ספורט מוטורי נגיש - האם יש 'חיה' כזאת בארץ?

האם אנשים 'רגילים' יכולים להינות מספורט מוטורי? מני מסביר

זה לא סוד שספורט מוטורי הוא תחביב יקר. מאד יקר. זה נכון בכל העולם, אז זה לא ממש קשור למחאה החברתית. אך אין ספק שהעובדה שהפופולאריות הנמוכה של כל מה שמריח מאדי דלק בארץ הקודש לא עוזרת לחובב ספורט מוטורי ישראלי (חיה נרדפת בסכנת הכחדה). למרות העלויות הגבוהות, ל-petrol heads שבינינו שחשבון הבנק שלהם אינו עולה על גדותיו, אפשר ומומלץ להתנסות בספורט זה דרך קארטינג שהוא הספורט המוטורי הזול ביותר (הכל יחסי…) והמהנה ביותר.

לפי רבינו איירטון סנה (זצ"ל - טוב, הוא לא בדיוק היה צדיק, אבל היה אחד הנהגים הגדולים על הפלאנטה),"קארטינג היא התצורה הטהורה ביותר של ספורט מוטורי". בעולם, יש מאות אלפי נהגים פעילים אך בארץ עשרות בלבד. קארטינג מאפשר לחוות ספורט מוטורי בצורה מהנה ורבים לומדים את יסודות הנהיגה הנכונה בקארטינג, אשר למעשה מהווה את השלב הבסיסי בדרך לקריירת מירוצים מקצועית. רב נהגי הפורמולה-1 התחילו את צעדיהם הראשונים בקארטינג והרבה נהגים בפורמולות השונות ממשיכים לנהוג ולהתחרות בקארטינג בפגרה שבין העונות, כדי לשמר את יכולות הנהיגה והרפלקסים. ישנם נהגים שמעדיפים לבנות קריירה כנהגי קארטינג מקצועיים ולא מעניין אותם לעבור לקטגוריות אחרות.

כיוון שהקארטינג נגיש יחסית מבחינה כלכלית, זהו ענף הספורט הבסיסי ללימוד יסודות המירוצים המקצועיים, כיוונון השלדה, כיוונון מנוע וכד' וכל זאת תוך הנאה מרובה.

 

אז מה זה קארטינג?

מה שמגדיר קארט הוא קודם כל הגודל, אך אספקט מהותי נוסף בקארט היא העובדה שהוא לא כולל מתלים מסורתיים. בקארט ציר ההנעה מקובע לשלדה, אין דיפרנציאל, כך ששני הצמיגים האחוריים מסתובבים באותה מהירות בזמן פנייה, ולמרות שגאומטריית ההיגוי ניתנת לכוונון (זווית שפיעה = Camber, זווית הגלגל ביחס לציר; או זווית היגוי = Caster), אין קפיצים ובולמי זעזועים. תפקיד נשיאת הנטל של האחיזה ושל השיכוך והריסון עובר לצמיגים ולגמישות השלדה וציר ההנעה. מבנה הקארט הוא די סטנדרטי וכולל מושב נהג לצד מנוע צנוע סמ"קים אשר מעביר את כוחו באמצעות שרשרת או גל הינע ישירות לציר האחורי. באופן מסורתי לקארט בלם דיסק יחיד בציר האחורי, אם כי בתצורות מסוימות (החזקות יותר) יש גם בלמי דיסק לכל גלגל קדמי. הנהג מתפעל שתי דוושות - תאוצה ובלימה (וידית הילוכים בקארטים מקטגורית שיפטר - פירוט בהמשך).

 

אלו סוגי קארטים קיימים?

4 פעימות

הקארטים שרובכם מכירים נמצאים בקניונים או מתחמי קניות אחרים ברחבי הארץ. אלו הקארטים הפשוטים ביותר והם מתוכננים לשעשוע והקניית יכולת נהיגה בסיסית. הם מצוידים במנוע 4 פעימות בנפח 250 סמ"ק (בעולם יש גם מנועים בנפח של עד 470 סמ"ק) לא חזק במיוחד (בין 6 כ"ס ל-13 כ"ס ברב המסלולים), הם כבדים יחסית (כ-165 ק"ג משקל יבש) וכוללים פגושים מסיביים ומוטות הגנה. למרות איטיותם היחסית, גם בקארטים אלו אפשר להרגיש 1.5g בפניות - יותר טוב מפרארי אנזו!

