לשמר רכב מודרני יחסית לאספנות עתידית - דיעות ?

העניין הוא כזה - ברשותי סיטרואן ZX וולקן 2.0, שנת 95, ממש לא מכונית אספנות ולרבים מיושבי הפורום הזה אולי לא אומרת הרבה.

 

עבור חובבי נהיגה לא מעטים, בעיקר מהזן שחובב אפיצות שלדה צרפתית, המכונית דווקא נחשבת למעין קלאסיקה מודרנית, אחת המייצגות האחרונות של דור ה- GTI הקומפקטיות של פעם, שידעה לשלב פונקציונליות של מכונית משפחתית, אמינות של סוס עבודה, מבנה פשוט ורחוק מאקזוטיקה, והמון אופי והנאה מנהיגה.

 

בימים אלה אני מקבל רכב מהעבודה (ממש לא משהו מרגש וממש לא נתון לשיקול דעתי). הוולקן נמצאת אצלי קרוב ל- 7 שנים, שמורה היטב, ובעלת ערך סנטימנטלי של בת לוויה נאמנה שעליה גם למדתי לנהוג ממש.

 

פשוט כואב לי הלב למכור אותה למישהו, תמורת מחיר מחירון די מגוחך, כאשר יש סבירות גבוהה שהיא תיפול בידיו של ילד מתלהב ותפגוש איזשהו מעקה בטיחות מאד מקרוב... ברור לי שאם אמכור אותה היום, עוד כמה שנים אצטער על כך.

 

הרעיון שאני משתעשע בו הוא "להדמים" אותה לכמה שנים, חונה ליד הבית עם ניירות מוקפאים, ולחזור אליה כפרויקט שיפוץ ו/או שיפור, כנראה בעוד 5 שנים לפחות, כאשר המצב הכלכלי יאפשר לי להחזיק עוד רכב, סתם בשביל הכיף.

 

מישהו עשה דבר כזה פעם ? יש בזה היגיון כלשהו ? מכונית תשמור על עצמה בסביבה לא מבוקרת (חניה חיצונית, לא החסנה יבשה או משהו כזה) ?

בדיוק כמו באהבה, אין לחפש במקרה זה הגיון, מה ההגיון למצוא רכב שעמד עשרות שנים בחוץ לשפץ אותו למצב חדש בעלות של..... בשביל להגיע איתו מדי פעם למפגש או שתיים וכל יום לדאוג שלא קורה לה כלום...

סבתא ננה אומרת שזה לקנות צרות בכסף, רק אתה יכול לתת לעצמך את התשובה, מאיתנו תקבל תמיכה אהדה וסימפטיה...בהצלחה-רן

אם לשמר רכב מודל 95 אז רק לשמור אותו באיזה מחסן מרוחק.

 

 

כשהרכב נמצא ליד הבית -

א. יש סיכוי לשריטות, שיפשופים

ב. תלונות של שכנים

ג. העדר סימפטיה שלך אליו - כי הוא יופיע מולך כל יום ובמצב מתדרדר.

ד. הדבקת מדבקות של העיריה לפינוי הרכב

 

לעומת זאת אם תמצא מחסן מרוחק ולהעביר אליו את הרכב:

א. תוכל לשים עליו 3-4 כיסויים

ב. הוא ישומר טוב יותר באופן יחסי

ג. תתגעגע אליו ומידי תקופה תבוא לבקר אותו ולהתניע אותו.

ד. האמביציה לשפץ ולשמר אותו תגדל - כי כשיש געגועים לרכב, כך הסימפטיה אליו גוברת.

 

אילן

זה חסר סיכוי....

הרכב יהפוך לאספנות רק עוד 20 שנה- בתנאים של יעמוד לייד הבית הוא יגרס/יהרס הרבה קודם

לצערי- תמכור!

מזדהה..

