מחפש ייעוץ ברכישת רכב?

מתלבט בנוגע לרכב זה? זקוק למימון או
סתם לייעוץ והכוון ממישהו שמבין?
מלא את פרטי הקשר ונציגנו יחזור
אליך בהקדם

קארספורום, אתר הרכב
הגדול בישראל החל משנת 2002

626,523 נושאים
5,858,604 הודעות
126,032 חברים

יונדאי איוניק – מבחן דרך - ליסינג היברידי להמונים?

יונדאי איוניק היא מכונית היברידית חדשנית, טכנולוגית, מתקדמת – שממש לא רוצה שתחשבו את הדברים האלו עליה, היא רק רוצה שתנהגו בה כמו בכל משפחתית – רק שתצרכו הרבה פחות דלק

21-12-2016
מאת: יואב פולס, צילום: יואב פולס

אנחנו מחפשים סטריאוטיפים. זה מאפשר לנו לשים דברים חדשים בתבניות מוכרות. זו הדרך שלנו להתמודד עם דברים חדשים ולגבש עליהם דעה מהר יותר ולהפוך אותם למוכרים בצורה מסוימת, כאשר שלחו אותי לבחון מכונית היברידית, הגעתי מוכן למופע המקובל, והופתעתי.

יום שישי בצהריים, אולם התצוגה של יונדאי בפתח תקוה (גיסין 72 אם אתם מתעקשים), אני ממתין לאיוניק הדגמה של יונדאי. המסירה תוכננה ל-10:00 בבוקר, אחר כך ביקשו לאחר ל-12:00. אני מגיע מוקדם מהמתוכנן כיאה למוצאי הייקי והחינוך הפרוסי שספגתי בבית, ומחפש את שחר, הנציג שאמור למסור את הרכב. "הוא בנסיעת מבחן עם לקוחות, אבל נדמה לי שעוד זוג ממתין לו" אומר לי נציג נעים ושירותי.

אני ניגש לבחון את הרכב העומד בתצוגה. ברכב זוג נשים חביבות, לא צעירות, מתעניינות ברכב. יושבות במושבים הקדמיים, מכוונות את ההגה, מחליפות מקום, "המושב נוח / הצבעים נעימים / תראי כמה מקום יש לי" וכהנה וכהנה. אני משתחל חרישית למושב האחורי, יש לי הרבה מקום (בסיס גלגלים של 270 ס"מ). פותח את תא המטען (550 ליטר, רצפה שטוחה לחלוטין, רזרבי במידה קטנה, כיסוי מלא נגלל) ומתבונן בשקט בנעשה מקדימה. אולי זו ההצלחה הגדולה של יונדאי. להנגיש את הטכנולוגיה ההיברידית ברכב שנראה סטנדרטי אבל מעוצב, לא מאיים טכנולוגי, אבל מצד שני מפוצץ בטכנולוגיה ממלחמת הכוכבים בערך, ואת כל זה להגיש לשתי גברות, שיכלו באותה המידה לחפש טויוטה קורולה או סקודה אוקטביה. כי יונדאי איוניק היא משפחתית האצ'בק (5 דלתות) מעוצבת ונאה, אבל לא מאיימת. לא מצהירה בקול "אני חריגה" כמו אחת המתחרות שאסור להזכיר את שמה באולם.

זוכרים את שחר ממוקדם? אז הוא שוב בנסיעת מבחן עם עוד זוג מבוגר שלכאורה נראה כי אין להם שום קשר או עניין לקנות דווקא רכב היברידי. הם כאן כי זה חסכוני, מרווח ונוח. הסתיימו נסיעות המבחן, שחר מוסר לי את המפתח, סע לשלום, הקוד הוא XXXX (נראה לכם שאני אגלה לכם מה הקוד?) יש פזומט. תהנה. גשם שוטף. אני נמלט לרכב, מכוון את ההגה והמושב, ומסתובב לצאת מהחניה. מחפש את כפתור ההפעלה של המגב האחורי לראות קצת יותר טוב, ולא מוצא אותו. (לא בכדי. אין לרכב מגב אחורי). יאללה, נוסעים. נסתכל על הרכב כשיהיה יבש יותר.

