מבחן דרך – וולוו V40 T3

וולוו V40 מבקשת לשחק במגרש של מכוניות הפרימיום הקומפקטיות. מחכות לה שם אודי A3, מרצדס A קלאס וב.מ.וו סדרה 1 חן פרחי יצא לבדוק האם התשובה השבדית הולמת את המעמד

ב-50 השנים האחרונות, המכוניות הגדולות של וולוו היו... ובכן, המכוניות הגדולות שלה. זה לא שהשבדים לא ניסו להיכנס לפלח השוק הנמכר יותר של מכוניות קומפקטיות; המפעל ההולנדי של וולוו ייצר במשך שנים ארוכות את ה-340 שנקנתה כמכונית מוכנה לייצור מדאף ההולנדית. בסוף שנות ה-80' היא הוחלפה ב-440\460, מכונית שספק אם אפילו מישהו מאנשי וולוו יזכור אותה לטובה או בכלל. זו הוחלפה ב-S40 ששלדתה פותחה תוך שיתוף פעולה עם מיצובישי, מה שהוליד שתי מכוניות די מאכזבות, ומפעל אחד בנדקאר שדבק בו מה שמכונה "נאחס". ה-S40 הבאה נהנתה מעיצוב מקורי, שלדה ראויה ששימשה גם הפוקוס של פורד ומאזדה 3 ועיצוב פנים מקורי ונאה שכלל לוח פיקוד מרכזי "צף" שמאחוריו היה חלל ריק. ה-S40 המשפחתית, ה-C30 הקומפקטית וה-V50 הסטיישנית ייצגו את וולוו בפלח השוק הנמכר ביותר באירופה, תוך שהן פונות לפלח העליון והיקר יותר של קבוצתן. ב-2012 הוצגה ה-V40 שעל כתפיה הרחבות, תרתי משמע, הוטלו שתי משימות עיקריות – החלפת משפחת ה-S ומחיקת המזל הרע שדבק בקטנות של וולוו.

פגישה ראשונה

עם ה-V40 ערכתי פגישת היכרות כשהגיחה ממעמקי החניון התת קרקעי ברחוב המסגר. בכל קנה מידה, מדובר בקומפקטית יפיפייה ומעוצבת, למרות שהצבע השחור ממש אינו הולם אותה. החרטום הוולוואי הטיפוסי והנמוך משתלב היטב עם תא המנוע הנמוך יחסית אף הוא, קו המותניים שהולך ועולה בכיוון הדלתות האחוריות, המבנה הנפוח של הדלתות, שמיועד להזכיר את מכוניות וולוו של פעם ומסתיים בזנב שלדעתי סובל מעיצוב יתר, ומה שמציל את המצב הן זוג יציאות המפלט הנאות. פתיחת הדלת המאסיבית מגלה תא נוסעים שהיצירתיות בו אמנם "ירדה קומה" לעומת החיצוניות המרשימה, אולם עדיין מדובר במקום נעים מאד לשהייה, ארוכה ככל שתהיה. לוח המחוונים מאסיבי וגבוה, לדעתי גבוה מדי, במרכזו הלוח הצף הבלתי נמנע שכולל את מתגי בקרת האקלים הדו ערוצית ומתגי מערכת הקול הנהדרת. התפעול שלה קל ואינטואיטיבי, איכות הקליטה ברדיו ופיזור הצליל מעולים אף הם. מעליה שוכנים פתחי האוורור בעלי כיוונון יעיל ומעליהם בקומה העליונה צג מרכזי בגודל 5 אינץ'. רמת הגימור של מכונית המבחן הייתה הפשוטה ביותר ונקראת בוולוו "קינטיק", אולם מכונית המבחן כללה מצלמת רוורס וגלגל הגה נהדר בגימור R דיזיין, שמהווים אופציה בתשלום. כמובן שלא נפקד מקומם של אביזרי הבטיחות האקטיביים, ובנוסף לכל שלל צירופי האותיות, ישנה מערכת שבולמת אוטומטית את המכונית במקרה חירום במהירות של עד 50 קמ"ש.

