תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • דאצ'יה
  • דאצ'יה דאסטר
  • מבחן דרך – דאצ'יה דאסטר 1.2 ליטר 4X4

    דאצ'יה דאסטר

    הגעתה לארץ של גרסה חדש לדאצ'יה דאסטר - 4X4 1.2TCe סיפקה הזדמנות מצוינת למבחן חוזר ובדיקה אם יש בשורה חדשה בדאסטר. כשמבקשים, אני מתייצב, לקחתי את ערכת התה עלים, ארזתי את האישה ואת הכלבה ויאללה, למדבר

    • 10-04-2016
    • מאת: יניב רוטנברג, צילום: יניב רוטנברג

    אני מתחיל את המבחן בסיבוב מסביב לרכב התצוגה והמראות המשתפכות אל תוך כנפי ה...

    טוב, לא באמת. אין לאף אחד פה כח ורצון לכל הקשקושים האלה, איך הדאסטר נראה כולכם יודעים, הוא נאה, מרשים, רכב מודרני לכל דבר, לפחות מבחוץ, לא הבאדג'ט הנוראי הזה שהפחידו אותנו ממנו.

    דאצ'יה-דאסטר

    חסון, תכליתי ולא מתייפייף

    מבפנים הוא קצת פחות מפנק אבל שוב, ממש לא ההפחדה הזאת עד כמה הוא ספרטני עם ברזלים וברגים חשופים.

    לא שלפתי זכוכית מגדלת לראות איפה חסכו ואיפה התקמצנו, אבל במבט כללי ובנהיגה ברכב במשך שלושה ימים לא הבחנתי באיזה משהוא דרסטי. כן, איכות הפלסטיקה לא עדכנית כל כך וכמות תאי האחסון לא גבוהה, אבל כל עוד זוכרים את ההקשר והייעוד של רכב כזה ויש "תיאום ציפיות" בין הלקוח, המחיר והמכונית – אין סיבה להתלונן.

    ההגה מתכוונן רק מעלה-מטה ולא פנימה-החוצה, משענת היד משדרת כאילו עוד שניה היא נתלשת מהמקום (אבל היא לא, היא רק מרגישה ככה), אין לחלונות החשמליים השהיה, ברגע שהוצאת את המפתח, אין חשמל בחלון, מה שגרם לי להיזכר בתרגולת מהעבר שחשבתי שכבר חלפה מהעולם שבה היינו מכבים את האוטו, פותחים דלת, באים לצאת כבר עם חצי גוף מחוץ לאוטו, מגלים שהחלון קצת פתוח אז חוזרים לאוטו, מכניסים מפתח, פותחים סוויץ', סוגרים חלון, סוגרים סוויץ', מוציאים מפתח.

    איכות החומרים בסיסית והנדסת האנוש לא מבריקה - מחיר המחיר (צילום: יצרן)

    בסך השמש של הנהג יש מראה, מעולה! רק שלמראה אין כיסוי ואם איתרע מזלך והשמש ממול ואתה מוריד את סך השמש בכדי, נו, בכדי לסוכך, תקועה מולך מראה שבה בכל סיבוב של ההגה אתה נבהל, "מה זה רץ לי פה במראה...". באמת לא אסון גדול, בטח ציק-צ'אק מתרגלים לזה, אבל שטויות מעצבנות. בהתחשב בתמחור הרכב ובמתחרה שלו (ג'ימני) באמת שאין על מה להתלונן.

    תא המטען מרווח, אפשרות הקיפול של המושב בחלוקה של 1/3 ו-2/3 שימושית למובילי אופניים או קייטנים המעמיסים ציוד בתוך המכונית ועדיין רוצים להושיב מישהו מאחור.

     

     

    בכביש

    בנסיעה בעיר, הדאסטר מפתיע מיד על ההתחלה, ציר ז'בוטינסקי (בו ממוקמת הסוכנות) השבור מאז ומתמיד ועוד עכשיו עם עבודות הרכבת הקלה, משמש מגרש ניסויים מעולה והדאסטר מגהץ את כל שיבושי מע"צ כאילו לא היו.

    שמעו, מע"צ צריכים לממן דאסטר לכל אזרח ומבחינתם הם יכולים להפסיק לעבוד, אנחנו נישאר מרוצים. באמת, יכולת שיכוך מהמורות בתנועה עירונית פשוט נפלאה.

    ברור שתשלמו על זה בסעיף מעברי האלפים הפתלתלים אבל דחילק, אני מבלה הרבה בנס הרים, דאסטר מתגרזן עוד לא ראיתי שם.

    ולמרות זאת, הדאסטר נהדר גם בכבישים בין עירונים שהם לא כביש הסרגל עם התנהגות צפויה ומאוזנת ועם רמת אחיזה מרשימה (כל עוד זוכרים במה נוהגים) וכל היכולת הנחמדה הזו מגובה ביופי של מנוע (תיכף נגיע אליו) שמאפשר לרכב לזוז הרבה טוב משהיית מצפה ממנו.

    דווקא בכבישים מהירים וישרים פחות התחברתי לרכב עם רעשי מנוע ורוח נוכחים ביותר בתא הנוסעים (הבידוד היה כנראה עוד קורבן של חסכון התקציבי).

