סיטרואן C4 גרנד פיקאסו (1.6 בנזין, קומפורט) - מבחן דרך - המוהיקני האחרון?

כמעט כל שוק רכבי ה-7 מושבים הולך לכיוון ג'יפונים, סיטרואן C4 גרנד פיקאסו, לא. רעיון טוב?

אין ספק ששוק רכבי שבעה מקומות חווה בזמן האחרון התעוררות מחודשת.

אם ב-2006 היתה לנו בעיקר מזדה 5, הרי שבשנים האחרונות נראה שרוב היצרנים דואגים לנוכחות של לפחות דגם אחד עם שבעה מושבים בהיצע הדגמים המפארים את אולמות התצוגה.

המיניוואן הקלאסי נתפס אצל האדם הממוצע כרכב "Soccer mom" - או בעברית - רכב ההסעות המשפחתי. ככזה הוא מתאפיין במרובעות ומנוע חלש יחסית מצד אחד, ומצד שני משקל גבוה הגורם לצריכת דלק גבוהה. בעיה נוספת הנובעת מהמשקל הגבוה והבולמים הרכים היא שהרכב מתנדנד על מתליו ושולל מראש כל נסיון לאלף אותו לנסיעה מעבר למנהלתית.

הנאה מנהיגה? ביצועים? מראה משובב נפש? - אמור שנית? בית-חוגים-סופרמרקט-בית. זה תחום חייו.

פורד היו הראשונים שניסו לשנות את התדמית. הם החליטו שגם לנהג המובילית מגיע ליהנות לפעמים אחרי שהוא הוריד את כל הנוסעים וייצרו את ה-SMAX.

לפתע, חישוקי מגנזיום, צמיגי 17 אינטש בחתך נמוך, טורבו, התנהגות כביש ו-0 ל-100 הפכו לשיחת היום גם בקרב נהגי החביות. הללויה!

240 כ"ס, תאוצה של הוט האץ', ומנוע טורבו עם ה-מ-ו-ן מומנט הפכו הרבה פעמים את חלל המיניוואן לזירת קרב מתעופפת עם צרחות אימה של 6 פיות מבועתים. (הפה השביעי חייך. לרוב.)

למרות זאת, היצרניות לא נסחפו אחרי הקונספט. המקס נשאר בודד בצמרת, כי בערך באותה תקופה, מיצובישי יצאו עם האאוטלנדר, ששינה את פני הסגמנט לנצח.

פתאום, גם אם אתה צריך רכב עם 7 מושבים, אתה יכול להיות רוני סופרסטאר. כל מי שחלם על "ג'יפ" אבל התעורר בחלחלה מהמחיר של אלו עם שבעת המושבים, הבין שבמחיר שפוי לחלוטין הוא יכול לדלג על ההרים, להחנות על המדרכות מול בתי הקפה ולהיות קול. סופר קול. גבוה, חתיך, רגיש עם חוש הומור ועם כל המושבים.

אז נכון שהאאוטלנדר היה (ונשאר) ברווזון די מכוער, (וסליחה מראש מהמשתמש "אאוטלנדר") ונכון שהוא היה (ועכשיו פחות) די ספרטני, אבל היי - זה עדיף על מזדה 5 של השכן... (ולא סתם הוא במקום הראשון בקרב ציי הרכב – עד היום).

השאלה היא לא מה אני צריך אלא מה אני רוצה. ואני רוצה שופוני. והרבה אם אפשר. לא סתם אני עובד בהייטק!

המתחרים ראו כי טוב, והביאו לכאן דגמי "שטח פנאי" משלהם. יונדאי, קיה, דודג', שברולט, פיז'ו ועוד.

ועמישראל? השתולל מעונג.

השנים האחרונות מראות על נטישה של רכבי שבעה מושבים קלאסיים (וגם משפחתיות רגילות) לטובת מראה הפנאי שטח.

