מבחן דרכים – פיאט X500 - כמו כולם אבל אחרת

גל הקרוסאוברים הקטנים השוטף את תעשיית הרכב מביא את פיאט להעמיד נציג שלה בסגמנט – פיאט X500. איך היא מתאקלמת בישראל והאם היא יותר דבורה או יותר מיניון?

לפעמים חנייה של קפה שכונתי ביום שישי בבוקר או בשעות אחר הצהריים בין פיזור להחזרה של הילדים מהחוגים יכולים ללמד הרבה יותר מסקרים, מחקרים וניתוחים מלומדים של טבלאות המכירות. נדמה שאין שורת מכוניות אחת בחניה הזו שבה לא משובץ קרוסאובר קטן או בינוני כזה או אחר. הנה טראקס וכמה מאזדות אחריו יש קפצ'ור, חתיכת XV וכמובן ג'וק ורצף קיה ספורטאז' אורבן. זו כמובן לא תופעה שמייחדת את השוק המקומי, אבל השילוב של דחף בלתי נשלט לפוזת השטח והיצע הביא לכך שכלים אלו חווים צמיחה שרק הולכת ומתעצמת.

אני לא אוהב את הסגמנט הזה, בכלל לא. פשוט מתקשה להבין ולהמליץ על כלים נחותים דינאמית, איכותית ושימושית ממכוניות נוסעים המקבילות להם במחיר. אבל טעם לחוד ומציאות לחוד – כי אני ושכמותי ככל הנראה נמצאים במיעוט, שאר הסביבה פשוט מאוהבת בכלים האלו, וכל ההקדמה הזו מגיעה רק כדי להכין את הקרקע לפיאט 500X – שגרם לי לחשוב שוב על עמדותיי ביחס לקבוצה הזו.

שחרר ת'פוזה

בתור התחלה ברור שפיאט 500X לוקח את הפרשנות לעיצוב ה-500 לקצה ומעבר לו. להוציא שפם הכרום בחזית ושפמפם הכרום על דלת תא המטען הוא נראה אחרת לגמרי מ-500. אחרת, אבל לא ממש לשלילה. יש בהופעה העגלגלה שלו משהו שובה לב ומעלה חיוך, הסביבה מגיבה אליו בהתאם עם אגודלים מונפים וחיוכים. מכונית המבחן הצהובה עוררה ויכוח נוקב בין שתי הבנות שלי האם הוא דומה לדבורה או מיניון. הוא מתווה כיוון אחר מהפוזות היעני קשוחות של חלק ממתחריו ופשוט בא טוב בעין.

עיצוב שובב ומושך מבטים, פשוט בא טוב בעין

השובבות הזו זולגת גם לתא הנוסעים שממשיך את הקווים העגולים ומכניס שמחת חיים פנימה עם פס צבעוני התואם לגוון המרכב לרוחב התא. סביבת הנהג מאורגנת טוב וקל מאוד למצוא כל מה שצריך. גלגל ההגה גדול יחסית ועבה מאוד, אני יכול להבין בעלי ידיים קטנות שימצאו את זה מטריד. החומרים טובים וגם איכות ההרכבה להוציא מעידות כמו החלק המרכזי של הפאנל הצבעוני שהיה רופף וצקצוק לא ברור ממסעד היד בדלת הנהג.

בהיבט האבזור העסק פשוט, רמת האבזור "POP STAR" היא האמצעית מבין שלוש (מתחת ה-POP ומעל ה-LOUNG), אין כאן חוסר מהותי בפריט זה או אחר והיא בעיניי גם המאוזנת מבין השלוש. מערכת המולטימדיה Uconnect טובה מאוד, בעלת צג מגע צבעוני ברזולוציה טובה, היא קלה ונוחה לתפעול ומזרימה מדיה ושיחות בקלות מהנייד. אני אתעכב רק על שתי נקודות הראשונה היא היעדר בקרת אקלים והשנייה היא תוספת 5,000 השקלים הנדרשים עבור הנעה באמצעות כפתור ומשענת היד משולבת התא בין המושבים – זה לא שאצל המתחרים זה אבזור סטנדרטי, אבל כאשר המחיר שלה הוא פחות או יותר ברף העליון של הקבוצה, הייתי מצפה למצוא שם את שני אלו כסטנדרט.

תא נוסעים נאה, צבעוני ומרווח

המושבים הקדמיים עצמם נוחים והמרווח טוב חוץ מהעניין עם הקונסולה שפגשה את ברך ימין שלי בדיוק בקימור שלה. מאחור מרווח למדי, גם למבוגרים לא יהיה צפוף בכל הכיוונים. סף תא המטען אמנם גבוה והנפח שלו לא גדול (245 ליטרים) אבל הרצפה שטוחה והמבנה שלו רבוע כך שיספיק למשפחה קטנה.