טכנולוגיה לטכנופובים

יש על מה להסתכל. עיצוב האצ'בק ארוך, גריל קדמי משושה שמאפיין את תוצרת יונדאי העדכנית, באמצעו סמל H גדול (אבל זה לא רק סמל, מאחוריו מסתתר הרדאר של הרכב), צביר פנסים שנמתח אחורה לתוך הכנף, ושביעיית לדים כפנסי ערפל. מהצד הרכב נראה 'זורם' בלי שום דרמה עיצובית, חדי העין יבחינו בחישוקי 17 עם גומי מאוד דק אליו אתייחס בהמשך. מאחור חלון אחורי מפוצל כשבקו המותניים של הרכב יש כנף, זוג פנסי לד בצורת חץ וכיתוב IONIQ. זהו. מאוד נקי. לא מאמץ את העין ולא מאיים.

בתוך הרכב העיצוב נותר רגיל בלי גימיקים של סרטי חלל, כאילו ביקשו יונדאי לומר "אמצו את הטכנולוגיה, היא לא מאיימת, זו רק התקדמות". דשבורד עמוק, באמצעו צג 8 אינץ' שדרכו נשלטת מערכת ה-connected car בעברית מלאה – רק עליה אפשר למלא כתבה שלמה. שורה תחתונה – אחלה דבר.

מתחת למסך שורת כפתורי השליטה במערכת עצמה, ותחתם מערכת השליטה על בקרת האקלים המפוצלת. עוד קצת למטה מדף לטעינה אלחוטית בתקן QI, שקע כח, מצת, חיבור USB ו-AUX. מול הנהג לוח מחוונים שהוא בעצמו צג, עם תפריטים רבים (ובאחד מהם אני מגלה שלחץ האוויר ברכב בצמיגים הוא בין 39 ל-40 PSI). הצג מאפשר תצוגות רבות ומגוונות הנותנות לנהג את מלא המידע הדרוש לו, על מצב הדלק, על מצב הסוללה, על מצב הטעינה, קרוז קונטרול אדפטיבי, שמירה על הנתיב ועוד. ההפעלה של מרבית המערכות והתצוגה מההגה כמובן.

עוד קצת על הסביבה הפנימית של הרכב, המושבים הקדמיים נוחים ונאים. המושב האחורי מרווח דיו, הצבעים בהירים ונעימים אבל הפלסטיקה הפנימית גם של הדשבורד וגם של הדלתות נוקשה ולא נעימה.

נוסעים. בהתחלה בכוח המנוע החשמלי – תענוג. הרכב חרישי, מתגלגל על האספלט בשלווה. הנסיעה קופצנית מדי, ואני מחליט לעצור להוריד אוויר. בודק על הדלת, יונדאי רשמו שלחץ האוויר צריך להיות 36 PSI. בסדר חסכון בדלק, אבל 36? אני מוריד ל-35. המצב משתפר מעט. אני מסתכל על מידת הצמיגים - 225/45/17 זה אולי עוזר מאוד לאחיזת הכביש המצוינת אבל גורע מסעיף הנוחות. כל עוד אתם בעיר, או על האספלט הטוב יחסית של גוש דן לא תרגישו במשהו חריג. בכבישים פחות טובים, במיוחד במהירות גבוהה תרגישו בחוסר נוחות מסוימת. הערכה שלי היא שלא מדובר במתלים אלא דווקא בצמיגים שמתאימים למכוניות עם יומרות ספורטיביות. לשם השוואה, הנירו של קיה מגיע עם צמיגי 205/60/16 וההבדל מוחשי. השפעה נוספת שיש לצמיגים היא על הרעש ברכב. לראיה - רעשי רוח כמעט ואין, רעש שנובע מהצמיגים יש בהחלט.

צריכת דלק – הרי התכנסנו כאן חגיגית עבור צריכת הדלק. בשביל מפלץ ששוקל מעל 1.4 טון (הסוללה כאן עושה את ההבדל) צריכת הדלק מצוינת. בנהיגה רגועה לא תהיה שום בעיה לראות 1:18 בתוך העיר, ומעל 1:25 מחוץ לעיר. בסופו של דבר, נהיגה לאילת וחזרה, בלי הרבה רחמים, 718.3 ק"מ, ו-39.1 ליטר בנזין 'על המשאבה', כלומר 18.4 ק"מ לליטר. למעשה רק בקטע דרך יחיד וארוך של הרבה מאוד ק"מ, בנהיגה עם "רגל עד הפח" הצלחנו לרדת מ-15 ק"מ לליטר, אבל זו הייתה נהיגה אגרסיבית מאוד, כזו ששום נהג לא יעשה בשוטף, גם לא נהג ליסינג. תאמינו לי, מילה של discoTD5.

