לשפץ? להשאירו במצב המקורי? או לשפר?

מוקדש לשלושה ברנשים יקרים.....

הויכוח האינסופי בין "השרוטים" מה זה כלי רכב אספנות.

קבוצה א' - מתעקשים שכלי הרכב אספנות צריך להשאר כמות שהוא ללא שיפוץ, בהנחה שכלי הרכב במצב סביר ולא מוזנח.

קבוצה ב' - מעדיפים שכלי הרכב יפורק לגורמים וישופץ עד לאותו מצב בו היה כאשר עזב את פס היצור.

קבוצה ג' - מעדיפה לשפר ביצועים, לשנות חיצונית, להתאים אישית.

אז מי בעצם צודק? אם בכלל, רגע לפני פנייה למומחים הנכבדים ( ובינהם גם כמה "משוחדים" מן הסתם)

בא נבחן עמדת כל צד;

קבוצה א' - החבר'ה הללו מאמינים כי הקסם של רכב אספנות/עתיק נובע ממקוריותי הבלתי מחוללת, גם אם כלי הרכב מעולם לא נצבע מחדש, וקצת פטינה פה ושם, להם זה נראה עדיין הרבה יותר מושך מאשר כלי רכב "שרוסס" בצבע.

כמה בליטות או מעיכות זה לא אסון, כל זמן שזה מינורי, חלודה כמובן מחוץ למשחק, יחד עם זאת הניקל לא ממש חשוב שיהייה חלק למשעי.

ריפוד עור דהוי ומקומט, עובר אצל החבורה הזאת בלי בעיה, שהרי אם ישבנו של איזה ידוען נגע בריפוד, למה לכל הרוחות להחליפו? כמו גם סדקים למיניהם שמעידים שכלי הרכב נחשף לימים רבים שטופי שמש.

כמה תכונות יחודיות יעברו בלי בעיה כמו למשל; סטרטר איטי , קרטוע קל , שיקשוק אינסופי, הרי מדובר בחבר'ה לא מקצועיים שנהנים לתחזק בעצמם את כלי הרכב שלהם.

קבוצה ב' – להשתייך לקבוצה זאת עליך להיות 1. בעל כשרון מכני 2. עם אמצעים ומשאבים 3. עם הרבה זמן ופנאי שמוקדש לתחביב.

ובקיצור; היכולת לבצע שיפוץ במסגרת שעות הפנאי שלפעמים לוקח שנים ודורש אורך רוח, או לחילופין משאבים כספיים המאפשרים לשלם לבעלי מקצוע.

בכל מקרה התוצאה הסופית היא להביא את כלי הרכב למצב תצוגה מרבי.

קבוצה זאת תקפיד לא להשתמש בכלי רכב ליום יום, במיוחד לא בימים גשומים, לכל היותר לתצוגות ותחרויות.

לחלק יש יותר גביעים מאשר אבק עליהם... ויש כאלו שנעטפים ומוחזקים במרתפים, הכביש היחידי שאי פעם יסעו עליו זה "סרט הרצה" על מנת ליצור קילומטראז'.

קבוצה ג' - קבוצה שגדלה במהירות, מקוריות של כלי הרכב שאצלם אינו ה- ISSUE, יחד עם העובדה שהחבר'ה הללו שכן מעריכים את המקוריות של כלי הרכב שבחרו, מבחינתם זוהי רק ההתחלה ומפה והלאה כל מה שישנו בכלי הרכב יהווה בסיס להבעת עמדה.

הם שונים אחד מהשני בהעדפה, חלק הם אוהבי הוט רוד ותחרויות דראג, חלק רואים בזה הזדמנות להתאמה אישית (customization) ואחרים מתוך אותה קבוצה שמתנגדים למהלכים שהזכרתי, הם למשל מעדיפים להשאיר חיצונית את כלי הרכב AS IS ולשדרג אותו בחלפים מודרנים במטרה להשיג בטיחות יתר וביצועים טובים יותר.

אז איפה אני משתלב/ת ?

