מסכמים - 3 שנים עם מיצובישי ספייס סטאר 2014

יוליאן סוגר שלוש שנים עם מיצובישי ספייס סטאר, זמן סיכומים. עלויות, פגיעות, ומילה על העתיד

"הופ הופ טרללה גדלנו בשנה". המיצובישי ספייס סטאר שלנו חוגגת שלוש שנים והשנה החלטתי בנוסף לסעיף "עלות אחזקה" גם לסכם את התקופה, להסביר מה אהבתי ומה פחות והאם בסופו של דבר זאת הייתה בחירה טובה?

 

אחח פלואנס פלואנס

בשנת 2014 היה צורך להחליף את הפיאט פנדה שהייתה ברשותי, אישתי התחילה ללמוד ולכן היה צורך ברכב אוטומטי, אבל גם כזה שיהיה חסכוני, יכיל עגלת תינוק (שהיה בדרך) מקום לסלקל וכמובן אמין.

הרכב הראשון שרציתי היה הרנו פלואנס דיזל, חסכונית, זריזה, נוחה, מרווחת ועם תא מטען גדול שיכיל עגלת ילדים בלי בעיה. הרכב המושלם למשפחה. אבל אישתי חששה שהוא יהיה גדול מדי ולצערי הוא נפסל. היום אישתי די מצטערת שלא התעקשתי יותר לרכוש אותה.

בישיבת הקבינט עם אישתי הוחלט שנבדוק אולי אופציה לרכב חדש, מה יותר אמין מזה?

החלטנו שהתקציב יהיה באזור ה-80,000 ש"ח, כלומר בדיוק המחיר של רכבי מיני אוטומטים, ויצאנו לסבב סוכניות.

קיה פיקנטו הציעה 7 שנות אחריות. היא אמינה, מאובזרת, המנוע סוחב לא רע, אבל תא המטען קטן, צריכת דלק לא מרשימה ומאחור היא די צפופה, מה שיכול להוות בעיה בהכנסת סל-קל, ולכן נפסלה.

יונדאי i10 הייתה ממש לטעמנו, הסלון הרבה יותר נעים מאשר בפיקנטו, תא המטען גדול יותר.  מאחור גם היא לא מרווחת וגם פה התלונות לגבי צריכת דלק הרתיעו אותנו.

ניסאן מיקרה מציעה גם תא מטען גדול, וגם מרווח טוב יותר מאחור מאשר רכבי המיני, אבל פשוט לא התחברנו אליה ואישתי הטילה וטו עליה.

ואז הגענו למיצובישי, דבר ראשון פותחים תא מטען. האמת? ניראה בסדר ועדיף מאשר ברכבי המיני. למרות שביונדאי הוא גדול יותר מבחינת הליטרים, ממדידות שעשיתי דווקא בספייס הוא פרקטי יותר. אבל ההבדל הגדול היה מאחור, המרווח לברכים טוב יותר מאשר ברכבי המיני, כלומר יהיה מעולה לסל-קל.

המושב הקדמי הרגיש קשיח והעיצוב הפנימי היה הרבה פחות מרשים מאשר ביונדאי, אבל האיבזור עשיר והכי חשוב היא אמורה להיות חסכונית. טוב, נעשה נסיעת מבחן.

יוצאים מהסוכנות. הרכב סופג שיבושים די טוב אבל למה אי אפשר היה לעשות מושבים נוחים יותר?

יצאנו לכביש המהיר והנציגה מבקשת "תן גז, תשמע את המנוע". ואז הבנתי למה היא ביקשה זאת, המנוע רועש, בעצם לא - המנוע מאוד רועש. לא רק לעומת הפנדה, אלא בכלל. הוא מרעיש. אבל הגיר חלק מאוד ונעים, וכשהדלקתי את הרדיו והסל"ד היה בתחום נורמלי, היה סביר מבחינת הרעש, ואיזה הבדל בזריזות לעומת הפנדה.

הצעת הטרייד-אין הייתה טובה, אישתי אהבה את הרכב ובסופו של דבר עשינו זאת. קנינו ספייס סטאר.

 

זויות גילגול ומה שבניהן

לאחר 53 אלף קילומטרים אני יכול לסכם זאת כך, כול קשר בין המילה 'דינמיות' או 'נס הרים' לבין הספייס סטאר היא מקרית לחלוטין.