    דאצ'יה-סנדרו-4X4

    מפתיע לטובה בכביש, המנוע מצוין - לא פחות

    בנוגע למנוע, מה אומר לכם, פנינה אמיתית, לדעתי האישית, עולה אפילו על ה-1.2TSI של VAG.

    ההספק של 125 כ"ס על רכב ששוקל 1,387 ק"ג מספקים רכב זריז, 0-100 מתקבלים תוך 10.5 שניות ו-20.5 קג"מ, מאפשרים לרכב להפתיע בהאצות ביניים, כך ששוב, לנס הרים אין מה לקחת את הבחורצ'יק אבל עקיפות בכביש ערד סדום היו מהירות ומהנות ביותר.

    אמרתי כבר מפתיע?

    דווקא תיבת ההילוכים קצת מעורפלת ומספר פעמים מצאתי את עצמי מנסה להעביר משלישי לרביעי ומגלה שהורדתי לשני, או כל שילוב דומה.

    הקפיץ ששומר על מרכוז הידית מהאזור הימני (הילוך חמישי ושישי) קשה ולפחות ביומיים הראשונים, כל פעם שהעברתי (או לפחות ניסיתי להעביר) מחמישי לשישי, מצאתי את עצמי משלב להילוך רביעי.

    אבל גם כאן, מדובר במשהו שמפריע למי שבא "לבחון את הרכב", אני משוכנע שכל בעל דאסטר שתשאל יגרד בפדחת לפני שייזכר בקושי שבאמת הייתי לו חוויה כזו ביום הראשון או השני ומאז הוא כבר מזמן התרגל לזה.

     

     

    בשטח

    לדאצ'יה דאסטר מרווח גחון של 21 ס"מ, די והותר לכל מי שרוצה יותר משבילי קק"ל אבל ממש לא מתכנן לשבור מחר את הרכב בציר המצלעות (אחד מהנתיבים האתגריים ביותר בארץ).

    ירדנו לנחל צין ממדרשת שדה בוקר, והמשכנו לאורך הציר עד לעין צין, מסלול לחלוטין לא אתגרי, רק שבדרך, השתעשענו עם הרים וגאיות מלאכותיים באדיבות דחפורי ה-9D של מפעלי הפוספטים.

    הדאסטר מתגלה כרכב שטח מגניב לחלוטין. זוכרים את המתלים המגהצים של מע"צ?

    גם פה הם מתגלים בגדולתם ומאפשרים נסיעה מהירה ובטוחה בשבילי מדבר, אפילו הכלבה לא התלוננה (ותחסכו ממני את הרמיזות, זאת לא הרמה להנחתה!).

    דאצ'יה דאסטר-4X4

    מפתיע אפילו יותר בשטח - לא משפיל מבט בפני אתגרי נהיגה

    לא, אין לו את היכולות של הג'ימני, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי, כי לנהוג בג'ימני בכביש מרגיש כמו מישהו שאכל במסעדה וגילה שאין לו ארנק אז מעמידים אותו לשטוף כלים בתמורה.

    עלינו גבעות, ירדנו מדרונות נכנסנו להצלבות (שמאז פרוץ האלקטרוניקה ל-4X4 החשש מהן הפך לנחלת העבר) ואת הדאסטר זה לא מרגש. למה? פשוט מאוד- עם הנעה כפולה והילוך ראשון קצרצר שמחליף כאן בלית ברירה את הילוך הכוח הרכב צולח כל מכשול סביר בקלות.

    פעמיים במהלך המסלול נאלצנו לצלוח את התוואי המרכזי של הצין שעשוי מחלוקי נחל קטנטנים שקל מאוד להתחפר בהם, נעילה של הדיפרנציאל המרכזי והדאסטר כלל לא מתרגש.

    בסיכום שלושת ימי המבחן שכללו נהיגה בכל תוואי וסגנון אפשרי עמדה צריכת הדלק על 11.5 ק"מ לליטר.

     

    סיכום

    דאציה היא מותג תקציב ועל כן, כך צריך לבחון ולשפוט אותו.

    יש לו את נקודות הכשל הקטנות שלו, אבל זה לא בטעות ולכן לא צריך להתייחס אליהם כאל "אסון".

     או שזה משהו שאתה יכול לחיות איתו ובתמורה תקבל רכב נהדר בתקציב עוד יותר נהדר, או שאתה לא יכול ואז אין מה להרחיב, תמשיך לרכב הבא ברשימה.

    אז למי בעצם מיועד הדגם הזה?

    קודם כל, למי שמחפש 4X4 אמיתי, שהרי אם לא מעוניין, קנו את ה-1.2TCE בגרסת 2X4 וסעו לשלום, המפתחות בפנים והמחיר זול משמעותית. לכל מי שמחפש יותר משבילי קק"ל אבל לא מתכנן מסעות שטח אקסטרים, הרכב מושלם.

    קבט"ים, יערנים, אנשי רשות הטבע והגנים, סיירי חופים וכל מי שצריך כלי עבודה זול, פשוט ורב יכולת במחיר שהוא מחצית משל טנדר זול – גם הם ימצאו פתרון מצוין בדאסטר.

    כבר אמרתי, 4X4 אמיתי, שהוא עדיין רכב זריז מאוד בכביש, והכל ב-100 אלף שקלים? נשמע כמו רכב שתפור על עם ישראל הפרטי והמוסדי.