אין לי שמץ של מושג בכל מה שנוגע לרמת בריאות עמוד השדרה של תושבי שבדיה, אולם מאז ומעולם המושבים בכל מכוניות וולוו (וגם סאאב) היו נוחים להפליא, וגם ה-V40 אינה חורגת מהסטנדרט. מושב הנהג מושלם, נוקשה מבלי להעיק, התמיכה הצידית מעולה, הקשחת חלקו התחתון ואפשרויות הכוונון שלו, יחד עם אלו של גלגל ההגה, יוצרים תנוחת נהיגה מעולה. המרווח הפנימי בחלקו הקדמי של תא הנוסעים טוב, אם כי התחושה מעט דחוסה מדי. מעבר לחלקו האחורי של תא הנוסעים מגלה זוג מושבים עמוקים ונוחים, ומושב אמצעי תאורטי ביותר, ואפשרי רק מתחת לגיל מצוות, ובתנאי שיהיה רזה מספיק. כפיצוי, הותקנו בכרית המושב מחזיקי כוסות יעילים. התשלום על העיצוב החיצוני המרהיב מגיע בדמות קו חלונות גבוה וגג נמוך למדי, מה שאומר שגבוהי קומה ילטפו את ריפוד הגג האיכותי. מאחוריהם נמצא תא מטען קטן בנפח של 324 ליטר, ותחתיו מגש נפרד. איכות החומרים גבוהה מאד בחלקו העליון של לוח המחוונים ודיפון הדלתות, והולכת ויורדת ככל שיורדים בגובה, ומסתיימת בפלסטיק חלול ונוקשה בצבע שנהב. לוח המחוונים מהווה שילוב בין אנלוגי לדיגיטלי, עם מד מהירות ברור וקריא, שעון דלק בעיצוב מקורי ומד כוח בצדו הימני של לוח המחוונים שלא הצלחתי להבין את פשרו. ההנעה נעשית על ידי כפתור, לאחר שנתחב האין מפתח למקומו.

ריקוד ראשון

לקראת 2016 הוחלף מנוע ה-1.6 ליטר שמקורו בפורד במנוע 1.5 מסדרת E DRIVE  שפותח עצמאית על ידי וולוו. גם תיבת ההילוכים כפולת המצמד שמקורה בפורד הוחלפה בתיבה פלנטרית בת שישה הילוכים, עם אפשרות לשליטה ידנית כמובן, וכך השלימה וולוו את תוכנית ההתנתקות מפורד. ההספק עומד על  152 כ"ס ב-5,000 סל"ד והמומנט המירבי הוא 25.4 קג"מ שמושג בין 1,700 ל-4,000 סל"ד. לטענת וולוו גם צריכת הדלק שופרה, למרות המעבר לתיבה פלנטארית. כאמור, ההנעה מתבצעת בלחיצת כפתור, והתנהלות עירונית מתבצעת בקלילות, תודות לתיבה חלקה וזריזה. למעט השהייה קלילה בתחילת הנסיעה, התאוצה מרשימה, ואם לא מתקרבים לקו האדום צליל המנוע אינו מפר את השלווה בתא הנוסעים, כשנוגעים בקו הצליל מכאני ודי סתמי, מה שעורר בי געגועים לצליל ואופי הפעולה של מנוע חמש הבוכנות מעברה הלא רחוק של וולוו. יציאה לדרך בין עירונית מגלה שהביצועים המצוינים נשמרים, וגם בעומס מלא שכלל ארבעה מבוגרים במשקל מלא ומעלה תלול, יש עתודות כוח מרשימות למדי שמאפשרות עקיפות מהירות ובטוחות, אם כי עוד 30-40 כ"ס לא היו מזיקים לה כלל. שיוט ב-100 קמ"ש מעמיד את מד הסל"ד על נתון נמוך של 1,800 סיבובים, ובכלל השיוט הבין עירוני נינוח מאד, יחד עם המושב הנפלא אפשר להפליג בה שעות ארוכות בנינוחות מרשימה.

