סיוויק טייפ R - התרשמות מנסיעת מבחן

רגע לפני הגעת הונדה סיוויק טייפ R החדשה, רומן הלך לנסות לעשות שירת ברבור, במקום, יצאה לו נביחת אגזוז

באביב 2016 ביקרתי בתערוכת ג'נבה, שם ראיתי לראשונה את הסיוויק טייפ R. העיצוב המוחצן שלה לא היה לרוחי, אבל הנתונים הותירו אותי מאד מסוקרן – האצ'בק הנעה קדמית, עם יומרות לביצועים נהדרים ולא פחות מ-310 כ"ס. בפנים היו מושבי באקט חובקים, הגה קטן, מוט הילוכים קטן עם ראש אלומיניום – אלמנטים קטנים שמכניסים אותך לאווירת כאסח, ומהר.

לקראת סוף השנה יצרתי קשר עם הסוכנות לנסיעת מבחן, אבל לאור העובדה שהחלפת הרכב הייתה רלוונטית בטווח של חצי שנה עד שנה, לא התקדמתי עם העניין. עד שהגיע הזמן לעשות את סבב הבחירה. על הדרך, בצירוף מקרים מוחלט, צץ לו כמובן שרשור בפורום, וחיש מהר אורגנה נסיעת המבחן.

הודנה סיוויק טייפ R עם מישהו שהוא לא רומן

הטייפ  Rהנוכחית היא הדור הרביעי בשושלת, וסימונו בשפת הונדה FK2. הדור הראשון (EK9) בוסס על הדור השישי של הסיוויק, יוצר בין השנים 1997-2000 ויועד לשוק היפני בלבד (JDM). המנוע היה 1.6 המוכר של הונדה, שטיפס, כהרגלו, לסל"ד סטרטוספרי וייצר 185 כ"ס.

הדור הבא (EP3) יוצר בין השנים 2001-2005 וזכה לביקורות נלהבות, בעיקר בחצי האי הבריטי. הוא גם הגיע לארץ, ובמבחני הדרכים של אותה עת שובח בתחושות המזכירות מכונית מרוץ (באופן די דומה לדור הנוכחי). המנוע היה 2.0 אטמוספרי תאב סל"ד אף הוא, וההספק היה 200 כ"ס.

אחריו הופיעה ה-FN2 (FD2 היה כינוי גרסה אסיאתית בת 4 דלתות), הראשונה מעיצובי "החלליות" המזוהים עתה עם הסיוויק. המנוע המשיך בקו האטמוספרי והפיק 201 כ"ס ב-7,800 סל"ד.

עד כאן הויטק kicked-in yo, והדור הבא הוא מכונית המבחן שלפנינו, הראשונה בת 5 דלתות והראשונה לאמץ מנוע מוגדש. הלכה למעשה היא כבר דגם יוצא, שכן הדגם הבא (FK8) הוצג זה מכבר, אף הוא במרכב 5 דלתות, ושבר את שיא הנורבורגרינג למכוניות הנעה קדמית (השיא בו החזיקה קודמתה) והעמיד אותו על 7:43.80 דקות, כמעט 7 שניות מהיר יותר מהנוכחית.

הונדה סיוויק טייפ R ליד מקום שהוא לא נת"צ. או שכן, אנחנו לא באמת יודעים

 

היסטריה

רכב המבחן צבוע בשחור, קרבי אפילו יותר מהאדום שבו היא הייתה בג'נבה. גם הג'אנטים שחורים, והקאליפרים הגדולים מבצבצים מתוכם. לאחר שיחה זריזה ומילוי הטפסים ההכרחי, נכנסים לרכב. הנציג לא הלאה בהסברים מיותרים לאחר שהבין שבאתי לאחר הכנת שיעורי בית והתרכז בטיפים מועילים לגבי האוטו וגם בסיפורים על ההדרכות במחיצת אגדות מירוצי טורינג (ואז באמת קינאתי!).

כבר עם הכניסה מבינים שהאוטו אולי מבוסס על הסיוויק הרגילה, אבל הוא בהחלט מוקצן. מושבי הבאקט עמוקים מאד, עד כדי קושי מסוים בכניסה וביציאה מהרכב, ואוחזים מאד (שזה מעולה, כמובן). טווח כיוון המושב מצוין, גם לגובה. ההגה קטן וגם טווח הכיוון שלו מעולה, הן לגובה והן לפנים ולאחור (ולא, לא לצדדים).

