סובארו אימפרזה - מבחן דרך

סובארו אימפרזה החדשה קיבלה השקה "נכונה" יותר מזו של הדור הקודם, יצאנו לבדוק אם לגרסה "לפרטיים" יש את מה שנדרש כדי לשחזר את ההצלחה

סובארו אימפרזה, לפחות בשוק הישראלי, היא סוג של רכבת הרים של פופולריות ותפישה. שני הדורות הראשונים זכו להצלחה כבירה, בעיקר בזכות הצלחת גרסאות הראלי שלהן ב-WRC ואבק הכוכבים שהן פיזרו על הרפליקות שלהן - ה-GT ומאוחר יותר ה-WRX STI - ובזכות גרסאות ה-2.0 ליטר 4 על 4 של האימפרזה הרגילה. אותן גרסאות 2.0 ליטר "פשוטות" לא באמת היו מכונות נהיגה או ספורט, שלא לדבר על ראלי, אבל ברגע שהרעיון נזרע, היה (ועדיין) בלתי אפשרי לעקור אותו.

הדור השלישי הצליח פחות, אבל לא רע כשלעצמו. זכרונות הראלי העמומים, יחד עם מחיר לא נגיש של ה-STI ושינוי שמה של האיפרזה ל-B3 (כדי ליישר קו עם ה-B4. מהלך שעד היום קשה למצוא את ההגיון שבו, במיוחד לאור ההצלחה של האימפרזה כ"אימפרזה") הובילו לכך שהיא הייתה יותר מתחרה של מאזדה 3 וטויוטה אוריס האפורות ופחות פנטזיה של חובבי רכב.

משם, הירידה בפופולריות בשוק הפרטי הובילה לכניסה עמוקה יותר ויותר לציי רכב, והדור הרביעי סבל מאנונימיות כמעט מוחלטת. ולא בכדי, הוא היה צפוף מרוב מתחרותיות ומיושן כבר ביום שהוא הוצג. אפילו החזרה לשם אימפרזה, הנחות גדולות בכל אתר יד שניה 0 ק"מ אפשרי, ולבסוף גם השקה של דגם האצ'בק לא הצליחה להוציא אותו מסחרור המוות.

עם הדור החמישי של סובארו אימפרזה, היבואנית, סמל"ת - שקיבלה את רשיון הייבוא של סובארו במהלך שיווק הדור הקודם וכבר הספיקה "להתגלח" עליו - עשתה כמה דברים חשובים שאמורים לעזור לאימפרזה להצליח מעט יותר בשוק הפרטי. נראה שהיא עשתה את שיעורי הבית שלה ולמדה את הלקח.

התוצאה - השקה "נכונה" יותר של האימפרזה - דגם סדאן עם מנוע 1.6 ואבזור בסיסי שמכוון לציי הרכב, ובמקביל דגם האצ'בק עם מנוע 2.0 ליטר, הנעה כפולה, אבזור עשיר יותר, ורצון עז להחזיר עטרה ליושנה.

 

אבולוציה

במבט ראשון, האימפרזה החדשה נראית לא רע. אין לה את הספורטיביות של המאזדה 3 או האלגנטיות המופנמת של הפולקסווגן גולף. קשה להגיד שהיא יפה, אבל היא ללא ספק יותר מגובשת ויותר קלה לעיכול מהדור הקודם.

בפנים העיצוב גם עבר איזו אבולוציה קלה, אבל לא משהו מהפכני. מערך המידע עדיין מציג את כל מה שאתם צריכים לדעת (והרבה הרבה יותר מזה) על שלושה מסכים בתא הנוסעים שהופכים את כל מנת היתר של המידע הזו לקצת-יותר-מדי ברגעים הראשונים שנכנסים לרכב. גם תפעול המערכות האלה דורש הסתגלות, כשאין שום קורלציה בין מיקום הכפתור (כמעט כולם על ההגה) או הכיתוב עליו, לבין הפעולה שהוא עושה.