אנשים ויתרו בנפש חפצה על נוחות, שקט ופרקטיות תמורת הפוזה השולטת. עוד כמה סנטימטרים לגובה אורך ורוחב, פגוש קדמי עצום, מקדם דאווין ואפשרות תאורטית לרדת לשבילי קק"ל עם הילדים בחופש (מעשית השטח היחידי היה המדרכה של בית הקפה). מה גם שהמחיר נשאר זהה לאותה מזדה 5.

למעשה, הסגמנט הזה נחלק היום לשני חלקים. הפנאי שטח/קרוסאוברי - והקלאסי המעשי וה..משעמם יותר.

סיטרואן לעומת זאת נשארה נאמנה לקונספט הקלאסי המצטמצם הזה. (נסיון להדביק לאאוטלנדר סמל של סיטרואן לא צלח להם משום מה) למעשה, היא ביצעה השנה מתיחת פנים של אמצע החיים ל-C4 גרנד פיקאסו, שנחשב - ודי בצדק - לאחד המובילים בו.

מאחר ואני מתנייד ברוב חיי הבוגרים על רכב שבעה מושבים כזה או אחר, קיבלתי הצעה שלא יכולתי לסרב לה מפבל עורך התוכן שלנו, לבדוק מה בדיוק עשו לסיטרואן הזאת.

וכך, בערבו של יום גשום אחד, התייצבתי בסוכנות לובינסקי, קיבלתי תדריך מצוין מאלה יהב (שכאן המקום להודות לה על המקצועיות) והתחלתי לחקור.

ב 2013 הציגה סיטרואן דגם חדש לגמרי של C4 פיקאסו. עיצוב חיצוני מרשים, מנועי THP חזקים ומוגדשים עם 156 כ"ס שפותחו בשיתוף BMW ותיבת הילוכים רובוטית חד מצמדית איומה. שינוי נוסף ומשמעותי ביותר היה הורדת המשקל העצמי מ-1600 ק"ג לבערך 1300 בלבד! נתון המציב אותה באזור המשפחתיות פחות או יותר.

לרוע המזל המנועים והגירים סבלו מבעיות אמינות והמכלולים הבעיתיים הוחלפו במהלך 2015 ע"י פיג'ו-סיטרואן. ואם כבר, אמרו הפראנסאווים לעצמם, בואו נעלה את ההספק ל-165 כ"ס. על הדרך הוחלפה גם תיבת ההילוכים לאוטומטית פלנטרית של חברת אייזין היפנית הידועה.

מתיחת הפנים הנוכחית התמקדה במספר נקודות.

1. הקשחה וכיול מחדש של המתלים לאחיזה ונוחות טובים יותר.

2. שדרוג מערכת השמע עם תמיכה בניווט תלת מימדי, ממשק חדש ומהיר יותר, ותמיכה בעברית.

3. שינויי עיצוב בחזית שכוללים החלפת הפגוש הקדמי באחד אגרסיבי יותר כמו גם החלפת התאורה הקדמית והאחורית.

4. תוספת אביזרי בטיחות חדשים - בקרת שיוט אדפטיבית המתאימה את עצמה למהירות הרכב מלפנים, ומערכת אקטיבית לתיקון סטיה מנתיב הנסיעה וזיהוי תמרורים.

5. נוסף מנוע 1.2 ליטר טורבו עם 3 צילינדרים

מאחר ובמתיחת פנים עסקינן, אציין רק בקצרה דברים שלא קשורים אליה ישירות. ה-C4 גרנד פיקאסו הוא המרווח ביותר בקטגוריה שלו, (מיניוואנים קומפקטיים) עם רוחב של 182 ס"מ ומרווח סרנים של יותר מ-280 ס"מ.

השורה השניה בנויה משלושה מושבים נפרדים גדולים ומרווחים, עם התקניISOFIX  בכולם.

מרווח הרגלים עצום והרצפה הישרה מאפשרת גם לנוסע האמצעי להתרווח. בנוסף יש ברצפה תאי אחסון גדולים.

השורה השלישית גם היא מרווחת, שני מבוגרים ישבו בה בנוחות יחסית גם למרחקים ארוכים.