המרווח במושב האחורי טוב, אם-כי יש לזכור שהסיוויק מוגבלת ל-4 נוסעים. תא המטען גדול (498 ל') והגישה אליו נוחה בזכות הדלת החמישית. פרט לתא הכפפות יש תא אחסון גדול ונוח בין המושבים.

הונדה סיוויק טייפ R שצילם מישהו שהוא לא רומן

בזמן תיאומי הנסיעה הזהירו אותי הנציגים שהרכב קשה, אבל ממש קשה. לי, לאחר נסיעה ברחובותיה השבורים של העיר התחתית, היא דווקא הרגישה נסבלת. לא רכה או נוחה במופגן בשום שלב, אבל במצב הרגיל (לא R+), היא בהחלט סבירה, ובהתחשב ביכולות הרכב, זה לא דיל-ברייקר עבורי. התמרון העירוני סביר ולא יותר, וההגה הקצר, יתרון מהותי בכבישי נהיגה כפי שתראו בהמשך, גובה מחירו ביומיום עם קוטר סיבוב של 12.6 מ' בין קירות.

לאחר שיוצאים לכביש החוף אפשר, סוף סוף, להתרשם ממנוע הסיוויק. הונדה תמיד ידעו לייצר מנועים, וזה שבטייפ-R לא עושה בושות למסורת (בניגוד למנועי הפורמולה 1 הנוכחיים שלהם). כוח זמין בכל קשת הסל"ד, מסרק ועד 7,000, והרבה ממנו. 310 כ"ס ו-40.8 קג"מ, שזמינים כבר מ-2,500 סל"ד. הכוח עובר יפה והתאוצות חסרות מאמץ. גם עקיפה בינעירונית הופכת טריוויאלית ביותר בסיוויק גם אם נתקעת בהילוך אחד למעלה מדי. ההילוכים, בתורם, מחולקים היטב ולא הרגשתי בורות ביניהם. ללא ספק, חטיבת כוח מרשימה ומהנה לשימוש.

בצד החובה מיד שמים לב לרעש. גם במצב הרגיל, לא R+, רעש המנוע מאד נוכח במהירויות שאמנם יגרמו לשוטרי התנועה לרקוד לצלילי הממל"ז, אבל אינן בגדר מופרכות לשיוט בינעירוני. הונדה מתגאים בעבודה שנעשתה להפקת צלילי האגזוז, ולדעתי האישית הם באמת יפים וראויים, אבל במצב הרגיל אפשר היה לחסוך אותם. עבורי, זה היה הדיל-ברייקר הבודד ברכב, כאחד שמרבה להשתמש בדיבורית בקטעי השיוט.

הונדה סיוויק טייפ R עם מישהו אחר שגם הוא לא רומן

הקטע המעניין, כמובן, הוא איך הרכב הזה מבצע במקום אליו תוכנן – פניות. לכן, ימינה במחלף עתלית וקדימה לבית אורן. כאן גם נלחץ מתג R+, המתלים האדפטיביים מתקשחים, ההגה מקבל טיפה אקסטרה משקל, המצערת נהיית חדה יותר והמחוונים נצבעים באדום, בהחלט טאץ' נחמד, גם אם ברור מראש שזה גימיק. עוד פלוס הוא השיפט-לייטס - הנוריות שמצביעות על הסל"ד ומודיעות מתי להחליף הילוך - שכמו במכונית מרוץ רצות בצבעי ירוק-צהוב-אדום מהצדדים לאמצע. מרהיב ונוח בו זמנית.

כבר בפניה הראשונה מרגישים שהסיוויק בבית. הכל נופל ליד – ההגה קצר (2.25 סיבובים בין נעילות) ומעוטר בפס אדום בצדו העליון, דוושת הבלמים מאפשרת מינון בלימה מדויק, ודוושת התאוצה ממוקמת היטב למשחקי גז ביניים ומהלכה טוב למינון המצערת ביציאה מפניות. ידית ההילוכים גם היא ממוקמת מעולה והמהלך שלה קצר ומדויק ומאפשר החלפות מהירות ללא טעויות.