למען האמת אני חשה אמפטיה לכל הקבוצות; אילו שמשמרים ואילו שמשפרים, ואני לא מנסה להשמע דיפלומטית, אני פשוט מעריכה כל העדפה, בין אם היא שמירה על מקוריות או בענין שיפור הביצועים או ביטוי עצמי.

לדעתי הדבר הטוב ביותר בנושא כלי רכב אספנות שיש מקום לכל אחד ולכל העדפה, כל זמן שכולנו נותנים כבוד לדעותיו ולתחביבו של השני/ה, פירגון הדדי הוא הכרחי גם אם זה לא לטעמנו.

אותי תוכלו למצוא בכל קבוצה; ולמרות היותי בורה במכונאות רכב ותפרנית סדרתית, אני פשוט אוהבת אספנות ואתם?

להתראות בהשקה היום

אירית

אני חושב שצריכה להיות גם קבוצה ד',

זו הקבוצה שלדעתי אני מישתייך אליה, אני מעדיף שיפוץ לרוב חלקי הרכב ולא ברמה גבוהה רק על מנת שהרכב ימשיך לנוע על הכבישים וחיצונית שיראה סביר,

בהרבה מיקרים אני אעדיף להזמין חלקים משומשים מחו"ל מאשר חלקים חדשים, חלקים משומשים יש להם יותר קסם לדעתי.

אופיר

אני חושב שהקבוצה צריכה להיות כזו: לשפץ למצב מקורי אם פתח לשיפורים קלים שאינם פוגעים ברוח הרכב, ומוסיפים לו קסם ויחודיות...רן

As much as you know me to be the one that prefers the 3rd group, I do hold a lot of respect for those who disagree and keep their car basically original. I can relate to the way a person feels about his car, but it would be nicer if we were all a little more open minded about things like this and could appreciate a style unlike our own.

and those were my 50 cents...

אני מסכים עם רן.

אני משפץ את הרכב שלי רק עם חלקים מקוריים, זה עולה לי בזמן, כסף, עצבים (ודלק. פעם נסעתי כמעט 150 ק"מ לכל כיוון רק בכדי להביא דיפונים חדשים מקוריים. גם הם לא היו זולים). אינטרייה ואקסטריה - מקורי. שואלים אותי אם זה שווה לי. זה שווה.

מה שכן - שזה יגיע למנוע (וזה יגיע), אני לא ארצה כ"כ להשאר מקורי.

אני הייתי מציע (בצניעות) להגדיר מהו "אספן" ולחלק אותם לשלוש קטגוריות זהות אבל מנקודת מבט שונה

ה 1 - אהבה ותשוקה להביט מהצד על המתכת המלוטשת, הגימורים היפים, הצבע המבריק, מנוע מלוטש, ניקלים כמו מראה, כאשר ההנאה מהתוצאה מהצד היא המכרעת. לרוב לצורכי הצגת הכלי בעיני עצמו ולאחרים, בתצוגות, מפגשים וכו'. גם בנסיעה ההנאה מופקת מהקוק פיט המאובזר ומהמבט דרך החלונות השקופים לעבר מבטים משתהים של נהגי ליסינג ועוברי אורח.

ה 2 - "הנוסע המתמיד", בין אם יום יום לעבודה ובין אם לטיול במרחבי הצפון, כאשר הדמיון גולש לעבר מרחבים אחרים, האגמים בצפון איטליה דרום שוצריה, השבילים באי הבריטי, האוטוסטרדות בגרמניה או המרחבים האין סופיים מהקצה המזרחי לעבר החוף המערבי של ארה"ב. לעיתים הזמן והמרחב נעלמים תחת עצים ורוחות והדמיון משלים את החוויה.

ה 3 - הרוכב מהמערב הפרוע, המאזין לרעש המנוע המשתולל, מצליל האגזוז הצורם, נהנה מכל מגע של הכביש עם האספלט, ומרעש החריקה וריח הצמיג השרוף. הדלק שנשפך אל תוך סערת הקרבורטור ויניקת האוויר גורמים להנאה מוחלטת, והרכב גומע את הכביש מטר אחר מטר, קילומטר אחר קילומטר, או, אם אפשר, לרבע מייל מסומן ומדוד.