מבחינת מרווח - אין ולו תלונה אחת. בזכות פלטפורמה חדשה לחלוטין, שעתידה להוות את הבסיס לרכבים נוספים של סובארו, האימפרזה קיבלה תוספת של 2.5 ס"מ לבסיס הגלגלים. מה שאולי לא נשמע כמו משהו להתלהב ממנו, אבל ההבדל מאוד מורגש.

סיבה אפשרית אחת שההבדל מורגש היא שלמרות תוספת לאורך הכולל של האימפרזה (4.5 ס"מ ב-4 דלתות  - 462.5 לעומת 458 ס"מ. 4 ס"מ ב-5 דלתות - 446 לעומת 442), נפח תא המטען לא גדל אפילו בליטר בודד בשני המקרים ונותר 310 בגרסת ההאצ'בק ו-460 בדגם הסדאן. כלומר כל האורך הנוסף הלך לתא הנוסעים.

איכות החומרים באימפרזה ממוצעת. במקומות ה"נכונים" (בעיקר משענות היד) החומרים רכים ונעימים מאוד, אבל בהרבה מקומות אחרים הם קשים ולא נעימים. הדבר שהפתיע אותי יותר מכל דבר אחר היה איכות ההרכבה הלא אחידה. תיפוף קטן על ההגה לצלילי איזה שיר גילה קרקוש לא סימפטי בכלל של הכפתורים על ההגה, ובמעבר על כבישים משובשים במיוחד (למשל זה שבצומת בגין-המסגר בתל אביב מעל לחפירות תחנת הרכב הקלה) התגלו עוד די הרבה קרקושים וצקצוקים. כרגע זה נסבל, אבל לא מעודד לחשוב על קקופוניית הקרקושים שעלולה להתפתח שם בעוד מספר שנים.

ברשימת האבזור האימפרזה רושמת "פאול" אחד חמור מאוד - היעדר מוחלט של מערכות בטיחות אקטיביות. בחו"ל נמכרת האימפרזה (ושאר דגמי היצרן) עם מערכת eye-sight שנחשבת לאחת הטובות בתחומה, אולם בדרך ארצה המערכת מופשטת ובמקומה מותקנת מובילאיי. לדברי היבואנית, האימפרזה צפויה לקבל את מערכות הבטיחות בשלב מאוחר יותר. אם בסוף המבחן תחליטו שהאימפרזה מתאימה לכם, היינו ממליצים בחום לחכות עד שהמערכות אכן תגענה.

מעבר לכך, רשימת האבזור סטנדרטית לחלוטין. בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת, מערכת מולטימדיה (עם הנדסת אנוש מבלבלת משהו ברגעים הראשונים), חיישני תאורה וגשם, חלונות אחוריים כהים ועוד. לא רע. לא טוב.

 

מתכון מוכר

בידוד הרעשים לא יותר מסביר, רעשי מנוע נוכחים בתא הנוסעים כמעט תמיד, וכשמחט הסל"ד מצביעה על מעל ל-4,500 סיבובים, יללת התיבה הרציפה כל כך מוחשית שהיא אפילו מצליחה להתגבר על המנוע עצמו. גם את רעשי רוח וכביש הבידוד לא הצליח להשאיר בחוץ והם היו נוכחים כבר במהירויות של 70 ו-80 קמ"ש. בכל מעבר על בור או מהמורה, היה גם קשה להתעלם מרעש חבטות המתלים.

באופן מפתיע משהו, נוחות הנסיעה (וגם זו של המושבים) דווקא הייתה מעולה. ברגע שמצליחים להתגבר על הרעש היחסי מגלים שבתכלס, חוץ מרעש אין כמעט שום הפרעות בנהיגה. בצמוד לאימפרזה, היו במערכת הפורום כמה מכוניות יקרות - ולפחות על הנייר - נוחות ממנה בהרבה, אבל בפועל היא הייתה לא הרבה פחות נוחה מהן, אם בכלל.

