תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • הונדה
  • הונדה ג'אז
  • מבחן דרך – הונדה גאז'

    הונדה ג'אז

    הונדה ג'אז היא שילוב בין מיקרוואן לסופר מיני, מציעה פתרונות שינוע ואריזה חכמים, עשירה במערכות בטיחות וגם זולה יותר מתמיד – גם לכם הג'אז הזה נשמע טוב?

    • 02-01-2016
    • מאת: קינן כהן, צילום: קינן כהן

    דברים טובים באים באריזות קטנות גורסת המימרה הידועה, והרבה פעמים זה נכון. במיוחד בעולם הרכב בו כדי להגיע למרווח פנימי טוב אפשר לומר שיש שתי אפשרויות - האמריקנית והיפנית. את הראשונה אתם מכירים בדומות היאכטות שמשבצות את כבישי האומה שמגדילה בשקל תשעים, או 25 סנט (תלוי בשער היציג...), את השיטה השנייה מייצגת הונדה ג'אז כבר שלושה דורות מאז שהוצגה ב-2001. כעת אנחנו בוחנים את הדור השלישי שהוצג בשנה שעברה והגיע לישראל.

    מידות טובות

    ג'אז דור 3.0 מציגה צמיחה בכל הממדים, באלו החיצוניים היא אמנם מדודה (95 מ"מ לאורך הכללי ו-30 מ"מ בבסיס הגלגלים), אבל העיצוב החיצוני שלה כבר שונה מזה של הדור הקודם ושונה מאוד מהעגלגלות של הדור הראשון, המתחלפת כאן בקווים זוויתיים במיוחד עם החרטום הכבד של הקו הנוכחי בהונדה. מכונית המבחן בצבע האדום מילאנו משכה מבטים לא מעטים מהסביבה, כך שהוא בהחלט יכול להיות מוגדר כמוצלח.

    השיפור המשמעותי יותר הוא בנקודה בה הג'אז הצטיינה מתמיד - האופן בו היא אורזת את תא הנוסעים. במבט ראשון על סביבת הנהג העסק עושה רושם טוב מאוד, מאוד מרווח פה גם פיזית  וגם בתחושה בזכות השמשה הקדמית הגדולה וקו הגג הגבוה שלה. ההתמקמות קלה וגם מציאת תנוחת נהיגה, למעט הברכיים של הנהג שנחות על הפלסטיקה הקשה של הקונסולה המרכזית. המושבים עצמם נעימים מאוד והתמיכה טובה, אם כי עוד כמה ס"מ לאורך במושב היו משדרגים את העניינים. החומרים פה מסביב מאוד אבל מאוד בסיסיים, פלסטיקה חלולה שנדמה ושייכת לעידן קודם בתעשייה, לא מה שאנחנו רגילים לראות מהתוצרת האירופית העדכנית או אפילו מאזדה 2 החדשה. לזכותם ייאמר שהם מתחברים לתא נוסעים מאוד מעוצב, נעים בעין ועם לא מעט תאי אחסון בגדלים שונים ולמגוון שימושים – כולל אחד מוצלח במיוחד לשתייה שממוקם ממש מול פתח המיזוג בצד הנהג – פשוט ומבריק.

    בהיבט האבזור, מכונית המבחן ברמת קומפורט מציעה נוחיות דגמת חיישני אורות, שליטה על ההילוכים מההגה, חיישני חניה, קיפול חשמלי למראות הצד המחוממות, שתי כניסות USB ושקע HDMI (רק USB אחד ושקע AUX ברמת אבזור טרנד הבסיסית), ומערכת מולטימדיה הונדה קונקט עם מסך מגע 7 אינץ'.

    מערכת המולטימדיה המתקדמת מבוססת אנדרואיד, שהשימוש בה הוא בדומה לסמארטפונים מאפשר גרירה, הקשה ו"צביטה" של אייקונים לכניסה לתפריטים ויציאה. היא מציעה מעבר לשימושים הרגילים והצגת נתוני נהיגה ומצב הרכב גם גישה לאינטרנט וקבלת עדכוני תנועה, מזג אוויר, חדשות וגם גישה לכמות אדירה של תחנות רדיו אינטרנטי דרך מרכז האפליקציות של הונדה.

    עד כאן הכל טוב ויפה, אבל כמו מערכות מולטימדיה דומות, יש לה שני דברים שלי מאוד הפריעו – הראשון הוא הצורך בכל תחילת נסיעה לאשר את זה שאני מודע לכך ששימוש במערכות אלו עשוי לסכן אותי בלה בלה בלה... הדבר השני הוא היעדר כפתור לשליטה על עוצמת הקול – לא הרבה ביקשתי, רק כפתור, כזה שמסובבים ימינה ושמאלה ולא לחצנים קטנים. ולא נראה שיש להם בהונדה בעיה עם כפתורים גדולים – במיוחד לאור פקדי מיזוג שנראה כמותאמים לכבדי ראיה.

    הונדה-ג'אז-תא-נוסעים-מבחן-דרך

    מרווח ואבזור טובים, איכות החומרים לא ממש

    בהיבט הבטיחות, לג'אז החדשה יש רשימה ארוכה ומרשימה של מערכות בטיחות, חלקן לראשונה בקבוצה שלה. מעבר לסט הרגיל של ABS, ESP ושש כריות אוויר היא מוסיפה מערכת בלימה אקטיבית במהירות עירונית 5-30 קמ"ש. רמת האבזור קומפורט הנבחנת מגביהה את הרף עם התראת התנגשות מלפנים, מערכת זיהוי תמרורים כולל אפשרות לבקרת מהירות המגבילה את מהירות המכונית לפי זיהוי התמרורים וכן מערכת אזהרה על סטייה מנתיב (שחייבת להירגע קצת עם ההיסטריה...).