כשהמושבים האחוריים פתוחים תא המטען קיים בתאוריה בלבד, כנהוג בקטגוריה, אבל קיפולם נותן נפח גדול מאד כשכיסוי נגלל המגיע כסטנדרט מאפשר הובלת ציוד בדיסקרטיות (למשל גופות) (אתה רוצה לספר לי משהו? העורך).

אם יש צורך בהובלת מטען גדול יותר, ניתן לקפל גם את השורה השניה ואפילו את מושב הנוסע הקדמי ולהגיע כך לאורך של 2.5 מטרים. מצוין אם למשל החלטתם להזמין ארון מאיקאה.

שקעי טעינה יש בדשבורד, בקונסולה האמצעית ובשורה השלישית כך שכולם יכולים להיות טעונים ורגועים.

לובינסקי מוכרים בתוספת תשלום חבילת "משפחה" הכוללת 2 צגי DVD המורכבים מאחורי המושבים של הנהג והנוסע ושני זוגות אוזניות אלחוטיים.

כמו בדגם הקודם, לוחות השעונים והפקדים בפיקאסו הם למעשה צגי LCD. בגימור אקסקלוסיב הצג העליון הוא למעשה מעין טאבלט שאפשר להציג עליו נתונים שונים המתחלפים לפי בחירה (מפת ניווט, מצלמת רוורס, תמונה של המאהבת, ועוד). בדגם קומפורט הצג קבוע ולא מתחלף.

המסך השני הוא צג מגע שמשמש כליבו של הרכב. דרכו אפשר לכוון את המזגן, את מערכת השמע, את מחשב הדרך והוא מחליף את שלל הכפתורים שקיימים לשם כך ברכבים אחרים.

מערכת השמע פנטסטית. איכות הקול פשוט מצוינת. הרמקולים ומערכת ההגברה מתוצרת JBL וזה אומר משהו. דיסק-און-קי עם 64 גיגה של מוסיקה התחבר ונתמך ללא שום בעיה. המערכת ידעה לסדר את המוסיקה לפי ז'נרים, זמרים, אלבומים ועוד. אם יש לכם את תמונת האלבום, היא תופיע במסך.

דיבורית הבלוטות' מעולה. פשוט כך. כל אנשי הקשר הסתנכרנו ברגע, כולל שיחות יוצאות ונכנסות. ניתן לענות לשיחה ממתינה, ניתן לשלב שיחות לשיחת ועידה ואם איש הקשר שלכם עם תמונה, היא תופיע על המסך.

מאחר והבידוד שופר, איכות הקול גם בדיבורית מצוינת. למעשה כשדיברתי עם אנשים הם היו בטוחים שאני במשרד ולא בכביש המהיר.

4 תקלות שהיו במערכת ולטעמי לא אמורים להיות בה - במיוחד כשזו אחת הסיבות למתיחת הפנים.

1. הממשק העברי מתורגם עם שגיאות כתיב ולפעמים ללא תרגום כלל. המקלדת העברית לא מתפקדת. בבחירה בממשק האנגלי - משום מה המקלדת העברית תקינה. לא קריטי אבל לטעמי לא משחררים ככה רכב.

2. אין מצלמת רוורס. לדברי היבואן בקרוב ניתן יהיה להוסיף את המצלמה (לא מבין למה, באירופה יש מצלמה).

3. אין מערכת ניווט. לטענת היבואן המפות לא כוללות את ישראל אבל לדעתי אפשר היה לעשות מאמץ ולכלול מפות בשת"פ פשוט עם IGO או WAZE. במיוחד כשכל המתחרים כוללים היום תוכנת ניווט כזאת או אחרת.

4. בכל הפרסומות יש מערכת שיקוף לנייד (כן כן. מירורלינק( אבל לא בארץ. לדברי היבואן היצרן מציע את המערכת אך ללא אנדרואיד אוטו לכן בשלב זה המערכת לא תוצע.

(לדעתי היה שווה לשחרר אפילו כשמדובר בתמיכה באפל בלבד)

כולי תקוה שהבעיות האלה יטופלו במהרה.

את התוספות הבטיחותיות לא יכולתי לבדוק מאחר ולא קיבלתי את רמת הגימור אקסקלוסיב שרק בה הן מותקנות.