שחרר ת'בלמים

ל-500X בישראל שני מנועים, הראשון שמשרת את גרסאות הבסיס הוא 1.6 ליטר אטמוספרי עם 110 סוסים ומשווק עם תיבת הילוכים ידנית בלבד. השני, בו מצוידת מכונית המבחן שלנו הוא 1.4 ליטר טורבו עם 140 כ"ס ו-23.5 קג"מ, תיבת ההילוכים כאן היא רובוטית כפולת מצמד (TCT) המוכרת מדגמים נוספים של קבוצת פיאט. יש לה שלושה מצבי נהיגה הנשלטים מחוגה מרכזית; מצב חורף לתנאי נהיגה מכבידים, מצב רגיל ומצב ספורט. בחירה בכל אחד מהם משפיעה על מאפייני המנוע, תיבת ההילוכים, ההגה, הבלמים וכן על התצוגה מול פני הנהג. במצב הספורט אגב, מופיע מד כוחות G, שאין דרך להימנע מלבדוק בכל כיכר, מחלף או פניה לכמה אפשר להגיע – לצערם של הנוסעים האחרים.

 

תחילת התנועה בעיר מעלה מייד את הרשמים שילוו אותי לאורך ימי המבחן. בהיבט הנוחות אין דרך לעקוף את זה – הוא לא נוח נקודה. נוקשה, קופצני, מרצד ומשקשק אפילו על רצועת אספלט חדשה סמוך לבית שלי המרכב התנודד ללא הרף. המנוע ותיבת ההילוכים מתואמים טוב מאוד, יש לו מספיק מיץ כדי להזיז את 1.3 הטונות שלו. מעבר למצב ספורט חושף פן אחר של המנוע, פאנצ'י ונמרץ עם זריזות מפתיעה מאוד, כל כך מפתיעה שאפילו קצת קשה לנהוג כך בעיר. בכבישים המהירים מצאתי את עצמי מסיט את הבורר למצב ספורט כדי לקצר זמני עקיפה, שכן ברירת המחדל של תיבת ההילוכים היא לטפס כמה שיותר מהר ליחס ההעברה הגבוה ולהישאר שם לטובת צריכת דלק (שעמדה בסוף המבחן על 10.3 ק"מ לליטר לא מאוד מרשימים).

אבל המקום בו 500X באמת זורח ומפתיע לחיוב הוא הכביש המפותל. בניגוד מוחלט לכל שאר הכלים בקבוצה שלו, 500X לא מרים ידיים למראה עקומות, ולא נמרח ומתפזר כאשר מבקשים ממנו להתפתל עם הכביש. זה מתחיל בהגה, שלמרות המשקל המלאכותי שלו מאפשר להכניס את האף פנימה בצייתנות וממשיך לשלדה שנשארת מהודקת גם כשהעומסים עולים. לקושי המתלים יש כאן הפעם יתרון בהשארת המרכב יציב גם בשינויי כיוון וגם כאשר ביצעתי טעויות נהיגה מכוונות הוא לא איבד את קור הרוח.

נלחם בשתי חזיתות

ביומיים בהם פיאט 500X היה ברשותי, הזדמנתי לשתי עצירות שונות לגמרי, הראשונה הייתה במפעל מלט ומחצבה בעמק האלה, נהגי משאיות הכרייה ועובדי המפעל הביטו ב-500X בחיוך כמו שמביטים בצעצוע חביב שנקרה בדרכם. העצירה השנייה הייתה בערב הפרימיירה של סדרת טלוויזיה חדשה – גם שם בחנייה מפונפנת בין שורות של מכוניות העולות כפליים וצפונה ממנו, הצליח 500X לעצור אנשים למבט שני. אני מספר את זה כי יש בשתי הסיטואציות האלו כדי לספר על 500X - קרוסאובר שמצליח לגרום לסביבה כולה להגיב בחיוך דווקא בהיעדר הפוזה, בשל העובדה שהוא לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. אבל עם כל המחמאות והרושם המאוד חיובי שהוא הותיר בהיבט הדינאמי שלו, יש לו כמה בעיות שיקשו עליו להפוך למחזה נפוץ וחבל. הראשונה, האקוטית וזו שככל הנראה לא תשתנה היא הנוחות, זה לא זה. תמוהה מאוד בעיניי הבחירה בכיול כזה למכונית שבסוף משמשת משפחות לתחבורה יומיומית נטולת יומרות דינאמיות.

העניין השני הוא המחיר. עבור גרסת ה-POP STAR נדרשים 140 אלף שקלים ועוד 5,000 שקלים למסעד היד וההנעה ללא מפתח ברכב המבחן. זה אומר שהוא נמצא בקצה העליון של קבוצת הקרוסאוברים הקטנים, ואף נושק לכלי רכב דוגמת סובארו XV שנמצא חצי קטגוריה מעל ואף יונדאי טוסון החדש שנמצא קטגוריה אחת מעל. כך שלמרות שבעיניי הוא הקרוסאובר הקטן הטוב ביותר כיום בישראל - בהתמודדות הזו את עיקר יהבו הוא משליך על הקסם הרב שלו, וזה לא תמיד מספיק.