בוולוו טוענים לממוצע צריכת דלק של 18.2 ק"מ לליטר. לנתון זה הגעתי רק בנסיעה בין עירונית רגועה. בנסיעה מעורבת, שכללה גם מעלה מאומץ, הגעתי ל-13.7 ק"מ לליטר, עדיין מרשים בהחלט. נוחות הנסיעה העירונית בינונית לחלוטין, ומעבר על חריצים ומהמורות משדר היטב לתא הנוסעים תחושה של אי שביעות רצון די בוטה. הנוחות משתפרת מאד בנסיעה בין עירונית, למעט נדנוד אורך מעט מורגש מידי. האם נוחות הנסיעה הדי בינונית תשלם דיבידנדים בנהיגה נמרצת בכביש מפותל? לאור היכרות טובה עם הפורד פוקוס, שעימה חולקת הוולוו את שלדתה, היו לי ציפיות די גבוהות. ובכן, היכולת גבוהה, מאד אפילו, אבל הכיול שנעשה על ידי וולוו מחטיא את המטרה בעיקר בנוחות הנסיעה ומעט בניהוג. אחיזת הכביש גבוהה מאד, הכניסה לפניות, הן רחבות והן חדות, נעשית בנחישות מפתיעה וזווית הגלגול מינימאלית. ההגה מהיר, 2.6 סיבובים מנעילה לנעילה, קל מאד בנהיגה עירונית ובעל משקל טוב בנהיגה נמרצת, אך אילם משהו, אם כי לא ברמה שעלולה לגרום להורדת קצב. וולוו פיתחה מערכת שמונעת לחימת הגה, וזו אכן מתפקדת היטב, וגם יציאה מפניה הדוקה במלוא הכוח אינה גורמת ללחימת הגה מיותרת. מצוין.

קל למהר איתה ואפילו די מהנה, בייחוד אם מכבים את בקרת היציבות ההיסטרית. היא אמנם אינה כבית לגמרי, אולם מתערבת הרבה פחות, ורק שבאמת צריך. במכונית המבחן מותקנים צמיגי מישלין אנרג'י, במידות 16\55\202, והם ללא ספק אינם עומדים ברמתה הגבוהה של המכונית, נמרחים ומצווחים עצמם לדעת, וללא ספק שעם צמיגים ראויים תושג גם אחיזת כביש עדיפה. בנהיגה מהירה בכביש מפותל, מפריעה מאד היעדרותם התמוהה של פקדי העברת הילוכים מאחורי גלגל ההגה, כך שהותרתי את התיבה במצב S ונתתי לה לעשות את העבודה.עצמאותה של התיבה עלולה להפתיע בהעלאת הילוך בעיצומה של פניה, מה שעלול להביא לטלטול לא נעים מכיוון החלק האחורי. גולת הכותרת מהווים הבלמים, שוב תחום הצטיינות מסורתי בוולוו. עצמת הבלימה מעולה, התחושה בדוושה טבעית ונעימה והם, כמו השפן של אנרג'ייזר, אינם מתעייפים לעולם. גם לאחר ירידה מהירה (מאד) נשמרה היכולת במלואה, כאילו הרגע הגיחה מהחניון. מרשים. נסיעה לילית מגלה תא נוסעים מואר יותר מסטוקהולם בלילה; ישנה תאורה לרגלי הנהג והנוסע, תאורת לדים סופר יעילה ואפילו נורית אווירה בתקרה. זה, יחד עם השקט המוחלט מכיוון המנוע והרוח, הסל"ד הנמוך בשיוט והמושבים הנהדרים, מייצר שייטת בין עירונית מרשימה מאד.

יוצאים קבוע

הוולוו V40 מכונית מצוינת, ללא ספק, השאלה למי היא מתאימה. היא מעוצבת להפליא, איכותית כמו הקונקורנציה הגרמנית ונהנית (או סובלת) מהתדמית הסולידית של וולוו. מצד שני היא די צפופה מאחור, נוחות הנסיעה העירונית די בינונית ותא המטען קטן למדי. במחירה הנוכחי, 160 אלף שקלים היא מהווה בהחלט חלופה ראויה לאודי A3 ולאלפא ג'ולייטה בלי צורך להתנצל.