 

קארט 4 פעימות של Sodi - נפוץ מאד בארץ

 

2 פעימות / Sprint Kart

זאת הקטגוריה המקצועית הפופולרית ביותר בעולם. משקל הקארט עומד על כ-80 ק"ג יבש (חצי(!) מ-4 פעימות), הוא אינו כולל מיגונים. המנוע הוא 2 פעימות בנפח 60/100/125/250 סמ"ק מקורר מים (מספר יצרנים מציעים מנועי קירור אויר עבור קטגוריית קאדט/מיני, במנועי 60 סמ"ק יש רק קירור אויר). תפוקת המנוע נעה בין 6 כ"ס בקארטים בתת קטגוריה קאדט (מנוע 60 סמ"ק, מיועד לילדים בגילאים 8-11), 15 כ"ס בתת קטגוריה מיני (מנוע 125 סמ"ק, לילדים בגילאי 10 עד 14), 23 כ"ס בתת קטגוריה ג'וניור (נערים מגיל 13 עד 16) ועד 30 כ"ס בתת קטגוריית סניור (מעל גיל 15). לכל הקארטים האלו יש יחס העברה יחיד (ללא תיבת הילוכים) אשר ניתן לשינוי בהתאם לתוואי המסלול (ע"י החלפה של גלגלי השיניים). הכלים המהירים יכולים להגיע למהירויות של כ-140 קמ"ש (תלוי ביחס העברה ובאורך הישורת).

קארט ספרינט בקטגוריית מיני

 

קארטי הקאדט/מיני חולקים אותם מימדי שלדה קטנים יחסית עם בסיס גלגלים של 90-95 ס"מ וקארטי הג'יוניור/סניור חולקים אף הם מימדי שלדה עם בסיס גלגלים של 101-105 ס"מ - כך שנהג בקטגוריית ג'וניור, יכול בעיקרון לעבור לקטגוריה הבכירה יותר לאחר התאמה של המנוע בלבד, תוך המשך שימוש באותה שלדה.

קארט ספרינט בקטגוריית ג'וניור

 

היום רב קארטי הספרינט מסוג Touch And Go או בקיצור TAG, הם מצוידים בקלאץ' יבש צנטריפוגלי וסטארטר חשמלי. קיימים גם קארטים עם מנוע ימאהה בנפח 100 סמ"ק קירור אויר (16 כ"ס) ללא מצמד וסטארטר שאותם יש להניע בדחיפה, אך הם פחות פופולאריים היום (גם פה אלמנט ה"פינוק" מהווה פקטור חשוב, אז במקום מערכת מולטימדיה במכונית הפרטית, הפונקציה הנחשקת בקארט הפרטי הוא לחצן הנעה וסטרטר).

קארטים ספרינט בקטגוריית סניור

 

2 פעימות / Shifter Sprint Kart

אלו הקארטים המהירים ביותר בקטגוריית ה-Sprint, הם מבוססים על Sprint Kart אך כוללים גיר עם מספר יחסי העברה (לרב 6 יחסי העברה סקוונסיאלים - גיר של אופנוע) ובלמי דיסק גם בגלגלים הקדמיים (בנוסף לדיסק יחיד בציר האחורי). המנועים הם בנפח 125-250 סמ"ק אשר מפיקים 34-42 כ"ס, ובזכות יחסי העברה הם מאיצים ל-100 בכ-4 שניות(!) ומגיעים למהירות מירבית של עד 160 קמ"ש! ישנם גם כלים שמסוגלים להגיע ל-270 קמ"ש! (יותר ממכונית פורמולה רנו!). קארטים אלו מסוגלים לייצר כח פנייה של לפחות 2.5g!