אני זוכר את הפעם הראשונה שנסעתי בה ממעלות לכרמיאל. הרכינה של הרכב בסיבובים הייתה פשוט לא הגיונית. אין עוד רכב שרוכן ככה לדעתי. אבל, בסופו של דבר מתרגלים ומגלים שהרכב לא "עף" מהסיבוב ואם נוסעים רגיל באמת שאין בעיה. אפילו לא תייצרו טור מכוניות מאחור.

רוב הזמן אישתי נוהגת ברכב, המסלול שלה הוא הררי ומפותל, כמו ממעלות לקצרין, והשנה ממעלות לקיבוץ יראון. אף פעם לא היה מקרה שהיא אמרה לי "אני מפחדת ומרגישה לא בטוחה" וגם לקראת הסיכום שאלתי אותה בנושא. תשובתה הייתה שהיא מרגישה בסדר עם הרכב, כן, זוויות הגילגול מורגשות אבל חיים איתה.

בעיר הספייס סטאר דווקא נוחה ויש מהמורות שהיא סופגת בצורה עדיפה אפילו מהקליאו שברשותי. החיסרון הוא במושבים שמרגישים קשיחים בהתחלה וחסרי תמיכת צד, אך במרחקים ארוכים (אולי הגוף כבר מתרגל) הם דווקא לא מרגישים קשיחים. עדיין, לא מדובר ב"מושב השנה".

המנוע רועש, במיוחד באזור הררי. אך כיוון שאני ואישתי שומעים מוסיקה בנסיעה, זה מפחית מהחומרה של הרעש. בשיוט, תודות לגיר הרציף, המנוע דווקא שקט מאוד, ב-100 קמ"ש הסל"ד נמצא באזור ה-2100 וב-120 קמ"ש כ-2300 סיבובים.

דבר חיובי נוסף הוא הזריזות, לא מדובר ברכב חזק, אך אני זוכר שהופתעתי מאוד מההבדל - 11 כ"ס לעומת הפנדה. ההספק העדיף מורגש מאוד בעליות ובסך הכול המיצובישי לא מרגישה כבדה ומספקת ביצועים סבירים. למעשה, היא הייתה הכי זריזה בקטגוריית המיני עד הגעתן של הספארק והטווינגו. למי שנוסע הרבה בכביש 6 אוכל לומר שאין לה בעיה לשייט ב-130/140 ואם רוצים גם יותר.

אחד היתרונות של הספייס סטאר זאת צריכת דלק. בנסיעה הררית כמו מעלות-יראון הרכב מציג צריכה קבועה של 15-16 ק"מ לליטר, ובשיוט צריכת דלק של 20 קמ"ל וצפונה היא דבר טבעי. בנסיעה לים המלח הושגה צריכה (במשאבה) של 23.67 ק"מ לליטר.

 

אמרתי לך שהיינו צריכים לקנות פלואנס

כשנולד יניב, הבן שלי, גיליתי שיש בעיה, שלא ממש חשבתי עליה לעומק - עגלת ילדים. עגלה עם אמבטיה לא נכנסת  לתא המטען בשלמותה. את האמבטיה הייתי מכניס לסלון ואת השילדה לתא המטען כאשר היה צורך לפרק את הגלגל האחורי (עניין של 2 שניות) ולהסיר את המדף העליון.

סל-קל הותקן בקלות תודות להמצאה הגאונית שנקרת ISOFIX וכך היינו נוסעים עד השלב של הטיולון.

לאחר שנה בערך עברנו לטיולון ופה המצב היה טוב יותר כי כבר לא הייתה אמבטיה ברכב. כמו כן, נקנה טיולון קטן  שלא הצריך שום פירוק ואפילו היה מקום לקניות.

את הסל-קל החליף מושב בטיחות, בהתחלה לא הייתה בעיה, אבל הילד גדל מהר ועם הזמן שמתי לב שהוא אוהב להניח את הרגליים על משענת המושב הקדמי וללכלך אותה. הפיתרון הוא לשים חולצה ישנה על המשענת מאחור או להזיז את המושב קדימה מעט, בפלואנס זה לא היה קורה.

מבחינה זו, קטגורית המיני כנראה לא תהיה נוחה למשפחה עם תינוק. אמנם ככל שהזמן עובר המצב משתפר, כי בשלב מסוים גם טיולון כבר לא צריך, אבל מי שחושב לקנות רכב מהקטגוריה הזאת, כדאי שיבדוק אם הוא מספיק גדול בשבילו.

