תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • אלפא
  • אלפא ג'ולייטה
  • אלפא ג'ולייטה TCT 170 - סקירת גולשים

    אלפא ג'ולייטה

    רומן החליף את האלפא 156 הישנה שלו באלפא ג'ולייטה TCT אוטומטית חדשה ורץ לספר לחברה'

    • 13-07-2015
    • מאת: רומן קוגן

    כמו שכתבתי בסקירת הסוזוקי אלטו - מכרתי את ה-156. עד עכשיו אני מחייך כשאני רואה אחת בכביש וכנראה אמשיך - היא מדהימה, הייתה ונשארה. אבל הזמן לא עומד במקום ולכל דבר (גם אם הוא טוב) יש סוף, ולכן הוזמנה מחליפתה - ג'ולייטה 170 TCT, אדומה כדת אלפא וכדין רומיאו.

    ההזמנה בוצעה בסניף אלפא רומיאו ברעננה והיחס של עומר ואורן (וגם שלי לי, מנהלת המותג) היה נהדר לכל אורך הטיפול, החל בהזמנה וכלה בתיאום המסירה. אין ספק שסמל"ת, שעד לפני שנים אחדות היו בתחתית שביעות הרצון מהשירות, לקחו את עצמם בידיים ובין אם המדובר בקטנות כמו שיחה מאלפא ווי לאחר קבלת הרכב או אפילו משלוח פרחים ועד לדברים מהותיים כמו עצם הטיפול והליווי ברכישת הרכב. אמנם במקרה שלי הדבר היה קל יחסית שכן הגעתי מגובש בדעתי, אבל בכ"ז - כל הערותיי נלקחו בחשבון (הבקשה ה"חריגה" היחידה אך המהותית הייתה למשוך את הרכב ללא כל התקנה שהיא).

    אלפא ג'ולייטה

    לגבי הרכב:

    הג'ולייטה הנוכחית (940) היא השלישית הנושאת את השם, קדמו לה ה-750/101 שיוצרה בין השנים 1954-1965 במרכב סדאן, קופה 2+2, קופה דו-מושבית (סקאליונה וזגאטו) וספיידר והייתה, בעצם, משפחתית המיינסטרים הראשונה של אלפא ובה הוצג מנוע הטווין-קאם המפורסם.

    לאחריה נשאה את השם ה-116, שהתבססה על שלדת הטראנסאקסל/דה-דיון של האלפטה ויוצרה בשנים 1977-1985, במרכב 4 דלתות בלבד.

    ה-940 הוצגה ב-2010 במרכב 5 דלתות (שנותר היחיד בהיצע) ועברה מתיחת פנים לקראת שנת הדגם 2014. מתיחת הפנים הייתה מינורית מבחינת
    העיצוב החיצוני (גריל ופנסי ערפל) ומהותית יותר בפנים, עם החלפת מערכת המולטימדיה מ-Blue&Me הלא כ"כ אהוב ל-Uconnect שנלקח מקרייזלר וטוב הרבה יותר, מה שגרר עיצוב מחדש של הדאש. כן הוחלפו המושבים הקדמיים לתומכים ונוחים הרבה יותר.

    הדגם שנרכש מצויד במנוע 1.4 טורבו מולטיאייר שמפיק 170 כ"ס ו-25.4 קג"מ מומנט (במצב דינאמי. במצב רגיל 23.4). תיבת ההילוכים היא TCT, דו-מצמדית (מצמדים יבשים), 6 הילוכים. די והותר שילושי אותיות - בקרת משיכה, אחיזה, מניעת הידרדרות, דיפ' אלקטרוני וכיו"ב.
    רמת הגימור היא טוריזמו, האמצעית בארץ. כוללת חשמל סטנדרטי, חיישני גשם ואורות, מראה מתכהה, מערכת מולטימדיה יוקונקט כאמור, בקרת שיוט, חיישני חניה מקוריים מלפנים ומאחור ובקרת אקלים מפוצלת עם יציאת מיזוג אחורית. הג'אנטים הם 17'' במידה נפוצה - 225/45R17.

    לאחר קצת יותר משלושה שבועות וקצת יותר מ-3300 ק"מ (שכללו הרצה לחומרא - עד 1000 ק"מ לא עברתי 3000 סל"ד במישור ו-3500 סל"ד בעליות, מ-1000 עד 2000 ק"מ לא עברתי 4000-4500 סל"ד בהתאמה), להלן הרשמים הראשונים:

    אלפא ג'ולייטה

    הטוב:

    היא יפה. גם אם בעיני פחות מאלפות קודמות (אוי ה-156...), היא ללא ספק מושכת מבטים, שאלות והצעות למכירה. את הפתק הראשון שמו עליה פחות משבוע לאחר שקניתי. תשומת הלב היתרה ממש קרובה להימאס, אבל אפקט ההגעה קיים גם קיים.