זויות הגלגול מצומצמות ביותר, והריסון הכללי יחד עם ההגה המהיר והמדויק מאפשרים לנהג למקם את המכונית בדיוק במקום שרוצים ובקו שרוצים. הדיפרנציאל מוגבל ההחלקה בתורו מאפשר לצאת מהפניה עם הרבה גז, וגם אם במעלה קשת הסל"ד הוא נותן טוויצ'ים קטנים פה ושם, אבל זה יותר מראה על אופי ולא באמת מפריע לקצב ההתקדמות. זה גם בסך הכל הגיוני בהתחשב בכמעט 41 קג"מ שמאתגרים את הגלגלים הקדמיים.

מכל מקום, הקצב אותו צוברת הסיוויק יותר ממרשים, ומאד קרוב למכוניות כמו הב.מ.וו. 135/235. בנהיגה בכבישים אלה מעריכים גם את המבנה ה"דו קומתי" של לוח המחוונים של הסיוויק, כי פרט לקומה השניה, שבה נמצאים השיפט-לייטס, מד המהירות ותצוגת ההילוך הנבחר, אין אפשרות מעשית לראות אף מחוון אחר בנהיגה נמרצת.

הונדה סיוויק טייפ R עם מישהו עייף שהוא לא רומן

נקודה נוספת לזכות הסיוויק הייתה ריסון המתלים – למרות שהם מתקשים מאד במצב R+ ולמרות שהרכב מעט קופצני במצב הזה, הקפיצות הקטנות לא מתבטאות בסטיה מן הקו הנבחר ולא מפריעות לקצב ההתקדמות.

חובבי ההחלקות עלולים להתאכזב מהסיוויק – האחיזה מאד גבוהה והיא עוקבת אחר הקו הנבחר באדיקות ראויה לציון. כדי בכל זאת להוציא את הזנב למשחק דרושה פרובוקציה מכוונת וגסה למדי  ולא כל טעות נהיגה, מכוונת או לא, תביא לכך. לי, כאחד שלא סבור שהנאה מנהיגה = זנב בחוץ, זה לא הפריע כלל ויתרה מכך, מאד נהניתי מהאפשרויות שהסיוויק פתחה בפני בנהיגה ספורטיבית מהירה. להחליק אותה אפשרי, אבל זה בבירור לא הקטע שלה, וזה דורש ממך להיות חוליגאן מעבר למה שאני מרשה לעצמי על כביש ציבורי. מצד שני, הסיוויק מהנה בעיקר, שלא לומר רק, בקצב נהיגה גבוה, ולצד העיצוב שלה זה מקנה לאוטו נופך די חד-מימדי.

הונדה סיוויק טייפ R עם מלא אנשים שאף אחד מהם הוא לא רומן

סיכום

הסיוויק היא גרזן, Battleax. סופרהאץ' לכל דבר, שנותנת קצב מהגיהנום ולא משחקת משחקים. המתחרה הקרובה ביותר אליה ברמת הביצועים היא הלאון קופרה, והמתחרה הכי דומה באופי מבין אלה שנהגתי עליהן היא דווקא האודי S1, מכונת קצב מרשימה בפני עצמה. בעיניי הסיוויק עדיפה על הקופרה הן בפן הנהיגה הספורטיבית – הרגשתי שהיא יותר מהירה ממנה, גם אם לא בהפרש עצום - והן בכך שלמרות שהעיצוב שלה בהחלט לא לטעמו של כל אחד (אפילו לא כל כך לטעמי), אני עדיין מעדיף אותו על העיצוב הגנרי של הלאון. שלא לדבר על עיצוב הפנים. להשלמת הפאזל חסרה לי ה-308GTI, אבל נכון לעכשיו, הסיוויק חזק בצמרת ההאץ' החמות, רגע לפני הדור הבא, שמבטיח להיות עוד יותר חזק ומהיר.

מלים חמות מגיעות לצוות סוכנות הונדה שבחיפה, אשר ידעו להעניק שירות מעולה – אינפורמטיבי ואכפתי מבלי להיות מעיקים, וניכר שהם אוהבים, גאים ומעריכים את המוצר אותו הם מוכרים. כל הכבוד!

מה אתם חושבים על הונדה סיוויק טייפ R? גרזן חד ממדי או מכונית סבירה לשימוש יומיומי? הצטרפו לשיחה בפורום וספרו לנו מה דעתכם.