גם בכל מה שנוגע להתנהלות יומיומית האימפרזה זורחת. ההגה מעט כבד ממה שהתרגלנו, אבל זה לא ביג דיל. מתרגלים צ'יק צ'ק. מעבר לזה, האימפרזה היא תענוג - החלונות הגדולים והקורות הצרות פותחות בפני הנהג שדה ראיה מושלם לכל הכיוונים, ובמיוחד החלונות מאחורי קורות C, שברוב המכוניות מספקות לא יותר מאשר חרכי ירי, גדולים ומאפשרים להשתלב בנוחות גם בצמתים מסובכים במיוחד

אבל מעל כל אלה מתבלטות המראות העצומות (שאני עד היום בטוח שהגיעו מאיזה מחסן של חברת הבית - פוג'י תעשיות כבדות). הן מספקות די שטח מראה ומעלימות את השטחים המתים גם, מבלי לנקוב בקבוצות גיל, למי שממש ממש חייב לראות את קצוות הרכב.

 

ה"אס"

אחד ה"אסים" איתם סובארו מוכרים מכוניות היא מערכת ההנעה שלהם, ובהשאלה ממנה, הבטחה למכונית ספורטיבית ומתנהגת. מנוע בוקסר עוצמתי עם מרכז כובד נמוך, הספק של 156 כ"ס, מומנט של 20 קג"מ, והנעה כפולה סימטרית שמספקת אינסוף אחיזה והתנהגות מטריפה בפניות. עד כאן דבר מחלקת השיווק. האם זה באמת המצב, או שמא בעידן של מנועי טורבו ודיפרנציאלים אלקטרוניים כל הברזל והשמן האלה הם לא יותר מאשר היאחזות בקש?

בגלל שלמנוע משודכת תיבת הילוכים רציפה, הניסיון לאתר את כל 156 הסוסים מרגיש כמו החידון השבועי לילד. אתם יודע שהם שם, אבל איפה לעזאזל בדיוק?! תחושת הדוושה אלסטית משהו, ואחרי זינוק זריז יחסית מהמקום, ההאצה ממשיכה בצורה שקשה לקרוא לה נמרצת או נחושה. כל זה גורם להרגשה שב-95% מהמקרים, האימפרזה לא מרגישה הרבה יותר חזקה ממשפחתיות אלפששמאות סטנדרטיות. אולי קצת, אבל זה ממש לא משהו ששווה לקנות את האימפרזה בשבילו.

חוסר הייחוד ממשיך גם בכבישים מפותלים. נכון, מערכת ההנעה הכפולה מאפשרת משיכה (האצה תוך כדי פניה) חזקה יותר ובהתאם לכך חזרה מוקדמת יותר לגז מאשר במכוניות הנעה קדמית. אבל ההגה נטול התחושות (דווקא המשקל טוב), הבולמים הרכים ויחידת ההנעה שלא ממש ששים לשתף פעולה מכבים את ההתלהבות מהר יחסית. לנהג הממוצע, זה שלא בודק זמני 'רינג' על בסיס קבוע, מערכת ההנעה הכפולה בכלל לא משחקת תפקיד, פשוט כי היא לא באמת משפיעה בשום צורה על האחיזה.

דבר שמערכת ההנעה דווקא כן משפיעה עליו, הוא צריכת הדלק, שבסוף המבחן הראתה כ-11 ק"מ לליטר. לא מאוד מרשים.

 

סובארו

יש מכוניות שמשאירות רושם מתמשך, תהא הסיבה אשר תהא. ודווקא פה האימפרזה הקודמת השאירה אצלי חותם חזק יותר בזכות הנוחות יוצאת הדופן שלה. זו הנוכחית אמנם נוחה בצורה דומה, אבל כשמסתכלים לצדדים ורואים ששאר המכוניות כל כך התקדמו, הפעם זה כבר לא מרגיש מספיק.

אם אתם מחפשים מכונית משפחתית נוחה וחסרת יומרות, אני לא רואה סיבה אמיתית לפסול את סובארו אימפרזה. מאידך, אני מאוד מתקשה לחשוב על איזה פרמטר או תכונה ששמים את אותה מעל למתחרות שלה. היא בסדר, סובארו כזאת. לא פחות לא יותר.

מה אתם חושבים על סובארו אימפרזה החדשה? מצליחה להחזיר את הניצוץ של הדגמים הראשונים או שהיא כבר נוצרה מיושנת ולא רלוונטית? הצטרפו לשיחה בפורום וספרו לנו מה דעתכם.