חלקים ישנים חדשים והמכונות שייצרו אותם בעבר

שלום רב,

במהלך חיפושי אחר חלקים לפורד אנגליה באיביי (האמת שיש לי את כל החלקים, אבל אני ממשיך לעקוב) מצאתי משתמש בעל חנות שנקראת atlantisclassics אשר יש לו חלקים קוסמטיים בעיקר (סמלים וכו'...) בכמויות אדירות. כל שבוע הוא מפרסם את כל הסמלים שאי פעם היו לרכב הזה, 5 מכל סוג ביחד, וכולם במצב חדש לחלוטין, כאילו יצאו כרגע מהמפעל.

השאלה היא מאיפה הוא משיג את כל הסמלים האלו? עלתה במוחי מחשבה שהוא שם יד איכשהו על המכונה שייצרה אותם לפני 40 שנים, חידש אותה והוא מכין אותם בעצמו.

שאלה שניה היא לאן נעלמו כל המכונות שייצרו את כל החלקים (בקליות, פנסים, סמלים, פקונג, ידיות וכו'...)? הרי לא יתכן שכולן נכחדו...

בארץ בטח לא נמצא את המכונות הללו, אבל באירופה וארה"ב אין סיבה שבגללה הן לא קיימות, במיוחד שנושא רכבי האספנות קיים כבר כמה עשרות שנים. אף אחד לא חשב לשמר את המכונות האלו...?

שחר

לדעתי ( הלא מלומדת ) !

התשובה היא שחלקים בתעשיית הרכב בגלל הכמויות הגדולות מיוצרים בטכנולוגיה של מבלטים - הכוונה היא שיוצרים מפלדה מבלט עליון ומבלט תחתון עם הצורה הנדרשת ( לדוגמא כנף ) ומכניסים את המבלט לתוך מכונה שנקראת - פרס (לחץ באנגלית ) מכניסים לוח פח בין שני חלקי המבלט ומפעילים את הפרס .

הלחץ שהפרס מפעיל על המבלט יוצר את הצורה של החלק .

זו למשל הסיבה שיש מכוניות זהות עם שמות שונים לדוגמא : רנו 12 - דאצ'יה , מיצובישי פג'ארו - יונדאי גלופר וכולי , פשוט היצרן המקורי מוכר את המבלט ( שהוא יקר בטירוף ) ליצרן אחר שמכניס שינויים קוסמטים לרכב כמו שינוי של פנסים או כל שינוי מינורי אחר כדי לעדכן מעט ולחדש .

איפה הבעיה אתה שואל : לכל מבלט יש אורך חיים מוגדר ולאחר מספר מסויים של לחיצות העסק מתחיל להתעוות או להשבר ואז הדבר היחיד שניתן לעשות עם המבלט זה לתרום אותו לתעשית הפלדה .

ניתן לראות גם בארץ את המכונות הללו , בדרך כלל תמצא אותן אצל מפעלים שעוסקים בייצור של מוצרי פח - הפרסים עדיין קיימים ועובדים אבל המבלטים לא .

אגב - ניתן לייצר מבלט חדש לכל צורה שתרצה אבל רק בתנאי שמדובר בכמויות מאוד גדולות של הפריט אחרת העלויות יהיו אסטרונומיות . ( אלא אם אתה גאיידמק )

המונח אליו אתה מתכוון נקרא Tooling . בארה"ב יש כמה חברות שקנו את הטולינג המקורי של רכבים מסוימים כשהחברה הפסיקה לייצר אותם, וממשיכים עד היום לייצר חלקים "מקוריים" לרכבים ישנים.

הנה דוגמא לאחד כזה:

http://www.dennis-carpenter.com/feature.php

נמרוד

המונח אליו אתה מתכוון נקרא Tooling .

 

נמרוד

בדיוק נמרוד !

הגם אתה בזוודים ?

עד כאן הבנתי, אבל מה קורה כשמדובר על חלקים יותר פשוטים? לדוגמא הסמל הזה:

אין בו משהו מיוחד, הוא פשוט מאוד, בעל צבע אחד (בניגוד לאמריקאיות לדוגמא ששם יש שלושה צבעים מינימום), ואבא שלי, אשר מתעסק עם תכשיטים, יכול להכין כל כמות מהסמל הזה בכמה עשרות שקלים ליחידה, תלוי בכמות, בסוג החומר וכו', למעט ציפוי הניקל, שגם זה לא בעיה גדולה.

חלקים כאלו יוצרו ע"י תבניות הזרקת פלסטיק ואח"כ ציפוי ניקל , יש גם את הטכנולוגיה עתיקת היומין של ריקוע , אבל קשה לי להאמין שייצרו פריטים כאלו בכמויות גדולות .

גם סמלי קישוט לרכב ייצרו בתבניות של מספר פעולות - מבלט ראשון מעך את צורות הסמלים ומבלט שני חתך את כל החומר העודף .

מה שמעניין זה שעד היום למרות ההתפתחות האדירה של טכנולוגיית הייצור מפח עדיין ממשיכים לייצר במבלטים כיוון שכשמדובר בייצור כמותי זה זול בצורה משמעותית מהטכנולוגיות החדשות של ניקוב פח במכונות C.N.C או חיתוך בלייזר .

יש בארץ תעשיה שלמה שתומכת בייצור משלים לענף הרכב בארץ ובעולם גם במבלטנות וגם בניקוב וחיתוך בלייזר , לדוגמא - כל המיגונים ( אספיר וכו' ) של הג'יפים מיוצרים בארץ וישנם גם יצרני מבלטים שמייצרים חלקים בארצנו הקטנה ומייצאים לחו"ל .

במו עיני ראיתי בפגישה בחברת לובינסקי פריטי מתכת שמיוצרים בארץ ונשלחים לפז'ו/סיטרואן .

הדוגמא שעולה לי בראש הכי טוב זו פלסן סאסא שמייצרת מיגונים לרכבים , קיבוץ בית אלפא שמייצר משאיות כיבוי אש ( ארגזים ) ויורם זרחי שמייצר את התומקאר .