רוני

קבוצה משלי? אני מיוחד

בכל מקרה פנימי וחיצוני רק מקורי מלבד כמה נק' קטנות שנכנסות בקטגוריית השיפורים.

רק אם הייתי יכול למצוא דיפוני דלתות מקוריים וחדשים לספרינט, אפילו שלא יהיה חור לרמקול זה היה עושה אותי מאושר! כבר הייתי מוצא מקום לרמקולים...

מבחינה מכאנית לשפר, כמה נגיעות ממש קטנות במנוע, בלמים, אחיזה

עוד לא רכב אספנות אך בעתיד הרחוק (מעניין אם אזכה לראות אותה אספנות, אהיה בן 30 )

בכל מקרה ניקול שואפת למקוריות חיצונית ופנימית, וקצת שיפורים מכאניים

כמובן יש מון המון כבוד לשאר הקבוצות, ויש רכבים שפשוט אסור לשפר אלה מותר רק לשמר!

עמית.

אני חושב שאני בין הפאנטים של קבוצה 3.................

במיוחד שבזמן האחרון יש לי פאטיש מטורף ל RAT RODS

אבל שאני נתקל ברולסים ,בנטלי ,וקלסיקות אמיתיות כגון האקסליבר או דוזי מיבחנתי לעשות מהן נרות חנוכה

ולשמור אותן במוזאנים פן יעונה להם כל רע אפשרי.

הנני שואף להגיע לרמת מקוריות גבוהה ולאו דוקא מושלמת ,כך שהרכב יראה בשימוש יום יומי,וששיפוצו לא יגמר לעולם!!!

חשבתם פעם, למה לעזאזל שאדם יקח חתיכת פח ישנה, ויביא אותה לסלון ביתו. או לחילופין, ישקיע את כל חסכונותיו בהזמנת אותו חלק ספציפי מדרום קוזמבובו?

החיים אינם שחור ולבן, וכל אדם יכול לתפוס את החלק האפור באמצע. בסופו של עניין הדבר היפה הוא שכולנו פה, מסיבה אחת, כולם, לא משנה אם אתה חובב נייטרו, או מבריק ניקלים של רכב משנות ה20. כולנו מנסים ועושים ומאוחדים במטרה אחת, שהיא לשנות את תוואי השטח המשעמם שלנו בארץ. להעלות את המודעות המוטורית באשר היא. ולהכניס קצת צבע לאפרוריות הליסינג.

אני חושב, שהביטוי שבא אצלנו, כלומר שיפוץ או שימור או שיפור מכונית, היא מראה ברורה לתוך אופינו, אותו אופי לא שגרתי שמחבר את כולנו, בצורך הטיבעי של האדם להתנגד לנמק האלקטרוני שסובב אותנו, ומכתיב את חיינו בשנים האחרונות. אני מאמין שבסופו של עניין, הכביכול תחביב הזה, לוקח אותנו למקומות, שלא היינו יכולים להגיע אליהם בלעדי זה, מבחינה ריגשית, חברתית, ואישית.

כמה טוב שיש חבורה של פסיכים כמונו, כדי לקבל מעט שפיות בשגרת היום יום...

"מוטב סיר ישן, מחרס חדש" - פתגם אידי

אבי .פ.

יש לדעתי קבוצות מעורבות... כי יש כאילו כמו אבי נוף למשל ששימרו וישמרו את האוטו עד רמת הגומי של הבלינקר... אבל מצד שני רוצים להנות מהנסיעה גם ביולי-אוגוסט...

מצד שני יש כאילו כמו ליאור, שרוצים לעשות TTS מהפרינץ שלהם... מכונת מרוצים משומנת היטב... אבל מצד שני היא די "קלאסית" (כי אחרי הכל זו רפליקה נאמנה למקור)

איפה אני עומד? המחשבה שלי היא להביא את הרכב למצב שבו הוא יכול להיתמודד עם התנועה המודרנית ביעילות ולא להוות מיטרד או סכנה על הכביש... מנוע יותר חזק? סבבה.... הזרקה? ממש לא...

מערכת סטראו? כן, ואפילו אחת מרשימה, כל זה מבלי ליפגוע בצורה הפנימית של הרכב.

מזגן? בוודאי... שוב, כמה שיותר מוצנע...