 

גם אלי זה הגיע

בשבילי רכב זה לא פח מברזל שנוסעים ומידי פעם צריך לעשות טיפול. כן, אני שייך למחנה "המשפשפים", ופלסטלינה ואוטם צבע זה לא משהו זר בלקסיקון שלי. גם לאישתי העברתי את התורה בשמירה על הרכב, אבל יחד עם זאת לא תמיד מצליחים לשמור מכל פגיעה.

השנה, בעת יציאה מחניה אישתי לא שמה לב לקיר בטון נמוך בצד הכביש ופגעה בו עם הפגוש הקדמי שנדרש להחליפו:

יום אחד אישתי מתקשרת אלי ואומרת: "תקשיב, מישהו פתח את הדלת שלו על הרכב שלנו". חשבתי לעצמי שאולי זו מעיכה ממש קטנה של חצי ס"מ, אך לא. הדבר גרר החלפת דלת.

 

אחזקה

השנה החלטתי להפסיק לטפל במורשה יבואן בגלל המחירים, ולכן בחרתי במוסך בכרמיאל שקיבלתי עליו המלצות והמחירים הוגנים.

החלפת רפידות הבלמים והדיסקים בוצעה כבר אחרי 21 אלף ק"מ ובפעם השנייה לאחר 30 אלף ק"מ נוספים. אך צריך לזכור שהרכב נוסע רק בתנאי דרך הררים.

05/06/15 - טיפול 20 אלף / שנה - 13,500 ק"מ - מוסך יבואן כרמיאל - 727 ש"ח
20/11/15 - כיוון פרונט, החלפת רפידות ודיסקים - 22,268 ק"מ - מוסך יבואן כרמיאל - 1,000 ש"ח
08/04/16 - כיוון פרונט חוזר (לא בוצע כהלכה) - 30,000 ק"מ - פרונט הצפון - 176 ש"ח
27/05/16 - טיפול 40 אלף / שנתיים - 32,124 ק"מ - מוסך יבואן כרמיאל - 937 ש"ח
08/07/16 - 4 צמיגים (עקב פנצ'ר) - פנצ'ריית מעלות וכרמיאל - 1,000 ש"ח
09/10/16 - תיקון פגוש (פגיעה בגוש בטון על הכביש) - מוסך הונדה מעלות - 2,100 ש"ח
23/02/17 - החלפת דלת (ע"ח הביטוח) - מוסך מוראד - 5,639 ש"ח
21/04/17 - טיפול 60 אלף / שלוש שנים - 51,200 ק"מ - מוסך מרכזי כרמיאל - 766 ש"ח
19/05/17 - החלפת דיסקים - 53,200 ק"מ - מוסך מרכזי כרמיאל - 497 ש"ח

ביטוח חובה ומקיף לשנה עלה 3640 ש"ח.

ב-2016 הטסט עלה 1203 ש"ח והשנה מחירו ירד ל-1090 ש"ח. המיצובישי עברה את הטסט ללא בעיות.

 

סיכום

אחרי 3 שנים אני יכול לומר שאנחנו מרוצים מהרכב, אבל לא הכול מושלם. במיוחד בשנה הראשונה עקב חוסר נוחות שגרמה עגלת תינוק ומובן לגמרי אם זה יפסול אותה למשפחות עם תינוק בדרך.

פחות מפריעים לנו הרעש או הרכינה בפניות. הרעש מופחת באמצעות מוסיקה ולרכינה של הרכב מתרגלים. אך אלו בהחלט שתי נקודות שמיצובישי צריכה לשפר בספייס-סטאר הבאה. במתיחת הפנים של הספייס-סטאר זוויות הגלגול אמנם מתונות יותר אך עדיין קיימות, רעש המנוע לא שופר, והמושבים נוחים יותר אך עדיין ללא תמיכת צד מספקת.

לחיוב - הרכב חסכוני במיוחד בבין עירוני, מגלה אמינות טובה ולוקח אותנו לאן שצריך בלי בעיות, בין אם זה לאילת או ים המלח. וזה מה שאנחנו צריכים, רכב עם ראש שקט.

מה הלאה? המיצובישי כניראה תמשיך איתנו לפחות לעוד 3-4 שנים ומי יודע אולי אפילו יותר אם תגלה אמינות טובה.

חושבים שיוליאן עשה החלטה נבונה שויתר על הפלואנס לטובת הספייס סטאר? או שאתם לא מאמינים במכוניות קטנות? הצטרפו לדיון וספרו לנו מה דעתכם.