מאזדה CX3 – מבחן דרך – קרוסאובר ספורט

מני יצא לבחון את מאזדה CX3 וגילה קרוסאובר שמתגמל בנהיגה ספורטיבית אבל לא ישבור לכם את החוליות

מבוא

מאזדה היא אחת מיצרניות המכוניות העממיות החביבות והמוערכות ביותר בעיני. מדובר ביצרנית קטנה יחסית (מקום 15 בעולם מבחינת היקף כושר ייצור, נכון ל-2016) אשר למרות קוטנה היחסי, נחשבת ליצרנית מתקדמת שתמיד חיפשה לבדל את עצמה מהקונקורנציה וליצור ערך מוסף. בשנות ה-60 אנשי מאזדה קיבלו השראה מ-NSU (שלימים נבלעה תחת VW) ומנוע הוונקל החדשני והחליטו להשקיע משאבים כדי לפתח את המנוע הזה כך שיבדל אותם משאר המתחרות היפניות.  בסוף שנות ה-80 הם היו היצרן העממי היחיד שהחזיר את מכונית הספורט העממית לזירה עם הולדת המיאטה הראשונה (להזכירכם, פיאט בחרו לפנות אל המומחים מהירושימה שייצרו עבורם את ה-124 ספיידר). בהמשך זלגה רוח ה-Zoom-Zoom לכל קשת הדגמים ומיצבה את מאזדה כיצרנית העממית היחידה שמשמרת  את ערך ההנאה מהנהיגה גבוה בסולם הערכים שלה.

הנאה בנהיגה זה יפה ואנחנו מאד בעד, אבל כדי למכור מכוניות צריך לקלוע גם לטעם ההמון. גם מאזדה הבינו, אמנם באיחור קל, שהם צריכים ליישר קו עם האופנה (יש כאלה שיוסיפו החלולה) השולטת והציגו את מאזדה CX5 המוצלחת ב-2012. שנתיים מאוחר יותר הציגו מאזדה את ה-CX3, נציגתם בשוק "מכוניות על עקבים" הקטנות (sub-compact) ואלינו היא מגיעה באיחור לאור הצלחת שיווקה בעולם (ומגבלת הייצור של היצרן אשר העדיף שווקים יותר רווחיים משלנו).

(בשוק האמריקאי למאזדה קיימים שני קרוסאוברים מגודלים אחרים העונים לשמות CX7 ו-CX9 אך הם משווקים רק לאוכלי הדונאטס)

 

תעודת זהות

שהמספר 3 לא יבלבל אתכם, ה-CX3 מבוססת על פלטפורמת המאזדה 2 דווקא, עם אותו בסיס גלגלים של 2.57 מטר ואותו מערך מתלים, אך היא ארוכה יותר ב-22 ס"מ וגבוהה ב-6 ס"מ מהסופר-מיני עליה היא מבוססת. חבילת המנוע/גיר בטכנולוגית ה-SkyActiv מגיעה דווקא מהאחיות הבכירות וכוללת את מנוע ה-2.0 אך עם תוכנת ניהול שונה, אשר בעזרתה מניב המנוע 156 כ"ס ב-6000  סל"ד (להבדיל מ-165 כ"ס ב-CX5, ב-3 וב-6)  ומומנט של 20.8 קג"מ ב-2800 סל"ד נמוכים (לעומת 21.4 קג"מ ב-4000 סל"ד).

ה-CX3 משווקת בארץ בשתי רמות גימור – הבסיסית כוללת התרעת סטייה מנתיב, בלימה אוטונומית עד 30 קמ"ש והיא מצוידת בגלגליי סגסוגת בגודל 16 אינץ' וצמיגים במידה 215/60. היקרה יותר מוסיפה ריפודי עור, פנסי לד, תצוגה עילית, ניטור שטח מת והיא מצוידת בגלגלי 18 אינץ' מרהיבים וצמיגים במידה 215/50 – זאת הגרסה שקיבלנו למבחן בצבע אדום מטורף שמאד הולם אותה.

 

עיצוב ותא הנוסעים

העיצוב החיצוני מרשים מאד, ברוח העיצובים האחרונים של מאזדה, עם הגריל הייחודי והדומיננטי, קו החלונות המתעקל וגלגלים יפיפיים אשר יחד מקנים מראה אנרגטי. תא הנוסעים מרשים אף הוא עם מושבי עור איכותיים בשילוב אלקנטרה בצבע שחור בבסיס וגב המושב, עיטורי אלומיניום מוברש ודיפוני דמוי עור הפוך בדלתות. הפלסטיקים אמנם קשיחים, אך הם נראים מצוין ואיכות ההרכבה ראויה אף היא. לוח המחוונים נלקח מה-2 והוא בעל מראה נקי ומינימליסטי אך יחד עם זאת אלגנטי-ספורטיבי.

מסך המולטימדיה ממוקם היטב  וקל לתפעול הן ממושב הנהג (מסך מגע בזמן עמידה) והן מהגלגלת  סטייל i-Drive. המושבים הקדמיים מציעים תמיכה צדית מעולה ונוחות ישיבה טובה, אם כי כרית המושב קצרה מדי.