בידוד רעשים יותר מודרני? כן, כל עוד זה לא חורג וניראה זוועה, אז כן...

בקיצור, שהרכב יראה כמה שיותר אוטנתי אבל שיוכל להיתגלגל בכבישים המהירים בלי ליגרום לעיקוב התנועה וכמו כן שיהיה ניתן לצאת איתו לעקיפה בלי לפחד או לבלום מבלי להגיד פעמיים "אווה מארייה"....

גילי

את האמת זה דיי תלוי באוטו לדעתי

אני דיי באופציה השלישית, למשל המוסטנג שלי מבחינה חיצונית היא תהיה מקורית, לעומת זאת הפנים של האוטו יעבור משחקים קלים ולא יהיה כל כך מקורי.

והמנוע ... ... ...

אין לי בעייה שהאוטו לא יהיה מקורי, אם אני אוהב את זה לא מעניין אותי דעתם של אחרים

לעומת זאת

יש רכבים שהם פשוט יצירת אומנות ולדעתי הם צריכים להיות מקורים אבל ברמת שיפוץ הכי גבוה מבחינת ניקלים פחחות צבע ריפודים וכו.

אבל זה סוג של רכב שאני לא הייתי יהנה ממנו

אני חושב שאני בין הפאנטים של קבוצה 3.................

 

אבל שאני נתקל ברולסים ,בנטלי ,וקלסיקות אמיתיות כגון האקסליבר או דוזי מיבחנתי לעשות מהן נרות חנוכה

ולשמור אותן במוזאנים פן יעונה להם כל רע אפשרי.

כנ"ל לגביי.....

בכללי אני מאוד בעד שיפורים!! , במיוחד לרכבים שנוסעים הרבה.... ( ובכל זאת רולס רויס ובנטלי צריכות להישאר מקוריות! )

אלכס.

אלכס ודודי, האם לדעתכם פורד מודל A היא קלאסית שצריכה להישאר מקורית או שעדיף להסב אותה להוט רוד ??

אני מעדיף אותה כהוט רוד.

אופיר

אני די מסכים עם דודי וקובי: בעיניי, הכל נורא תלוי בסוג הרכב, שעליו מדברים. למשל- לא הייתי משנה כלום בפורד קורטינה- רק משפץ אותה למצב "המקורי". יש בעייניי משהו פסול בלקחת אוטו, שנועד למשהו מסויים- להיות משפחתית, ואת המשימה הזו הוא מילא בהצלחה במשך כל חייו, ולהפוך אותו בכח למשהו, שהוא לא. אבל זו דעתי.

מצד השני- להשאיר, למשל את המוסטנג משנת ה-70, שניראת כמו מאך1, אבל בעלת מנוע 6 טורי, עם המנוע ה"מקורי" והחלש שלה- זה פשוט פשע! רכב שרירים- חייב להיות "רכב שרירים", מה עוד, שקיים בדיוק אותו האוטו עם מנוע חזק "מקורי"! אז, במיקרה הזה- מי צריך "מקוריות"?

בכל מיקרה- אני לא ממש בעד להשאיר רכב "כמו שהוא"- כלומר, ללא שיפוץ בכלל, אלא אם מדובר במשהו שמור ברמה מטורפת באמת. אין בעיניי כל סיבה לא לחדש את האוטו הישן והאהוב, בהנחה שנשמר הכל כפי שהיה במקור, רק עם חלקים חדשים יותר! בחיים לא אשאיר, למשל, ריפוד קרוע, אם יש לי אחד זהה שלם מאוטו האחר, או חדש.

הדבר היחיד, שאני באמת לא חושב לנכון לשפץ לרמה של "החדש"- אלו המשאיות. בעיניי, יש באמת קסם כלשהו במשאית הישנה, שרואים עליה, שעבדה קשה כל חייה, אבל עדיין היא לא ניכנעת, וממשיכה לעושת את העבודה שלה! כאן באמת צריך לתת לה כבוד, כמו ללוחם וותיק, שרואים עליו את הצלקות של הקרבות, שעבר בחייו! כפי שנאמר- הצלקות רק מקשטות את הגבר האמיתי!