אאודי Q2 - מבחן דרך - המוזר במיטבו

אאודי Q2 אמור להיות האח הקטן והמגניב של ה-Q3, אבל הוא מצליח לעשות כמעט הכל בדרך ייחודית ולאו דווקא "כמו"

אני חייב להגיד שאפילו עכשיו, אחרי סוף שבוע שלם עם אאודי Q2, אני לא כל כך מצליח להבין "מה הקטע שלו". למען האמת, נראה שאפילו אנשי אאודי לא ממש סגורים על איזו משבצת אמור הג'יפון החדש והקטן שלהם למלא, ונראה שמאחורי קמפיין ה-Untaggable שלהם עומד יותר מאשר רצון להיות שיקים ומגניבים.

ה"בעיה" מתפתחת כך - ה-Q2 זול יותר מאשר ה-Q3, והוא גם קטן ממנו כמעט בכל מימד. עד פה הגיוני. קטן יותר - זול יותר. אבל ה-Q2 מודרני בהרבה מאחיו הגדול שהושק בתחילת העשור פחות או יותר, הוא גם מבוסס על פלטפורמת ה-MQB המתקדמת יותר ועם 260 ס"מ בין הסרנים, בסיס הגלגלים שלו ארוך בדיוק כמו זה של ה-Q3 - כך שגם מבחינת מרווח הם די שווים.

החשד שלי די פשוט - אאודי התחילו לפתח את ה-Q3 החדש, אבל תוך כדי התהליך הבינו שאנשים עדיין קונים את ה-Q3 המקורי, אז פשוט החליטו להנמיך אותו מעט, לעצב אותו אחרת, ולקרוא לו 2. התוצאה - היום יש לאאודי שני ג'יפונים שמבוססים על המשפחתית שלהם ונותנים לרוכשים את אותם פתרונות, אבל טיפ-טיפה אחרת.

 

דור ה-#

את האאודי Q2 השיקה היצרנית כאמור לצד קמפיין מדיה חברתית תחת הכותרת #Untaggable - כלומר "גם לנו אין ממש מושג איך למכור לכם אותו". חוץ ממה שכבר כיסינו, גם העיצוב של ה-Q2 לא כל כך מתחבר לשאר העיצובים של היצרנית.

במקום קווים זורמים שמשתלבים בזוויות חדות, ה-Q2 מורכב כמעט כולו מזוויות ישרות וקווים חלקים. חלקנו... לא, האמת היא שכמעט כל מי שהסתכל עליו יותר מכמה שניות לא התחבר לעיצוב. דווקא אנשים שבנזין פחות זורם בעורקיהם (ילדים, בנות זוג ושאר מרעין בישין) חשבו שה-Q2 מגניב, סקסי, מיוחד ומעניין.

דווקא בפנים הדעות היו הרבה פחות חלוקות. עיצוב תא הנוסעים אמנם נשען בכבדות על זה של ה-A3 ולא שואל את העיצוב הפנטסטי של דגמי ה-A4 ומעלה, אבל הוא מצליח בכל זאת להיות מאוד נקי ונכון, ולהרגיש איכותי ומודרני.

אחת הנגיעות המגניבות ביותר בתא הנוסעים היא תאורת האווירה (עם כעשרה גוונים מתחלפים) שמוטמעת בתוך פיסות פלסטיק וזוהרת דרכן ומפיקה אור רך, נעים ומעניין. החומרים כמובן איכותיים לעילא ומורכבים לתלפיות, וגם כשהיד נדדה למטה בסביבת הנהג לא נתקלנו בפלסטיקים חלולים או לא נעימים.

מבחינת אבזור, ה-Q2 מקבל את רוב הדברים המקובלים בקטגוריה, אבל מאפשר גם הוספת הרבה מאוד פריטי אבזור מחוץ לחבילות האבזור. כך למשל רכב המבחן שלנו אובזר בפנסי לד מלאים, בקרת שיוט אדפטיבית, מושבי עור מלא ועוד. המחיר לכל הדברים האלה לא זול, ורכב המבחן שמחיר הבסיס שלו עמד על כ-215 אלף ש"ח (הגרסה הבכירה) האמיר על למעל ל-240 אלף שקלים עכב התוספות.

 

3-?=2

על פניו, ה-Q2 אמור להיות ממוצב בתחתית היצע הקרוסאוברים של אאודי - הוא הכי זול, והמספר שלו הכי קטן. ועל פניו זה פחות או יותר המצב - הוא הכי קצר (419 ס"מ), הכי צר (179 ס"מ) והכי נמוך (151 ס"מ), אבל בזכות בסיס הגלגלים של פלטפורמת ה-MQB הוא מצליח להיות די מרווח ליושבים מאחור, כשהתלונה היחידה הייתה מרווח ראש מעט מצומצם לאנשים גבוהים מ-185 ס"מ. למרות שגם כאן אפשר להשתופף קצת בזכות מרווח ברכיים מספק לגמרי.

המקום היחיד בו באמת משלמים את ה"קנס" על המידות הקטנות יותר הוא בתא המטען. נפחו 405 ליטר ולמרות פתח די גדול הוא לא מספיק עמוק (מהדלת למושבים) ונכשל במבחן האופניים החשמליים, שדרשו קיפול של המושב כדי להיכנס בנוחות.