 

בכל פעם כשאני מחליף את האוטו די קשה לי להיפרד ממנו ואני די מתגעגע אליו וחושב איך הבעלים האחרים מתיחסים אליו לצערי היתה לי טיוטה קורולה מושלמת עם קילומטראג נמוך נקייה שקניתי מזקן שהפסיק לנהוג לאחר כמה שנים שמכרתי אותה הייתי בהלם שראיתי אותה על הכביש ..לא היה צד באוטו שלא היה דפוק.

למזלי זה לא היה רכב בעל ערך "מוטורי" וגם לא ספורטיבי במיוחד לכן אני יודע כשיבוא יום ואוכל לרכוש רכב ספורטיבי במצב טוב... אני ארצה להחזיק אותו כל חיי ולהוריש אותו לילדי ....

 

או למכור לחבר ממש טוב...בהצלחה

אני יכול לתת דעה , אני הייתי במצבך:

 

קיבלתי רכב מהעבודה, ורכב הפרטי שלי , שלעולם לא אמכור, ישב לו בודד בחוץ, כל בוקר לצאת ולראות אותו לא זז, בנוסף החלו לצוץ כל מיני תקלות כגון מצבר שהלך והתרוקן לו, אזעקה שהפסיקה לעבוד ועוד כמה שטויות.

הבאסה של לראות אותו כל יום בבוקר ובערב ולא לנסוע איתו מכיוון שיש לי רכב מהעבודה, פשוט ביאסה לי את החיים, הייתי נוסע איתו כל שלושה ימים,סה"כ פעמיים בשבןע , אבל זה לא זה, זה מבאס את הנשמה.

לבסוף גם פרצו לי אותו .

לאחר חצי שנה פוטרתי מעבודתי , והייתה לי שמחה אחת בלב - לחזור את האהבה שלי.

מצבר חדש,אזעקה חדשה,ביפר,טיפול שמנים,שטיפה טובה,טסט, והמלכה חזרה לכביש.

 

עצתי לך, אם אתה אוהב אותה, אל תמכור, אבל תמצא פיתרון אחר מאשר להעמיד את הרכב בחוץ, אם יש לך חניה פרטית, משהו שנוסע נסיעות קצרות במשפחה...תן לו , הבלאי של רכב עומד הוא גבוהה שבעתיים מרכב שנוסע.

אל תמכור

אם אתה יכול להרשות לעצמך השאר אותה נוסעת וסע עימה לטיולים בסופי שבוע

אם לא, מחסן זה הפיתרון.

יש לי מספר רכבים שכנראה ישארו אצלי לנצח - פורד סיירה גיאה 93 והשירוקו 81 שלי שהושבתה ככה ולמרות שלעיתים אני משתעשע ברעיון למכור אותה , כנראה היא תחכה ל 2011 ותחזור לכביש אצלי.

הייתי במצבך- לפני 6 ומשהו שנים, כאשר קיבלתי רכב מעבודה- הקאפרי האדום, שהיה כמה חודשים אחרי שיפוץ, הפסיק לנסוע. ואז, תוך כמה חודשים, האוטו, שהיה "חדש" הפך לגרוטאה חלודה! אחרי זה הוא חזר לנסוע עוד כמה פעמים, כולל בפעם האחרונה לפני כשנה, כבר בתור "רכב אספנות".

 

אותו סיפור עם סיירה - ניקנתה כאשר לא היה לי שוב רכב עבודה, וקאפרי כבר לא היה כדאי (אז) להשמיש, וחוץ מזה תמיד רציתי סיירה. האוטו שימש אותי כמה חודשים (והיה רע מאד), הועמד למשהו כשנה, שוב חזר לכחודשיים, ובסופו של דבר ניזרק לזבל, ולא ממש הצטערתי על כך.

 

והיום אותו סיפור- כל הרכבים, כולל האופנוע, חוץ מפיירמונט, עומדים, בתיקווה ליום, שיהיה לי תקציב לשפצם. וזה מאד מבאס, לראות רכבים שאתה אוהב לאט לאט מחלידים בציפיה לשיפוץ, שאולי לא יגיע לעולם!

