וולוו דגם 66 שאלה וחוות דעת

מי מכיר

איזה מנוע

איך האוטומטי

בקיצור כדאי?

תודה

זו למעשה דאף 66 שיצאה לשוק בשנת 1972.

וולוו השתלטה על דאף באמצע שנות ה-70 וזמן קצר לאחר מכן שונה השם ל-וולוו 66.

מנועים - 1.1 ו-1.3 למיטב ידיעתי של רנו.

אם אתה אוהב את הצורה - אז על טעם וריח אסור להתווכח.

היה לה גיר רציף עם רצועת גומי, לא?

פטנט שהקדים את זמנו אבל הפגין המון מחלות ילדות וחוסר אמינות.

אותו מנגנון עבר אח"כ לסדרת 3 של וולבו -שגם לא הייתה מוצלחת במיוחד.

לבסוף זנחה וולבו את הגיר הרציף, מה שלא הפריע לפיאט-סובארו-פורד להמשיך לפתח אותו במשותף. התוצאה - אונו סלקטה, פיאסטה אוט' וג'אסטי ECVT - שאף אחת מהן לא הייתה מוצלחת.

ממה שזכור לי דווקא הגלגול האחרון של הגיר הרציף (הרעיון ולא היישום הלא מוצלח של דף או פיאט=פורד=סובארו)) היה דווקא באודי - וזכה להצלחה לא רעה..

הגיר הרציף נישאר בשימוש מאז ומתמיד.

גם הפונטו צויידה בו,אך לאור הניסיון המר עימו היא לא יובאה לארץ.

גם הגיר האוטומטי בפונטו ספייס הוא רציף,כשההבדל העיקרי בינו לבין הישן הוא במיחשוב שלו,שאיפשר קביעת 6 או 7 מצבים לשימוש ידני.

גם בהונדה ג'אז ישנו גיר רציף שפועל על אותו עיקרון,ולפי שעה הם מפגינים אמינות ברמה מצויינת.

הגיר באודי,שנקרא מולטיטרוניק,מבוסס על אותו עיקרון,רק שבמקום רצועת גומי משולבת במתכת,ישנה שרשרת מתכת חזקה שיועדה להתמודד עם ההספק והמומנט הגבוה שמייצרים המנועים הגדולים שלה.

בכל מקרה עיקרון הפעולה נישאר זהה לזה שפיתחו האחים וואן-דורן.

שלום.

הלו הלו אתם עושים סלט פרות וירקות עם בשר יחד.

גיר רציף זה דבר אחד והגיר של דאף וולו הוא ואריומטיק ולא רציף ולא בטיח ועקרון פעולה שונה לגמרי. בשיטה הוריומטיק מישתמשים היום בוספות ואם אתם רוצים גם ההליכונים ביתיים.

בברכה בני ל.

הוריומאטיק עשה שימוש בשני חרוטים הפוכים (בערך) כדי לייצר מעין גיר רציף, וזאת אכן בשונה מכל תכנון שבא לאחריו. אבל התכלית הייתה זהה - אין סוף יחסי העברה. בגלל זה הוזכרו בנשימה אחת (על ידי לפחות).

שלום.

 

הלו הלו אתם עושים סלט פרות וירקות עם בשר יחד.

גיר רציף זה דבר אחד והגיר של דאף וולו הוא ואריומטיק ולא רציף ולא בטיח ועקרון פעולה שונה לגמרי. בשיטה הוריומטיק מישתמשים היום בוספות ואם אתם רוצים גם ההליכונים ביתיים.

 

 

בברכה בני ל.

אהלן בני,

בשם כל אוהדי הסלט: הוריאומטיק של דאף ("ממסרת ואן-דורן") היה הגיר הרציף הראשון שהשתמשו בו בייצור המוני בכלי רכב. בואריומטיק היו שתי גלגלות, שכל אחת מהן היתה בנויה משני קונוסים הפוכים. שינוי המרחק בין הקונוסים שינה את הקוטר האפקטיבי שלהם, שעליו הסתובבה חגורת ההנעה, וכך השתנה באופן רציף יחס ההעברה. בדאף היו שני סטים כאלו, עם שתי חגורות, אחת לכל גלגל. בגירים הרציפים המודרניים יש רק חגורה אחת, והחלוקה בין הגלגלים נעשית ע"י הדיפרנציאל בצורה קונבנצינאלית, אבל עדיין שינוי יחס ההעברה נעשה ע"י שינוי מרחק בין קונוסים (במילים אחרות - בדיוק אותו עיקרון פעולה).

הסבר ותרשים:

http://en.wikipedia.org/wiki/Variomatic

הסבר על תיבות מודרניות המשתמשות באותו עיקרון:

http://en.wikipedia.org/wiki/Continuously_variable_transmission

שלום.

הרעיון ואופן פעולה של הואריומטיק היה גאוני ומעולה. גם אופן הפעולה היה יחודי ולדעתי עוד ישובו בגדול ולמה?

הבעיה העיקרית היתה שהוא הקדים את תקופתו מבחינת איכות הרצועות [ לא היה קימות בשוק ובעולם רצועות איכותיות שיעמדו בעומס] דבר זה גרם לבלאי גבוה ברצועות וזה מה שקבר את הרעיון אבל!!! הם יחזרו אם פיתוח חדש.

העקרון של שינוי קוטר הגלגל הנעת הרצועות ע"י תופי ואקום הוא אדיר. אין בלאי ואין תקלות.

אני התעסקתי רבות אם המכוניות האלה דאף [2 צילנדר קרור אויר] ואם היורשת וולו אם המנוע רנו 12.

רק למען הסקרנות מכוניות הדאף היו מעולות .

בברכה בני ל.

אגב מענין אם שרדו בארץ?