למען האמת, המידות הקטנות יותר של ה-Q2 הן בעיקר יתרון - התמרונים בעיר נוחים, קל יותר להשתחל לחניות ובזכות 1,280 ק"ג נמוכים יחסית התחושה בתנועה היא זריזה וקלילה. למרות שעל הנייר ה-Q2 סובל מחסרון מורגש בגובה (גבוה רק ב-5 ס"מ ממשפחתית ממוצעת), דווקא אפשר למצוא תנוחת ישיבה די גבוהה וג'יפונית - ביחס לרכב עצמו בכל אופן, גם אם לא ביחס לשאר התנועה, שעדיין תיישיר לכם מבט לעיניים.

 

1.4 150 7 2

הדבר היחיד באאודי Q2 שאשכרה אפשר להכניס ל"משבצת" כלשהי הוא יחידת ההנעה, שמגיעה כמו בשאר הג'יפונים/משפחתיות של הקונצרן. מנוע 1.4 ליטר טורבו בנזין עם 150 כ"ס ו-25.5 קג"מ וניתוק צילינדרים המשודך לתיבת שבעה הילוכים כפולת מצמדים.

אני חייב להגיד שכבר קצת נמאס לי לשבח את יחידת ההנעה הזאת. היא מצוינת, חלקה, זריזה, חסכונית, המנוע נושם ומושך מצוין בכל סל"ד, תיבת ההילוכים שקופה לחלוטין, מעבירה הילוכים בשבריר שניה בלי שבכלל שמתם לב שקרה משהו. בקיצור - אחלה של מנוע-תיבה, כנראה הטובה ביותר שמיוצרת היום.

הסייג היחיד הוא מוניטין האמינות של המערכת הזו, ובפרט תיבת ההילוכים עם מצמדיה היבשים. בתקופה האחרונה הדיווחים בפורום שלנו על חוסר אמינות אמנם שכחו מעט, אבל אצל המהדרין עדיין מרחפת מעליה עננת אי וודאות.

גם צריכת הדלק הייתה מעולה ונעה בין 12 ל-14.5 ק"מ לליטר במהלך המבחן. די. נמאס.

 

ספורטיבי, מגניב, כמו A3 כזו, אבל גבוה, אבל לא יותר מדי ג'יפי

ככה ניסה אחד הנציגים מאולם התצוגה לתאר לי את ה-Q2 כשביקשתי ממנו "למכור לי אותו". בעיקר כדי להבין איזה צורך הוא אמור למלא. ועד כמה שלא הצלחתי להבין אותו עד לרגע כתיבת שורות אלה, דווקא המשפט הקצת מבולבל ולא ממש מובן מתאר את ה-Q2 בצורה הכי טובה.

הוא באמת משהו סטייל משפחתי, אבל הוא נראה מגניב ומיוחד (על ה"יפה" אפשר להתווכח, על ה"ייחודי" לא), הוא נותן לכם לשבת קצת יותר גבוה והמנוע חזק וזריז.

גם ההתנהגות והנוחות שלו נמצאים איפשהו בין לבין. כיול המתלים שלו מאוד (מאוד מאוד) מוצלח ובולע את רוב השיבושים על כבישים עירוניים בלי להתאמץ יותר מדי, אבל גם מצליח להעביר את המידע על פני הכביש למושב.

ככל שהמהירות עולה, ה-Q2 מרגיש יותר טבעי ויותר בטוח. למרבה ההפתעה, בכל פעם ששלחתי מבט למחט המהירות היא הייתה גבוהה בכמה עשרות קמ"שים מהמקום בו ציפיתי לפגוש אותה. אותו המצב נכון גם לבידוד הרעשים, שמצליח להשאיר את העולם החיצון בחוץ גם בשיוט מהיר (...בעשרות קמ"שים ממה שמותר לי לכתוב).

בכבישים מפותלים, כמו שאר המכוניות של אאודי שלא משתייכות לסדרה ספורטיבית, ה-Q2 עושה את מה שצריך, אבל לא מדגדג את בלוטות החשק. כוח יש, אבל הוא מגיע בלי דרמה, על תקשורת אין מה לדבר וההגה - כצפוי - קל מדי. דווקא השלדה הפתיעה עם איזון מעולה, התנהגות מאוד נייטרלית ונטיה הרבה פחות מובחנת לתת היגוי. זה אמנם לא בא לה בקלות, אבל עם הפרובוקציה הנכונה אפשר אפילו להשתעשע איתה קצת על המגבלות עם פסיעות עדינות ונשלטות מאוד של הזנב.

 

#Untaggable

בתור מישהו שלמד את המשמעות (המגניבה) של הסולמית הזו רק לפני חודש וחצי בערך, אני חייב להסכים עם השיוך של אאודי Q2 לקבוצה הזו, של דברים שלא ממש ברור מה בדיוק הקטע שלהם, אבל אין ספק שיש להם אחד כזה.

ה-Q2, לפני שהוא ג'יפון - הוא מכונית ממש טובה. הוא איכותי מאוד, נוח, מרווח יחסית, והאמת היא שלא כל כך הצלחתי למצוא בו שום פגם מהותי. גם עם תא המטען הצפוף אפשר לעבוד.

אז מה היה לנו? המחיר הגיוני, המכונית טובה. העיצוב מיוחד. לקנות? לשכור? לחכור? לעבור? לקנות.

פבל הוא לא היחד שנהג על אאודי Q2. רוצים לראות מה חברי הפורום האחרים חשבו עליו? הצטרפו אלינו לשיחה.