התייעצות בנוגע לבעיה בצבא צריך עזרה...

בקש לראות מ"שקית ת"ש לא עוזר פנה לקב"ן

על דברים יותר גרועים לא מוצאים אז אל תהיה אופטימי לגביך

במילה אחת: קב"ן.

אתה לא נפלת בין הכיסאות, אתה זרקת את עצמך מהכסא.

1. לגבי שמירות, אי אפשר לחייב אותך לעשות מה שהרופא לא מתיר. עם זאת, חיילים שלי שלא עשו שמירות, מצאתי להם מטלות אחרות שיעזרו להם לתרום לחיי הלילה בבסיס.

2. צר לי מאוד על אובדן חבריך. אני ממליץ לפנות לקב"ן על מנת לקבל תמיכה נפשית, אין בזה שום בושה, נהפוך הוא! זה שאין לך חשק לצבא, זה לא מעניין את הצבא, זה גם לא יעניין אף אחד אחרי הצבא. חלק מתהליך ההתבגרות זה להבין שהחשקים שלנו לא ממש מטרידים אף אחד שהוא לא משפחה או חברים.

3. לא הבנתי כמה זמן אתה לא בבסיס, אבל ממליץ לך בחום להפסיק לחפור יותר ויותר עמוק ופשוט להגיע לבסיס. אתה מעביר רושם של מי שלא מתחשק לו לשרת ואף אחד כבר לא מאמין לך ולקשיים שלך, גם אם הם אמיתיים. כנס לבסיס בשעות השקטות ונסה לתפוס שיחה לא יבבנית עם המפקדת שלך על מנת להתחיל מחדש, כי ברגע שזה ייצא מהידיים שלה אף אחד כבר לא יקשיב לך.

אתה לא ילד קטן וכבר מבין שבעקבות תאונה אתה לא מחליט לעצמך אם אתה מגיע לבסיס ואם לאו. זה צבא, יש בו כללים. תלמד אותם ותשחק לפיהם. למשל, ללכת לקב"ן על מנת לקבל הקלות ושירות בתנאים שמתאימים לחייל כמוך עם מוגבלויות נפשיות. רק כך תוכל להגיע לאזושהי אופטימיזציה של מצבך. אחרת זה כמו ללכת אם הראש בקיר.

4. הצבא לא נועד להיות כיף. בגלל זה קוראים לזה "שירות" ולא "נופש". כלומר, אתה משרת,נותן מעצמך ומזמנך בהתאם לדרישות של המערכת.

חבר, ראשית הקשב לעצת חברינו falou, דברים נכונים הוא אמר.

שנית, כאמור, צלצל לנייד של המפקדת שלך מחר אחרי שעות העבודה, תאמר לה שכל מה שאתה רוצה הוא שיחה איתה. שם תבהיר לה את הכל. ואם כל מה שכתבת פה הוא אמת, אין שום סיבה שבעולם שהיא תשפוט אותך או משהו בסגנון. אם השיחה איתה לא פותרת את רוב הבעיות שלך עד כה, בקש ממנה דחוף הפנייה לקב"ן. שב מולו ושוב ספר לו מה קרה בזמן האחרון. אני בטוח שאם הוא יישמע את מה שרשמת כאן (במידה והכל נכון) הוא יפטור אותך ממשפט זה בטוח, ואולי אפילו ייתן לך לנוח בבית להתאוששות נפשית (גימלים נפשיים זה נקרא).

אבל אל תחכה לשבוע הבא, צלצל אליה מחר. רק חשוב שתתפוס אותה לא בשעות העבודה שבהן היא לחוצה או עמוסה. תפוס אותה בנסיעה הביתה, או בבית...

מקווה שעזרתי,

תומר

ננסה לדבר איתה מחר, תודה לעוזרים

אור, ההתנהגות שלך תביא אותך בסופו של דבר לכלא 4.

אם אתה היית חייל שלי והיית מספר את הסיפורים שאתה מעלה פה, הייתי מקטלג אותם כ"תירוצים", "קיטורים" ו"התבכיינויות". אף אחד לא אוהב בכיינים!

אצלי היית מגיע לכלא!

ממש לא תירוצים וקיטורים זה מה שקרה

על זה שהיא ניתקה את הטלפון בפנים אפשר לקבול אותה יפה...

תנסה איתה בטוב, לדבר עם חיוכים וכו'. תעדכן כאן.