 

בקיצור - אם אינך בטוח, שתוכל באמת להחזיר אותו בקרוב בכביש ולנסוע כל כמה זמן- תמכור, כל עוד אתה יכול. תחסוך מעצמך כאב לב.

אבל העצות החכמות קל לתת מהצד...

חיים ,

 

אולי תוכל לגבש החלטה "טובה " יותר לאחר הסיפור להלן :

בשנת 94 אבי החליט להחליף את רכבו (ב.מ.וו ) ששימש אותו תקופה דיי מכובדת למשהו יותר חדש(גם ב.מ.וו ) . אך , במהלך שהתברר כטעות ??(תשפטו אתם . . . ) , הוא החליט לא למכור את רכבו הישן מתוך כוונה להשאיר אותו ,כדי שישמש אותי לכשאוציא רישיון . בלי קשר לרישיון שלי , אותי הרכב לא שימש כיוון שדאגתי הייתה נתונה לדברים קצת יותר בנאליים שמעניינים נער בן 18 - אתם יודעים . . . גיוס וכאלה . לאחר חצי שנה של עמידה (הגענו לשנת 95 ), הופקדו רשיונותיו של הרכב הישן במשרד הרישוי (והרכב בן 19 שנים ) כאשר במקביל סימני הזמן , החלו לתת את אותותיהם לרבות סקרנותם הגוברת של הפרחחים המקומיים שהחלו ליצור לעצמם אוסף של חלקים מאותה מכונית .

גם העיריה טמנה ידה בצלחת והחלה לפרסם את דעתה הנוקבת על שמשת המכונית . במהלך של "אין ברירה " (מכירה לא כ"כ עמדה על הפרק וכאן סימני השאלה בדבר "הטעות" ) הוחלט להעביר את הרכב לאחד המוסכים שבמושבי הסביבה שבה אני גר כאשר מטרת הביניים הייתה לטפל בצבע המכונית ואח"כ "נראה מה הלאה " . . .

השנים חלפו להם ובנתיים סיימתי את שרותי הצבאי , שילבתי טיול ארוך לחו"ל , סיימתי את לימודיי התואר הראשון ואותה מכונית נשכחת עמדה ניצבת באותו מושב כאבן שאין לה הופכין . גם הביקורים מצידנו , הלכו והתמעטו עד כדי "חרם " מוחלט . עד שביום בהיר אחד , עם הצמיחה האדירה של מועדוני הרכב כפיטריות אחרי הגשם , נזכרתי באותה מכונית והחלטתי לאזור אומץ וללכת לבקרה .

לתדהמתי , אותה מכונית נשכחת עמדה ניצבת כאשר היא עוטה את אותו הצבע האדום אך בגוון מזעזע , סמל לעבודתו המרושלת של אותו בעל מוסך . אך יותר חשוב , היא עמדה שם ובמצב סביר מינוס עם הרבה חלקים חסרים אך . . . ברי השלמה . לאחר שסיכמנו עם אותו בעל מוסך על סכום מכובד שאותו הוא קיבל על כל אותם השנים ועל עבודתו - בכ"ז הרכב עבר טיפול פחחות והופיע ללא סימני רקבונות - גררתי את הרכב לעבר ביתי .

האמת , בהתחלה חשבתי למכור את אותה מכונית מהעבר הרחוק מאוד , אך לאט לאט , לאחר השלמה ממושכת של חלקים מחו"ל וסבלנות ברזל ,הצלחתי להביאה למצב בר נסיעה ובימים חגיגיים אלה אני עומד להעלות את אותה נסיכה בווארית אשר לה שמורים זכרונות ילדותי , לכביש כרכב אספנות .

מה המסקנה ?

 

בדיעבד לא היינו עושים את אותו מהלך כי זה הרי לא היה מתוכנן - זה רק הנסיבות שמובילות אותך לפעמים גם בלי תכנון לדברים הכי מוזרים בחיים . . . . .