ברב מסלולי המירוצים קארט ספרינט חזק יהיה הכלי הכי מהיר על המסלול, בזכות מהירות פניה גבוהה מאד. קיימים גם סופר-קארטים עם מנועים בהספקים משוגעים של 50 כ"ס ויותר - אלו כלים פסיכיים לחלוטין והם לא קיימים בארץ.

 

קארט 2 פעימות ספרינט בקטגוריית שיפטר

 

מה בארץ? איך ואיפה מתחרים?

בארץ קיימת ליגה לאומית בחסות משרד הספורט ובניהול ההתאחדות הקארטינג הישראלית. הליגה מיועדת לנהגים מנוסים אשר הוציאו רישיון נהיגה ספורטיבית (ללא רישיון נהיגה ספורטיבית לא ניתן להתחרות). הליגה מיועדת  לקארטי ספרינט 2 פעימות בארבע קטגוריות: מיני, ג'וניור, סניור ומאסטרס. נכון לתאריך כתיבת הכתבה, המסלול היחיד בארץ העומד בתקן CIK-IFA למסלולי קארטינג, נמצא בבית שאן (מסלול מגה קארטינג). בקרוב, אמור להיפתח המסלול בערד שיוסיף גיוון (ואינשאללה, בעתיד היותר רחוק אולי יתווסף גם מסלול בחצרים ומתחם מוטורי בבאר שבע).

המירוצים מתנהלים בצורה מקצועית ומסודרת תוך הקפדה מרבית על בטיחות - כל קארט מצוייד במשדר-מקלט המשדר אות למערכת מדידה ממוחשבת, המירוצים מצולמים כך שאפשר לערער על החלטת שיפוט או להגיש תלונה על נהג אחר. המירוצים נערכים במתכונת פתוחה, כלומר הקארטים אינם מוגבלים למנוע מיצרן ספציפי ועל כן כל המנועים חייבים לעמוד בהספק אחיד בהתאם לקטגוריה. כמו כן יש הקפדה על משקלים, ובסוף מקצה כל נהג נשקל עם הקארט האישי שלו.

באופן עקרוני, אפשר לבנות קארט בקונפיגורציה אישית, שלדה X ומנוע Y, לאו דווקא לפי המפרטים של היבואנים בארץ.
הניקוד נצבר אך ורק לנהגים, אך קיימת תחרות עזה בין הקבוצות - כל קבוצה רוצה להעלות כמה שיותר נהגים לפודיום. יש גם נהגים שמייצגים את ישראל באליפויות היצרנים ואליפות העולם בקארטינג ומביאים לנו הרבה כבוד.

 

איך מתחילים?

הדרך הפופולרית היום להתחיל עוברת דרך קארטי ה-4 פעימות המוכרים, בעיקר לאור הנגישות היחסית. בארץ מתקיימים קורסי נהיגה בסיסיים במספר מסלולים - שני מסלולי דן קארטינג בחיפה, מסלול בצומת ביל"ו ומסלול בבית שאן. בנוסף, ה"אקדמיה לקארטינג", בניהולו של ירון אדרי, מקיימת קורסי נהיגה למתחילים במספר מסלולים בארץ (בהתאם לביקוש). ה"אקדמיה לקארטינג" גם מנהלת ליגת מירוצי 4 פעימות בשלוש קטגוריות (רוקי, פרו ומאסטרס) במספר מסלולים בארץ (ביל"ו, נתניה, חיפה וירושלים). הליגה הזאת היא דרך נפלאה להתחיל לצבור ניסיון תחרותי. יחד עם זאת, חשוב להבהיר שאפשר להתחיל הכשרה ישירות בקארט 2 פעימות.

 

כמה זה עולה לנו?

בליגת ה-4 פעימות, השתתפות במירוץ עולה מחיר סמלי של 300 ש"ח. המשתתפים נוהגים בקארטים של המסלול בו מתקיים כל מירוץ וזאת בעצם הדרך הזולה ביותר להשתתף בפעילות מוטורית ספורטיבית.