רשימת האבזור של האיוניק ארוכה מאוד, ותלוית גרסה. הפשוטה שנקראת 'פרימיום', ומפוארת שנקראת 'סופרים' נבדלות ביניהן בדברים קטנים (קיפול מראות, לוח מחוונים עם תצוגה משתנה, פנסי לד אחוריים, חיישני חניה מקוריים, התראה על רכב בשטח מת וזהו בערך). מערכות הבטיחות העיקריות דוגמת בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב ובקרת שיוט אדפטיבית – נמצאות כבר במפרט הבסיס. בהתייחס למערכת שמירה על נתיב, התחושה בהגה לפעמים מוזרה. אם אתה נוהג כמו ישראלי טוב, כלומר איתות בעת מעבר בין נתיבים הוא בבחינת מדע בדיוני, ההגה ישדר התנגדות למעבר בין הנתיבים, בצורה לא נעימה (או במילים אחרות הרכב אומר לך "תשתמש במנוף האיתות טמבל"). בנהיגה אגרסיבית יותר, או נהיגה ספורטיבית זה כבר ממש חובה לנתק את המערכת. הרכב לא מבין מה אתה עושה, ובמקום לתת לך להוביל, יש לו דעה משלו, שלא תמיד מתאימה לקו שבחרת, ומשנה את המשקל שאתה מפעיל על ההגה. מפחיד. לשמחתנו, יונדאי ציידו את האיוניק בכפתור ביטול. ממש כפתור. לא צריך להיכנס לתפריטים שונים על מנת לנטרל את המערכת, לוחצים על הכפתור וזהו.

אחריות – האיוניק מגיעה עם חמש שנות אחריות מלאות ועוד שנתיים נוספות על הסוללה.

סיכום

משפחתית עמוסה בטכנולוגיה, יפה אך לא משדרת מוזרות עיצובית (ע"ע פריוס החדשה), מכוונת עמוק לתוך עולמות הליסינג, וללא ספק גם תצליח. מנגד פחות אהבתי את הפלסטיקה הפנימית ואת הצמיגים בהם הרכב מצויד שפוגמים בנוחות הנסיעה בצורה לא מבוטלת.

מחיר גרסת הכניסה ישאיר לכם עודף מ-136,000 שקלים, ואילו גרסת הפרימיום תעלה 4,000 שקלים נוספים. זה ממצב את הרכב עמוק בתחום הליסינג / שוק המשפחתיות הרגילות ושוק הג'יפונים.

את התחרות ניתן לחלק לשני סגמנטים – תחרות בתחום ההיברידי, ותחרות בתחום המשפחתי. כל אחד מהסגנטים יפוצל גם הוא לשנים – שוק פרטי וציי רכב.

היברידי ציי רכב – זולה מהפריוס משמעותית, כלומר תהיה חביבת מנהלי החשבונות של הארגון. מרווחת יותר מהאוריס. מציגה מראה פחות מנקר עיניים מהנירו – בהחלט יהיו מי שיבחרו בה.

משפחתי ציי רכב – נהנית מהטבות מס בהשוואה לליסינגוטומטית הרגילה, תדמית מתקדמת ונקיה, יהיה על מה לדבר עם העמיתים בפינת הקפה ולהסתכל עליהם במבט מתנשא שאומר "אל תגיד לי שלקחת 1,600 אוטומטית רגילה?"

היברידי פרטי – זולה מהפריוס (ונאה ממנה), נהנית מתדמית אמינות וסחירות גבוהה של יונדאי (כמובן שגם הטויוטה), למסתייגים מאופנת הג'יפונים, פחות מוחצנת. מנגד, לנירו מראה ג'יפוני נחוץ והכרחי במשעולי רמת אביב, ואילו לטויוטה מוניטין אמינות וסחירות בלתי מעורערים. כאן המלחמה של האיוניק תהיה קשה ועקובה מאלקטרונים.

משפחתי פרטי – האיוניק מצויידת בקלפים מנצחים כמעט מול כל המתחרות המשפחתיות הסטנדרטיות בדמות חסכון, קדמה, טכנולוגיה ובטיחות.

להערכתי, את הניתוחון הפשטני הזה עשו גם ביונדאי, ואני מניח שבכוונתם לתקוף בכל החזיתות.

לומר לכם שהייתי מחר קונה איוניק? כנראה שלא, אבל זה בגלל סט ההעדפות הפרטיות שלי. כשחבר ירצה להחליף את ההונדה אינסייט שלו – אני בהחלט אשלח אותו לאולם התצוגה של יונדאי.

יונדאי איוניק הייבריד

מנוע, הנעה	בנזין+חשמל, קדמית
נפח	1,580 סמ"ק
הספק/סל"ד	5,700/141
מומנט/סל"ד	4,000/27
תיבת הילוכים	כפולת מצמד, 6 הילוכים