סתם דיעה אישית

אני נוטה להעריך שעד שהרכב יהפוך לאספנות, ענף הרכב יעבור זעזוע או לפחות מהפיכה.

אני מאמין, שממשלות העולם יכנעו לשינויי האקלים ונעבור למנועים ירוקים יותר, ואנו האספנים נצתרך לגרוס את רכבינו, או להיפטר ממנו בצורה אחרת.

זה אולי משהו שצריך להעלות בשלב כלשהו על האג'נדה של המועדון, אם\כשיהיה ניתן להסב המנועים, שיכללו גם את האספנים (כי לרוב הממשלה קובעת שנת ייצור מסויים שממנה והלאה ניתן להסב, כמו לדוגמא עם מנועי הגז ) עד אז יעברו עוד הרבה מיים במפלי ויקטוריה.

לא נעים לי להיות זה שמחזיר אותך למציאות (במיוחד בהתחשב בזה שאני לא חי במציאות בעצמי ),

אבל הוולקן שלך רק בת 11. זה אומר שיש לה 19, כן - כמעט עשרים שנה, עד שהיא תוכל לשאת בגאון לוחית "אספנות".

 

וכאן אתה צריך לשאול את עצמך שאלה אחת, ושאלה אחת בלבד:

?Do I feel lucky? Well, do ya, punk

 

אופס, כלומר - האם אתה רואה את עצמך עם הוולקן בעוד שני עשורים. 20 שנה. אתה בטוח שאתה רוצה

לשמור אותה איתך למשך תקופה כל כך ארוכה? אם כן, אז לך על זה. רק כמו שציינו כאן לפני, קח בחשבון

שכשתחליט לשפץ, זה יהיה ככל הנראה הרבה יותר יקר (וקשה - זמינות החלפים תצטמצם) מכפי שעולה

לתחזק אותה כיום. אפילו אם תעשה את זה עוד 10-5 שנים.

 

זהו,

.Go ahead, make my day

 

רועי,

שמחכה לשנת 2012 כדי לצרף את הביאנקי למפלגת הגימלאים.

 

נ.ב:

אם מדובר בתקופת "הקפאה" קצרה יותר, ההיגיון לשמור על המכונית גודל. אבל לא בהרבה, זה עדיין

נשאר עניין של רגש. כי זה ממש, ממש לא משתלם כלכלית.

סתם דיעה אישית

אני נוטה להעריך שעד שהרכב יהפוך לאספנות, ענף הרכב יעבור זעזוע או לפחות מהפיכה.

אני מאמין, שממשלות העולם יכנעו לשינויי האקלים ונעבור למנועים ירוקים יותר, ואנו האספנים נצתרך לגרוס את רכבינו, או להיפטר ממנו בצורה אחרת.

זה אולי משהו שצריך להעלות בשלב כלשהו על האג'נדה של המועדון, אם\כשיהיה ניתן להסב המנועים, שיכללו גם את האספנים (כי לרוב הממשלה קובעת שנת ייצור מסויים שממנה והלאה ניתן להסב, כמו לדוגמא עם מנועי הגז ) עד אז יעברו עוד הרבה מיים במפלי ויקטוריה.

הלוואי והמגמה הירוקה היתה יותר חזקה ויותר מורגשת אבל גם אז אני לא מאמין שנצטרך לגרוס רכבי אספנות בגלל הירוק.

גם היום בגרמניה הירוקה נוסעים טארבאנטים דו-פעימתיים ומעשנים לכל עבר.

במקרה זה שיני הזמן (וסוחרי הברזל) עוזרים למגמה הירוקה יותר מאשר הממשלה.

ומצב הזיהום בכדור הארץ לא נעשה יותר טוב ...

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3230998,00.html

 

שמתי את הקישור רק בכדי להראות שלאט לאט נעשים פעולות מצד הממשלה, אני מפחד שענף האספנות יפגע ראשון (גזירות מיוחדות) - אבל מעתה אמשיך את הקו הזה בשרשור נפרד.