באיזה גיל רכשת את רכב האספנות הראשון שלך ?

חשבתי לעצמי: אני רכשתי את רכב האספנות כשעוד לא היתה תקנת "רכב אספנות" כלל

כשהייתי בגיל 27 .מהכרות שלי עם חברים מהדור שלי נראה לי שאת רכב האספנות הראשון

שלהם רכשו בגילאים דומים או מאוחרים יותר . כשאני מביט היום נראה לי כי החברים הצעירים נדבקים במחלה שאין לה מרפה כבר בגיל צעיר יותר .

ה"חידק" מפתח מוטציות ומצליח להדביק צעירים .

כשאני חושב על הצעירים כמו עידן עם המנטה , לירון ע הקורטינה , עידן עם הרקורד P1

נראה לי כי הגיל הולך ויורד .

ספרו , מתי רכשתם את רכב האספנות הראשון שלכם .

ביי

דרור .

אז ככה:כשהוצאתי רישיון בשנת 1998 בגיל 17 וחצי הרכב הראשון שלי היה,אולדסמוביל קטלס 1983אמנם לא אספנות אבל איתו נסעתי לראות את הוליאנט 1972 שזוהי הענתיקה הראשונה שלי,שנה אחר"כ החלפתי אותה על דוד"ג דארט 1969 ולאחר כשנתיים רכשתי את הנסיכה שלי פונטיאק לה מנס 1974 שנמכרה בעקבות קניית דירה.

הייתי בן 25 כאשר רכשתי את המכונית הראשונה שלי. ג'יפ 1949. זו המכונית הראשונה שרכשתי

מעודי. כבר אז הוא היה ענתיקה, אבל אז עוד לא היתה תקנת אספנות.

היה בזה הגשמת חלום. בילדותי ג'יפ כזה היה הרכב המישפחתי שלנו.

ו...אני גאה לומר שהג'יפ הזה בבעלותי עד עצם היום הזה.

אריה

לא רק סיטרואן

הזכרת אותי אז אני הוסיף קצת...

את הרכב הראשון שלי שיפצתי עם אבי בגיל 15 בערך,לא זוכר כבר.

ואז שהגיע סוף 2005 והקורטינה הכחולה עמדה לקבל את תואר האספנות.

הצעתי לאבי שאני בכספי אשפץ אותה ושאני ינהג בה ביום יום.

דבר הוביל דבר ,והתוצאה ידועה.

מפתיע,אבל כל החבר'ה שלי מתלהבים מאד מהרכב.

בגיל 20 בתור חייל הייתי על סף קניה של MGB יפיפיה, אבל עקב ההכרה שאני ככל הנראה לא אצליח לעמוד בעלויות התחזוקה, החלטתי לוותר, אבל חלום הבריטית הלוהטת קנה לו מקום.

בגיל 23 ההזדמנות הופיעה, והיום אני בעליה הגאה של לוטוס אלן +2 משתפצת.

רכשתי ביחד עם אבי את הסובארו DL ממודל 82, אומנם לא אספנות אבל הרכב הכי ישראלי שיש בו קסם שרק אם תנהגו תדעו, הייתי בן 20.

לפני זה הייתי ביחד עם אבי שהוא רכש במשך השנים אופנועי סוזוקי RV50 כיום יש לנו כחמישה, הראשון הוא קנה שהייתי בכיתה ד', בערך גיל 10, כבר אז התחלתי לאהוב אופנועים וכמה שיותר שנים אחורה הנוסטלגיה קדימה.

, .

בגיל 23 ההזדמנות הופיעה, והיום אני בעליה הגאה של לוטוס אלן +2 משתפצת.

ולגופו של עניין אני רכשתי את רכב "האספנות" שלי שהייתי נער (מושג רכב האספנות לא היה קיים כלל) - והמדובר היה בווספה SS שנת 1967

מה שגרוע בסיפור הנ"ל הוא שכבר עברו כ-20 שנה מאז ...

והיא עדיין אצלי כמובן..

גיל 18 - אסקורט 71 אדומה.

חודשיים מאוחר יותר רכשתי את הפיאסטה שלי שאני מקווה (ורוצה) שתגיע למעמד אספנות.

רגע... אז ממתי אתה מגדל את השפם?

בגיל 19 (לפני שנה - אני בן 20 ).

הרכב הוא ג'יפ אספנות שנת 1970 - קיזר פריזר.

פשוט ראיתי אותו עומד מוזנח, איכשהו חבר של אבא שלי הכיר את הבעלים, ובסוף רכשנו אותו אני ואבא שלי.

לפני 5 שנים שהיתי בן 23 קניתי את הפיאט 500 שיפצתי אותה ולא היה לי זמן לחכות שתגיע לאספנות אז שילמתי את כל האגרות (היא שנת 75).אחרי שעשיתי לה טסט רכשתי את הפורד קורטינה בשביל שיהיה לי רכב אספנות עד שהפיאט תגיע למעמד, אבל מה לעשות היה לי קשה להיפרד מהקורטינה גם אחרי שהפיאט היתה אספנות, החזקתי את הקורטינה 3 שנים, עד היום אני מצטער על המכירה.

ב 67 - בייבי פורד פרפקט 1946 שחורה עם מעצורי שטאנגות . עזבתי אותה בשדה , ב 68 באיזור הכפרים בבריה-ברפיליה , ע"י משוכת סברס גדולה . בשנות ה70 לא מצאתי אותה , קניתי 3 איזטות. היום עובר שם כביש 1 , בין שעלבים לכפר דניאל.

בגיל 27 פחות כמה ימים השלמתי את הרכישה של ה DS 20.

ההחלטה מאחורי הרכישה הייתה שלא כדי שהחיים יעברו לפני שמגשימים חלום.

נסיעת ההשקה שלה אצלי התבצעה מפתח תקוה דרך משמר השרון למעלות (!!).

כשהגעתי, הוינקרים לא עבדו וכמה נתיכים נוספים סיימו את תפקידם.

חצי שנה לאחר מכן, קיבלתי, מחברה לעבודה את החיפושית שהייתה של אביה המנוח.

הרכב העיק עליה בחניה והיא חיפשה מישהו נחמד שיפנה לה את החניה.

מאז, החיפושית משמשת אותי ביום יום (הנהג בהסעה כמעט ולא מכיר אותי).

ככה באו לי צרות טובות,

שתיים הן ולא יודעות

זו על זו וזו על זו......

גם אני התחלתי בשיפוץ רכב עם אבא שלי בגיל 13 (פיאט ספיידר 850).

בגיל 20 קניתי מאחותי את המיני מיינור שנת 1971 שלה. המיני עוד לא הייתה אספנות אז, אבל בהחלט הייתה קלאסית.

בגיל 25 הגשמתי חלום וקניתי את הסאאב ומאז היא איתי (מעל 10 שנים).

אילנית (אישתי), מתמידה אפילו יותר ממני, היא קנתה את הרנו 4 שלה בגיל 23 כשהיא עשתה רישיון ומאז היא איתה.

בגיל 23 (בשנת 1971...) קניתי את מכונית האספנות הראשונה שלי, משמעון גן ברוך, זאת הפיאט בלילה 1935. אותה מכרתי אחרי כמה שנים ליהלי רתם. את הבלילה קניתי ממענק השחרור שלי ושל החברה שלי (לימים אשתי). מאז עברו הרבה מים בירדן וכמה וכמה ענתיקות, את המוסטנג קניתי בשנת 1989...