המעבר לקארטי הספרינט (2 פעימות) דורשת משאבים משמעותיים יותר - כל משתתף צריך לרכוש קארט שעלותו נעה בין 25,000 ש"ח (מיני) לכ-36,000 ש"ח (סניור). אפשר לרכוש קארט משומש, אך אז כדאי לעשות זאת בליווי מומחה כד לוודא שהשלדה תקינה וללא סדקים ולהבין מה מצב המנוע. יש גם אפשרות לשכור קארט, אך זאת אופציה טובה לטווח קצר בלבד, לטובת נהיגות מבחן שיאפשרו החלטה על הדגם הרצוי לפני הרכישה.

מעבר לעלות רכישת הקארט, יש לרכוש חליפה (כ-1800 ש"ח) וקסדה (כ-1500 ש"ח) תקניות לפי CIK-FIA, מגן צלעות (סופר חשוב בריבוע! - כ-800 ש"ח) וכפפות. כמו כן, רצוי לרכוש מד לחץ אויר  ומחשב קטן המורכב על ההגה אשר מציג נתוני זמן אמת כמו סל"ד, טמפרטורת נוזל הקירור, מד שעות מנוע (חשוב לתחזוקה) ומדידת זמנים מבוסס GPS ומאפשר לתחקר את הנהיגה (ע"י מעקב גובה הסל"ד בכל נקודה על המסלול).

מחשב רכב מסוג Mychron5

ניתן ורצוי לתחזק את הקארט עצמאית, אך יש צורך בהבנה בסיסית במכונאות וידיים טובות. למי שאין יכולת לתחזק את הקארט בעצמו יאלץ להשתמש בשירותי מכונאי. התחזוקה השוטפת כוללת הכנת תערובת דלק/שמן - דלק באוקטן 95 ושמן סינטטי באחוז מהילה של בין 2-5% (כ-120 ש"ח לליטר לשמן סינטטי, בקבוק של ליטר מספיק לכ-50 ליטר דלק), החלפת צמיגים (850 ש"ח לסט), החלפת דיזות בקרבורטור, החלפת פלאגים במידות שונות, שימון ומתיחת שרשרת, החלפת גלגל שיניים (שינוי יחס העברה), כיווני שלדה ותיקונים כחלק מהבלאי הטבעי כתוצאה ישירה מהשתתפות במירוצים (ציר הנעה, מוטות היגוי וכד') ועד שיפוץ מנוע ועוד.

המנועים המודרניים אמינים יחסית, אך קחו בחשבון שהמנועים עובדים בסל"ד מטורף של כ-14,000 סל"ד ויותר ונהיגה ספורטיבית דורשת נהיגה על הקצה. החלק הפחות טריוויאלי הוא כיוון השלדה, בעיקר זוויות היגוי, הוספת/הסרת מוטות ייצוב וכד' - יכולת זאת דורשת הרבה מאוד ניסיון והבנה. מילוי אוויר בצמיגים, גם הוא תורה שדורשת הרבה ניסיון כאשר המטרה למלא אוויר בלחץ מסוים בכל הגלגלים אשר ישיג איזון מלא של הקארט כאשר הצמיגים מגיעים לטמפרטורת עבודה. כיוונון אופטימאלי של השלדה, ומילוי אוויר מקצועי יכולים לקצץ כחצי

שנייה להקפה!

יום מסלול עולה כ-150 ש"ח. עלות מירוץ 500 ש"ח וחברות בעמותה הישראלי לקארטינג עולה 100 ₪ לשנה. למי שמתחזק את הקארט שלו לבד, עלות כל מירוץ מתחילה בכ-1500 ש"ח לערך. יש אפשרות לאחסן את הקארט במסלול או לחלופין לרכוש נגרר. לא זול, אבל נגיש יחסית. לא צריך להיות טייקון כדי להשתתף במירוצים באופן קבוע, להבדיל ממירוצי מכוניות, שם העלויות הרבה יותר גבוהות.

אז מתי רואים אתכם בבית שאן? 

יש לכם שאלות למני? רוצים לשתף אותנו בחוויות שלכם? הצטרפו לדיון בפורום.