962,1959....אופנוע "צבי"

וספה 1957, 1959,1963 ..."גיפ'" פורד GPW 1943..ב ס א WM20 1940 ועוד..

פורסם

החיים כמו מישחק כדורגל....יש שחקנים שרצים מתאמצים מזיעים, לפעמים מנצחים ולפעמים גם מפסידים. יש שופט, גם הוא רץ על המיגרש, ויש צופים. יושבים על הטריבונה לפעמים מריעים ולפעמים מקללים.

ויש שעושים hot road , משקעים יזע זמן אהבה וממון, ואפשר להתוכח, ויש שמשפצים לרמת הבורג, וגם הם משקיעים את הנשמה...ו...יש גם צופים על הטריבונה. שלפעמים מריעים ולפעמים גם לא.

אריה

פורסם

יש את הסרטון שלו ושל ג`י לנו פשוט קורע כל פעם מחדש.

 

 

דרך אגב ! ליאור זה מדבק.. היום עמדנו 3 חברי מועדון תחנת דלק ברמת אביב...

ראינו שם שברולט שנת 48 חבל לך על הזמן איזה קולות של ניסור החלפת גאנטים מתלים ומנוע V8 אימתני עבור לנו בראש... הכי מצחיק שכולם הסתכלו עלינו כאילו נפלנו מהירח...

 

 

אם אני לא טועה זה האוטו

chevy48.jpg

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

a.jpg

 

48%20Chevy%20PU%20Bernd.JPG

 

homepic.jpg

 

 

0008.jpg

 

0013.jpg

 

 

 

זאת ממש מדהימה!!!

0019.jpg

 

0025.jpg

 

ואוו

 

0024.jpg

 

0012.jpg

If you don't chew Big Red, then f-*bleep* you.

פורסם
שלום לכולם,

 

בלי כל קשר לדיון כזה או אחר לגבי רכב כזה או אחר.... :roll: ומתוך רצון להביא תרבות מוטורית בתחום ההוטרוד למודעות גדולה יותר בארצנו, ארשום כמה מילים בנושא...

 

איני אוהב את התרבות, וציינתי זאת כבר.

עם זאת, מכיוון שאתה מתעקש לעשות עבודת קודש בנסיון לחשוף אותי ואת שאר האספנים בפורום לתרבות הזו, הנה תגובתי למאמרך:

 

ראשית, מאמר מעניין מאוד.

 

מכיוון שהוא דומה בצורה יוצאת דופן לערך HotRod בויקיפדיה, הרשיתי לעצמי לתרגם משפט נוסף מאותו המאמר.

 

"הוט רודס הן חלק מהתרבות האמריקאית, אף על פי שישנה מחלוקת הולכת ומתעצמת בקרב העוסקים בתחביב המוטורי בדבר האופנה המתרחבת של רכישה ומודיפיקציה בלתי הפיכה של רכבים היסטוריים ששרדו - חלקם נדירים מאוד -, בניגוד לקונספט ההוט-רוד המקורי - הצלת חלקים שמישים, או השמשה של חלקים שהושלכו למגרשי גרוטאות".

 

על פניו נראה שלא רק כאן רעיונות עיוועים כשלך נתקלים במחאות קולניות של אספנים.

 

מהיכרותי את האמריקאים, אני מניח ששם פחות שכיח לפגוש חובבי הוטרוד שמחוצפים מספיק כדי לתחוב את תחביבם בפניהם של אספנים, ולהתנסח כאילו הם ראו את האור, ועכשיו מנסים להפיץ את הבשורה הלאה.


×
×
  • תוכן חדש...