    היא מהירה - הטורבו עושה את שלו, התאוצות חסרות מאמץ, במיוחד במצב D. תיבת ההילוכים מצוינת - ההעברות חלקות ומהירות ולרוב בלתי מורגשות ולאחר מתיחת הפנים התיבה אפילו מזנקת כמעט כמו אוטומטית עם זחילה נחמדה. זויות הגלגול בפניות יחסית מרוסנות ומהירות הפניה גבוהה, גם אם לא ברמה של התלתן או אודי S1, אבל לא זכור לי שהיא מתחרה בהן, אז זה בסדר. המשיכה טובה, בייחוד ב-D, שם מופעלת פונקציית הדיפרנציאל האלקטרוני.

    היא נוחה - תנודות המרכב מרוסנות היטב והיא לא מעייפת בנסיעות ארוכות, וכאלה יש לי בשפע. היא גם יודעת להיות נינוחה, כשתגובת הדוושה המרוסנת במצב N מאד תורמת לזה. עד שמעבירים ל-D....

    היא מרווחת - די והותר מקום מלפנים ומאחור, אם-כי ברור שלמבוגר יהיה מאד צפוף בין כסא תינוק מצד אחד ובוסטר גדול מצד שני (ניסינו, לא היה להיט). תא המטען סביר בגודלו, גם אם צריך להוביל עגלה (350 ל'). אספתי אותה כשחזרתי מחו"ל ושתי מזוודות ותיק התמקמו בלי בעיה.

    טווח כיוון מושבים והגה מצוינים - מתאים לאנשים מאותגרי גובה וטאווילים כאחד.

    היא מאובזרת - בין אם המדובר בטאצ'ים קטנים כמו מראות מוארות בסכי השמש, תא כפפות מקורר ובין אם במולטימדיה המצוינת (רואים את המסך מצוין גם בצהריים) וחיישני החניה המקוריים עם תצוגה גרפית נוחה. החסרון הבולט היחיד - אורות הערפל לא נדלקים בפניות וזה די תמוה, מה גם שיש את זה ברכבים אחרים של הקונצרן, כמו פונטו אבארט, למשל.

    אלפא ג'ולייטה

    לשלילה:

    צליל מנוע. לא בולט (שזה דווקא לא רע), אך לא מי יודע מה יפה. הטורבו שורק וזה נחמד, ופחות או יותר זהו.

    קו החלונות גבוה, מה שמצריך הימתחות מסויימת בהעברת כרטיס בכניסות ויציאות מחניונים, אלא אם רוצים לשבת גבוה (מדי לטעמי).

    החומרים בפנים ברמה לא אחידה - לצד פלסטיק יוקרתי בתחושה יש פלסטיק חלול וזול. דיפוני העור שבדלתות יכולים היו להיות עבים ורכים יותר והעור לא מרגיש יוקרתי דיו.

    היעדר דיפון ובידוד בכנפיים הקדמיות (אם מסתכלים מתא המנוע) נראה תמוה.

    דברים קטנים ומפריעים, כמו טווח תנועה גדול מהמצופה בין P ל-R, שיכול לגרום לך להשאיר את הידית ביניהם. מיקום לא להיט, בלשון המעטה, של מחזיקי הכוסות, שדורשים להרים את משענת היד כדי להשתמש בהם וגם אז צריך להימתח כדי להגיע אליהם. תא הכפפות גדול, אך עמוק - לא נוח לתפעול זריז בנסיעה. אין שפע תאי איחסון, מפריע בעיקר בהיעדר מקום לשים את הטלפון. אני משתמש בזרוע על השמשה, אבל מי שמחפש תא נוח לצורך זה - ימשיך לחפש.

    אין כפתור פתיחה נפרד לתא המטען, אלא הוא נפתח מבחוץ בלחיצה על הסמל כשהדלתות פתוחות. מכיוון שהדלתות נסגרות ברגע שהרכב מגיע ל-20 קמ"ש, בבדיקה הבטחונית הראשונה השומר לא כ"כ מבין למה אני רוצה שהוא ילחץ על הסמל והבגאז' לא נפתח (עד שלוחצים על כפתור פתיחת הדלתות כמובן).

    זה פחות או יותר מה שעולה לי לראש כרגע.

    צריכת הדלק בינתיים עוד לא התייצבה ועדיין גבוהה יחסית, כמו בכל רכב חדש. נסיעה בינעירונית בשיוט המתאים לכביש 6 מניבה כ-11 ק"מ/ל', נסיעה בינעירונית במהירות התואמת את ציפיות אור ירוק מניבה כ-13.5 ק"מ/ל'. נהיגה נמרצת מאד מניבה 6.5 ק"מ/ל'.

    רוצים לקרוא עוד? כנסו לדיון על האלפא ג'ולייטה של רומן בפורום

    אלפא ג'ולייטה