    המושבים האחוריים הם חגיגה של מרווח, בטח במכונית כל כך קטנה חיצונית. היא תאתגר גם משפחתיות קומפקטיות במרווח הברכיים, הכתפיים והראש והחלונות הגדולים נותנים גם פה ערך מוסף של תחושת מרווח מצוינת. חבל שגם פה הפלסטיקה נוקשה וחלולה. הכיסאות פה מכונים Magic seats והם בהחלט מאפשרים לחולל קסמים בחלק האחורי שלה. הם זזים, מתקפלים, מתרוממים ומתפנים בכל כך הרבה אופנים שהופכים את הג'אז למכונית רב שימושית בכל מה שקשור להובלת מטענים משפחתיים.  

    הונדה-ג'אז-תא-מטען-מבחן-דרך-קארספורום

    תא מטען מרווח ונוח לשימוש

    תא המטען מרווח מאוד, ו-354 הליטרים שלו במצב הרגיל נושקים למספרים של משפחתיות קומפקטיות. הפתח שלו מאוד רחב ונוח להעמסה, כמה ווים או עיגוני מטען שם היו נותנים לו מבחינתי ציון מושלם.

    היה מנוע?

    אני מתחיל לזוז אל מחוץ לתל אביב, עבודות הרכבת הקלה מאלצים אותי להתפתל מנתיב לנתיב ובין מכוניות, מהר מאוד אני מגלה שהתמרון בעיר קליל, הרבה מכך בזכות שטח חלונות נדיב וראות מעולה לכל הכיוונים. המנוע והתיבה מגיבים טוב לתנועה העירונית וחוץ משברים גדולים השיכוך גם הוא סביר לגמרי.

    הירידה לאיילון דורשת ממני להאיץ למהירות תלת ספרתית ואני מגלה ולא בפעם האחרונה במבחן שהמנוע בהונדה ג'אז סובל ממחסור כרוני בכוח, אוויר ודחף. יש כאן 1.3 ליטר מסדרת Earth Dreams ולו 102 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-12.5 קג"מ ב-5,000 סל"ד. על הנייר לא נשמע שמדובר במשהו חלש, אבל על הכביש היא נדרשת לדרבון בלתי פוסק, כל היופי הזה יושב על תיבת הילוכים רציפה, אז יש פה גם צרמוניה שלמה של רעש. כדי לחלץ קצב ראוי פלוס מהמנוע צריך לנהוג במצב הידני תוך שימוש בפקדים מאחורי ההגה.

    גם כאשר מתייצב הסל"ד, הרעש ממשיך להגיע מכיוון הגלגלים וחוסר נוחות של ממש מורגש במעבר על שיבושים. אם הכביש לא סלול היטב המרכב כולו חווה זעזועים לא נעימים. נראה שבולמי הזעזועים עוזבים ידיים מהר מאוד כאשר הם נדרשים לרצף של פעולות שיכוך.

    הונדה-ג'אז-החדשה-במבחן-דרכים-קארספורום

    הנוחות סבירה, היינו שמחים לעוד מחץ מהמנוע - אבל צריכת הדלק טובה מאוד

    בכל הקשור להיגוי או התנהגות מדובר בביצוע שהוא תכליתי, אבל לא יותר מזה. יש כאן תגובה טובה להפנייה אבל לא משוב ולא תחושה. גם "התנהגות" היא מילה שקצת גדולה על האופן בו היא זזה ממקום למקום. אם מנסים לאתגר אותה מגלים זוויות גלגול מרתיעות, העברות משקל לא משרות בטחון, אבל לפחות האחיזה מצוינת – אלא אם כן באמת הפרזתם לגמרי. ברגע שמורידים כמה "קליקים" בקצב וחוזרים להתנהלות רגועה  - אז היא בהחלט תרגיש בבית.

    נהיגה רגועה גם תטיב עם צריכת הדלק, בסיום המבחן קיבלתי 16 ק"מ לליטר – שזה טוב מאוד בהתחשב בעובדה שרוב הזמן הדוושה הייתה רמוסה לרצפה.

    בכל זאת רלוונטית

    סיימתי את המבחן להונדה ג'אז עם מסקנות די ברורות לגביה. זו מכונית שמאוד מרשימה בעמידה בזכות מראה חביב ומודרני, היא מבריקה בתהליך העמסת הציוד בתוכה ואפילו גאונית כאשר צריך להושיב אנשים בתוכה ברווחה לא אופיינית למכונית קטנה. אבל כל העסק ממש לא עובד כשצריך להתחיל לנסוע, למעט מחמאות על תמרון עירוני וצריכת הדלק – היא לא מכונית שנעים לנהוג או לנסוע בה.

    היא מתחילה ב-90 אלף שקלים לרמת הגימור טרנד הבסיסית והידנית (שישה הילוכים) וממשיכה ל-103 אלף שקלים לאותה רמת גימור עם תיבה רציפה. הגרסה הנבחנת והמאובזרת (קומפורט) עולה 106 אלף שקלים ואם כבר הלכתם על התיבה הרציפה – התוספת שווה את זה בעיקר עבור מערכות הבטיחות אבל גם הפינוקים.  

    המחיר החדש מציב את הונדה ג'אז מול מכוניות סופר מיני ולא מול מיני משפחתיות בעבר – מולן היא יכולה לנופף ביתרונות המרווח שלה כדי לזכות בנקודות זכות לא מעטות כאלו שיחפו על החלושות הדינאמיות ובתחום איכות החומרים.

    שורה תחתונה: לא חשבנו שנגיד את זה על הונדה -  אבל היא בנתה קופסה תכליתית, לא מרגשת ויעילה שמרשימה בסעיף התמורה למחיר.

        

    dddd