אם עברת תאונה ולא נפצעת אין סיבה שלא תגיע ,כל השאר ,אם נכון יגרום למפקד אכפתי להקל עליך .

מפקדים אכפתיים נוצרים מחיילים אכפתיים.

אני מאחל לך שתצליח לשנות את מומנטום שלך ,ואני מבטיח לך שזה לא יקרה אם לא תראה הרבה רצון להתאמץ כדי לשנות אותו.

לא כיף לך לשרת?

לבי לבי.....

עוד כמה שעות אני נוסע לבסיס, אני הולך לסגור שמה כמה דברים בקשר לכל מה שקרה

אם אני יחזור היום אני יעדכן מה קורה

אור, ההתנהגות שלך תביא אותך בסופו של דבר לכלא 4.

 

אם אתה היית חייל שלי והיית מספר את הסיפורים שאתה מעלה פה, הייתי מקטלג אותם כ"תירוצים", "קיטורים" ו"התבכיינויות". אף אחד לא אוהב בכיינים!

 

אצלי היית מגיע לכלא!

אני מדבר כקורבן לאותם קציניים/מפקדים שלא מקשיבים ולא איכפת להם מכולם הרי אתה שקרן ובכיין בישבילם..

לפותח התרד

גבר אל תידאג בכלא 4 לא כזה נוראה .... לך לקבן הוא יעזור לך אני בטוח ספר לו את כול הבעיות שיש לך ויהיה טוב.... וכמובן משקית ת"ש זה עוד כלי מצויין.. אבל לידפוק ניפקדות זה לא במקום אל תיברח כמו ילד קטן תהיה גבר וסתכל לבעיות בעיינים כי אם לא ניפקדות סתם תידפוק אותך בסוף..מניסיון של לוכד וחבשן

ועכשיו הבעיה הרצינית...

בפרק זמן של שבוע נהרגו לי 2 חברים...

 

ביום רביעי האחרון עברתי תאונת דרכים בלילה, רכב החליק בגשם ונכנס בי,

 

אתה צריך לעשות בדיקה לעצמך,דתית או רוחנית,נראה ששורה עליך עין הרע,חברים נהרגים,אתה עובר תאונה,המצב מפחיד.

יש לי תחושה שהוא לא חזר.

בכל מקרה. זכותך לפנות לקצין העיר באזור מגורך, לא משנה באיזו שעה ואיפה אתה משרת.

בעבר קציני העיר טענו שאם אתה גר קרוב לבית (פרופיל 45 - 100קמ מהבית - קו אוירי) - אתה צריך ללכת לבסיס.

היום החוק שונה בעקבות קבילה.

קצין העיר רשאי (וגם יעשה) לשלוח אותך לקב"נ - ללא הפניית רופא יחידה (נו - בעיות תקציביות - הוא נותן הפנייה ולא מקבל החזר) אם אתה טוען לנטיות התאבדותיות. נסה והיווכח.

לשמור אתה לא תשמור אם יש אישור רופא (פרופיל 45 לא מונע ממך לשמור. ובטח שלא מונע מלהחזיק נשק)

כשאתה מבקש הפנייה לקב"נ אתה לרוב מקבל נוירו-פסיכולוג, פסיכולוג או קב"נ (קצין בריאות הנפש) קצין שמונה לשמוע בעיות חייל, ללא הסמכת דוקטורט בפסיכולוגיה (לרוב נשים, בדרגת סרן-רב סרן)

לאחר מכן תופנה לפסיכיאטר, (או פסיכולוג ואז פסיכיאטר), ורק הוא הדרך שלך החוצה מצהל.

אם שירתת ביותר מ7 בסיסים במהלך שירותך (סיפוח כולל) או שיש לך דפוק של יותר מ90 יום, אתה זכאי באופן מיידי לקבל סעיף "אי התאמה" משרות בצהל (לא נפשי). אחרת - האופציה שלך נפשית בלבד.

תהנה.

קצין העיר רשאי (וגם יעשה) לשלוח אותך לקב"נ - ללא הפניית רופא יחידה (נו - בעיות תקציביות - הוא נותן הפנייה ולא מקבל החזר) אם אתה טוען לנטיות התאבדותיות. נסה והיווכח.

יש לי דוד שהיה קב"ן. כל פעם שבא אליו חייל עם "נטיות התאבדותיות" הוא קודם כל שם אותו במעצר מבודד בלי שרוכים בנעליים. ליתר ביטחון...