עמדת הנהג צפופה מעט  - הברך הימנית שלי התחככה כל הזמן בקונסולה המרכזית (מזל שהיא מצופה בעור רך), והמדרך לרגל שמאל לא אופטימאלי. מאידך, קל מאד למצוא תנוחת נהיגה נוחה בעזרת כיוונון ההגה לגובה/מרחק וכיוון גובה המושב. מערכת בקרת האקלים מייצרת עצמת קירור חזקה והיא מקררת את המכונית היטב גם בחום של בקעת בית שאן בתחילת הקיץ.

מאחור מרווח הברכיים טוב כל עוד הנהג נמוך מ-180ס"מ, בציר הרוחב המרחב סביר בסקאלה של סופר-מיני, אך לשלושה אנשים יהיה צפוף. תא המטען מהקטנים בסגמנט ומציע נפח של 240 ליטר בלבד. אין ווים ו/או מתלים או אפילו שקע כח נוסף, אך הגישה נוחה והפתח רחב. מתחת לרצפת תא המטען מותקן גלגל חלופי מוקטן.

 

דינאמית  

אוקי, פה הגיעה ההפתעה. הרי מדובר בעוד קרוסאובר, מכונית שמבוססת על סופר-מיני, מוגבהת עם מרכז כובד גבוה והתנהגות/נוחות בינוניות, לא? אז זהו שלא. לא בדיוק.

מסתבר שמאזדה מחויבים מאד לערך ה-Zoom Zoom שלהם. בפועל מרווח הגחון הוא מהנמוכים בסגמנט (15.5 ס"מ) וכיול המתלים ספורטיבי למדי. המכונית מציגה התנהגות כביש הדוקה עם זוויות גלגול מינימליות ביותר והיזון חוזר מהשלדה המצוינת. ההיגוי מדויק מאד וצייתן, קל במהירויות עירוניות אך בעל משקל טוב ככל שהמהירות עולה. השילוב עם המנוע החזק יחסית (יחס משקל/הספק של 8.1 ק"ג לכ"ס) ומשקל סביר (1271 ק"ג) מייצרים את הקרוסאובר העממית הספורטיבית ביותר על הכביש - פשוט כיף של אוטו. לא תכננתי לקחת אותה לכבישים מאתגרים, אך היא פשוט התחננה לכך. המכונית הזאת פשוט זורחת בכבישי נהיגה. מצאתי את עצמי נוהג אותה לנס הרים בשישי בבוקר ובשבת נוסע בדרך אלון בהנאה מרובה. גם הסטיג האישי שלי מאד אהב את אותה.

השילוב מנוע/גיר עובד מעולה ובמצב ספורט הגיר שומר את עצמו כל הזמן בתחום הסל"ד האפקטיבי. במצב הידני הגיר מאפשר טיפוס של המנוע עד למנתק ללא העברת הילוך כפויה והמנוע הזה מטפס בקלות. כיף. המכונית מצוידת בפלאפים מאחורי ההגה להעברת הילוכים, אך הם קטנים מדי ולא שימושיים. בפועל, מצב הספורט עובד כל כך טוב שאין שום צורך להעביר ידנית את ההילוכים.

הסאונד של המנוע מגיע בפול ווליום – עד 3000 סל"ד הסאונד נחמד, אך מעליו הוא יותר צורם מאשר גרגרני ומתסיס. זמינות הכח בסל"ד נמוך יחסית למנוע אטמוספרי, מצליחה להשכיח את העובדה שאין שבלול, ובפועל המנוע מושך יפה מאד.

ומה לגבי הנוחות, אתם בטח שואלים? לא רעה. המתלים ההדוקים גובים את החשבון בנסיעה קשיחה יחסית, אך תנועת הבולמים נשלטת ו"עגולה". בכביש עירוני מצולק, המתלים קשיחים מדי והמכונית מקפצת אך החוליות לא מתפרקות. ככל שהמהירות עולה, הנוחות משתפרת מאד. למי שסובל מבעיות גב, זאת לא המכונית בשבילו, אך מי שמעריך מכונית מתגמלת לא יידרש לשלם תשלום מהותי בנוחות. בכל מקרה, אני ממליץ למתלבטים לבצע נסיעת מבחן.

 

סוף דבר

בבוקר יום ראשון בדרכי לסוכנות מאזדה להחזיר את ה-CX3, ביליתי שעה ורבע בפקקים והיה לי הרבה זמן לחשוב – מי לעזאזל קהל היעד של המכונית הייחודית הזאת?

חובבי הגה מראש יפסלו את הקטגוריה הזאת ויעדיפו את ה-3, המרווחת, איכותית ומהנה יותר (או הפוקוס או הלאון – כולן זולות יותר). קהל היעד הקלאסי של הסגמנט מחפש גובה ופוזה. פוזה יש לה בשפע, אבל היא לא גבוהה במיוחד והיא גם מתפשרת בנוחות הנסיעה – מתפשרת מדי למי שמבלה בכבישים עירוניים שבורים.

ואז הופיעה ההארה – זאת מכונית קלאסית לאשתו של חובב ההגה המצוי. הוא יוכל לרכוש מיאטה או BRZ לא פרקטיות בעליל, והאישה תנהג ב"ג'יפ" מסוגנן ומעוצב אשר יכול לשמש כמכונית משפחתית מהנה בסופ"ש. תודו שלא חשבתם על זה.

מה אתם חושבים על מאזדה CX3? ג'יפון קטן ומגניב או רכב שבכלל לא מצליח לענות על הפרמטרים שנדרשים ממנו? הצטרפו לשיחה בפורום וספרו לנו מה דעתכם.