 

ואיך העסק הזה נוסע?

במילה אחת – נפלא!

החלון הקדמי העצום ושאר החלונות שנמצאים נמוך מאד נותנים הרגשה של נסיעה במרפסת שמש מתניידת. מאחר ויש מזגן נפרד ליושבי השורה השניה אני בטוח שבקיץ הכל יהיה בסדר.

קרוב ל-170 כ"ס על 1300 ק"ג בתוספת טורבו ומומנט של כמעט 25 קג"מ המושג ב-1500 סל"ד זה מתכון לתענוג.

תוסיפו לזה הגה מלא תחושה (יחסית) עם 3 סיבובים מנעילה לנעילה, מתלים מעולים, ותקבלו מיניוואן מוטרף. החיוך שלי, שנעלם עם העלמות ה SMAX, חזר לבצבץ!

תאוצה של 8.4 שניות ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית של 210 קמ"ש, יכולת תמרון מצוינת והענות מידית וחזקה ללחיצה על הגז, בתוספת של תיבת הילוכים כמעט מושלמת, הופכים אותי לאיש קוף. אני בקושי מצליח לרסן את עצמי. התחושה היא של הוט האץ'. השינוי שנעשה במתלים והחלפת התיבה הופכים את המיניואן הזה למשהו אחר לגמרי, למרות הגובה והמבנה המוארך.

ההגעה למהירויות תאורטיות שהיו מכניסות אותי - תאורטית - למכלאה נעשית במהירות הבזק, השקט המופתי רק  מוסיף שמן למדורה והיציבות של הפיקאסו נוסכת המון ביטחון.

פניות חדות במהירות גבוהה עוברות ללא דרמות, ושוב ושוב אני מסתכל מסביבי כדי להיות בטוח שזה אכן מיניוואן.

ואם נעצור את ההתלהבות הילדותית וחסרת האחריות לרגע, בנהיגה מנהלתית, כזאת שאנחנו עושים למעשה 99 אחוזים מהזמן על הכביש, הפיקאסו מוכיח שהוא ניצב בפסגה, גבוה מעל מתחריו הישירים.

השהיה והנהיגה בפיקאסו מהנים לכל ששת הנוסעים והנהג, גם אם אתם נוהגים למרחקים גדולים. המושבים נוחים מאד, כל השבעה, ולמרות שמושב הנהג מעט קצר, אפשר למצוא בקלות תנוחת ישבה שתשאיר אתכם רעננים גם לאחר נסיעה ארוכה. המילה סאלון קצת שחוקה אבל היא בדיוק במקום.

הבידוד המצוין הופך את הרכב לחרישי בכל מהירות חוקית, הניהוג לינארי ומדויק, האבזור, תאי האחסון המרובים ואיכות הבניה מרשימים מאד ואם נוסיף לזה את מערכת השמע המעולה והתנהגות הכביש הבטוחה וכמובן חמשת כוכבי הבטיחות, קיבלנו מתכון מנצח.

צריכת הדלק, אם תהיתם, היתה כ 12.5 ק"מ לליטר בתנאי נהיגה לא קלים, חצי בעיר וחצי מחוץ לה.

 

סיכום

אחרי יומיים, המסקנה שלי (שהתקבלה לאחר שעת נסיעה) התחזקה.

מדובר כרגע במיניואן המשתלם והטוב ביותר באזור ה-170,000 שקלים. האבזור, המרווח, התנהגות הכביש ורמת הבטיחות מעמידים את הפיקאסו (כמעט) בנעליו של ה SMAX הזכור לטוב שהיה המנצח המובן מאליו בכל השוואה.

נקווה שזה באמת לא המוהיקני האחרון.

בסרגל ה"לקנות, לחכור, לשכור או לעבור" – אם האף הארוך והגובה של הקרוסאובר/ג'יפון לא עושה לכם את זה ואתם בכל זאת רוצים שבעה מושבים, אין לכם כרגע מה לחפש במקום אחר. פשוט לקנות.

 

יש לכם שאלות לכותב המבחן? בואו לפגוש אותו בפורום.